גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

צעדי פוטין מערערים את השכנות האירופיות של רוסיה

ארה"ב מנסה לשכנע את בנות בריתה באירופה ללכת בעקבות הגישה המדינית שלה, אלא שלפחות לגבי חלקן וושינגטון עלולה לגלות שקשה לשכנע אותן ● ומעל הכל מרחפת התלות האנרגטית של אירופה ברוסיה, ממנה היא מקבלת שליש מהגז שלה

נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, במוסקבה, החודש / צילום: Associated Press
נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, במוסקבה, החודש / צילום: Associated Press

יחסי אירופה ורוסיה שוקעים לשפל חסר תקדים שלא נראה כמותו בשלושה העשורים שחלפו מאז קריסת בית המועצות. לאחר יותר מ־20 שנה בשלטון, נשיא רוסיה ולדימיר פוטין מזעזע את שכניו האירופאים יותר מתמיד, ומצביע על כך שהוא עלול לפלוש לאוקראינה, לשלוח חיילים לחזק את השלטון הרודני בקזחסטן, להפוך את יצוא הגז הטבעי של מדינתו לכלי ענישה ולדרוש וויתורים ביטחוניים גדולים מהמערב.

פוטין, שבקרוב יהיה בן 70, עזר לאחרונה לייצר משבר פליטים חדש באירופה: מדינת החסות של מוסקבה, בלארוס, מזרימה פליטים מהמזרח התיכון אל תוך האיחוד האירופי, והקרמלין אומר לגוש המדינות שעליו להגיע להסדר פיננסי עם בלארוס על מנת לעצור את השטף. ובעוד שפוטין נמנע מלקחת אחריות באופן ישיר, הוא דיבר באופן חיובי על סדרת רציחות בפרופיל גבוה של גולים רוסיים במערב, שהממשלות האירופיות טוענות שהשירותים החשאיים הרוסיים אחראיים להן.

יחסים בלתי יציבים ובלתי צפויים

יחסי רוסיה עם המערב הפכו ליותר ויותר בלתי יציבים ובלתי צפויים מבעבר. זאת בניגוד לשנים המאוחרות של המלחמה הקרה כשיחסי המערב והסובייטים היו קשורים בסדרה של הסכמים ואמנות, שרבים מהם כבר לא בתוקף. רוסיה גם חיזקה את יחסיה עם סין, היריבה האסטרטגית הגדולה השנייה של המערב.

זה השתקף בתחילת המשא ומתן העגומה של הדיונים בין רוסיה וארה"ב לגבי אוקראינה והדרישות מרחיקות הלכת של רוסיה החודש בג'נבה. שני הצדדים זלזלו בסיכויים להגיע לפשרה. אחד מהנושאים ונותנים של הקרמלין, סגן שר החוץ סרגיי רייבקוב, השווה את המצב למשבר הטילים בקובה ב־1962, כשהעולם חמק רק בקושי ממלחמה גרעינית בין אמריקה לברית המועצות - ואמר שמוסקבה יכולה לשלוח שוב חיילים לקובה. אף ממשלה אירופאית אינה מעורבת באופן ישיר בשיחות האלה.

ההנהגה האירופאית במצב נזיל

מה שמסבך את מאמצי ארה"ב לאחד את מדינות אירופה סביב יוזמה חדשה להתמודדות עם אירופה הוא המצב הנזיל של ההנהגה באיחוד האירופי. אנגלה מרקל, בעבר המנהיגה הבלתי מעורערת של הגוש, פרשה מתפקידה כקנצלרית גרמניה אחרי 16 שנים. בריטניה עזבה את גוש המדינות והיחסים שם נותרו לא יציבים. בצרפת, בינתיים, הנשיא עמנואל מקרון, שקורא לאפס את יחסי אירופה עם רוסיה, מתמודד עם בחירות לאומיות מאתגרות באפריל.

