גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דיסני פלוס מול נטפליקס: לאן הולך שוק הטלוויזיה הישראלי הסוער?

ענקית הסטרימינג דיסני פלוס תיכנס לישראל בקיץ הקרוב, ככל הנראה באמצעות שיתוף-פעולה עם yes, ותצטרף לנטפליקס, אמזון פריים, אפל TV והשחקניות המקומיות ● כיצד ישפיע ריבוי הפלטפורמות על שוק הפרסום ועל תעשיית התוכן המקומית, ומי עלול לא לשרוד את הצפת המסכים

 

 

 

פלטפורמות הצפייה הקיימות בשוק / צילום: Reuters, Riccardo Milani
פלטפורמות הצפייה הקיימות בשוק / צילום: Reuters, Riccardo Milani

ענקית הסטרימינג דיסני פלוס מאשרת רשמית כי בכוונתה להיכנס לישראל בקיץ הקרוב. במסגרת הודעה שהחברה הפיצה באירופה, היא מאשרת כי ישראל היא אחת משורה של 42 מדינות באירופה, במזרח התיכון ובאפריקה שבהן יושק השירות שלה. הכניסה של דיסני פלוס לישראל צפויה לייצר שינויים דרמטיים בשוק הטלוויזיה, ובחודשים האחרונים מתנהלים שיחות בין חברות הטלוויזיה המקומיות לבין המטה של דיסני בלונדון.

ההערכה בשוק היא שדיסני פלוס תפעל בדומה לנטפליקס שביצעה השקה ביחד עם פרטנר, ותעניק לאחת החברות בארץ אפשרות לשווק ולסלוק אותה בחבילה, במקביל להשקת האפליקציה שלה שתהיה פתוחה לכולם. פרטנר קיבלה דחיפה אדירה בזכות שירות הטלוויזיה של נטפליקס, וסביר להניח כי דיסני פלוס תייצר את אותו האפקט עם מי שיחבור אליה.

בשוק מעריכים כי החברה בעלת הסיכויים הגבוהים ביותר לשיתוף-פעולה עם דיסני פלוס היא yes, שמפעילה שירות סטרימינג שבחודשים הקרובים צפוי להפוך לגדול בישראל - בזכות בסיס מנויים קיים של יותר מחצי מיליון לקוחות (מתוכם כ-200 אלף כבר עברו ל-yes+) וכן מהלכי גיוס חדשים. נציגים של yes ביקרו בלונדון, כמו גם גורמים נוספים, אך דבר עדיין לא נסגר.

דיסני פלוס דורשת התחייבות לכמויות של מנויים, וככל הידוע הדרישה בישראל עומדת על כ-100 אלף מנויים. בהתחשב בכך שנטפליקס הגיעה למעל מיליון בתי-אב, והשירות של דיסני פלוס מתחרה בה בארה"ב ראש בראש, סביר להניח כי גם בישראל לא יהיה קשה להגיע למספרים האלה.

שידורי סלקום טיוי החודש. מנסה לרקוד על שתי החתונות / צילום: צילום מסך

חשוב לזכור כי בזכות היקפי התוכן האדירים שלה, דיסני פלוס תתחרה ישירות בנטפליקס. זאת על רקע מה שמסתמן כרגע כחולשה של חברות סטרימינג בינלאומיות, כמו אפל TV ואמזון פריים שפעילות בישראל, אבל לא הצליחו להכניס שינויים דרמטיים בנתחי השוק.

בנוסף, כאשר לוקחים בחשבון את שאלת מחיר השימוש בשירותים, סביר להניח שהלקוח הישראלי לא יסכים לשלם על יותר משתי חברות סטרימינג, ולכן קרוב לוודאי שהמועדפות יהיו נטפליקס ודיסני פלוס.

השאלה הגדולה היא כמובן מה יעשה השירות בשוק, וכיצד הוא ישפיע על הרגלי הצפייה של הישראלים. הדעות בישראל חלוקות, מכיוון שבניגוד לשוק האמריקאי, שהולך במובהק לחברות הסטרימינג הגדולות על חשבון חברות הכבלים והלוויין, הרי שבאירופה המעבר יותר איטי' וחברות הטלוויזיה המקומיות שורדות בינתיים את המהפכה.

