גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

השימוש במכוניות ייחתך בחצי? התוכנית השאפתנית של משרד התחבורה

כבישי ישראל עמוסים, רכישות הרכבים מתרבות והשימוש בתחבורה הציבורית לא משביע רצון ● בעקבות זאת, חוקרי האגף לתכנון תחבורתי יצרו תוכנית לקידום ההליכה הרגלית, הרכיבה על אופניים והנסיעה בתחב"צ ● המשמעות: תוכניות הרשויות יצטרכו להלום את היעדים כדי לקבל תקצוב מהמשרד

אוטובוסים ושביל אופניים בתל אביב / צילום: שלומי יוסף
אוטובוסים ושביל אופניים בתל אביב / צילום: שלומי יוסף

במשרד התחבורה הוכנה במהלך החודשים האחרונים תוכנית שאפתנית לקידום יעדי פיצול נסיעות לתנועה מקיימת (הליכה רגלית, רכיבה על אופניים ונסיעה בתחבורה הציבורית) בערי ישראל. היעדים אמורים להעביר את הישראלים לשימוש נרחב בהליכה, ברכיבה ובשימוש באוטובוסים וברכבות על חשבון הרכב הפרטי שגודש את הכבישים. לפי התוכנית, מדובר באחד הנושאים המרכזיים שמקדם האיחוד האירופי כאשר ערים רבות בארצות המפותחות מיישמות תוכניות דומות שמרסנות את השימוש ברכב הפרטי.

כך, למשל, בבירת דנמרק קופנהגן קבעו יעד של 75% שימוש באמצעי תחבורה מקיימת עד 2025, שיעור דומה ליעד במדריד. בה בעת, בלונדון ובסן פרנסיסקו נקבע יעד של 80% (בבירת בריטניה עד ל־2041 ובסן פרנסיסקו עד ל־2050); במאלמו בשבדיה נקבע יעד של 70% תנועה מקיימת עד לשנת 2030; ובניו יורק פועלים כבר יותר מעשור לצמצום נתיבים לרכב פרטי והפיכתם לנתיבי תחבורה ציבורית, לשבילי אופניים ולמדרכות רחבות בכל השדרות המרכזיות.

"תנועה מקיימת - הדרך לקדם איכות חיים בעיר"

לעומת זאת, בישראל נקבע בשנת 2012 יעד נסיעות באוטובוסים צנוע בהרבה בשיעור 40% מהנסיעות הממונעות במטרופולינים. לאחר מכן, בשנת 2019, נקבע יעד לפיו 10% מהתנועה בערים תבוצע באופניים. זאת בעוד שפיתוח התחבורה בעשורים האחרונים היה מוטה לטובת השימוש ברכב הפרטי, ואילו מיזמי תחבורה ציבורית ושבילי אופניים מדשדשים.

"אופן פיתוח שימושי הקרקע במדינה הרחיב את הפרבור באופן שהגדיל עוד יותר את התלות ברכב הפרטי, ובכך העמיק את בעיות הנגישות התחבורתית", כתבו החוקרים ד"ר ניר שרב, מרכוס סיינוק, יובל שפטן וגלי פרוינד. "הגידול באוכלוסייה והשימוש הרב ברכב פרטי לא נענו בהשקעות מתאימות בתשתיות תחבורה ציבורית ובפיתוח של עירוניות קומפקטית, מחסור שהביא לעלייה תלולה בגודש דרכים". אך הם ציינו כי "במדינה כמו ישראל שבה 91% מהאוכלוסייה מתגוררת בישובים עירוניים, תנועה מקיימת היא הדרך הטובה והמהירה לקדם את איכות החיים בעיר".

החוקרים מיפו 136 יישובים בישראל עם 10,000 תושבים ויותר, ושיקללו במודל שהרכיבו את סקר הנסיעות של הלמ"ס משנת 2017 (הסקר האחרון שפורסם בנושא) עם מאפיינים שונים כמו גודל האוכלוסייה, מיקום במטרופולין, מגזר, צפיפות, מדד חברתי־כלכלי ומדד פריפריאליות. שיעור הפיצול לתנועה מקיימת במסגרת המודל יעמוד על 55%-75%, כשרכיבה על אופניים מושפעת מהטופוגרפיה העירונית ומזמינות תשתיות רכיבה. להליכה רגלית נקבע מינימום הכרחי של 20% - ויעד התחבורה הציבורית הוא ההפרש שנותר.

