גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בין גאידמק למלול: הכדורגל הישראלי כבר לא יכול להעמיד תקציבי עתק

סטפן מלול הצהיר שהוא מעוניין לקנות את בית"ר ולהעמיד את תקציבה על 70 מיליון דולר ● אלא שבמציאות, תקנות הפייר-פלי של אופ"א לא מאפשרות לקבוצות הכדורגל הישראלי להשקיע מעל 100 מיליון שקל ● בינתיים, הפערים מהכדורגל האירופאי הולכים וגדלים

מסגרת אירופאית לא מספיקה: מכבי ת''א בקונפרנס ליג / צילום: Associated Press, Ariel Schalit
מסגרת אירופאית לא מספיקה: מכבי ת''א בקונפרנס ליג / צילום: Associated Press, Ariel Schalit

מי שקרא השבוע בידיעות אחרונות את הראיון עם "הרוכש" החדש של בית"ר ירושלים סטפן מלול, קיבל דה-ז’ה-וו לרוכשים אחרים שהגיעו לישראל לסיבוב קצר של הצהרות עד שקיפלו זנב והמריאו עוד לפני ששמו שקל. חוסר המודעות של מלול התבטא בעיקר בסכום שאותו ציין בראיון - "התקציב של בית"ר בשנה הבאה יעמוד על 70 מיליון דולר".

גם אם מלול חולם בגדול, הרי שהרצון לזרוק סכום גדול על קבוצת כדורגל בישראל הוא בלתי אפשרי היום. זהו עידן אחר לגמרי מתקופת ארקדי גאידמק שהגיע לבית"ר ב-2005, או תקופות מוקדמות יותר שבהן בעלים יכלו להעמיד כל תקציב כדי לנסות לזכות באליפות ולהגיע לאירופה. בטוחות אישיות וערבויות להעמדת תקציב הן כבר לא רלוונטיות.

 

תקרת הזכוכית הכלכלית בכדורגל הישראלי

זו גם אחת הבעיות של הכדורגל הישראלי היום: גם אם רוכשים משמעותיים יבואו לכאן לא תהיה להם דרך חוקית להשקיע תקציבים גדולים בקבוצות. חוקי הפייננשל פייר-פליי של אופ"א מתירים הזרמת הון מינימלית בלבד של בעלים, מה שסוגר הרמטית את החלומות של סטפן מלול להתגשם. ולא רק הוא, זה נכון גם לגבי הפועל ת"א שמשוועת לרוכש, או כל קבוצה אחרת שמעוניינת להחליף ידיים ולחשוב בגדול.

איזה תקציב כן יוכל להעמיד רוכש שייכנס לקבוצה כמו בית"ר ירושלים? אם נהייה ריאליים, קבוצה כמו בית"ר, שלא מצליחה בשנים האחרונות להיכנס לאירופה, מבחינת הרגולציה של אופ"א יכולה למתוח במקסימום את החבל לכיוון 20 מיליון דולר. קבוצות שמשחקות באירופה (אבל לא בליגת האלופות), עם אצטדיון גדול, כמו מכבי ת"א ומכבי חיפה, יכולות לכוון לאזורים של 35-40 מיליון דולר. כן, 100-110 מיליון שקל, זו כרגע תקרת הזכוכית של בעלים בכדורגל הישראלי. אי אפשר בכלל להשוות לשנים "היפות" של ארקדי גאידמק שהעמיד תקציבים שהתקרבו ל-200 מיליון שקל (193 מיליון שקל בעונת 2006/07).

ארקדי גאידמק / צילום: שלומי יוסף

מישהו רוצה לנסות ולכופף מעט את החוקים של אופ"א? זה לא פשוט כל כך. מכבי ת"א כבר נכוותה לפני מספר שנים אחרי שחרגה מתקנות הפייר-פליי, עלתה בחכה של התאחדות הכדורגל האירופית, נענשה באמברגו בשוק ההעברות והייתה תחת מעקב ופיקוח במשך חודשים ארוכים.