יחד עם זאת, ארה"ב מובילה מגמה ברורה, ולכן ההערכה היא שזה מה שיקרה בארץ. מצב כזה עלול לייצר בעיה גדולה בעיקר להוט, שעדיין לא נכנסה לעולם הסטרימינג בכל הכוח, בשל הרצון להגן על עסקי הטלוויזיה המסורתית שלה. לעומתה, yes כבר פועלת בצורה נחושה להעברת לקוחותיה לעולם הסטרימינג במסגרת yes פלוס, מתוך רצון לרדת לגמרי משידורי הלוויין עד ינואר 2026.

המודלים השונים של סלקום ופרטנר

הכניסה של דיסני פלוס ושל שחקנים נוספים דוגמת HBO Max, ככל הנראה במהלך 2023, גורמת לאי-נוחות לא רק בהוט וב-yes אלא גם בפרטנר ובסלקום. פרטנר העלתה מחירים בשנה שעברה וצמצמה את ההפסדים, ואילו סלקום מפסידה כסף מפעילות הטלוויזיה שלה, בעיקר בגלל הוצאות תוכן שהחברה חתמה בעבר עם חלק מהאולפנים הבינלאומיים.

בעקבות זאת, סלקום יזמה פנייה לפרטנר שנחשפה בגלובס, ולפיה הציעה לה לקנות ממנה את פעילות הטלוויזיה. בפרטנר לא דחו על הסף את הפנייה, אך רצו במקביל לבצע עסקה יותר רחבה ולקנות ממנה גם את הפעילות הקווית. בשלב הזה העסקה לא יצאה אל הפועל, כיוון שבסלקום התלבטו האם למכור גם את הסיבים.

נציין כי לסלקום ולפרטנר יש כ-250 אלף לקוחות בטלוויזיה לכל אחת. סלקום נכנסה ב-2015 עם שירות שמצד אחד מהווה סטרימינג, אבל מצד שני גם כולל תוכן שהחברה רכשה. במילים אחרות, היא ניסתה לרקוד על שתי החתונות.

פרטנר, שנכנסה אחריה, באה עם מודל שלפיו היא כמעט ולא רוכשת תוכן, אלא מנגישה אותו בלבד - ולמעשה פועלת כסופר אגרגטור - והימרה בהצלחה על חיבור עם נטפליקס. קצב הצמיחה שלה היה גבוה משל סלקום, והשילוב של נטפליקס עזר לשתי החברות לגדול משמעותית. עד היום, פרטנר נחשבת לסולקת היחידה של נטפליקס, כשבמקביל כל משתמש יכול לרכוש את שירותיה בנפרד.

השפעת הילדים על הבחירה

למרות שדיסני נחשבת לחברת ענק, שבעולם מהווה את היריב המשמעותי לנטפליקס, יש להניח כי כניסתה לארץ לא תחולל את אותה הדרמה שחוללה כניסת נטפליקס - לפחות לא מבחינת השחקנים המקומיים.

נטפליקס יצרה "יש מאין" ושיבשה את הפעילות בקטגוריה שבה היא פועלת. סביר להניח כי רוב מי שרצה להתנתק מהפלטפורמות המקומיות כבר עשה זאת, וכעת דיסני פלוס "ישאבו" בעיקר את "מאוכזבי נטפליקס", שהתעייפו מהקושי להשתלט על כמויות התוכן שיש באפליקציה, או משפחות שלא התנתקו עד עתה מהפלטפורמות הרב-ערוציות בגלל תכני ילדים. בפני אלה תעמוד כעת האפשרות למצוא בית חדש או משלים בדיסני, שמחזיקה בקטלוג עצום של תוכן ילדים ותוכן לכל המשפחה.

בנושאים כמו טלוויזיה, יש לילדים השפעה גדולה על ההחלטה משפחתית. לכן, הכניסה של דיסני תשפיע בעיקר על שחקניות הטלוויזיה הרב-ערוצית - לכאורה, הצרכן יוכל להחליט להחזיק במנוי נטפליקס ובמנוי דיסני, לקלוט את התוכן הישראלי של קשת, רשת והתאגיד בחינם באמצעות עידן פלוס, ובסופו של דבר לשלם פחות ממה שמשלמים כיום להוט או yes.