ל־19 יישובים נקבע יעד של 75%, ל־41 יישובים יעד של 70%, ל־36 יישובים יעד של 65%, ל-37 יישובים יעד של 60%, ולשלושה יישובים בלבד יעד נמוך יחסית של 55%. היעדים נקבעו לשנת 2040 בהתאם לאסטרטגיית התוכנית, אך הכותבים טוענים כי היעד הוא לעשורים הקרובים ובוודאי לא יושג בטווח של 20 שנה מהיום.

בתל אביב, יותר ממחצית הנסיעות בעיר מבוצעות ברכב הפרטי - ויעדי התוכנית מורידות שיעור זה לרבע. התוכנית בירושלים מציבה יעד דומה, וההתניידות בה תתבסס בעיקרה על נסיעות בתחבורה ציבורית והליכה רגלית. ובחיפה, כמעט שני שליש מהנסיעות מבוצעות ברכב פרטי - ויצטמצמו לרבע. עיקר התנועה בעיר תיעשה בתחבורה הציבורית, ונקבעו לה יעדי הליכה ורכיבה צנועים יחסית, בין השאר בשל הטופוגרפיה ההררית שלה. בבאר שבע - הירידה בשימוש ברכב הפרטי תהיה מ־65% ל־30%, יותר מאשר בגרעיני המטרופולינים האחרים.

 

בנצרת, 72% שימוש ברכב פרטי יצומצמו לפי התוכנית ל־30% וחלקו של השימוש בתחבורה הציבורית יגדל מ־3% ל־38%. מנגד, המצב בבני ברק צפוי להישאר כמעט ללא שינוי בשל נתוני ההליכתיות הגבוהים בעיר כיום.

היעדים הישראליים אולי מתקרבים לאירופה, אבל המציאות בשטח שונה. בעת שבתל אביב, כאמור, יותר מ־50% מהנסיעות מבוצעות ברכב פרטי, המספרים באירופה נמוכים משמעותית: בברלין - 31%; בברצלונה - 25%; בסינגפור - 33%; ובווינה - 27%.

הדירוג החברתי־כלכלי משפיע על ההתניידות

החוקרים בישראל מצאו כי יש השפעה מהותית לדירוג החברתי-כלכלי של היישוב על דפוסי ההתניידות בו. 49% מהנסיעות ביישובים בדירוג נמוך היו ברגל לעומת 15% בדירוג גבוה, כשהשימוש ברכב פרטי מספק תמונת ראי הפוכה - 45% ו-81% בהתאמה.
את התוכנית הוביל שי קדם, מנהל האגף לתכנון תחבורתי במשרד התחבורה. בדברי ההסבר כתב כי "מעתה יבקש משרד התחבורה לוודא כי התוכניות למרחבים העירוניים מתייחסות ליעדי פיצול אלה, שהם תנאי להצלחתה של המערכת התחבורתית".

שאלות פתוחות ואתגרים רבים למימוש התוכנית

אבל נותרו לא מעט שאלות פתוחות ואתגרים למימוש התוכנית. בניגוד לתוכניות קודמות של המשרד, שקבעו שיעור פיצול של 40% נסיעות תח"צ במטרופולינים והן תלויות יותר בקידום פרויקטים תחבורתיים לאומיים (שמתעכבים) - כאן מדובר בהתאמה שצריכות לבצע הרשויות המקומיות ורשויות התכנון. ואולם, בעוד שבת"א נעשית עבודה להשגת יעדים דומים גם היום, הרי שבערים אחרות המצב שונה דרמטית. בירושלים מקודמת רשת רכבות קלות עשירה בחניונים, במחלפים ובהפרדות מפלסיות; ברעננה מסרבים לסלילת נת"צ, ובצפון השרון מציפים התנגדויות לפרויקט המטרו.