כשפוטין צובר כוחות בגבול עם אוקראינה, ארה"ב מנסה לשכנע את בני בריתה האירופאיים ללכת בעקבות הגישה המדינית שהיא מתווה. וושינגטון מנסה לשכנע אותם לנטוש מאמצים לאפס את היחסים עם מוסקבה, שהגיעו לשפל לאחר שרוסיה פלשה למזרח אוקראינה ב־2014 - ולהכין סנקציות כלכליות קשות למקרה שפוטין שוב יפעל נגד אוקראינה.

נשיא אוקראינה ולדימיר זלנסקי / צילום: Associated Press, Alastair Grant

המדיניות הזו הולכת נגד הזרם אצל חלק מממשלות אירופה. רוב המדינות האירופיות הגדולות, חוץ מבריטניה, העדיפו לטפח יחסים כלכליים טובים יותר עם רוסיה, במיוחד בתחום האנרגיה, ורבות נסמכות במידה לא קטנה על הגז הרוסי.

ארה"ב והאיחוד האירופי הטילו סנקציות על רוסיה לאחר המתקפה על אוקראינה ב־2014, והיריבות גברה בשנים שלאחר מכן, בגלל גילויים שונים כמו המעורבות של רוסיה בבחירות 2016 בארה"ב, וכן בסדרה של מתקפות קטלניות על רוסים ואויבי רוסיה במערב.

פוטין השתמש באיום האפשרי של תקיפה חדשה באוקראינה על מנת לדרוש הסכם ביטחוני חדש עם המערב, וקרא לבלום את ההרחבה וההשפעה של ברית ההגנה הצפון אטלנטית, נאט"ו. מומחים רבים באירופה אומרים שפוטין לא יפלוש אליה באמת, אלא רק רוצה לטפח את מעמדו כמתווך חזק ומבקש לקבל יותר גישה - ואולי וויתורים - ממנהיגים מערביים כמו נשיא ארה"ב ג'ו ביידן, איתו שוחח לאחרונה.

מבחינה זו, האיום כבר השתלם, כך אמרה נתלי טוצ'י, יועצת מדיניות חוץ ותיקה לאיחוד האירופי ומנהלת "המכון ליחסים בינלאומיים" ברומא. "פוטין מקבל את הפגישות שהוא רוצה עם ביידן והוא דן באוקראינה ללא נוכחותם בשיחות", אמרה טוצ'י.

כמה מומחים אומרים גם שעל אף החמרת היחסים הדיפלומטיים עם רוסיה, המאמץ הדיפלומטי האמריקאי יצליח לזכות בתמיכה אירופאית נרחבת לסנקציות חדשות רק אם פוטין יורה על הסלמה צבאית.

"כל עוד אין הסלמה, אנו נמשיך לראות כמה מדינות אירופיות... כגון גרמניה וצרפת, מבצעות מדיניות משלהן שהן לא רוצות שאמריקה תשתלט עליה, ובטח שלא אוקראינה", אמר מארק גלאוטי, מומחה לרוסיה ופרופסור ביוניברסיטי קולג' בלונדון.

לפני עיבוי הכוחות, מקרון, שהבטיח שצרפת תישאר שותפת מסחר מרכזית של רוסיה, ומרקל, אז עדיין בתפקיד, ניסו לארגון פגישה בין מנהיגי האיחוד האירופי ופוטין. היוזמה הוכשלה על ידי מדינות באיחוד האירופי שהיו פעם חלק ממעגל ההשפעה של ברה"מ.
מדינות באיחוד האירופי שהיו פעם חלק מהגוש הסובייטי, כמו המדינות הבלטיות ופולין, כנראה יתמכו בסנקציות בהובלת ארה"ב, כך אמר גלאוטי, וכך תעשה גם בריטניה, שבה אירעו שתי מתקפות בפרופיל גבוה, שבהן הואשם הקרמלין, כולל ההרעלה ב־2018 של הסוכן הכפול סרגיי סקריפל.