הטלטלה הבאה, שתהיה כנראה אתגר יותר גדול גם להוט ול-yes וגם לסלקום ולפרטנר, צפויה להתרחש עם הכניסה של HBO, שתביא עמה הצעות תוכן למבוגרים בכמות ובאיכות שיש כיום רק לנטפליקס.

המחיר שמשלמת תעשיית התוכן

בשלב הנוכחי, הערוצים המסחריים צפויים להיפגע פחות. אומנם הניסיון בעולם מראה כי התחזקות הסטרימרינג באה על חשבון הערוצים המקומיים, אולם בישראל השוק הקטן, השפה הייחודית וההתמכרות הלאומית לחדשות מאפשרים לערוצים להציע לצופים מוצר שקשה להחליף באופציות הבינלאומיות.

הטלוויזיה האינטרנטית אומנם פוגעת בצפייה מחוץ לשעות הפריים-טיים, אך אלה ממילא שעות שאינן מהוות חלק משמעותי מתמהיל ההכנסות של הערוצים - כ-80% מהכסף שנכנס מפרסום מקורו בברייקים של שעות צפיית השיא, ורק 20% מגיע משעות האוף-פריים.

נזכיר כי משבר הקורונה הגביר את צריכת התוכן באופן כללי וחיזק בו-זמנית גם את הטלוויזיה וגם את הסטרימרינג. בשונה מהמגמה בחו"ל, שבה הטלוויזיה המסורתית נחלשת, בישראל הערוצים נהנים ממעמד חזק בגלל צריכת החדשות הגבוה והייחודיות של תוכן בשפה העברית.

את המחיר המיידי תמשיך לשלם תעשיית התוכן המקומית, שהתחזקות הסטרימינג ממוטטת את היסודות שעליהן היא בנויה. בכל העולם, שירותי הסטרימרינג דווקא תורמים להתפתחות תעשיית התוכן, מאחר שתוכן מקורי ואיכותי מוגדר על-ידי הצרכנים צרכנים כאלמנט הכרחי ומפתח להצלחת השירות. דיסני פלוס ונטפליקס משקיעים משאבים כספיים גדולים בתוכן כדי לשפר את הצעת הערך שלהם ולתפוס אחיזה בשווקים.

בישראל, לעומת זאת, בגלל השפה הייחודית והשוק הקטן, שחקני הסטרימינג מחו"ל אינם משקיעים בהפקות מקור, והשחקנים המקומיים מסתפקים רוב הזמן ברכישת תוכן קיים - ללא מחויבות להשקיע בתוכן מקורי.

הפחתת המחויבות להשקעה

הכניסה של שחקני הסטרימינג הבינלאומיים פוגעת - גם אם בצורה מינורית בינתיים - בפוטנציאל ההכנסות מפרסום של הערוצים המסחריים. זאת מאחר שהיא לוקחת מהם 'עיניים צופות' בעיקר מסביב לשעות הפריים.

שחקני הסטרימינג גם שואבים כמות גדולה של מנויים מהוט ו-yes, ומאחר שהמחויבות שלהן להשקעה בתוכן היא נגזרת של ההכנסות, ככל שהפגיעה כתוצאה מהמעבר לסטרימינג תגדל, וההכנסות ממנויים ירדו, היקף ההשקעה שהפלטפורמות יידרשו להשקיע בהפקות מקור יירד. למעשה, בעשור האחרון כבר "נעלמו" משוק ההפקות המקוריות כמעט 200 מיליון שקל בגלל השינויים בשוק וכניסת שירותי הסטרימינג.

נזכיר כי במונחי השקעה בתוכן מקורי, המלצות ועדת פולקמן שאומצו על-ידי משרד התקשורת צפויות אפילו להחמיר את המצב. לכאורה, השחקניות הבינלאומיות יצטרכו להשקיע בתוכן מקורי, אבל רק אם יהיו להן הכנסות של למעלה מ-300 מיליון שקל - סכום דמיוני לשחקני טלוויזיה בארץ - ובכל מקרה, טרם הוחלט באיזה שיעור מההכנסות.