בתוך כך, בהיעדר רשויות מטרופוליניות לתחבורה, הפערים בין הכוונות והתוכניות של המשרד ובין המתרחש ברשויות ממשיך לגדול - והמשרד בוחר, פעמים רבות, שלא להתעמת.

אתגר נוסף הוא הפרבור העצום בישראל. התכנון העירוני של ערים רבות מפריד בין מגורים, תעסוקה, מסחר ופנאי. הפרדה שדוחקת את הנוסעים לרכב הפרטי. עם זאת, לנוכח העלייה הצפויה בעשורים הקרובים בגודל האוכלוסייה ובבנייה, תוכניות חדשות שיאושרו יצטרכו להלום את היעדים החדשים. אבל, טרם ברור כיצד גוזרים את יעד הפיצול של תוכנית מקודמת - האם הוא צריך "לפצות" על מקומות קיימים בעיר או להלום את היעד הסופי בלבד? כיצד יתייחסו לתוכניות שכבר אושרו? האם המדינה תתקצב שיפור של מקומות קיימים? האם תוכניות התחבורה שכבר תוקצבו תואמות ליעדים אלו? ובכלל, כיצד מתאימים את הצעדים שהממשלה עושה ליעדים?

בעוד שמשרד הפנים מקדם רשויות חדשות ומרוחקות שיקשרו את תושביהן לרכב פרטי, ציפוף המטרופולינים הקיימים וחיזוק הערים הקיימות הם מצע טוב יותר לתחבורה מקיימת.

אך, חוזקה של התוכנית הוא בקביעת יעדים שהציבור יוכל לעקוב אחריהם. זו נקודת מוצא טובה בהרבה מסיסמאות על קידום תחבורה ציבורית, הליכה רגלית ורכיבה על אופניים. התוכנית לא "תפתור" את בעיית הפקקים - אלו ימשיכו להתארך בכבישי הארץ למי שישתמש ברכב הפרטי. משמעות התוכנית היא קביעת יעדים שיתנו קריאת כיוון לתוכניות עתידיות שיקדמו רשויות מקומיות, גופי תכנון ומשרדי הממשלה. תוכניות אלו יצטרכו להלום את היעדים כדי לקבל תקצוב - ולצאת לדרך.

אולם, נותרו שאלות פתוחות רבות על מימושה. "המעבר לתנועה מקיימת יוביל לשיפור בתחושת ביטחון במרחב, בבטיחות בתנועה ולמרחב עירוני מקיים ונעים המתוכנן עבור כלל האוכלוסייה", נכתב בתוכנית.

עוד כתבות

השופטים בבית הדין לצדק של האג / צילום: Reuters, Piroschka van de Wouw

בית הדין בהאג הורה לישראל להכניס סיוע לעזה ללא הגבלה

לפי דיווח בסוריה ישראל תקפה אזור פעילות של חיזבאללה בדמשק • מחבל פתח באש לעבר רכבים שנסעו בכביש 90 מצפון ליריחו, בן 30 נפצע בינוני • תושבים בצפת מדווחים על יירוט, לא נשמעה אזעקה • ירי רקטי לעבר גורן וגרנות הגליל, ירי נוסף גם לראש הנקרה • עדכונים שוטפים

מטולה בחודש האחרון / צילום: Reuters, Raphael Gotheil

הצפון בוער, היישובים ריקים - והממשלה "מנותקת קשר"

ראשי הרשויות בצפון דוחפים כבר זמן רב להקמת מנהלת מסודרת, בדומה למינהלת "תקומה" בעוטף עזה - אך גורמים המעורים בנושא אומרים: "זה לא על הפרק" ● בינתיים המלחמה נמשכת, והמציאות בצפון בלתי אפשרית

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

הבית הלבן בהודעה רשמית אחרי קרב הגרסאות: נתניהו אישר שתצא משלחת לוושינגטון

דובר צה"ל: ""במסגרת האימונים יתורגלו תקיפות מאסיביות וארוכות טווח" • גבר בן 38 נהרג מפגיעת רקטה במפעל בקריית שמונה, כמה נוספים נפצעו קל • נתניהו לסנטור ריק סקוט: "החלטת ארה"ב עודדה את חמאס. שלא יסמכו על הלחץ הזה - זה לא יעבוד"  • עדכונים שוטפים

