גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מארק קרני: "בעשור הקרוב, יפחת המימון לפעילויות מזהמות במחצית"

ד"ר קרני, לשעבר נגיד הבנקים המרכזיים של קנדה ואנגליה, התייחס לתפקידה של המערכת הפיננסית במאבק במשבר האקלים במפגש עם הרגולטורים הפיננסיים בישראל והמשרד להגנת הסביבה ● "מצד הממשלות, המהלך המרכזי שיכול לסייע בהיערכות הסקטור הפיננסי הוא קביעת יעדי הפחתות פליטת גזי החממה לצד החדירה של אנרגיות מתחדשות"

ד''ר מארק קרני. ''נהיה עדים להפחתה של כ-50% במימון הניתן לפעילויות עתירות פליטות גזי חממה עוד שנת 2030'' / צילום: Associated Press, Kirsty Wigglesworth
ד''ר מארק קרני. ''נהיה עדים להפחתה של כ-50% במימון הניתן לפעילויות עתירות פליטות גזי חממה עוד שנת 2030'' / צילום: Associated Press, Kirsty Wigglesworth

"נהיה עדים להפחתה של כ-50% במימון הניתן לפעילויות עתירות פליטות גזי חממה עוד שנת 2030". כך, אמר ד"ר מארק קרני, לשעבר נגיד הבנקים המרכזיים של קנדה ואנגליה, הפועל היום כשליח המיוחד לאו"ם לנושאי אקלים ופיננסים, במפגש מיוחד עם הרגולטורים הפיננסיים בישראל והמשרד להגנת הסביבה ביום שלישי שעבר. במפגש, הציג ד"ר קרני את תפקידה של המערכת הפיננסית במאבק במשבר האקלים וכן תפקידה בהליך למעבר לכלכלה מאופסת פחמן, אליו התחייבו מדינות רבות בעולם, ובהן גם ישראל.

המשרד להגנת הסביבה יזם את המפגש עם ד"ר קרני כחלק משולחן עגול שמקיימים הרגולטורים הפיננסיים בנושא משבר האקלים ושבראשו עומדת נגידת בנק ישראל לשעבר, פרופ' קרנית פלוג. לצד השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, במפגש השתתפו מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה, גלית כהן וראשי הגופים הפיננסים - המפקח על הבנקים יאיר אבידן, יו"רית הרשות לניירות ערך ענת גואטה, יו"ר רשות שוק ההון, ביטוח וחסכון ד"ר משה ברקת, פרופ' פלוג, וגורמי מקצוע מהמשרדים השונים.

המעבר לכלכלה מאופסת פחמן דורש השקעות גדולות באנרגיה מתחדשת, וטרנספורמציה בצריכת אנרגיה בסקוטרים השונים. דוח סוכנות האנרגיה העולמית התריע בשנה שעברה כי כדי לעמוד ביעדי האקלים אליהן התחייבו המדינות ולהגביל את ההתחממות הגלובלית לעליה של מעלה וחצי עד סוף המאה, נדרשות השקעות של ארבעה טריליון דולר מדי שנה בעשור הקרוב - פי שלושה מהקיים. ואולם, בצל המשבר האקלימי הגובר, מדינות העולם מוסיפות להשקיע בדלקים המאובנים המחוללים אותו. למעשה, בכל דקה, בכל יום ובכל שעה - תעשיים הדלקים המזהמים, מסובסדת בעולם ב-11 מיליון דולר.

ד"ר קרני, שהציג במפגש את משנתו, הבהיר לנוכחים בחדר עד כמה משמעותית מנהיגות אקלימית מצד מקבלי ההחלטות, והתווית תוכנית פעולה סדורה שתסלול נתיב למשק ולציבור שנים קדימה. לדבריו,"מצד הממשלות, המהלך המרכזי שיכול לסייע בהיערכות הסקטור הפיננסי, ובכלל המגזר העסקי, הוא קביעת יעדי הפחתות פליטת גזי החממה עבור הענפים השונים, לצד החדירה של אנרגיות מתחדשות. קביעות אלו חשובות ביצירת הוודאות הנדרשת, בפרט בהקשר של ביצוע השקעות. כשאנו מסתכלים על המדיניות והתפתחות הרגולציה בתחום בכלכלות השונות, אנו רואים שהאיחוד האירופי לצד מדינות מובילות ובהן אנגליה, תופסים עמדות הובלה".

