גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"חדי הקרן צברו כוח רב מדי, צריך לרסן אותם": חוקרים מישראל ומארה"ב קוראים למהפכה

כוחם של חדי הקרן בשוק גדל בקצב מסחרר, בעוד שנתוני הביצועים מוסתרים מהציבור ● ניסיון השנים האחרונות מראה שחוסר השקיפות עשוי להוביל למהלכים פסולים עד כדי מעשי הונאה של ממש ● עם ריבוי הסקנדלים, החוקרים קוראים לשים קץ להתנהלות החשאית ולהחיל את כללי השקיפות על החברות

טראוויס קלניק, מייסד אובר, אדם נוימן, מייסד wework, אליזבת הולמס, מייסדת ת'ראנוס, ג'יימס מונסיס, ממייסדי ג'ול / צילום: שאטרסטוק,  AP-Susan Walsh, מתוך ויקיפדיה Heisenberg Media
טראוויס קלניק, מייסד אובר, אדם נוימן, מייסד wework, אליזבת הולמס, מייסדת ת'ראנוס, ג'יימס מונסיס, ממייסדי ג'ול / צילום: שאטרסטוק, AP-Susan Walsh, מתוך ויקיפדיה Heisenberg Media

דמיינו את הסיטואציה הבאה: חד קרן ישראלי מצליח נתקל בבעיה - אחד הלקוחות הגדולים החליט שלא לחדש את החוזה והכנסות החברה ספגו מכה, גם אם זמנית. יום לאחר מכן, יוצאת החברה בהודעה כנה לעובדים, לצד אזהרה שמחיר המנייה הפרטית שבידיהם נפגע. גם המועמדים לעבודה בחברה הנמצאים בעיצומו של תהליך הגיוס קיבלו מייל בנושא. מיד לאחר מכן נשלחת הודעה לכתבים על מנת שאלה יידעו את הציבור - שמכיר את שמה של החברה בעיקר מהקשרים חיוביים כמו גיוסי הון, שכירת משרדים נוצצים ומסיבות חברה - כי היא אמנם נפגעה קלות אך באמתחתה אסטרטגיה חדשה שתחזיר את החברה לפסים של צמיחה.

הסיפור הזה הוא כמובן, בדיוני. חברות הסטארט-אפ בכל השלבים, וחדי קרן בפרט, שומרות על פרטיותן באופן קנאי ואינן משתפות את הציבור באתגרים הנקרים בדרכן. נתונים הקשורים במדדי הצמיחה של החברה - כגון הכנסות, צבר הזמנות חדשות, שיעור נטישת לקוחות או רווחיות - שמורים בספרי החברה ואינם פומביים לאיש מלבד חברי הנהלה ומשקיעים, גם לא לעובדים.

יש בכך היגיון: חברות סטארט-אפ בשלב המוקדם זקוקות לחשאיות על מנת לשמור על יתרון תחרותי מול חברות הענק, והעולם זקוק לסטארטאפים הללו כדי להמשיך ולחדש. לולא גוגל היתה שומרת על חשאיות, חברת הפרסום המקוון, יאהו, שלא היתה מודעת לקצב הצמיחה שלה, היתה ככל הנראה רוכשת אותה בשלב מוקדם.

אלא שהפרטיות שאופפת את חברות ההייטק בשלב הבוגר שלהן - כאשר הן כבר חדי קרן - מאפשרת להן להמשיך ולהפגין עוצמה כלפי חוץ, לכבוש נתחי שוק על חשבון מתחרים ולצבור שווי שוק גבוה אף יותר תוך מראית עין של הצלחה מוחלטת.

צוברים כוח ומתנהגים באופן פסול

היווצרותם של חדי קרן - חברות הייטק פרטיות בעלות שווי של למעלה ממיליארד דולר - הפכה לתופעה הכלכלית החשובה בענף ההייטק בשנה שעברה. בישראל נוצרו ב-2021 כ-40 חדי קרן והם התווספו ל-20 שהתקיימו רק בתחילת השנה שעברה. במאגר חדי הקרן העולמיים של חברת המחקר CB Insights רשומים 963 חדי קרן, יותר מכפול ממספרם מאז סוף 2020.