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

לאחר שלוש שנים של הפסד, אירופה עזרה לדוד פתאל לחזור להרוויח

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין

חברת הסייבר הישראלית Coro (קורו) / צילום: CORO

המשבר בהייטק נגמר? סטארט-אפ ישראלי שני מודיע בתוך שבוע על גיוס של 100 מיליון דולר

חברת קורו (Coro) הישראלית, העוסקת במכירת מערכות סייבר לעסקים קטנים ובינוניים, הודיעה על גיוס של 100 מיליון דולר ● ככל שנודע, כספי הגיוס כולם הושקעו בחברה ולא בקניית מניות מיזמים או משקיעים קודמים ● כל הגיוס התבצע מקרנות הון סיכון זרות

רשות המסים / צילום: איל יצהר

רשות המסים תפסה מסמכים של שני עורכי דין וחטפה ביקורת חריפה משופטי העליון

במסגרת חקירה קיבל פקיד שומה חקירות מבימ"ש השלום צו חיפוש במשרד של שני עורכי דין ● השניים טענו כי המסמכים נתפסו ע"י צו של בימ"ש השלום בהליך פלילי, אבל רשות המסים העבירה את ערעורם לביהמ"ש המחוזי בהליכים אזרחיים ● ביהמ"ש העליון פסק כי רשות המסים לא יכולה לזגזג בין הליך פלילי לאזרחי

קרן כהן חזון, מנכ''לית ובעלת השליטה בתורפז / צילום: ששון משה

תורפז רוכשת יצרני חומרי טעם בלגית-גרמנית תמורת 48 מיליון דולר

תורפז צפויה לרכוש את קבוצת קלאריס & ווילך באמצעות חברת הבת שלה - פיט ● החברה מייצרת חומרי הגלם היחודיים לתחום הבשר והאפייה ומחזור המכירות שלה הסתכם ב-35.1 מיליון דולר ב-2023

עינת גנון / צילום: בר שניר

פרויקט הענק מתעכב: עוד פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו

עינת גנון, סמנכ"לית הרשות להתחדשות עירונית, הודיעה על פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו, לאחר שלאחרונה גם צחי דוד, סגן הממונה על התקציבים באוצר לשעבר, הסיר את מועמדותו לתפקיד ● כעת נותר מועמד אחד לבחירה, והמכרז עומד בפני ביטול

שי אהרונוביץ׳, מנהל רשות המסים / צילום: ניב קנטור

מס דירה שלישית חוזר לשולחן: "המערכות כבר מוכנות"

לדברי מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', המדינה צריכה ליצור אחידות ולהפסיק לשנות את שיעורי מיסוי הנדל"ן בתדירות גבוהה ● עוד הוא הוסיף כי צריך לחשוב על מס דירה שלישית: "מבחינתנו זה צעד נכון שיעלה בתקציב 2025"

קריסת גשר פרנסיס סקוט קי בבולטימור / צילום: ap, Steve Helber

אמריקה סופקת כפיים וחוששת: עד כמה חסינים הגשרים שלה?

את הגשר בבולטימור הפילה ספינת ענק של 95 אלף טונות ● זו הייתה כנראה, אם כי לא בטוח, תוצאה בלתי נמנעת - הגשר קיבל ציון "מניח את הדעת" לפני שלוש שנים ● הנשיא ביידן רשאי לטעון שהשקעת טריליון דולר בשיקום תשתית מגינה על אמריקה מפני אסונות רבים כאלה

הראלי בוול סטריט יימשך? זה מה שמלמדת ההיסטוריה

מדד המניות המוביל S&P 500 עשוי לסיים את הרבעון הראשון עם עלייה של 10% ● האם ניתן להסיק מכך שהמשך השנה יתאפיין בראלי? לפי מחקרים של כמה גופי השקעות, החדשות הרעות נוטות להגיע במחצית השנה השנייה