בנוסף, הירידה בהכנסות של הוט ו-yes כתוצאה מהתחזקות הקונסיסטנטית של הסטרימרינג הביאה להמלצה להוריד את מחויבויות ההשקעה שלהן בתוכן מ-8% ל-6%. על-פי המלצות ועדת פולקמן, על סלקום ועל פרטנר תחול חובת השקעה של 6.5%, אולם פעילות הטלוויזיה שלהם הפסדית, ולאורך זמן הן יתקשו אף יותר להתמודד עם הענקיות הבינלאומיות. גם מחויבות ההפקה של קשת ורשת אמורה לרדת מ-15% ל-13%.

בשורה התחתונה, ההשפעה של כניסת הענקיות הבינלאומיות איננה דרמה גדולה ברמה המיידית, אך כמו עינוי סיני, אם הרגולציה לא תותאם למציאות - בסופו של דבר טיפה ועוד טיפה עלולות למוטט לפחות חלק מהשחקניות בשווקים הרלוונטיים.

עוד כתבות

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

ביום האחרון לפני הפקיעה: מנכ"ל הפניקס אייל בן סימון מכר מניות

מנכ"ל הפניקס וסמנכ"ל הכספים שלו מימשו יחד 170 אלף אופציות במחיר של 37.48 שקל למניה ● המימוש בוצע יום לאחר שהחברה דיווחה על תוצאותיה הכספיות לשנת 2023, רווח של 1.1 מיליארד שקל המשקף תשואה להון של 10.5%

פרויקט תמ''א 38 בחיפה / צילום: פאול אורלייב

משרד המשפטים יוזם: יזמי התחדשות עירונית יתחייבו מראש על מועד מסירת הדירות

שורת תקנות שיזם משרד המשפטים, שיידונו בקרוב בוועדת הפנים של הכנסת, יחייבו יזמי התחדשות עירונית במתן מועדי מקסימום לאישור תוכנית הפרויקטים שלהם ואכלוס הדירות שהם מקימים ● תקנות בולטות נוספות הן חשיפת ערבויות מחייבות, גילוי ניגוד אינטרסים של היזמים, וידוא שהדיירים מבינים את ההסכם ועוד

ייצור השבבים / צילום: Shutterstock, Golubovy

חברות השבבים הישראליות שמשלמות על הקשחת הכללים

ביטול רכישת חברת שבבים ישראלים על ידי הענקית האמריקאית קוואלקום מתווספת לנסיגת אינטל מרכישת טאואר אשתקד ● לפי מומחים, מדובר במגמה מתעצמת של הקשחת העמדות מצד רגולטורים בעולם ● "חברות צריכות להתחיל לחשוב מראש על אלטרנטיבות", הם אומרים

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

מלך השכר של ת"א: המנכ"ל שהרוויח כ-90 מיליון שקל ב-2023

עיקר התגמול של מנכ"ל נייס ברק עילם – הוני ● במשך שנותיו כמנכ"ל נייס צבר תגמולים בהיקף של כ-460 מיליון שקל לפי שער החליפין הנוכחי ● שכר של כ-17 מיליון שקל למנכ"ל אלביט אשתקד

בנק ההשקעות ג'יי. פי מורגן / צילום: Reuters, Mike Segar

האסטרטג של הבנק הגדול בעולם: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו"

בבנק ג'יי פי מורגן שוב מזהירים מפני ירידות בשווקים, למרות שהתחזיות שלהם לא פוגעות כבר שנתיים וחצי ● האם הפעם התחזיות שלהם יתממשו? ומה הם ממליצים למשקיעים?

איל וולדמן / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

שר החינוך התקפל ולאיל וולדמן יוענק פרס ישראל

לפני מספר שבועות הודיע שר החינוך יואב קיש כי הוא מבטל את טקס פרס ישראל, זאת בין היתר על רקע הפרסומים כי אחד מן הזוכים הוא היזם איל וולדמן ● כעת, חזר בו קיש מעמדתו והוא מכריז כי הטקס יתקיים כסדרו בשדרות ● ומי עוד בין הזוכים?