ד"ר מתיו וונסלי, חוקר תאגידים מבית הספר למשפט בישיבה יוניברסיטי שבניו יורק, ובעברו יועץ משפטי בסטארט-אפ שנמכר בחצי מיליארד דולר, סבור שהכח האדיר המצוי בידי חדי הקרן מאפשר לחלקן להתנהל באופן פסול.

 

כמקרי קיצון הוא נותן את ג'ול, חברת הסיגריות האלקטרוניות שהסתבכה בקמפיין שיווקי שפנה לקטינים; אפליקציית הנסיעות אובר שהסתירה במשך שנים מערך מעקב אחר משתמשים במטרה לחסום חשבונות של אנשי רגולציה ורשויות אכיפה; ואת ת'ראנוס, כמובן, ששיווקה לבתי מרקחת בארה"ב ערכות בדיקת דם שהתבררו כמעשה הונאה.
במאמר שפרסם תחת הכותרת "לאלף את חדי הקרן" טען וונסלי כי החברות ניהלו את המהלכים הפסולים הללו תוך כדי התעצמות בשוק היעד שלהן ועלייה משמעותית בשווי החברה. מעגל השתיקה סביבן איפשר להן להתנהל כך במשך שנים עד חשיפת הפרשיות בעיתונות, ולאחר שנזק רב כבר נגרם.

ד"ר יפעת ארן, חוקרת תאגידים בפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה, רואה כיצד חוסר השקיפות בחברות הפרטיות עשוי במקרים רבים להסוות דילול של המניות והאופציות הנמצאות בידי העובדים. הדבר קורה כאשר היזמים מצרפים לרשימת המשקיעים קרנות הון סיכון או משקיעים אחרים שדורשים לעצמם מניות בעלות תנאים משופרים. לדבריה, הדבר פוגע בשווי ניירות הערך של העובדים שעלולים לגלות את האמת רק ביום המכירה או ההנפקה.

ד''ר יפעת ארן אוני' חיפה / צילום: עו''ד בוריס פלדמן

מבחינתה של ארן, עצם המונח חד קרן הוא כשלעצמו מלאכותי. חברות רבות, לטענתה, מגיעות לשווי של מעל למיליארד, לעיתים במחיר של הענקת זכויות מפליגות למשקיעים שבסופו של דבר פוגעות בעובדים, באנג'לים ולפעמים גם ביזמים. "חברה מצהירה שהיא חד קרן, אבל מה שיותר חשוב לדעת הוא לא רק מה השווי אליו הגיעה, אלא גם מה שוות המניות הרגילות שנותרו בידי העובדים, אחרי ניכוי כל הזכויות העודפות של בעלי מניות הבכורה, כמה עובדים יש לה, ומה מחזור המכירות שלה", היא אומרת לגלובס.

הכח שרכשו לעצמן חדי הקרן בא במידת מה גם על חשבון החברות שהחליטו להסיר את מעטה הפרטיות ולהנפיק בבורסה, על מנת לאפשר למשקי בית וגופים מוסדיים נוספים להשתתף בהשקעה בחברה. בעוד העלייה הממוצעת בשווי החברות הפרטיות המגייסות הון בשנה שעברה הוכפל פי שתיים, ביחס לשנה שלפניה, הרי שבשוק הציבורי זכו החברות הישראליות שיצאו להנפקה לירידה בשווי. רק חמש מתוך 22 הנפקות סיימו את השנה הקודמת עם שווי גבוה יותר מהמחיר בהנפקה הראשונית.

אחת הסיבות לכך נעוצות בנהירה של משקיעים מוסדיים מהשוק הציבורי לפרטי, כמו קרנות נאמנות, פרייבט אקוויטי וקרנות עושר ריבוניות כמו אלה של סעודיה וקטאר. כתוצאה מכך המקום בו קיימת תחרות על חברות צמיחה מתקיימת בשווקים הפרטיים ולא בבורסות. ארן אומרת כי לחברות אלו אין מה לרוץ לבורסה. "החברות הפרטיות מוגנות מקמפיינים אקטיביסטיים. הן לא חייבות בחובות גילוי ובמקביל הן מצליחות לגייס הון בתנאים לא פחות נוחים. בניגוד לחברות הציבוריות - הן יכולות לבחור בפינצטה מי יהיו המשקיעים שלהן".