כאן טמונה גם הבעיה של הכדורגל הישראלי - בעלים עם כיסים עמוקים שרוצים להגשים חלום הישגי עם קבוצת כדורגל ולהגיע איתה לאירופה, לליגת האלופות, לא יוכלו לעשות את זה כבר עם תקציב של 35-40 מיליון דולר. הם יצטרכו להגיע בידיעה שהם מגיעים להתבוסס בביצה. ירצו להשקיע יותר כדי להצליח? הרגולציה חוסמת אותם. התוצאה: אירופה, שבה נמצא הכסף הגדול, הולכת ובורחת מבחינה תקציבית, כאשר בישראל מעמידות קבוצות בכירות תקציב של 60% ממה שהעמיד גאידמק לפני עשור וחצי.

כך נשארנו עם אותם אנשי עסקים שנמשכים לכאן ממניעים לא ברורים ןמספקים אמירות שלא מתחברות למציאות (מלול בראיון: "אנפיק את בית"ר ב-500-400 מיליון שקל"), ונופלים בשלב בדיקת הנאותות.

הבעיה הזאת קיימת בכל אירופה אצל קבוצות מליגות חלשות כלכלית. אבל אם מסתכלים טיפה יותר למעלה, לליגות בינוניות או לקבוצות מעט יותר גדולות - הרי ששם ההכנסות הטבעיות גבוהות יותר. ההכנסות מזכויות שידור גבוהות יותר,מספונסרים גבוהות יותר, ההופעות בליגה האירופית ובליגת האלופות מתרחשות מדי עונה - וכל אלו מייצרים תקציבים גבוהים, עוד לפני שהבעלים נדרש לשים את חלקו.

סטפן מלול / צילום: באדיבות בית''ר ירושלים

הבעלים מעוניין להחזיר כמה שיותר כספים

כמה כסף משקיע בעלים מכיסו בכדורגל הישראלי? ניקח לרגע את אלונה ואלי ברקת שמחזיקים בהפועל ב"ש - לא הקבוצה עם התקציב הכי גבוה, אבל בשנים האחרונות יושבת מבחינה תקציבית צעד אחד קטן אחרי מכבי ת"א ומכבי חיפה.

הקבוצה מוחזקת באמצעות עמותת "א.א החברה לקידום הספורט באר-שבע בע"מ" ורושמת בדוחות הכספיים שלה שטרי הון בכל שנה, שמהווים את סכום ההשקעה של הבעלים במועדון. מהדוחות עולה שמאז רכשו הזוג ברקת את המועדון ב-2007 הם השקיעו מכיסם (הנפיקו שטרי הון) בסכום כולל של 190 מיליון שקל. בשתי העונות האחרונות שנסקרות בדוח - 2019 ו-2020 - הוזרמו על ידי ברקת 42.9 מיליון שקל.

שטרי ההון הללו הם הבעיה השנייה עבור בעלים שרוצים להיכנס לקבוצת כדורגל בישראל. ההשקעה של בעלים במועדון לאורך השנים נראית בהרבה מקרים כמו מנגנון של זריקת כסף לפח, אבל הוא נרשם כאמור באמצעות אותם שטרי הון - בין היתר כדי שיבוא לידי ביטוי בעת משא ומתן למכירת המועדון לרוכש חדש.

הבעלים שמוכר את המועדון מעוניין בשלב המו"מ להחזיר כמה שיותר כסף מתוך ההלוואות שהעמיד למועדון. כך נוצרת במעמד הרכישה גיבנת של השקעה כספית גדולה, שנוספת לתקציב הראשוני של המועדון. הגיבנת הזאת של עונת הרכישה רובצת על הבעלים החדש, ובסוף עם הרצון להצליח והלחץ שמגיע מהקהל להגדיל עוד ועוד את התקציב, בסוף היא מכריעה אותו. משה חוגג שרכש את בית"ר ירושלים מידי אלי טביב ב-2018 התחיל את המסע שלו בבית"ר עם תשלום של כ-26.5 מיליון שקל, ששיקף את ההשקעה של טביב בבית"ר ועוד קצת חובות שנותרו.

