גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כך הפך מנהל קרן הלמסלי לאיש שכל גוף רפואה ומחקר בישראל מחזר אחריו

סנדור (סנדי) פרנקל, שרכש את המוניטין שלו כ"עורך הדין של הסלבס", זכה לקריירה שנייה כפילנתרופ כאחד משלושת נאמני קרן הלמסלי האמריקאית, המנהלת כיום 8 מיליארד דולר ● בראיון לגלובס הוא מסביר איך הוא מחליט למי לתרום, ומספר מה קורה למי שעושה שימוש לרעה בכספים

סנדי פרנקל / צילום: Associated Press, Alex Staniloff
סנדי פרנקל / צילום: Associated Press, Alex Staniloff

כשלאונה הלמסלי, אחת הנשים העשירות בעולם ומי שכונתה "Queen of Mean", נפטרה בשנת 2007, נאמד הונה במיליארדי דולרים. סופר עליה שהורישה לכלב שלה 12 מיליון דולר, אך סיפור זה כנראה אינו נכון. מה שכן נכון הוא ש-5.4 מיליארד דולר הוקצו למטרות צדקה.

עורך הדין של המשפחה, סנדור (סנדי) פרנקל, מונה לאחד מחמישה אחראים על ההון (היום נותרו מהם שלושה), וכך זכה באמצע חייו בקריירה שנייה מפתיעה כפילנתרופ. אומנם הכסף לא שלו, אבל הוא יכול לנתב אותו כמעט לכל מקום שהוא רוצה, ואחד המקומות שבהם בחר הוא ישראל.

עד היום, תרמה קרן הלמסלי 366 מיליון דולר למוסדות ישראליים. הסכום חולק ב-181 מענקים, שתמכו בין היתר ב-23 בתי חולים ומוסדות רפואיים בישראל. כל האוניברסיטאות בישראל קיבלו תמיכה מקרן הלמסלי.

"1,500 שנה לגמור את כל הכסף"

"הקרן נועדה להיות קרן שתחזיק מעמד לנצח", אומר פרנקל בראיון לגלובס. מאז פטירתה של הלמסלי והקמת הקרן, הכסף הושקע וההון צמח. "קיבלנו 5.4 מיליארד דולר, נתנו 3 מיליארד, ובזכות ההשקעות שלנו יש לנו היום 8 מיליארד. אם אתן כל יום 20 אלף דולר למישהו, ואת היתר אשאיר בערוצי ההשקעה הקיימים שלנו, ייקח לי 1,500 שנה לגמור את כל הכסף", הוא מחשב בהנאה.

אחת התרומות האחרונות של הקרן בישראל הייתה 2.1 מיליון דולר לבית החולים אלין לילדים. "חיפשנו ‘אבא’ שיתמוך במחקרים שלנו בבית החולים", אמרה לגלובס ד"ר מורית בארי, מנכ"לית בית החולים. "חלק משמעותי מהסכום צפוי ללכת למחקר. היום אין מספיק מחקר אמיתי, עשוי היטב, בתחום שיקום הילדים. כולם רוצים לעשות את הטוב ביותר עבור כל ילד, ולכן הרעיון של מחקר עם קבוצת ביקורת לא כל כך מתקבל בתחום. גם ההורים חוששים להיכנס לתהליך המחקרי. אז איך נדע מהי ההתערבות הטובה ביותר? אנחנו חייבים לעשות זאת על ידי בנייה של מאגר מידע.

"אנחנו עמוסים בעבודה עם הילדים שצריכים אותנו, אבל אם נגייס את הכסף לבנות את התשתית המחקרית, נוכל לאפשר לחוקרים לעשות את העבודה שלהם. זה מעגל היזון חיובי: אם נראה ניסיון מחקרי, אפשר יהיה לקבל עוד משאבים. היינו צריכים מישהו שיאמין בנו".