"75% מהמימון יצטרך להגיע מהמגזר הפרטי"

במשרד להגנת הסביבה יזמו את המפגש עם ד"ר קרני, כדי ללמוד מניסיונו במסגרת הליכי גיבוש המדיניות הממשלתיים ובמטרה להרחיב את היריעה לקראת גיבוש מפת סיכוני האקלים הלאומית, לרבות הסיכונים הפיננסיים. לפי מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה, גלית כהן, "התהליך שאנחנו מבצעים, נועד לסייע לציבור המשקיעים לצמצם את החשיפה לסיכוני אקלים וסביבה, וכן לתמרץ את המשקיעים לפעול כסוכני שינוי במעבר הגלובלי לכלכלה דלת פחמן ומקיימת". כהן הדגישה כי בישראל נושאים עיניים לנעשה באנגליה ולאסטרטגיית הפיננסים שלה, וכן נשקלת האפשרות לאמץ את הטקסונומיה של האיחוד האירופי, תוך התאמות מקומיות למרכיביה.

ניסיונו של ד"ר קרני באותה זירה, אכן רב. כיום, הוא משמש בתפקיד מפתח בזירה האקלימית, בין היתר בכובעו כשליח האו"ם לנושא. לקראת COP26, ד"ר קרני פעל לייסוד ברית "גלזגו לנט-זירו", תוך גיוס מעל 450 גופים פיננסיים המנהלים מעל 130 טריליון דולר, להתחייבויות לאיפוס פליטות בתיקי ההשקעות עד 2050. ככל שאותו מהלך אכן יוביל לתזוזה באותם גופים (למרות שהם אינם מתחייבים במסגרתו להסטת השקעות בפועל), תאיץ המערכת הפיננסית את חלקה בצד הפתרונות למשבר האקלים. ד"ר קרני נשאל על רצף הפעולות הרגולטוריות והמדיניות המומלצות להטמעת שיקולי סביבה ואקלים במגזר הפיננסי ועל התמריצים שעל הממשלה לתת לגופים הפנסיוניים על מנת שישקיעו בפרויקטים המקדמים יוזמות סביבתיות.

לדבריו, "במסגרת פסגת האקלים בגלזגו הושגו התחייבויות של למעלה מ-450 גופים פיננסיים ברחבי העולם, המנהלים כ-40% מתיק הנכסים הפיננסיים הגלובליים, למעבר לאפס פליטות על ידי הפעילויות הכלכליות שאותן הם מממנים. המשמעות היא שכמעט כל הבנקים הגדולים בעולם התחייבו להפנות את ההלוואות שלהם לחברות ופעילויות כלכליות אשר נמצאות במסלול להפחתת פליטות גזי חממה עד לכדי אפס פליטות בשנת 2050. בדומה לכך, גם משקיעים מוסדיים וקרנות פנסיה, למשל, נוקטים בגישה זו מבחינת מימון פרויקטים הנמצאים בתיקי ההשקעות שלהם. כך שתהיה הפחתה של כמעט 50% עד שנת 2030 במימון הניתן לפעילויות עתירות פליטות גזי חממה".