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר

המדינה החדשה שמצטרפת להליך נגד ישראל בהאג

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: רוב האמריקאים מתנגדים להמשך המלחמה, הממשלה הצרפתית מצהירה שלא סיפקה נשק לישראל מאז ה-7 באוקטובר, ואירלנד מצטרפת לתביעה נגד ישראל בהאג ● כותרות העיתונים בעולם 

איציק וייץ, מנכ''ל קבוצת קרסו מוטורס / צילום: אלעד גוטמן

המספרים חושפים: כך הפך מותג בנזין סיני אלמוני למכרה הזהב של קבוצת קרסו

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מהדוח השנתי של יבואנית הרכב עולה כי המותג צ'רי, שמכירותיו זינקו ב-2023, הקפיץ את נתח השוק שלה וסייע לה להציג רווח מכובד בתקופה קשה ● אבל ל"אסטרטגיה הסינית" הזו, שמשנה בצורה משמעותית את הפוקוס העסקי של הקבוצה, יש מחיר - ובראשו דריסת מותגים ותיקים

חנן מור, מנכ''ל קבוצת חנן מור / צילום: איל יצהר

הנושים זעמו, וחנן מור ידולל ל-1% ממניות קבוצת הנדל"ן שהקים

לפי הסדר החוב המתגבש, חנן מור יחזיק כ-1% ממניות החברה ● במקביל, יוקצה לנושי החברה, בעיקר בנקים וגופים מוסדיים, מניות שיהוו כ-96% מהון החברה

ביתן אינטל בגרמניה / צילום: Shutterstock

אינטל תכננה להשקיע 86 מיליארד דולר באירופה. סטארט־אפ קטן מקשה עליה

קרב פטנטים שחברת שבבים קטנה מנהלת נגד אינטל בגרמניה עשוי לחבל בתוכניות של הענקית באירופה כולה ● ניצחון משמעותי לתביעה נרשם החודש, עם הוצאת צו מניעה זמני נגד מכירת כמה מעבדים של אינטל ● השאלה הגדולה: האם ייפתחו משפטים דומים ביבשת?

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

בורסת ת"א ננעלה ביציבות; אלקטריאון זינקה ב-18%, ישראכרט ב-8%

אל על השלימה גיוס של 100 מיליון דולר, המנייה עולה ב-4% ● הבורסה בת"א מסכמת רבעון ראשון בעליות נאות במדדים המובילים ● לאומי על הדולר המתחזק: "מציע למשקיעים הצעה שאי אפשר לסרב לה" ● באופנהיימר צופים "רוח גבית לשוק המניות האמריקאי לפחות עד שנת 2025"

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

כלל: רווח של 305 מיליון שקל ב-2023, השפעת רכישת מקס עוד קטנה

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: אימקו מסכמת את 2023 עם רווח כ-6.2 מיליון שקל לאחר שרשמה הפסד בתקופה המקבילה, כלל הציגה דוח רבעוני חזק, אך טרם רשמה רווח משמעותי מרכישת חברת כרטיסי האשראי מקס והרווח הנקי של מור השקעות זינק בכ-60% ● מדור חדש

מתחם חזית הים בחיפה / הדמיה: מן-שנער-יעד אדריכלים

נסגר המכרז הראשון של רמ"י בחזית הים בחיפה: כמה תשלם הזוכה?

יורו ישראל זכתה במכרז של רמ"י על קרקע של 23 דונם, להקמת 500 יחידות דיור ושטחי מסחר באחד מהמתחמים המסקרנים בישראל ● החברה תשלם על הקרקע, הסמוכה לבית החולים רמב"ם בחיפה, כ-205 מיליון שקל כולל הוצאות פיתוח

אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה / איור: גיל ג'יבלי

בדיקת אי הסדרים בעיצומה, אז איך זה שאפשר להפקיד חיסכון לכל ילד בסלייס

רשות שוק ההון מצאה לאחרונה אי סדרים חמורים בהתנהלותו של בית ההשקעות סלייס ● למרות זאת, באתר הביטוח הלאומי סלייס מוצגת כאפשרות להפקדת כספים בתוכנית "חיסכון לכל ילד" ● עד תחילת מאי לא ניתן יהיה למשוך כספים מקופות סלייס, אך הרגולטור לא מודאג