בין המענקים הגדולים שנתנה הקרן בשנים האחרונות אפשר למנות מענק של 18 מיליון דולר לבניין תגליות הבריאות בבית החולים רמב"ם, 15 מיליון דולר לאגף סרטן בבית החולים שערי צדק, ו-9 מיליון דולר למכון האקדמי לב, להקמת פקולטה למדעי החיים והבריאות במסגרת הקמת קמפוס טל לנשים. לא כל המענקים הם בסדרי גודל כאלה, אבל הם דוגמה לסכומים שהקרן יכולה לתת.

"תומכים בתוכניות מאוד גדולות"

הקרן תורמת, לא רק בישראל, גם למחקר של מחלות קרוהן וסוכרת, בריאות במדינות תת-מפותחות באפריקה, רפואה בפריפריה ולפיתוח העיר ניו יורק. כל אחד משלושת המנהלים שלה היום אחראי על חלק מתחומי העיסוק שלה. פרנקל אחראי על ישראל ועל ההשקעה בקרוהן.

איך אתם בוחרים למי לתת מענקים בישראל?
"אנחנו נמצאים בקשר עם רוב המוסדות הרפואיים, כולל בתי החולים וקופות החולים ומשרד הבריאות, וגם עם הגורמים האקדמיים. אנחנו מבקשים מהם להגיע אלינו עם תוכניות מאוד מפורטות, המתארות את הצרכים שלהם. אנחנו נתמוך בדרך כלל בתוכניות מאוד גדולות, שאנחנו יודעים שאין גוף אחר שיכול לקחת עליהן בעלות, כמו בניינים, או בתוכניות בפריפריה והיכן שתורמים אחרים לא פועלים. לישראל יש צרכים מיוחדים ואנחנו תורמים גם למיגון בתי החולים והמוסדות האקדמיים בישראל".

"פוליטיקאים ניסו לקחת קרדיט על הפעילות"

"אנחנו לא עורכים הליכים תחרותיים, קולות קוראים לבקשת מימון, אלא אנחנו יושבים יחד עם המוסדות כדי להבין לעומק את הצרכים, ואז אנחנו מחליטים אם התוכנית תואמת את הגישה של הקרן שלנו".

 

"התרומה היא לא תמיד בצורת ציוד או בניין. למגן דוד אדום נתנו 8 מיליון דולר לאמבולנסים, ואילו בפרויקט מול ‘איחוד הצלה’ נתנו מימון לאורך זמן כדי שיגיעו ליעד של התייצבות בכל מקום תאונה בתוך שלוש דקות. בעיה נוספת שהוצגה בפנינו על ידי גורמים רבים בישראל היא המחסור ברופאים ורופאות ובאחים ואחיות. לפעמים המחסור מתחיל כבר בגיוס הסטודנטים הנכונים. אז פתחנו תוכנית מלגות לנשים אתיופיות בתחום הרפואי ולגברים חרדים ללימוד סיעוד".

אילו קשר אתם מקיימים עם המוסדות אחרי שהתרומה ניתנה?
"אנחנו דואגים להגיע פיזית, הצוות של הקרן שכולל מעל 90 אנשים, אבל גם ממש אני ואשתי חובשים קסדות ונכנסים לתוך אתרי בנייה כדי לפקח על ההתקדמות של הפרויקטים. הגופים מתבקשים להציג לנו דוחות התקדמות תדירים יחסית, בדרך כלל כל שישה חודשים, והכסף ניתן בהדרגה בהתאם להתקדמות.

"בזכות ההיכרות המאוד קרובה שלנו עם המערכת, גם כשהגיעה הקורונה ידענו איך ליזום מרחוק, פרואקטיבית, תוכנית של 12.5 מיליון דולר לתמיכה בבתי החולים וקופות החולים. בתקופת הקורונה הם היו זקוקים לציוד, לבנייה של חדרי בידוד, אנחנו מנסים לעזור בכל מקום שבו אנחנו יכולים לעזור".