לדבריו של ד"ר קרני, "המימון שיידרש נוגע לנזקים הפיזיים בעקבות שינויי האקלים - היערכות לשינויים וכן טיפול ושיקום הנזקים - כמו גם למעבר לכלכלה דלת פחמן של תעשיות רבות וענף ייצור האנרגיה. אנו מעריכים כי כ-20-25% מהמימון יכול להגיע מהמגזר הציבורי, וזה אומר שכ-75% מהמימון יצטרך להגיע מהמגזר הפרטי, בדגש על הסקטור הפיננסי. במבט גלובלי ההשקעה הנוספת הנדרשת למעבר של סקטור האנרגיה בלבד - בלי לכלול השקעות נוספות שנדרשות בתחום האקלים כגון בנושאי אדפטציה - עומדת על 2% מהתוצר העולמי. מדובר בתזוזה אדירה מבחינת היקף ההשקעות הנדרשות, בפרט בהקשר לכמות ההון שהסקטור הפיננסי יצטרך להקצות כדי לתמוך במעבר".

בשנת 2015 ייסד ד"ר קרני את צוות המשימה הבינלאומי לגילוי סיכוני אקלים (וסביבה) בסקטור הפיננסי ("TCFD"). היוזמה פרסמה לראשונה בשנת 2017 את הסטנדרטים המומלצים לגילוי סיכוני אקלים ומבחני קיצון, כולל מדיניות הניהול, המדידה והבקרה שלהם בגופים פיננסיים. סטנדרטים אלו משמשים גופים פיננסיים רבים ומרכזיים ברחבי העולם ומספר רגולטורים הודיעו על הכוונה לאמץ אותם כסטנדרטים מחייבים כגון הבנק המרכזי של אנגליה. לדברי ד"ר קרני, "על מנת לתמוך בצעדים הנדרשים למעבר לכלכלה מאופסת פחמן, יש כיום מהלך לאיחוד הסטנדרטים של גילוי היקפי המימון הניתנים לפעילויות מזהמות שפורסמו עד כה על ידי יוזמות שונות כגון ה-TCFD ו-SASB , לכדי סטנדרטים אחידים, שצפויים להיות מפורסמים במהלך שנת 2022".

על מבחני הקיצון, על הגדרתם והטמעתם עומלים היום גם הרגולטורים והגופים הפיננסיים בישראל, אמר קרני במפגש כי "מבחני קיצון הם אחד מהכלים המרכזיים שהשימוש בהם נהיה נפוץ יותר ויותר בהקשר של בחינת העמידות והמוכנות של המערכת הפיננסית לסיכונים הנשקפים ממשבר האקלים. המטרה של ביצוע בשלב זה היא לא לבחון כמה הון יש להקצות כנגד סיכוני האקלים, אלא לבנות את הידע המקצועי והקיבולת הנדרשת בקרב הגופים הפיננסיים על מנת לנתח את סיכוני האקלים".

"ההיבטים הפיננסיים הם חלק מהותי מהפעולות כנגד המשבר"

המפקח על הבנקים, יאיר אבידן, ציין במפגש עם ד"ר קרני את תפקידה של המערכת הבנקאית לסייע בעמידת המדינה ביעדי האקלים. אבידן, שהתראיין על הנושא לגלובס לאחרונה, התייחס במפגש לסיכוני האקלים והסטנדרטים שהציב כוח המשימה של ד"ר קרני עבור הרגולטורים והגופים הפיננסיים. אבידן ציין כי הרגולטור הישראלי מתעתד לפעול בהתאם לרגולטורים המתקדמים בעולם, אם כי, "בצעד אחד אחריהם", והאסדרה צפיייה להתפרסם ברבעון השלישי של השנה.

במשרד להגנת הסביבה, עובדים בימים אלו על חוק אקלים, שיאפשר גם למשק ודאות גדולה יותר באשר ליעדי האקלים ומפת הדרכים למימושם. השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, אמרה כי "משבר האקלים הוא משבר סביבתי, כלכלי, חברתי, בריאותי, ביטחוני ופיננסי, אך גם הזדמנות פיננסית. ההיבטים הפיננסיים הם חלק אינטגרלי ומהותי מהפעולות כנגד משבר האקלים, ולכן המשרד להגנת הסביבה שואף ללמוד מכלכלות אחרות מובילות ברחבי בעולם, ובפרט מהאיחוד האירופי, כיצד לכוון את המגזר הפיננסי לקראת התאמה ליעדי האקלים. בנוסף, המשרד להגנת הסביבה רואה את תפקידו כספק ידע ומידע בתחום סיכוני הסביבה והאקלים, וכן בתחומי הרגולציה הסביבתית ופיתוחי מדיניות. בשיתוף הפעולה עם הרגולטורים הפיננסיים נרחיב את מגוון אמצעי המדיניות המיושמים לטובת עמידה במטרות אקלים וסביבה, ונתאים אותן לתנאים ולנסיבות בישראל".