חדי הקרן תמיד ימצאו משקיע

חדי הקרן מתנהלים בסודיות מוחלטת מאחר שלכל הגופים הקשורים בהם יש אינטרס בכך. בראש ובראשונה - בעלי המניות המשמעותיים ביותר, מלבד היזמים, הם משקיעי ההון סיכון המתמתחים בפיזור השקעה בחברות רבות. הם עושים זאת מתוך ידיעה שרבות מהן ירדו לטמיון, למעט חברה או שתיים שיצליחו אל מעבר למצופה ויפצו על ההפסדים ברווח עצום.

וונסלי טוען שמשקיעי ההון סיכון הם בעלי סובלנות לחברות שנכשלות או מאבדות שווי, מעצם העובדה שחייו של סטארט-אפ הם עתירי סיכון. כאשר חברה מגיעה למעמד של חד קרן, הוא טוען, היא זו שבוחרת את המשקיעים, ולא ההיפך. ומשום כך, משקיעים מוכנים להשקיע בחברה גם במחיר של אי קבלת מידע. כאשר אובר היתה גדולה דיה, המשקיעים החדשים בה לא זכו ממנה לנתונים פיננסיים, מלבד אולי רשימה כללית של גורמי סיכון.

עוד טוען וונסלי כי חדי הקרן סובלים ממה שהוא מכנה "קללת המנצח" - חד קרן תמיד ימצא משקיע; גם לאחר שקרנות הון סיכון מוכרות ומקצועיות יוותרו על השקעה בחברה בגלל חשש מהפסד, תמיד תמצא הקרן שתסכים להשקיע בשווי גבוה מדי ובתנאים עדיפים ליזמים. במקרה של ג'ול, למשל, החברה גייסה בסופו של דבר מגופים מוסדיים לאחר שקרנות ההון סיכון של עמק הסיליקון סירבו לממן אותה. וונסלי טוען שמשקיעי ההון סיכון לא נוטים לחשוף סיכונים אפילו כלפי עמיתיהם. "הם מעדיפים לכבס את הכביסה המלוכלכת בתוך הבית".

 

ארן טוענת שהמשקיעים בשווקים הפרטיים משחקים בהימורים מסוכנים. "המשקיעים הללו אמנם לא מוכנים לחיות בשלום עם הונאה, אבל הם לוקחים בחשבון שיהיו חברות שיתרסקו. יותר דחוף להם להיכנס בעסקה של חברה שתהפוך להיות פייסבוק הבאה מאשר להזהר שלא להפסיד על חברה שתתברר כ"פלופ". הם חושבים כמו בעלי אופציות ולא כמו בעלי מניה קלאסיים - התשואה הפוטנציאלית הרבה יותר חשובה מאובדן הערך האפשרי".

שינוי חקיקה והגדלת השקיפות

בעת האחרונה נשמעות יותר ויותר קריאות מצד מומחים ורגולטורים לשים קץ להתנהלות החשאית של חדי הקרן. רשות ניירות הערך בארה"ב (SEC) כבר החלה בבדיקה של אמצעים להגדלת השקיפות לחברות אלה, אך טרם פרסמה את עמדתה בעניין. המומחים מציעים פתרונות שמגיעים משני כיוונים: שקיפות, כלומר הכפפה של חברות פרטיות לדיווח אותנטי יותר של מצבן, וסחירות, כלומר מתן אפשרות לסחור באופן משוכלל יותר במניות פרטיות של חדי קרן.

כדי להניע את מהפכת השקיפות, נראה כי יהיה צורך לשנות את חקיקת ה-Jobs Act שקידם ממשל אובמה, הנחשבת לאחד הזרזים המרכזיים שהביאו לעלייה החדה במספרם של חדי הקרן בעשור האחרון.