אתם מנסים גם להתוות התנהלות באמצעות התרומות? יש לכם קשר עם הממשלה ופוליטיקאים?
"אנחנו שואלים פוליטיקאים מה הצרכים של המדינה ושמחים מאוד ליהנות מהידע שלהם, אבל התרומה אף פעם לא תעבור דרך הממשלה. לפעמים אני אומר לעצמי, ‘אני עושה מה שממשלה הייתה צריכה לעשות’. אבל זה בסדר. ככה זה בכל העולם".
פרנקל מספר כי היו בעבר פוליטיקאים שניסו לקחת קרדיט על פעילות הקרן. "אבל אין באמת פוליטיקאי או איש עסקים שמשפיע על התרומות שלנו באופן אחר ממה שהארגונים יכלו להשיג לו היו פונים אלינו בעצמם. אין לנו שום מטרה פוליטית, אנחנו לא מקבלים בקשות מפוליטיקאים, ואנחנו לא חושבים שישראלים צריכים איזה אמריקאי עשיר שיגיד להם איך לנהל את המדינה, רק כי יש לו כסף. ישראלים יודעים לנהל את המדינה שלהם בעצמם".

"אנחנו לא מקבלים שום מאנקי ביזנס"

אם נתקלתם בגורם שמציע לקשר אתכם לפרנקל, הוא ממליץ לכם להיזהר. "אין לנו אף גורם ביניים ואין לנו מאכערים, אף אחד לא מקבל עמלה, ואף אחד לא אחראי לתרומות שלנו מלבדנו. אנחנו ערניים לזה, ולא מקבלים שום מאנקי ביזנס. באנו לעזור לכל הישראלים ולא לאף ישראלי ספציפי", הוא מבהיר.

פרנקל מספר שפעמיים בעבר גילה כי גורם שקיבל תרומה ניסה להסיט חלק מהכסף למטרות אחרות מאלה שנקבעו מראש או לא להוציא את כולו כדי להשאיר אותו להתנהלות שוטפת. "וזה עלה להם בהפסקה של המענק וגם בהחזרה של חלק מהכסף שכבר קיבלו. לעומת זאת, מקרים שבהם קבענו תוכנית והמוסד ניסה ובאמת לא הצליח לקדם אותה - זה אף פעם לא קרה לנו. אנחנו דואגים שהם יגדירו צרכים מאוד ריאליים ובדיוק איך הם עומדים להוציא אותם לפועל".

כשאתם תורמים למקום מסוים, זה מקל עליו לגייס סינדיקט של תורמים לאותה מטרה? האם אתם עוסקים בפתיחת דלתות לתורמים נוספים?
"אנחנו לא מגבשים בעצמנו סינדיקט של תורמים, זה לא מתפקידנו. אבל נוצר לנו מוניטין ולפעמים אנחנו שומעים שעוד גורמים הגיעו לתרום למקום שכבר בדקנו ובחרנו להשקיע בו. כשתרמנו 18 מיליון דולר למגדל ברמב"ם, הם קראו לזה במפורש ‘כספי הסיד’, שעל בסיסם הם גייסו הון נוסף, והיום כבר אפשר לראות את המגדל, ששינה את שמי העיר".

מה לגבי פתיחת דלתות עבור ארגונים שאתם תומכים בהם אצל ארגונים אחרים שנתמכים על ידיכם?
"זה קורה. נניח אנחנו מממנים ארגונים בתחום מחלת קרוהן בישראל ובכל העולם, ואנחנו יכולים לחבר אותם אלה לאלה".

כדי להמשיך להצמיח את הקרן, אתם משקיעים את הונה. יש לכם גם השקעות בחברות ישראליות?
"השקענו בהצלחה בקרנות הון סיכון בישראל. הלך לנו מצוין איתן. אנחנו בדרך כלל אלה שפונים אל הקרנות על פי המודיעין שלנו. ההזדמנויות כאן הן אדירות".