השפעת צינור הגז בין רוסיה וגרמניה

לעומת זאת גרמניה, הכלכלה הגדולה ביותר באירופה, היא עניין אחר. גרמניה היא אולי התומכת רבת ההשפעה ביותר בשימור - אם לא הגדלת - הקשרים הכלכליים עם רוסיה. צינור הגז נורד סטרים 2, שבנייתו הסתיימה לאחרונה המחבר בין גרמניה ורוסיה, אמור להכפיל את נפח ייצוא הגז הטבעי הרוסי לגרמניה. הצינור מחכה רק לאישור טכני סופי מרגולטורים גרמנים לפני שיוכל להתחיל להזרים גז.

ברלין נלחמה בהצלחה בהתנגדות לצינור מצד שכנותיה, כולל פולין ומדינות מערביות אחרות. הממשל האמריקאי וכן רוב מדינות האיחוד האירופי, התבטאו נגד הצינור ככלי שיגדיל את ההכנסות של קרמלין שהוא יותר ויותר עוין ויגדיל את כוח ההשפעה שלו על אירופה, שהיא כבר תלויה במידה גדולה בגז טבעי רוסי בתקופה בה מחירי האנרגיה גואים.

עם זאת, הקנצלר החדש בגרמניה, אולף שולץ מהמפלגה הסוציאל־דמוקרטית, תומך בעמדה של קודמתו מרקל: הצינור והקשרים הכלכליים עם רוסיה באופן כללי הם יוזמות של הסקטור הפרטי שיש לשמור עליהן בנפרד מהסנקציות הפוליטיות.

קאנצלר גרמניה אולף שולץ / צילום: Associated Press, Kay Nietfeld

מתחים לגבי אוקראינה פיצלו את ממשלת הקואליציה של שולץ, הכוללת את המפלגה הירוקה, המתנגדת לצינור. סגן הקנצלר, רוברט האבק, אמר בדצמבר שאם תהיה תוקפנות צבאית של הרוסים, היא צריכה להוביל ל"השלכות חמורות", כולל ביטול הצינור.

יועץ מדיניות חוץ לשעבר למרקל, כריסטוף הויזגן, אמר שברלין לא צריכה להגיב ללחץ האמריקאי, אבל צריכה לנטוש את הצינור בגלל האינטרס של גרמניה עצמה ובגלל האינטרס הנרחב יותר של האיחוד האירופי, במידה ורוסיה תפלוש לאוקראינה.

"במקרה של פלישה רוסית חדשה לאוקראינה, הממשלה הגרמנית חייבת להשהות את נורד סטרים 2 ולפנות לסנקציות כלכליות חדשות בתיאום עם האיחוד האירופי", אמר הויזגן, כיום ראש מועצת הביטחון של מינכן, פורום מוביל למדיניות בינלאומית.

שוקלים מחדש את היחסים עם פוטין

לא משנה מה יחליטו גרמניה וצרפת לעשות, כך אומרים מומחים, העמדה התוקפנית ברמה הבינלאומית של פוטין גורמת לכמה מדינות אחרות במערב אירופה לשקול מחדש יחסים דיפלומטיים ותיקים עם רוסיה ולאט לאט לאמץ מדיניות שתהיה יותר מתואמת עם המטרות האמריקאיות.

איטליה וספרד, שבאופן מסורתי עמדתן כלפי רוסיה חיובית, מאמצות בהדרגה עמדה יותר זהירה לגבי הקרמלין אחרי שראו שהאיום של התערבות רוסית בחברות אירופיות אינו רק פרי דמיונן של פולין והמדינות הבלטיות, כך אומרת טוצ'י. דוגמאות להתערבות רוסית שהיא מזכירה כוללות את החרפת משבר הפליטים באירופה כתוצאה מתפקידה של רוסיה במלחמת האזרחים הסורית, וההתערבות של רוסיה בהפגנות העצמאות הקטלניות בספרד מאז 2017.