עד לשינוי החקיקה, חברות פרטיות שהגיעו למספר של 500 משקיעים הרשומים כבעלי מניות, נאלצו לשאת בחובות הדיווח החלות על חברות ציבוריות. שינוי החקיקה הגדיל את המכסה לאלפיים בעלי מניות כאלו (שמתוכם עד 500 בעלי מניות "בלתי כשירים" - כלומר, משקיעים שאינם מתוחכמים). במקביל, שינוי החקיקה החריג את המניות שמקורן בתמריצים לעובדים ממנין בעלי המניות שהחוק מגביל, מה שאיפשר בפועל לחברות להעניק אופציות למספרים גדולים יותר של עובדים מבלי להגיע לתקרה שהחל ממנה חלה חובת דיווח.

לטענת ארן, השקיפות תחל כאשר יחזירו את מניות העובדים למניין בעלי המניות שיש לייחס לחברה על מנת לשאת בחובות דיווח ציבוריות. במילים אחרות, לו זה היה מתרחש כיום, רבים היו נאלצים לצאת לשוק הציבורי בגלל היקף העובדים שהם גם בעלי מניות (או בעלי מניות שרכשו מניות מעובדים).

ארן אומרת שלסודיות יש מחיר. "צריך להבין שחברות ציבוריות כפופות למשטר חובות הגילוי כיוון שהן חייבות בגילוי למשקיעים שלהן. אבל על הדרך יש לגילוי הזה השלכות חיוביות רחבות יותר: העובדים והלקוחות מקבלים מידע על שולי הרווח וזה מאפשר להם לדרוש תנאים טובים יותר והמתחרים לומדים מידע שעוזר להם להשתפר וכך התחרות משתכללת. כמו כן, קבוצות מוחלשות בחברה לומדות על תביעות שהוגשו נגד ההנהלה, למשל בגין הטרדה מינית, או אפליה על רקע גזעי".

ארן סבורה שכל עוד החברה עדיין פרטית, אין צורך בגילוי מלא של כל מבנה ההון של החברה, אך יש צורך בדיווח שוטף לעובדים על שווי ניירות הערך שבידיהם, תוך הצגת תסריטי אקזיט שונים - גם כאשר החברה נפגעת מנטישת לקוח או מירידת שווי בעקבות סיבוב גיוס לא מוצלח.

"צוואר הבקבוק בהייטק איננו הון, אלא המשאב האנושי", היא אומרת. "חברות שמעוניינות במתכנתים טובים צריכות לספק להם את המידע שהם זקוקים לו כדי להבין מה מצפה להם כשהחברה תגיע לאירוע נזילות, ולא להשאיר אותם בעלטה, כפי שקורה היום".

תמריצים שיעודדו מסחר במניות

וונסלי טוען ששקיפות מצד החברות תגיע בעיקר באמצעות תמריצים שיעודדו מסחר במניות של חברות פרטיות. שוק זה איננו משוכלל כיום כיוון שהוא דורש מהחברות לשתף נתונים על ביצועיהן ולאשר ברמת ההנהלה כל מכירה של מניות, מה שהופך את התהליך כולו ללא יעיל.

לדבריו, אין לאלץ חברות לשאת בחובות דיווח ציבוריות גם כאשר הן מגיעות לרף של אלפיים בעלי מניות. במקום זאת, יש צורך בשינויי חקיקה שיאפשר להקל על סוגי המניות השונות להיסחר באופן פרטי ולאפשר הקמה של בורסות פרטיות שיאפשרו שוק משני והחלפת ידיים באופן משוכלל על בסיס היצע וביקוש.

"במצב בו חדי קרן מאפשרים סחירות במניות שלהם, יש ליותר גופים תמריץ ואפשרות לזהות התנהגות פסולה. למשקיעים יש יכולת לבצע שורט על המניה, לעיתונאים יש אינטרס לחשוף שחיתויות או פגמים, ולעורכי הדין ולרגולטורים יש אינטרס לוודא שהחברה מתנהלת כשורה ובמידה ולא - לנקוט נגדה הליכים משפטיים או רגולטוריים".