האישה שמאחורי הקרן: "מלכת הרוע" שהורישה מיליארדי דולרים לצדקה

לאונה הלמסלי, שעל שמה נקראת קרן הלמסלי, נולדה ב-1920 בניו יורק בשם לנה מינדי רוזנטל, בת להורים מהגרים יהודים מפולין. בנעוריה, הספיקה להחליף את שמה ארבע פעמים וגם לעזוב את בית ספר, ולבסוף בחרה בשם לאונה מינדי רוברטס. בבגרותה, בנתה עסקי נדל"ן, הפכה למיליארדרית בזכות עצמה, וגם התחתנה והתגרשה פעמיים, עד שפגשה את בעלה השלישי והעשיר ביותר, הארי הלמסלי, שאיתו חיה עד מותו ב-1997. השידוך הזה היה מכפיל כוח להון של שניהם והגיע בדיוק בזמן מבחינת לאונה, שכבר החלו להיאסף נגדה תלונות ותביעות של דיירים בבניינים שמכרה.

לאונה הלמסלי  ועו''ד אלן דרשוויץ בדרך לבית משפט / צילום: Associated Press, Richard Drew

השניים החלו להתמחות במלונאות, וב-1989 הייתה להם רשת של 23 מלונות. הלמסלי הופיעה בקמפיין הרשת בתור Queen of Mean, דמות שדורשת מהעובדים שלה בקשיחות לספק לא פחות מהטוב ביותר לאורחים שלה. כנראה זו הייתה דמותה גם במציאות: לפי הסיפורים, טעויות קטנות הובילו לפיטורים, ומי שפוטר זכה גם במטח קללות שליוו אותו החוצה.

חוכמת רחוב ועבירות מס

ב-1989 הורשעה הלמסלי בעבירות מס, שהתגלו סביב בניית בית הקיץ שלה בגריניץ', קונטיקט. עורך הדין שלה, אלן דרשוויץ, לא הצליח להביא לזיכויה ונגזרו עליה ארבע שנות מאסר. היא ערערה, וכך פגשה את סנדי פרנקל. הוא הצטרף לצוות הערעור, ועונשה הופחת ל-18 חודשי מאסר. הלמסלי ניסתה לשכנע בחפותה, אבל בציבור שמה הפך מזוהה עם תאוות בצע. אחד המשפטים שיוחסו לה במשפט, והיא הכחישה שאמרה זאת, היה "אנחנו לא משלמים מסים. רק האנשים הקטנים משלמים מסים".

פרנקל סיפר בעבר לאתר Jewish Business News על התרשמותו הראשונה ממנה: "היא לבשה בגדים יקרים והמון תכשיטים. הארי היה איתה, והוא היה כבר בשלבי דעיכה, אבל היא התייחסה אליו כל הזמן, היא ממש אהבה אותו. היא הביאה לנו, עורכי הדין, ארגזים מלאים בסנדוויצ'ים, לוודא שלא נרעב. היה חשוב לה שנאמין שהיא חפה מפשע, ועם הזמן אכן השתכנעתי בזה. העיתונים, בעיקר עיתוני הרכילות, לא ריחמו עליה. למעשה, הם לא שבעו מרכילות שלילית על המיליארדרית שנפלה.

"הייתה לה חוכמת רחוב, רצון מברזל, היא יכלה לקרוא אנשים ופחדה שהם מנסים להשתמש בה. גם כשאנשים ניסו לרמות אותה, היא הייתה יותר חכמה מהם. היה לה הרבה ניסיון. היא עזרה להרבה אנשים במצוקה, אבל היה לפעמים קשה להסתדר איתה".

רבה עם הנכדים

פרנקל עצמו פוטר כמה וכמה פעמים, אך תמיד נקרא לחזור לתפקיד, ולבסוף כיהן כעורך הדין שלה במשך 18 שנה.

בנה היחיד של הלמסלי נפטר מהתקף לב בגיל 42. היא הרגישה אשמה, סיפר פרנקל, שלקחה אותו לרופא לעשירים, שאולי אמר לה את מה שהיה לה נוח לשמוע, במקום את האמת לגבי המצב של בנה. היו לה ארבעה נכדים, ובמהלך חייה הבוגרים הצליחה לריב עם כולם. "לא היה אדם ששימש לה חבר קרוב", אומר פרנקל, ומנגיד זאת לאופן שבו הוא עצמו הצליח לשמור על קשר עם החברים שלו מהברונקס עד היום.