לסיכום, אלו שאין להם משהו שקושר אותם מבחינה תרבותית או דתית למדינה, ועבורם הכדורגל הוא מודל עסקי, לא יחפשו לרכוש כאן קבוצת כדורגל. יש 51 מדינות כדורגל אחרות ביבשת, ולפחות 20 יותר מוצלחות ברמת הפוטנציאל. אז למה לבוא לכאן בכלל?

עוד כתבות

דיזנגוף סנטר / צילום: גיא חמוי

מעל 3 מיליון שקל בדקה: זינוק בהוצאות בכרטיסי אשראי לעומת ערב פסח אשתקד

לפי נתוני חברת שב"א, בין השעות 8:00-14:00 הוציאו הישראלים סכום של 735 מיליון שקל • מדובר בזינוק של 14% בהוצאות בכרטיסי אשראי לעומת ערב פסח אשתקד • בשנה שעברה בשעות אלו נרשמו הוצאות בכרטיסי אשראי בסכום כולל של 645 מיליון שקל • ומה הייתה הדקה העמוסה ביותר היום?

היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה / צילום: דוברות לשכת עורכי הדין

בג"ץ הגיוס: היועמ"שית אישרה ייצוג נפרד לממשלה בשל פערי העמדות

הממשלה תקבל ייצוג נפרד בבג"ץ הגיוס שיתקיים ביוני בהרכב מורחב של תשעה שופטים ● הסיבה: הפערים הגדולים בין עמדת הממשלה לבין עמדת היועמ"שית בהרב-מיארה ● הממשלה צפויה לשכור עו"ד פרטי 

ראש אמ''ן, אלוף אהרון חליוה / צילום: דובר צה''ל

ראש אמ"ן האלוף אהרון חליוה הודיע על פרישה מצה״ל

חליוה הודיע היום על פרישה, חצי שנה אחרי המחדל המודיעיני העמוק של ה-7 באוקטובר ● במכתב שחיבר לרמטכ"ל, כתב כי "אגף המודיעין בפיקודי לא עמד במשימה עליה אנו אמונים. לעד אשא עימי את הכאב האיום של המלחמה"

הצוללת. הילה ויסברג בשיחה עם  ד''ר עדית זכאי–אור / צילום: באדיבות ראוניברסיטת ייכמן

"חתרתי בים בזמן שהבנים שלי בחזית. לא צריך להתבייש במקומות שטוב לנו"

שיחה עם ד"ר עדית זכאי–אור, מנכ"לית מרכז מיטיב לפסיכולוגיה חיובית באוניברסיטת רייכמן ● על איך עצב ושמחה יכולים להשתלב זה בזה, כיצד להחזיק תקווה בזמן משבר והקשר בין חשיבה חיובית לתקיפה האיראנית • האזינו 

עמית גל, הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון / צילום: מארק ניימן, לע''מ

המפקח על הביטוח עושה סדר וקובע כללים ברורים לבעלי שליטה לקבלת היתר אחזקה

עמית גל, ממלא מקום הממונה על שוק ההון, מציג מתווה שיאפשר לקרנות הזרות ששולטות בחברת הביטוח הפניקס למכור את השליטה בה בחלקים ● הקרנות סנטרברידג וגלאטין רכשו את אחזקותיהן בחברה ב-2019, ומאז הוכפל שווי הקבוצה

איך עובד מדד הפחד והאם אפשר להרוויח ממנו? / עיצוב: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

לאמיצים בלבד: איך עובד מדד הפחד והאם אפשר להרוויח ממנו

המתיחות בין איראן לישראל הביאה את מדדי הפחד בארץ ובחו"ל להיסחר סביב שיא של חמישה חודשים ● ממה מורכבים מדד הפחד הישראלי והאמריקאי? איך משקיעים בהם? ואיזה פרדוקס גלום בתוכם? ● גלובס עושה סדר