הסתבכויות של חדי קרן בולטים בשנים האחרונות:

ג'ול: חברת הסיגריות האלקטרוניות ניהלה בין השנים 2015־2017 קמפיין פרסומי שפנה גם לקטינים. חשיפת הפרשיה ב־2018 גררה ביקורת ציבורית שהובילה להחלפת מנכ"ל החברה

ת'ראנוס: הדירקטוריון היה מודע במשך שנים לכך שהמייסדת רימתה בכל הקשור להתקדמות הפיננסית. החשד נחשף ב־2015 ולפני מספר שבועות היא הורשעה במרמה

אובר: ב־2014 החלה החברה לאסוף נתונים על משתמשים וחיפשה מאפיינים שיזהו אותם כאנשי רגולציה. שלוש שנים לאחר מכן נחשף הפרויקט ושווי החברה צנח

WeWork: החברה הסכימה לשלם לנוימן 5.9 מיליון דולר במניות עבור הזכות להשתמש במונח "we". לקראת ההנפקה היא נאלצה לחשוף את העסקה, וגררה ביקורת על נוימן שהחזיר מניות

עוד כתבות

דובר צה''ל, תא''ל דניאל הגרי / צילום: דובר צה''ל

דובר צה"ל: בכיר בחמאס חוסל בביה"ח שיפא

נזק נגרם לחצר בית בשלומי אחרי רצף אזעקות בגליל המערבי • דיווח: ישראל תקפה אזור פעילות של חיזבאללה בדמשק, 2 נפצעו • בית הדין בהאג הורה לישראל להכניס סיוע לעזה ללא הגבלה • מוקדם יותר: פצוע בינוני בפיגוע ירי בכביש 90 מצפון ליריחו • עדכונים שוטפים

ייצור השבבים / צילום: Shutterstock, Golubovy

חברות השבבים הישראליות שמשלמות על הקשחת הכללים

ביטול רכישת חברת שבבים ישראלים על ידי הענקית האמריקאית קוואלקום מתווספת לנסיגת אינטל מרכישת טאואר אשתקד ● לפי מומחים, מדובר במגמה מתעצמת של הקשחת העמדות מצד רגולטורים בעולם ● "חברות צריכות להתחיל לחשוב מראש על אלטרנטיבות", הם אומרים

קבוצת רוכבי אופניים עם טל ברודי. מימין: ריבה פרידמן בורוביק / צילום: דבורין תקשורת

מקבוצות אופניים ועד קבלת פנים בחזרה לבית: הארגון שמלווה מפונים במלחמה

מאז פרוץ המלחמה מלווה ארגון "הרוח הישראלית" אלפי משפחות של מפונים, ואף גייס תרומות בהיקף של 2.5 מיליון שקל ● מ"מ המנכ"לית, ריבה פרידמן בורוביק: "האתגר הגדול הוא שיקום הקהילות"

מבצע לתשלום חלקי על דירה על הנייר / צילום: דרור מרמור

מספר הדירות שנרכשות רק עולה, אז למה נתוני המשכנתאות נמוכים?

נתוני המשכנתאות החדשות שניטלו ממשיכים לדשדש כבר כמה חודשים, למרות העלייה ברכישת דירות ● האם מבצעי הקבלנים המאפשרים לשלם רק 10% בתשלום הראשון ואת היתר במסירה, יתבטאו במשכנתאות בעוד שנתיים־שלוש?

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP, דוברות הכנסת, שאטרסטוק

הדרך לאספקת הפגזים האמריקאיים לישראל עוברת בטורקיה

היחסים בין נשיא טורקיה, רג'פ ארדואן ונשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, מתהדקים למרות היחסים המעורערים שהיו בין השניים לאורך השנים ● מדיווח בלומברג, מתברר כי ארה"ב מנהלת מו"מ עם טורקיה לצורך רכישת פגזים וחומרי נפץ, שיאפשרו לה להאיץ את קצב הייצור שלה ולשלוח את חלקם לישראל

איל וולדמן / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

שר החינוך התקפל ולאיל וולדמן יוענק פרס ישראל

לפני מספר שבועות הודיע שר החינוך יואב קיש כי הוא מבטל את טקס פרס ישראל, זאת בין היתר על רקע הפרסומים כי אחד מן הזוכים הוא היזם איל וולדמן ● כעת, חזר בו קיש מעמדתו והוא מכריז כי הטקס יתקיים כסדרו בשדרות ● ומי עוד בין הזוכים?