פרנקל כתב לאחרונה ספר על חייו שלו, כיצד הגיע מהמעמד הבינוני הנמוך בברונקס, ניו יורק, למעמד של עורך דין של הסלבס, ופתאום מצא את עצמו מנהל הון של מיליארדים. שהלמסלי נפטרה, היא השאירה 5.4 מיליארד דולר לקרן צדקה, והפכה את פרנקל לאחד מחמישה מנהלים שלה. היום הקרן מנהלת 8 מיליארד דולר.

השקעה במחקר בשיקום ילדים

אחת התרומות האחרונות של קרן הלמסלי בישראל הייתה 2.1 מיליון דולר לבית החולים אלין לילדים. "למעשה חיפשנו 'אבא' שיתמוך במחקרים שלנו בבית החולים", אומרת ד"ר מורית בארי, מנכ"לית בית החולים. "חלק משמעותי מהסכום צפוי ללכת למחקר. היום אין מספיק מחקר אמיתי, עשוי היטב, בתחום שיקום הילדים. כולם רוצים לעשות את הטוב ביותר עבור כל ילד, ולכן הרעיון של מחקר עם קבוצת ביקורת לא כל כך מתקבל בתחום. גם ההורים חוששים להיכנס לתהליך המחקרי. אז איך נדע מהי ההתערבות הטובה ביותר? אנחנו חייבים לעשות זאת על ידי בנייה של מאגר מידע".

לדברי בארי, מתוך 25 מיליארד דולר שמושקעים בכל שנה בטכנולוגיות עזר לאנשים עם נכויות, רק חלק קטן מגיע ל-90 מיליון ילדים בעולם עם צורך במוצרים הללו, "כי ילד כל הזמן משתנה. בונים לו מוצר בעלות גבוהה ואחרי שנה זה כבר לא מתאים לו. המחקר והפיתוח הנערכים במרכז החדש עשויים לאפשר לפתח מוצרים משתנים, זולים, המתאימים במיוחד לילדים. בית החולים מסונף לפקולטה לרפואה בירושלים ואנחנו נמצאים בקשר עם קלינאים שרוצים לעשות מחקר. אנחנו עמוסים בעבודה עם הילדים שצריכים אותנו, אבל אם נגייס את הכסף לבנות את התשתית המחקרית, נוכל לאפשר לחוקרים לעשות את העבודה שלהם. זה מעגל היזון חיובי: אם נראה ניסיון מחקרי, אפשר יהיה לקבל עוד משאבים. היינו צריכים מישהו שיאמין בנו".

בארי אומרת שבעבודה עם קרן הלמסלי, יותר משהם רצו לראות את ההוכחות, הם רצו לראות את הפוטנציאל. "הם ראו את האנשים עם התשוקה בעיניים, ראו גוף קטן לא מוגבל בבירוקרטיה והיררכיה והם נתנו לנו את האמון הנדרש להרים את הפרויקט הזה".

סנדי פרנקל

אישי: נולד בשנות ה־40 של המאה הקודמת בברונקס, ניו יורק. היום הוא נשוי לרותי, ישראלית לשעבר (ודוגמנית של גוטקס). לזוג 3 ילדים

מקצועי: עורך דין שכתב ספרים בנושאי משפט וגם ספר מתח אחד. בין לקוחותיו היו הזמר בארי מנילו ונשיא הפיליפינים לשעבר פרדיננד מרכוס ואשתו אימלדה. ב־1990 הפך לעורך דינה של לאונה הלמסלי, ולאחר פטירתה מונה לאחד ממנהלי הקרן על שמה. שכר הטרחה על הניהול הפך אותו למיליונר