עוד כתבות

איתמר דויטשר, מנכ''ל קבוצת אלקטרה / צילום: טל גבעוני

באלקטרה לא מרגישים האטה: "אם כבר אנו רואים שקצב הפעילות רק גדל"

התייקרות התשומות ועליית הריבית לא השפיעה על אלקטרה: "בתחום הבנייה למגורים, נכון לנקודת הזאת לקראת סוף חודש מאי, אנחנו לא רואים עדיין שינוי או פגיעה בפעילות", אמר המנכ"ל איתמר דויטשר

ריצ'ארד קווסט / צילום: CNN

ריצ’רד קווסט יודע בדיוק למי צריך להקשיב כדי לדעת מה יקרה לכלכלה ובטוח: "בעוד שנה נהיה במיתון"

ריצ'רד קווסט, הפרשן הכלכלי הבכיר של CNN, מרגיש בכנס הפורום הכלכלי העולמי "תחושת מציאות וכובד משקל שלא ראיתי קודם" ● בראיון לגלובס הוא מספר על רוחות המלחמה המורגשות בכנס יוצא הדופן, על הסוגיות שזזו הצידה אך עוד ישובו לבמה, וגם על מצב העיתונות ותפקידה

לישון עד מאוחר כשעובדים מהבית עלול לפגוע בביצועים בעבודה / צילום: Shutterstock, Stock-Asso

לישון עד מאוחר כשאתם עובדים מהבית עושה יותר נזק מתועלת – הנה הסיבות

מומחי שינה אומרים ששמירה על שעות קבועות ועקביות יכולה לעזור לשפר ביצועים בעבודה ולחזק קשרים ומערכות יחסים

מבנה שירות המיון הארצי של דואר ישראל / צילום: איל יצהר

דירקטוריון דואר ישראל יתכנס בשבוע הבא לאישור תוכנית ההבראה

לגלובס נודע כי ביום חמישי נערכה פגישה בין ראשי הדואר, משרד התקשורת, אגף התקציבים ורשות החברות על מנת לסיים את המחלוקת סביב תוכנית ההבראה של החברה ● לפי תוכנית ההבראה המעודכנת, הפיטורים צומצמו ל-1,100 עובדים, שעלותם 1.1 מיליון שקל לעובד ● המדינה תגדיל את מימון הביניים ותקבל תמורה מ-42 נכסים שיימכרו

משאבת דלק / צילום: עינת לברון

קפיצה גדולה במחירי הדלק: ליטר בנזין מתקרב ל-8 שקלים

המחיר המרבי לליטר בנזין 95 אוקטן נטול עופרת לצרכן בתחנה בשירות עצמי, כולל מע"מ, מזנק ל-7.72 שקלים לליטר, עלייה של 66 אגורות מהחודש הקודם ● המחיר יתעדכן בחצות הלילה בין שלישי לרביעי

פרופ' יו מונטגומרי / צילום: תמונה פרטית

החוקר שגילה על הר הפומורי מה אנחנו צריכים כדי לשרוד בטיפול נמרץ

פרופ' יו מונטגומרי, רופא וחוקר של הישרדות בתנאי קיצון, יצא לבדוק מה גורם לאנשים מסוימים לשרוד ולאחרים למות, ומה אפשר ללמוד מזה על טיפול בחולים במחלות קשות ● אבל בכובעו כפעיל נלהב למען משבר האקלים, הוא בכלל לא בטוח שלתובנות שלו תהיה הרבה תועלת: "אם לא נעשה משהו עכשיו, לאף אחד לא יהיה סיכוי. הכול תלוי ביחידים ובעסקים"

חוף הים בהרצליה. המלונות בעיר עם תפוסה ממוצעת של 73% / צילום: Shutterstock

התאוששות בתי המלון נמשכה באפריל. ואיפה נרשמה התפוסה הגבוהה ביותר?