סם בנקמן-פריד / צילום: ap, Bebeto Matthews

סם בנקמן-פריד, מייסד בורסת הקריפטו FTX, נידון ל-25 שנות מאסר

בנובמבר האחרון חבר מושבעים בארה"ב מצא את סם בנקמן-פריד אשם ● היום, השופט בתיק קבע כי הוא ירצה 25 שנות מאסר ● "אני הייתי המנכ"ל ולכן האחריות היא עלי", אמר בנקמן-פריד עם מתן גזר הדין

צילום: ap, AP23024601572019_e5rllq

וול סטריט סגרה את הרבעון הראשון הטוב ביותר מאז 2019; מדד S&P 500 שבר שיא חדש

שיא חדש גם לדאו ג'ונס ● סיכום הרבעון הראשון באירופה: השווקים עלו בכ-7% ● בלומברג: "שוק הקקאו קורס", וולס פארגו: "עליית המחיר תגולגל אל הצרכנים" ● מייסד בורסת הקריפטו FTX נידון ל-25 שנות מאסר ● הצמיחה בארה"ב עמדה על 3.4%, יותר מהצפוי ● ג'יי.פי מורגן: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו" ● מחר "יום שישי הטוב" אין מסחר בוול סטריט ובמדינות רבות אחרות

יזמיות המגורים מדווחות על עלייה בקצב מכירת הדירות בחודשים האחרונים / צילום: שלומי יוסף

דוחות חברות הנדל"ן מגלים: "המשבר ההיסטורי" נמשך בקושי חודשיים

למרות נבואות הזעם והמחסור המתמשך בעובדי בניין בצל המלחמה, יזמיות המגורים מדווחות על התאוששות ● מחודש דצמבר נרשמת עלייה בקצב מכירת הדירות, לא נרשמים עיכובים במסירות, לפי בכירים בענף רוב אתרי הבנייה חזרו לעבוד, ואפילו מדד המניות הענפי רושם תשואת שיא

משה ארבל, שר הפנים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בעקבות חשיפת גלובס: השר ארבל קורא לנתניהו לאפשר כניסת פועלי בניין פלסטינים לישראל

שר הפנים מציין במכתבו: "גוברות ההערכות כי אלפי פועלים פלסטיניים מיהודה ושומרון מועסקים שלא כדין בענף" ● הוא קורא לראש הממשלה לבחון הסדרה של הכנסת הפועלים לישראל, בין היתר על ידי בחינה פרטנית של כל פועל והגבלת גיל

הפגנת חרדים נגד גיוס בני ישיבות,ירושלים / צילום: Reuters, Ammar Awad

מהתקציבים שייעצרו ועד לדיוני החירום באוצר: כל מה שכדאי לדעת על הצו הדרמטי בנוגע לחוק הגיוס

בהתאם לצו הביניים שהוציא בג"ץ, תקצוב הישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים ייעצר כבר בשבוע הבא ● בשלב זה, התמיכה בכ-44 אלף תלמידי ישיבות צפויה להיעצר ● באגף החשב הכללי במשרד האוצר, שאמונים על ביצוע התשלומים מתקציב המדינה, מתכוונים ליישם את הצו במועד ● איך זה יעבוד? גלובס עושה סדר

מישל וונטסוס, לשעבר מנכ''ל ביוג'ן / צילום: Quris

"ביוג'ן הייתה פסגת הקריירה שלי עד כה": המנכ"ל לשעבר מדבר על התוכניות לעתיד

מישל וונטסוס היה מנכ"ל ביוג'ן בתקופה שבה הייתה במוקד תשומת הלב בעקבות התרופה החדשנית שלה לאלצהיימר, אבל בסוף שילם בכיסאו על הכישלון שלה בשוק ● בראיון ל"גלובס", הוא מגיב על הביקורת שהושמעה נגדו, מספר אילו חברות מעניינות אותו עכשיו ומדבר על ההשקעה שלו בקיוריס הישראלית ● על המיזם החדש שהוא מקים בסינגפור, הוא עדיין לא מוכן לפרט

חרדים בלשכת הגיוס / צילום: מיטב ודובר צה''ל

בג"ץ: לעצור תשלומים לישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים החל מה-1 באפריל