עוד משהו: בעבר אמר על מעמדו: "מאז שאני מנהל מיליארדי דולרים, אני מאוד פופולרי, הבדיחות שלי מצחיקות יותר, ודעותיי מרשימות יותר"

עוד כתבות

כבר לפני חודשיים: איראן תירגלה שיגור טילים בליסטיים נגד בסיס פלמחים

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: התרגיל הצבאי של איראן שהתקיים כבר לפני חודשיים, איראן מצליחה לשבור את האמברגו על הנפט וגוגל פיטרה עובדים שמחו נגד ישראל במשרדים בניו יורק ● כותרות העיתונים בעולם 

שאריות של טיל בליסטי שאיראן שיגרה לעבר ישראל / צילום: Reuters, Amir Cohen

בהשראת רוסיה: גילויים חדשים על התקיפה האיראנית וההצלחה הישראלית

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● התקיפה של איראן תוכננה באופן ששיחזר במובנים רבים כמה מן התקיפות הרוסיות הגדולות באוקראינה, וכללו תחילה נחיל כטב"מים שנועדו להציף את ההגנה האווירית ● החולשה של היכולת הצבאית הקונבנציונלית של איראן עלולה להוביל את מקבלי ההחלטות באיראן לאופציה הגרעינית

רחפן של Spear UAV / צילום: Spear UAV

"בעל 4 להבים מתוצרת ישראל": הרחפן שיכול לתקוף גם באספהאן

אחת מהאפשרויות שעלו היום, היא שישראל תקפה באיראן באמצעות חימוש משוטט של הסטארט-אפ התל אביבי "ספיר" (Spear UAV) - נשק בו היא משתמשת בזירות השונות של מלחמת "חרבות ברזל" ● כך משמש החימוש בעל יכולות AI את ישראל במלחמה

אביב ומתיאו שפירא, אדיר טובי ורובי ליאני, חברת XTEND / צילום: כדיה לוי

עפים כמו פרפר, עוקצים כמו דבורה: הרחפנים שמשנים את תורת הלחימה

הרחפנים של אקסטנד הפכו פופולריים במלחמה בעזה, ואף הצילו חיים • עכשיו היא עובדת על מערכת משולבת שתיקח את יכולות הרובוטים קדימה ותסייע להם לפעול בצוות ● הסטארט-אפים המצליחים, פרויקט מיוחד

ספר יעדי הממשלה: איך להתחמק מכישלונות קודמים ולשחק בנתונים / איורים: גיל ג'יבלי

ספר יעדי הממשלה: איך להתחמק מכישלונות קודמים ולשחק בנתונים

הממשלה פרסמה את יעדיה השנתיים לשנת 2024, אך הפירוט הארוך כולל אינספור דוגמאות להתחמקות מהצגת יעדים קודמים, שינויי מתודולוגיה חשודים, מניפולציות במספרים או תוכניות לא ריאליות

מתכות / צילום: Shutterstock

החברה שמנסה לחולל מהפכה בתעשייה שלא השתנתה אלפי שנים: Magnus Metal מגייסת 74 מיליון דולר

"מקצרת את תהליכי העבודה, מפחיתה את עלויות היצור והזיהום, ומשפרת את איכות המוצר" ● עם שווי מוערך של כ-160 מיליון דולר, מגנוס מטאל הישראלית יוצאת לסבב גיוס חדש

מייסדי טורק. מימין: אלדד לבני (CINO), לאוניד בלקינד (CTO) והמנכ''ל עופר  סמדרי / צילום: גיא חמוי

הטייס האוטומטי שרוצה להחליף את צבא מומחי הסייבר

האנליסטים במרכזי בקרת הסייבר של הארגונים הגדולים נאלצים להתמודד עם אלפי התרעות מדי יום, והטכנולוגיה של טורק מאפשרת להפוך את התהליכים לאוטונומיים למחצה • האם ה"טייס האוטומטי" של החברה יצליח לשלול איומים חמורים? ● הסטארט-אפים המבטיחים