בחודש שעבר נרשמו 1.9 מיליון לינות במלונות ברחבי ישראל, עלייה של 58% לעומת אפריל 2021 ● הרצליה הובילה עם תפוסה ממוצעת של 73% בבתי המלון בתחומה

המערכת של חברת סייברוואן / צילום: איציק בירן

למה להן וול סטריט עכשיו? החברות הישראליות שבוחרות להנפיק בניו יורק למרות הסערה בשווקים

בזמן שמספר ההנפקות של ישראליות גדולות בוול סטריט הולך ומתכווץ, חברות קטנות יותר לא חוששות ואף מעדיפות להיסחר בנאסד"ק ● עו"ד עפר בן יהודה: "אין כרגע הנפקות בתל אביב בסקטור הטכנולוגיה. זה יכול להשתנות, אבל כרגע אין. פתאום האופציה של להיסחר בשוק הכי גדול בעולם, גם אם בשוויים נמוכים, נראית מתאימה"

שר האוצר אביגדור ליברמן / צילום: יניב נדב, דוברות הכנסת

דרישות ליברמן מהמורים בתמורה להעלאת השכר: תמרוץ לא רק לפי ותק ושינוי החופש הגדול

מזכ"לית הסתדרות המורים יפה בן דויד הודיעה כי מחר יסתיימו הלימודים בכל הארץ בשעה 13:00, ותיערך הפגנה בתל אביב: "פקידי האוצר גוררים רגליים ומונעים חתימת הסכם שכר חדש והוגן" ● שר האוצר: "שכר המורים יעלה, ולכן אנו מופתעים מהקמפיין האגרסיבי בתקשורת ומנקיטת הצעדים"

חורשת הסרג'נטים ליד נתניה. שרידים מיערות השרון / צילום: נורית מוזס

מסלול טיול לשבת: חמש דקות מהבית ואתם בחיק הטבע

כדי ליהנות מחיק הטבע, לא חייבים לנסוע רחוק. יותר ויותר ערים מבינות שכדאי לשמר ולהנגיש פינות של שפיות ויופי

 

דירת 3 חדרים באבן גבירול בת"א לא שופצה מאז שנות ה-50. היא זכתה ללא מעט מתעניינים

שטח הדירה ברחוב אבן גבירול בתל אביב הוא 100 מ"ר ובה שלושה חדרים ● היא נמכרה עבור 4.65 מיליון שקל ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע

הבורסה בתל אביב / צילום: שלומי יוסף

מגמה חיובית בת"א; פלסאון מזנקת אחרי הדוחות, ברנמילר צונחת

מדד ת"א 35 מטפס ב-1.9%, מדד ת"א 90 קופץ ב-3% ● עונת הדוחות בת"א מתקרבת לסיומה: ויקטורי, פוקס ומגדלי הים התיכון פרסמו תוצאות ● המדדים בוול סטריט נסקו ב-6% בשבוע שעבר וקטעו רצף הפסדים שנמשך מאז מרץ

שרת האנרגיה קארין אלהרר / צילום: המכון הישראלי לדמוקרטיה

במשרד האנרגיה הציגו תוכנית לאנרגיה מתחדשת, אך התקשו לאמוד את ההשקעה הממשלתית בה

במסגרת היעד הלאומי שקבעה הממשלה לייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת, הציגו משרד האנרגיה ורשות החשמל תוכנית אסטרטגית המפרטת את המהלכים אותם יש לנקוט בשנים הקרובות ●  אלא שעד כה לישראל אין מפת דרכים מפורטת ומתוקצבת לפעולות בתחום

ישראל טויטו, אוה מדז'יבוז, דורית ענבר / צילום: אריק סולטן, איליה מלינקוב, טוני דימאיו