בעולם מתפעלים מישראל: "הראתה שהיא יכולה לתקוף מתי שהיא רוצה"

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: בוושינגטון פוסט מתפעלים מהמתקפה שמיוחסת לישראל באיראן, ובאיראן מנסים להקטין את האפקט שלה וגם: אייפ"ק פותח בקמפיין נגד פוליטיקאים אנטי-ישראלים בבחירות בארה"ב ● כותרות העיתונים בעולם 

נשיא ארה''ב, ג'ו ביידן / צילום: ap, Mark Schiefelbein

איזה נשק ישראל תקנה בתקציב של 14 מיליארד דולר?

הסיוע האמריקאי לישראל שאושר בבית הנבחרים עומד על כ-26 מיליארד דולר, מתוכו 14 מיליארד דולר לרכש ביטחוני ● מה יהיה ניתן לרכוש איתו, מה האינטרס האמריקאי הרחב, ועד כמה תהנה ממנו התעשייה הישראלית? ● גלובס עושה סדר

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי / חומרים: אתרי החברות, Shutterstock

תוספים וטריקים: כך קונים ברשת חכם ובזול

היקף הרכישות של ישראלים באונליין נמצא בעלייה מתמדת, אבל רבים לא מכירים את הכלים שמאפשרים לחסוך בתשלום ● מתוספים שמשתלם להתקין בדפדפן ועד שיחה עם צ'אטבוט

שלומי ויוסי אמיר / צילום: יח''צ, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

כאב הראש החדש של האחים אמיר בשופרסל

‎בבקשה לתובענה ייצוגית, נטען כי האחים אמיר ביקשו לרכוש את השליטה בשופרסל באופן שיפטור אותם מלשלם לציבור את מלא פרמיית השליטה, כדי לא להיקלע לתחרות על השליטה בחברה ● התובעים מעריכים את הנזק בסכום הנע בין 232-146 מיליון שקלים

צילום: Eduardo Munoz Alvarez (AP) (עיבוד תמונה)

הטעויות הנפוצות שמשקיעים עושים בהשקעה באג"ח ממשלתיות

בוול סטריט ג'ורנל מרחיבים על הטעויות הנפוצות של משקיעים באיגרות חוב ממשלתיות ● להערכתם, הטעות הנפוצה ביותר היא בהשקעה בקרנות אג"חיות שנסחרות בתנודתיות ● במקביל הם מסבירים כי כיום, תשואות האג"ח הממשלתיות קצרות הטווח אטרקטיביות יותר מאשר ארוכות הטווח

גילון בק, ריצ'רד פרנסיס, אייל פסו / צילום: תמר מצפי, אלעד מלכה, Gauzy

בדרך לנאסד"ק: הישראלית שמאמינה שהשוק הזה יגיע ל-124 מיליארד דולר ב-2028

במדור השבועי של גלובס בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט במהלך הסופ"ש ● גאוזי, יצרנית הזכוכית החכמה מתל אביב בדרך לנאסד"ק ● טבע משנה את אופן דיווח התוצאות שלה על בסיס גיאוגרפי ● וסנסטאר, חברת הפורטפוליו של קרן פימי הציגה תוצאות חלשות לרבעון

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: Shutterstock

להפסיק לרוץ על הגלגל. מה יקרה לכם אם תרוויחו פחות

המעבר למשרה עם משכורת נמוכה יותר, כרוך בדרך-כלל בקיצוץ בהוצאות ● יחד עם זאת, הוא עשוי להגיע עם עלייה ניכרת בזמן הפנוי ובאיזון בין העבודה והחיים