איראן נערכת למתקפת תגמול ישראלית/ עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP,shutterstock

כך נערכת איראן למתקפת תגמול ישראלית

ארה"ב ומדינות אירופה לוחצות על ישראל למתן כל תגובה למתקפה שביצעה איראן בסוף השבוע, בתקווה לצנן את המתיחות ● משמרות המהפכה וחיזבאללה צמצמו את נוכחות הקצינים הבכירים שלהם בסוריה ● עפ"י דיווח c"וול סטריט ג'ורנל", ישראל תזהיר את בעלות בריתה הערביות לפני שתגיב, ותגביל את התקפותיה למתקנים בסוריה הקשורים לאיראן

שכונת עומרים באופקים. 45 דירות בפרויקט של בראל־סלעית בשכונה נמכרו מאז ה־7 באוקטובר / הדמיה: אול אין

הנתונים מגלים שהמסר ברור: התותחים לא עוצרים את המרוץ לדירה

אלפים ממשיכים להאמין בהשקעה בארבעה קירות שעומדים במוקד העימות והסכנה הכי גדולים כרגע במזרח התיכון, ומאות עסקאות נרשמו גם על הגבול עם עזה, בשדרות ובאופקים ● סיבות כלכליות יש, אך יותר מכל, החלום הנדל"ני של עם ישראל עדיין בועט

נטפליקס / צילום: Shutterstock, Vantage_DS

נטפליקס עקפה את הציפיות; המניה יורדת במסחר המאוחר

ענקית הסטרימינג דיווחה על הכנסות של 9.37 מיליארד דולר לעומת צפי של 9.28 מיליארד דולר ● הרווח זינק ב-86%, לעומת צפי לעלייה של 56% ● החברה הוסיפה כ-9.3 מיליון מנויים ברבעון, ב-80% יותר מהצפי ● למרות התוצאות המדהימות, התחזית המאכזבת של החברה מפילה את המניה במסחר המאוחר

פס ייצור החרפנים של XTEND / צילום: כדיה לוי

שורות הצבא התמלאו ברחפנים וברובוטים ואלה המרוויחים הגדולים

שורות צה"ל התמלאו במהלך המלחמה ברחפנים וברובוטים מתוצרת סטארט־אפים ישראליים קטנים, שעד כה נדחקו מהתחום הביטחוני על ידי השחקניות הגדולות ● כעת, משקיעים פרטיים שבעבר נרתעו מהרגולציה הכבדה ומהיקף האקזיטים הנמוך, מגלים עניין בטכנולוגיה צבאית

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי / צילומים: AP, Shutterstock

אוקראינה על סף ייאוש וחור שחור ישאב אותנו ממרחק 2,000 שנות אור

אוקראינה מפתחת קנאת ישראל - גם היא רוצה קואליציה שתציל אותה מטילים באמצע הלילה ● הבריטים קובעים לוח זמנים להפסקה לאומית של העישון ● האקלים יעלה הרבה כסף, והמדינות העניות ייפגעו יותר ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם

היועצת המשפטית לממשלה, עו''ד גלי בהרב-מיארה / צילום: יונתן זינדל/פלאש 90

היועמ"שית מתייצבת לטובת וולט: יש לדחות את התביעה הייצוגית להכרה ביחסי עובד-מעביד

לעמדת בהרב-מיארה לא היה מקום לאשר את התביעה הייצוגית מאחר וזו אינה הדרך היעילה וההוגנת להכריע במחלוקת לאור גודלה של הקבוצה הכולל כ-10,000 שליחים ● עוד  נטען כי לא ניתן להכריע בעניינם של כל השליחים על בסיס נתוניו של התובע הייצוגי

פרויקט מתחם אילת של אאורה ברמת השרון / הדמיה: 3dvision ltd טרי די ויז'ן בע''מ

פינוי בינוי: אאורה שילמה היטל חריג עבור הדיירים לעיריית רמת השרון והם נדרשים להחזיר לה את הכסף