מי יחליף את קובלנץ כמנכ"ל התאגיד? רשימת המועמדים העדכנית

לאחר שבית המשפט לא קיבל את צו המניעה ולאחר שמונתה ממלאת מקום, נפתח באופן רשמי המירוץ לאחד התפקידים הכי נחשקים בתעשיית התוכן בישראל - מנכ"ל תאגיד השידור הציבורי ● בין השמות הבולטים: אוה מדז'יבוז', ישראל טויטו, רינת קליין ודורית ענבר ●בשלב זה לא ברור אם יונה ויזנטל וגולן יוכפז יצטרפו גם הם

הסוד השמור של עולם היהלומים / צילום: Reuters, Uli Deck

האם היהלומים שלכם באמת טבעיים? הסוד של התעשייה נחשף

סרט דוקומנטרי חדש של במאי שרק רצה לספר סיפור מעניין חשף כמעט באקראי את מה שניסתה להחביא תעשיית היהלומים העולמית במשך שנים: לתוך משלוחי היהלומים הטבעיים מסתננים יהלומים סינתטיים שנמכרים במחיר מלא ● האם זה יצליח לערער את הענף

פרופ' מיכאל סלע / צילום: איל יצהר

פרידה מהאיש שאחראי לתרופה הישראלית הנמכרת בכל הזמנים

ממציא תרופת הקופקסון פרופ' מיכאל סלע הלך לעולמו בגיל 98 ● היחסים הקרובים בין סלע לבין מנכ"ל טבע דאז אלי הורביץ ז"ל אפשרו את פיתוח הקופקסון לטיפול בטרשת נפוצה ● בראיון לגלובס בעבר סיפר: "פניתי לחבר שלי אלי הורביץ ז"ל ואמרתי לו: 'אני בא לאכול ארוחת ערב קטנה אצלך עם אשתי, ותכין מקרן שקופיות, כי אני רוצה להראות לך משהו'. אלי אמר: 'אני לוקח את זה'"

גילעד אלטשולר / צילום: איל יצהר

כל הדרך למטה: מה קרה לבית ההשקעות אלטשולר שחם?

אחרי שנים שבהן אלטשולר שחם היה מלך בתי ההשקעות בישראל, עם מגע ידי הזהב של המייסד והמנכ"ל גילעד אלטשולר - הגיע השפל, והלקוחות הבורחים כבר לקחו איתם כ-30 מיליארד שקל בפדיונות ● אז מה בעצם הוביל לנפילה והאם יש סיכוי להתאוששות מטאורית בקרוב?

תצפית מהר אורה על מנזר גורנינסקי בעין כרם / צילום: פנינה עין מור

לאכול עוגת אגסים מושלמת בנקודת התצפית היפה ביותר בירושלים

כיפות הבצלים של עין כרם, עוגת האגסים של אוגוסטה ויקטוריה, מגדל ימק"א ותצפית שקיעה על החומות. לקראת יום ירושלים בחרנו את ארבע נקודות התצפית היפות ביותר בעיר ובכל אחת מהן משהו טעים לאכול

טרייפל משמש / צילום: Shutterstock

שבועות טבעוני: מתכון שגם אוכלי גבינות יעמדו בתור כדי לקבל פרוסה ממנו

זה שאתם נמנעים ממוצרי חלב לא אומר שאתם לא יכולים ליהנות מקינוח לשבועות: 
טרייפל טבעוני עם ליים ומשמשים. תרשמו מתכון

שרת הכלכלה אורנה ברביבאי / צילום: יוסי זמיר

אושרה התוכנית לחיזוק הקשרים עם מצרים. המטרה: הכפלת היקף הסחר

הממשלה אישרה תוכנית לחיזוק הקשרים הכלכליים עם מצרים ● בתוכנית נכלל שיתופי פעולה במחקרים ופיתוחים, יבוא מזון ודגים, הגדלת היצע הטיסות והתיירות, הגדלת ייצוא ידע וטכנולוגיה ועוד הרבה