ד''ר נטע מימון, מנכ''לית Neuro-Fi, חוקרת מוזיקה ומוח / צילום: יונתן בלום

החוקרת שיכולה להשפיע על המוח שלנו, בלי שנשים בכלל לב

ד"ר נטע מימון משלבת בין מוזיקה לחקר המוח כדי לסייע לחולי אלצהיימר ופרקינסון ● היא גם הקימה חברה שרוצה להפוך את מה שאנחנו שומעים באוזניות לגירוי מוחי שיעזור לנו להירגע ● 40 עד 40: נבחרת המנהיגות הצעירה של גלובס 

פרופ' יוג'ין קנדל / צילום: מיכה לובטון

הוא היה אחד האנשים הקרובים לנתניהו, היום הוא חושף: "לא הייתי מחזיק במשרד שלו חודש"

יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה לשעבר, יוג'ין קנדל, בטוח: "אם ישראל לא תשנה כיוון בהקדם, הכלכלה תקרוס, והמדינה עמה" ● לדבריו, כדי שנבואת הזעם לא תתממש צריך להקים ממשלה שתנהל סיכונים לטווח הארוך בכל תחומי חיינו ● הוא לא פוסל אפשרות להיות שר האוצר הבא, אבל "לא כזה שתפקידו העיקרי הוא לחלק הטבות" ● האזינו

מפגינים פרו פלסטינים באוניברסיטת קולומביה / צילום: Reuters, Lev Radin

ההפגנות הפרו-פלסטיניות באוניברסיטאות העלית בארה"ב צוברות תאוצה

כניסתו של פרופסור שי דוידאי, ישראלי המרצה באוניברסיטת קולומביה, נחסמה ● עשרות נעצרו באוניברסיטת ייל לאחר שהקימו מחנה אוהלים בקריאה לשחרור עזה

במשרד המשפטים סבורים כי התיקון יעודד הגשה של תובענות ייצוגיות ראויות / אילוסטרציה: Shutterstock, Morakot Kawinchan

הסוף למסחרה? משרד המשפטים מקדם חוק שמבקש לטלטל את מוסד התובענות הייצוגיות

ברקע הסערה הציבורית בנוגע לתובענות ייצוגיות, משרד המשפטים הפיץ תזכיר חוק בנושא ● בתזכיר מוצע להגביל את מספר התובענות הייצוגיות שיכול אדם להגיש בשנה, לקבוע תקרות ברורות לגמול ושכר הטרחה, וגם לאפשר לשופטים לפסוק הוצאות משפט אישיות לחובתם של עורכי הדין במקרים של תביעות סרק

איילת שקד / צילום: שלומי יוסף

מיליון וחצי שקל על משרה חלקית: איילת שקד מציגה - כך מכינים נקניקיות גם בעסקי הנדל"ן

איילת שקד השוותה בין מינוי בכירים במערכת המשפט להכנת נקניקיות ("מי שלא עומד בחום, שלא ייכנס למטבח") ● מעניין מה הייתה אומרת על מינוי פוליטיקאית לתפקיד בכיר במגזר העסקי

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

נוסעת באל על הגישה בקשה לתביעה ייצוגית על מושב שלא ניתן להטייה. מה נקבע?

חברה שניהלה שנים תביעה על מיליונים נגד יס, הגישו סיכומים באורך חריג. השופטת קבעה כי התביעה תוכרע בלעדיהם ● גבר סירב לבדיקת אבהות כדי להתחמק ממזונות, האשה פנתה לביהמ"ש ● אושרה תביעה יצוגית נגד אל על

לוטרה. דגי בריכות הנוי חוסלו כמעט לחלוטין / צילום: Shutterstock

קרבות על טריטוריה, פלישות וחיסולים: משפחות הפשע של סינגפור הן בכלל לוטרות

הסגרים שהונהגו בקורונה נתנו לבעלי חיים רבים הזדמנות להשתלט על שטחים אורבניים ● בתום המגפה הם נדחקו בחזרה לשיפולי הערים, אבל לא הלוטרות בסינגפור: אלה עושות שם שמות אפילו על חשבון קרוקודילים