פרויקט הפינוי בינוי של אאורה במתחם אילת בשכונת מורשה, נבנה בשני שלבים ויכלול בסופו של דבר 687 יח"ד בשישה מגדלים עם שטחי מסחר ● כדי לא לעכב את הפרויקט וקבלת היתר הבנייה, החברה שילמה לפני כארבע שנים את התשלום וכעת מבקשת את הכסף ששולם בחזרה מהדיירים

וול סטריט, ניו יורק / צילום: Shutterstock

מגמה מעורבת בוול סטריט; נאסד"ק מאבד 1.7% נטפליס יורדת בכ-8.6%

הדיווחים על תקיפה ישראלית באיראן שלחו את בורסות אסיה לירידות: הניקיי ננעל בירידה של כ-2.5% ושנזן ננעל בירידה של אחוז ● הזינוק במחירי הנפט התמתן ● ירידות בבורסות אירופה

שכונת בית וגן ירושלים / צילום: אוריה תדמור

לא תמיד ניתן להגיע לחלוקה שוויונית בפרויקט תמ"א 38

כל תכנון פרויקט מסוג תמ"א 38 כולל אילוצים תכנוניים, אולם בפרויקטים מסוג חיזוק ועיבוי, האילוצים התכנוניים רבים, שכן הבינוי נעשה על גבי הבניין הקיים, על מגבלותיו ● כך דחתה ועדת הערר המחוזית בירושלים התנגדות של שני דיירים לתכנון של פרויקט

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

הבורסה ננעלה בעליות חדות אבל ירדה ב-1.1% בסיכום שבועי; מדד הבנקים זינק ב-1.8%

ת"א 35 עלה ב-1.3% ● סיכום השבוע: מדדי ת"א-35 ות"א-90 ירדו בכ- 1.1% ובכ-0.6%, בהתאמה, ירידות שערים אפיינו את מרבית המדדים הענפיים, בראשם מדד ת"א-ביומד שירד השבוע בכ-7.6% ● ב-2 במאי יתווספו למדד ת"א-35 מניות פתאל ושופרסל, יגרעו קבוצת אשטרום ושיכון ובינוי ● תשואת האג"ח הממשלתי ל-10 שנים עלתה השבוע בכ-0.1% והגיעה לכ- 4.8% בסוף השבוע

נשיא ארה''ב ג'ו ביידן / צילום: ap, Jacquelyn Martin

דיווח: ביידן שוקל לספק לישראל נשק ביותר ממיליארד דולר

לפי דיווח בוול סטריט ג'ורנל, ממשל ביידן שוקל לספק פגזי טנקים, מרגמות וכלי רכב צבאיים ● מדובר באחד ממשלוחי הנשק הגדולים מאז 7 באוקטובר

מיכאל כגן / צילום: כדיה לוי

הדרך של מיכאל כגן ממשרד ישן ביקנעם לצמרת החברה הלוהטת בעולם

מיכאל כגן, סמנכ"ל טכנולוגיות עולמי באנבידיה, סיכם 25 שנה במלאנוקס עד שהחברה נמכרה לענקית השבבים ● "מצד אחד, רצינו לבנות חברה ישראלית, אך מצד שני הבאנו לארץ השפעה בינלאומית" ● בראיון בלעדי לגלובס, הוא מדבר על תחילת דרכו במלאנוקס, מתייחס לחשש מהיעדר תחרות בשוק שבבי ה־AI ונותן טיפ ליזמים צעירים בישראל: "אל תהיו כבולים לעבר"

רה''מ בנימין נתניהו / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

"שחקנית מרכזית במזרח התיכון": למה הבכירים הישראליים מתייצבים לתדרך את התקשורת בארצות הברית?

משעות הבוקר המוקדמות, גורמים ישראליים בכירים מתייצבים בתקשורת האמריקאית כדי לתדרך על התקיפה באיראן ● כך בוחרים את גופי התקשורת מולם הם עובדים בארה"ב ומה הם מנסים להשיג?