בג"ץ הוציא את צו הביניים בשל היעדר מקור חוקי להעברת התשלומים ● וכעת, מיום שני הקרוב יופסק התקצוב לתלמידי ישיבות שחייבים בגיוס ● השופטים אימצו עמדה מחמירה מזו של היועמ"שית ● התנועה לאיכות השלטון: "צו הביניים הזה מהווה צעד תקדימי בדרך לשוויון, וציבור המשרתים מודה לבית המשפט על החלטתו החשובה"

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

בורסת ת"א ננעלה ביציבות; אלקטריאון זינקה ב-18%, ישראכרט ב-8%

אל על השלימה גיוס של 100 מיליון דולר, המנייה עולה ב-4% ● הבורסה בת"א מסכמת רבעון ראשון בעליות נאות במדדים המובילים ● לאומי על הדולר המתחזק: "מציע למשקיעים הצעה שאי אפשר לסרב לה" ● באופנהיימר צופים "רוח גבית לשוק המניות האמריקאי לפחות עד שנת 2025"

גזירת סרט בפתיחת משרדי ASI, חברת הבת בהודו יחד עם שגריר ישראל בהודו, נאור גילאון / צילום: תעשייה אווירית

מתחת לרדאר: התעשייה האווירית הקימה חברה בת בהודו

התעשייה האווירית השיקה השבוע את חברת הבת ההודית שלה בניו דלהי ● החברה הוקמה במסגרת שיתוף הפעולה בין התעשייה האווירית לבין DRDO, גוף המחקר והפיתוח בנושאי הגנה של ממשלת הודו

ינקי קוינט, מנכ''ל רמי ומ''מ מנהל רשות החברות / צילום: יוסי זמיר

מתחנות כוח ועד מוסכי רכבת: בענף התשתיות טוענים שרמ"י תוקעת מיזמים

בפנייה דחופה מבקשים במינהל התכנון מרשות מקרקעי ישראל לשחרר היתרים למיזמי תשתית לאומיים ● ברקע זה, גורמים בענף טוענים כי פרויקטים גדולים, בהם תחנות כוח ומוסכים של הרכבת הקלה, תקועים בגלל התנהלות הרשות ● רמ"י: "חלק מהפרויקטים יצאו לדרך"

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Mosa'ab Elshamy), אתר החברה, שאטרסטוק

באפריקה הצעירים מנצחים, וביפן מייצרים חיתולים רק בשביל קשישים

בסנגל בוחרים נשיא חדש וצעיר, ובאירופה רוצים להפקיע את הריבית הרוסית ● בינתיים, סין נזכרת שהיא אינה רוצה בחורבן המערב, וארה"ב מנסה למנוע את מושחתי העולם מלהלבין בנדל"ן ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם 

הסכם אינו נדרש כתנאי עבור זוגות במערכות יחסים כאלה ואחרות / צילום: Shutterstock, Viacheslav Lopatin

זוג הקפיא עוברים ואז נפרד. האם האישה תוכל להשתמש בהם?

כשלושה עשורים לאחר פרשת נחמני, בתי המשפט עדיין נאלצים לדון בתביעות בלתי אפשריות לגבי גורלם של עוברים מוקפאים ● מן הראוי היה לחייב כל זוג שפונה לבצע הפריה חוץ-גופית, לחתום על הסכם שמתייחס לאפשרות הריאלית של פרידה במהלך הזמן שחולף בין יצירת העוברים המוקפאים לבין השימוש בהם

הראלי בוול סטריט יימשך? זה מה שמלמדת ההיסטוריה

מדד המניות המוביל S&P 500 עשוי לסיים את הרבעון הראשון עם עלייה של 10% ● האם ניתן להסיק מכך שהמשך השנה יתאפיין בראלי? לפי מחקרים של כמה גופי השקעות, החדשות הרעות נוטות להגיע במחצית השנה השנייה

דם אברמוב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך

בלי אסקפיזם ועם לוחם בשיקום, הפרסומת של בנק הפועלים היא הזכורה ביותר

פרסומת הבנק, שבה מככב הלוחם הפצוע אדם אברמוב, היא גם המושקעת ביותר עם כ–1.6 מיליון שקל ● מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה עולה כי השבוע התברגו שתי פרסומות חדשות: מנורה מבטחים וטאצ' ● הפרסומת של ביטוח 9 היא האהודה ביותר גם השבוע