מתחם חזית הים בחיפה / הדמיה: מן-שנער-יעד אדריכלים

נסגר המכרז הראשון של רמ"י בחזית הים בחיפה: כמה תשלם הזוכה?

יורו ישראל זכתה במכרז של רמ"י על קרקע של 23 דונם, להקמת 500 יחידות דיור ושטחי מסחר באחד מהמתחמים המסקרנים בישראל ● החברה תשלם על הקרקע, הסמוכה לבית החולים רמב"ם בחיפה, כ-205 מיליון שקל כולל הוצאות פיתוח

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

בורסת ת"א ננעלה ביציבות; אלקטריאון זינקה ב-18%, ישראכרט ב-8%

אל על השלימה גיוס של 100 מיליון דולר, המנייה עולה ב-4% ● הבורסה בת"א מסכמת רבעון ראשון בעליות נאות במדדים המובילים ● לאומי על הדולר המתחזק: "מציע למשקיעים הצעה שאי אפשר לסרב לה" ● באופנהיימר צופים "רוח גבית לשוק המניות האמריקאי לפחות עד שנת 2025"

משה ארבל, שר הפנים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בעקבות חשיפת גלובס: השר ארבל קורא לנתניהו לאפשר כניסת פועלי בניין פלסטינים לישראל

שר הפנים מציין במכתבו: "גוברות ההערכות כי אלפי פועלים פלסטיניים מיהודה ושומרון מועסקים שלא כדין בענף" ● הוא קורא לראש הממשלה לבחון הסדרה של הכנסת הפועלים לישראל, בין היתר על ידי בחינה פרטנית של כל פועל והגבלת גיל

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP, דוברות הכנסת, שאטרסטוק

הדרך לאספקת הפגזים האמריקאיים לישראל עוברת בטורקיה

היחסים בין נשיא טורקיה, רג'פ ארדואן ונשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, מתהדקים למרות היחסים המעורערים שהיו בין השניים לאורך השנים ● מדיווח בלומברג, מתברר כי ארה"ב מנהלת מו"מ עם טורקיה לצורך רכישת פגזים וחומרי נפץ, שיאפשרו לה להאיץ את קצב הייצור שלה ולשלוח את חלקם לישראל

מערכת ReDrone של אלביט / צילום: אלביט מערכות

הנקמה של פוטין בהודו, ומערכת יירוט הרחפנים החדשה של אלביט

אלביט הציגה ללקוחות אירופאיים את מערכת היירוט המתקדמת שלה, אלג'יריה מצאה מענה בסין מול עוצמת המל"טים מתוצרת ישראל, ארה"ב שמה את מבטחה בלייזר, והנקמה של פוטין בראש ממשלת הודו • השבוע בתעשיות הביטחוניות

ראסל אלוונגר, מנכ''ל טאואר סמיקונדקטור / צילום: ענבל מרמרי

ראסל אלוואנגר: "אני חייב הרבה לישראל. היא אפשרה לטאואר להפוך למה שהיא"

טאואר הייתה האקזיט המדובר של 2022, אולם הצעת הרכישה החלומית של אינטל נפלה ● המנכ"ל ראסל אלוואנגר ניצל אותה כדי להכניס רגל בדלת למפעל של אינטל בניו מקסיקו: "זו לא הייתה סטירת לחי גדולה. יש לנו עכשיו קיבולת ייצור" ● את דעותיו על המצב בישראל הוא שומר לעצמו: "להעיר על הנושא זה כמו להתארח אצל מישהו לארוחת ערב ולהגיד לו שהבית מבולגן"

חיילים צרפתים מפטרלים בפריז / צילום: Reuters, Benoit Tessier

באירופה מתכוננים לאירוויזיון ואולימפיאדה תחת חשש כבד מחטיפות ופיגועים

אירוויזיון במאלמו, אליפות היורו בגרמניה ואולימפיאדה בפריז: שורת האירועים ההמוניים באירופה הקיץ, במקביל למלחמה בעזה והסיכון הגבוה לטרור איסלמי, מעלים את הכוננות בה לשיאים חדשים ● האמצעים שעל הפרק: שימוש ברחפנים והחזרת הנוכחות המשטרתית בגבולות