"אנחנו נמצאים הרבה אחרי הימים של לנסות לבסס יחסים עם רוסיה", אמרה טוצ'י, "ולאף אחד אין עניין בעימות צבאי. אז סנקציות כלכליות זה כל מה שיש לך - והדבר הכי מכאיב שאתה יכול לעשות לרוסיה מבחינת סנקציות הוא כמובן לצאת נגד נורד סטרים 2".

עוד כתבות

סם אלטמן / צילום: כדיה לוי

המיזם החדש של סם אלטמן במפרציות ואיך יכול להיות שישראל נותרה בחוץ

הדיווחים על ביקוריו של מנכ"ל OpenAI באיחוד האמירויות ובסעודיה נמשכים, ולפי הערכות המטרה היא הקמת תשתיות לפיתוח שבבי בינה מלאכותית ● ישראל לא חלק מהתוכניות, אבל בענף לא דואגים: "אם אלטמן יחפש את ההון האנושי, ישראל עשויה להיות חלק מהתמונה"

מארק קיובן / צילום: ap, Mark Schiefelbein

המיליארדר שהתחיל כמוכר שקיות אשפה חושף כמה מסים שילם ואומר: "אני שמח"

"אני משלם את מה שאני צריך. ארה"ב עשתה הרבה בשבילי, ואני גאה להחזיר לה במסים כל שנה", אומר המיליארדר מארק קיובן, שצפוי שלם מס של 275.9 מיליון דולר על הרווחים שלו ב-2023

רשא חולי, מנכ''לית חברת הביומד מדיפלסט / צילום: יונתן בלום

המנכ"לית שנוסעת 5 שעות ביום כדי להגיע לעבודה: "חיה באוטו"

רשא חולי, מנכ"לית חברת הביומד מדיפלסט, תמיד ידעה שהיא רוצה לנהל מפעל ייצור ● היום היא אחת המנכ"ליות הערביות היחידות בישראל, ובכל יום נוסעת חמש שעות למשרד ● 40 עד 40: נבחרת המנהיגות הצעירה של גלובס 

מערכת חץ 3 / צילום: דוברות משרד הביטחון

הזמנות בשיא וביקוש מקומי: האם החברות הביטחוניות ירוויחו מהתקיפה האיראנית?

מערכות ההגנה האוויריות בישראל קיבלו חותמת משמעותית כאשר הדפו 99% מהאיומים במתקפה האיראנית ● כעת העניין במערכות מצד ממשלות מסביב לעולם מזנק, והביקושים עולים ● בתעשייה האווירית מרגיעים: "יודעים לתת איזון בין צרכי מדינת ישראל לבין הלקוחות"

מסילות רכבת בחדרה, באזור מתחם 27 / צילום: תמר מצפי

המאבק שתוקע הכפלת מסילת הרכבת ופיתוח קרקע ביותר ממיליארד שקל

הוועדה לתשתיות לאומיות רוצה להפקיע כ-400 דונם במערב חדרה ● בעלי הקרקעות עתרו לבג"ץ והזהירו: ההפקעה, הפיצויים וביטול אזור התעסוקה יגרמו נזק של יותר ממיליארד שקל

רצפת המסחר בבורסות וול סטריט בניו יורק. זו לא בועה, אבל יש סיבה לדאגה / צילום: ap, Seth Wenig

תגובת השוק למתקפה באיראן מוכיחה שהמניות אינן בבועה

העליות והמורדות בימי שישי ושני בוול סטריט הקלו זמנית על החששות לגבי היווצרות בועה אפשרית ● המשקיעים אולי נותנים הערכות שווי גבוהות על מניות, אבל הם עדיין מסוגלים לקבל החלטות מנומקות

חברת ארמיס / צילום: שלומי יוסף

ארמיס רוכשת חברת סייבר ישראלית ב-150 מיליון דולר

סילק מפתחת פלטפורמה המאפשרת למנהלי אבטחת מידע לזהות ולתעדף שלל חולשות ואף לתקן אותן ● לאחר הרכישה, ארמיס תטמיע את הפלטפורמה של החברה בתוך המערכות והפלטפורמה שלה

בנימינה / צילום: נעמה מצגר טבול

"משלמים שכר דירה של 7,000 שקל בחודש ולא מקבלים דירה": הפרויקט שהסתבך והעלויות

ב־2018 זכו 18 משפחות בהגרלה של מחיר למשתכן בבנימינה, אולם עד כה הפרויקט לא התקדם ● היזם מאשים את המועצה והוועדה המרחבית שלא מאפשרות להוציא היתר בנייה, והוועדה טוענת שההיתרים שהגיש היזם אינם תואמים את תוכנית הבינוי החדשה ותרמו לעיכוב

אוקראינה עברה מהצלחה צבאית לכישלון. זה יכול לקרות גם לישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: המציאות העגומה של ההגנה האווירית באוקראינה עלולה לקרות גם לישראל, סין הולכת על קו דק במזרח התיכון ואפל מבצעת עדכון למערכת אחרי סערת האימוג'י של דגל פלסטין ● כותרות העיתונים בעולם 

וול סטריט / צילום: Shutterstock

נעילה אדומה בוול סטריט; מחירי הנפט צללו בכ-3%

הנאסד"ק ירד ב-1.2% ● מדד הקאק עלה ב-0.6% ● ירידה במדד המחירים לצרכן בבריטניה, אך מעל הצפי ● יצרנית השבבים ההולנדית ASML יורדת ב-5% ●  ג'יי.פי. מורגן: "היסטורית, רכישת זהב לא מצדיקה את הסיכון" • מיקרוסופט תשקיע 1.5 מיליארד דולר בחברת ה-AI מאיחוד האמירויות • יו"ר הפד מודה: "אין התקדמות במאבק באינפלציה"

כטב''ם מדגם שאהד 136 מוצג בטהרן / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

במערב מתכננים סנקציות על תוכנית הכטב"מים האיראנית. איך זה יקרה בפועל?

בעקבות המתקפה על ישראל, בארה"ב מתכננים עיצומים חדשים על תוכנית כלי הטיס הבלתי מאוישים של איראן ● באירופה מצטרפים למהלך על מנת להיאבק בהתחמשות של מוסקבה דרך טהרן, ולמנוע הסלמה במזרח התיכון ● לצעדים אלו תהיה משמעות, לפי מומחים, אך לא גדולה. הסיבה: סין ורוסיה

שיגור כטב''ם איראני / צילום: Reuters, dpa via Reuters Connect

ישראל וארה"ב בוחנות נשק חדש נגד איום הכטב"מים האיראני

לפי דיווח בוול סטריט ג'ורנל, ארה"ב וישראל בוחנות מערכות נשק מיקרו־גל ולייזר נגד כלי טיס בלתי מאוישים ● בזמן שיירוט באמצעות כיפת ברזל, למשל, מוערך בכ־30 אלף דולר, עלות יירוט באמצעות לייזר היא זניחה

מדפי חלב בסופרמרקט / צילום: גלובס

האם ישראל תחזור לייבא חלב? תלוי את מי שואלים ומתי

העלייה הצפויה במחירי החלב הניגר מעלה את השאלה האם המנגנון שקובע מכסים ומחירים מפוקחים לא מיותר ● כיצד ייראה השוק אם התחרות תיפתח, ואיך כדאי לפתור מחסור בפעם הבאה?

בנק דיסקונט ובנק לאומי

הריבית במשק נשארת גבוהה, המינוס לא השתנה, והבנקים מקזזים הטבות

בנק לאומי הודיע כי הוא מעלה את הריבית המקסימלית לחשבונות שנמצאים במשיכת יתר ● דיסקונט הודיע לפני כמה שבועות על ביטול ההטבה על אוברדאפט עד 2,000 שקל

יו''ר בית הנבחרים, מייק ג'ונסון / צילום: ap, J. Scott Applewhite

4 מיליארד דולר לכיפת ברזל: חבילת הסיוע האמריקאית בדרך להצבעה

בוושינגטון, סוגיית חבילת הסיוע לישראל, אוקראינה וטייוואן עשויה להתקדם כבר בימים הקרובים ● יו"ר בית הנבחרים מייק ג'ונסון בשיתוף רפובליקנים נוספים הציגו אמש חבילת סיוע הכוללת 26.4 מיליארד דולר לישראל

מדפי דבש בסופר / צילום: טלי בוגדנובסקי

בשמן זית, בדבש ובקרוב ביין: המותג ישראלי, התוצרת - אירופית

החיבה לתוצרת מקומית, לובי חקלאי חזק וחסמי יבוא, מציפה את המדפים במותגים ותיקים שמשווקים "בלנד": ערבוב מותג ישראל עם תוצרת אירופית, מבלי לחשוף מאיזו מדינה הוא מגיע ● את השיטה הפופולרית שעובדת בעיקר בשמן ובדבש, רוצה הממשלה להרחיב כעת גם ליין

רועי קדוש, סמנכ''ל ההשקעות בהכשרה ביטוח / צילום: שירעד שליט

תחזיקו מזומן: ההמלצה החריגה של מנהל ההשקעות

רועי קדוש מהכשרה ביטוח מודה כי התמחור הגבוה בשווקים "בעייתי", וממליץ להשקיע במדדי וול סטריט במשקל שווה - כדי לנטרל את הדומיננטיות של מניות "שבע המופלאות" ● חלק מהכסף הוא מציע להשאיר כיום במזומן, כדי "לנצל הזדמנויות כשיגיעו ירידות"

עלות היירוט של ישראל של כמחצית מהמטח האיראני בסוף השבוע נאמדת ב-2.1 מיליארד שקל / צילום: Reuters, IMAGO/Bashar Taleb\ apaimages

הטקטיקה של רוסיה נגד אוקראינה ובעיית המיירטים שיכולה להגיע גם לישראל

המתקפה של איראן על ישראל מצביעה על הביקוש הגובר למיירטים ואת ההמתנה הארוכה עד להשגתם ● "אין ספק שהעומס על מלאי התחמושת עומד להיות בעיה, עבור כולם", אומר טום קראקו, מנהל צוות חשיבה אמריקאי בפרויקט הגנה מפני טילים במרכז למחקרים אסטרטגיים ובינלאומיים

יירוטים באשקלון מהתקיפה האיראנית / צילום: Reuters, Amir Cohen

המתקפה האיראנית ייקרה את עלויות גיוס החוב של ישראל

בתחילת החודש עמדה התשואה על אג"ח ממשלתי של ישראל לתקופה של עשר שנים על 140 נקודות אחוז מעל התשואה של אג"ח אמריקאי מקביל ● בעקבות ההתלקחות, זינקה התשואה על אגרות החוב של ישראל לפער של כ-180 נקודות בסיס מעל ארה"ב ● בהמשך השבוע נרגעה מעט ה"הסלמה" בתשואות האג"ח הישראלי

ד''ר משה כהן / צילום: תמונה פרטית

האם בקרוב יוקם בית ספר נוסף לרפואה במיקום מפתיע?

ד"ר משה כהן פועל בימים אלה מול המל"ג להגשמת החזון שלו -  בית ספר בינלאומי לרפואה באילת, בהשקעה של 250 מיליון שקל ● התוכנית כוללת שיתוף־פעולה הדוק עם אוניברסיטאות בעולם וחיזוק לבית החולים יוספטל ● האם יצליח היכן שרייכמן נתקל בהתנגדות, ומי המלונאי שרתם לגיוס הכסף?