מנכ''ל האוצר שלומי הייזלר בוועידת מרכז הנדל''ן באילת / צילום: נאו מדיה

מנכ"ל האוצר נגד מנהל רשות המסים: "מס דירה שלישית ירחיק משקיעים משוק הנדל"ן"

לפי מנכ"ל האוצר, שלומי הייזלר, החזרת "מס דירה שלישית" כבר בתקציב הקרוב לא נמצאת על הפרק ● על הביקורת שהעביר ינקי קוינט בכנס התשתיות של גלובס בשבוע שעבר, הוא עונה: "אמירות חמורות ואין בהן דבר וחצי דבר. באוצר יש אנשים מופלאים" ● וזו התוכנית שלו למלא את קופת המדינה, נוכח הגירעון המחמיר

חרדים בלשכת הגיוס / צילום: מיטב ודובר צה''ל

בג"ץ: לעצור תשלומים לישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים החל מה-1 באפריל

בג"ץ הוציא את צו הביניים בשל היעדר מקור חוקי להעברת התשלומים ● וכעת, מיום שני הקרוב יופסק התקצוב לתלמידי ישיבות שחייבים בגיוס ● השופטים אימצו עמדה מחמירה מזו של היועמ"שית ● התנועה לאיכות השלטון: "צו הביניים הזה מהווה צעד תקדימי בדרך לשוויון, וציבור המשרתים מודה לבית המשפט על החלטתו החשובה"

גזירת סרט בפתיחת משרדי ASI, חברת הבת בהודו יחד עם שגריר ישראל בהודו, נאור גילאון / צילום: תעשייה אווירית

מתחת לרדאר: התעשייה האווירית הקימה חברה בת בהודו

התעשייה האווירית השיקה השבוע את חברת הבת ההודית שלה בניו דלהי ● החברה הוקמה במסגרת שיתוף הפעולה בין התעשייה האווירית לבין DRDO, גוף המחקר והפיתוח בנושאי הגנה של ממשלת הודו

מנות במחתרת התאילנדית / צילום: דניה ויינר

אחת המסעדות התאילנדיות הטובות בישראל מסתתרת בכלל בחצר של בית

עגלת קפה שמגישה מאפה פיסטוק נדיר, מרכז הוליסטי שגם הציניקנים יתמסרו לו, מיזם אמנות נשי ומסעדה שאפשר למצוא בה בננה לוטי משובחת ● יום בפרדס חנה כרכור

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Mosa'ab Elshamy), אתר החברה, שאטרסטוק

באפריקה הצעירים מנצחים, וביפן מייצרים חיתולים רק בשביל קשישים

בסנגל בוחרים נשיא חדש וצעיר, ובאירופה רוצים להפקיע את הריבית הרוסית ● בינתיים, סין נזכרת שהיא אינה רוצה בחורבן המערב, וארה"ב מנסה למנוע את מושחתי העולם מלהלבין בנדל"ן ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם 

סם בנקמן-פריד / צילום: ap, Bebeto Matthews

סם בנקמן-פריד, מייסד בורסת הקריפטו FTX, נידון ל-25 שנות מאסר

בנובמבר האחרון חבר מושבעים בארה"ב מצא את סם בנקמן-פריד אשם ● היום, השופט בתיק קבע כי הוא ירצה 25 שנות מאסר ● "אני הייתי המנכ"ל ולכן האחריות היא עלי", אמר בנקמן-פריד עם מתן גזר הדין

צילומים: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת, אייל רדושיצקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

כועסים על היציאה לפגרה, אבל הבעיה עמוקה מזה

הבנקים כביכול תחת אש, אבל לא צפויים לספוג ריקושטים כבדים ● פגרת הכנסת מעוררת ביקורת, אבל לא היא הבעיה ● והטעם לפגם בפרס על צילום העיתונות ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק