הנהלת מגדלי YOO אסרה על המתווכת להיכנס לבניין. מה קבע בית המשפט?

הנהלת בנייני היוקרה בתל אביב אסרה על כניסתה של המתווכת לבניין, לאחר שהדיירים התלוננו נגד אחד השוכרים שהגיע דרכה • בית המשפט: החלטה חריגה של ההנהלה

מגדלי YOO / צילום: Shutterstock
מגדלי YOO / צילום: Shutterstock

רקע: מגדלי YOO בפארק צמרת בתל אביב הם בין מגדלי המגורים היוקרתיים בתל אביב. הם נבנו על-ידי קבוצת חבס ותוכננו על-ידי מעצב-העל פיליפ סטארק בשיתוף עם משרד יסקי מור סיון הישראלי. בשני המגדלים יחד יש כ-300 דירות, והם מנוהלים על-ידי חברת ניהול שבחרו הדיירים.

עובדות המקרה: את התביעה הגישה לבית משפט השלום בתל אביב שירה מלכס, מתווכת, שלדבריה תיווכה בכמה עסקאות בבניינים. בדצמבר 2019 זומנה מלכס למשרדו של יובל צברי, מנהל הבניינים, שמסר לה כי לא תורשה להיכנס יותר לבניין. לדבריה, כפי שצוטטו בפסק הדין, היא לא קיבלה הסבר להחלטה זו אולם לאחר מכן נודע לה מפי עמירם שור, יו"ר נציגות הדיירים, כי הנציגות "לא אהבה את אחד הדיירים ששכר לאחרונה דירה בתיווכה". מלכס טענה כי מדובר בפגיעה בחופש העיסוק.
עו"ד קובי בטש, בא כוח נציגות הדיירים, אמר לגלובס כי "עם כל הכבוד לחופש העיסוק, הוא לא יכול לבוא על חשבון זכות הקניין. למתווכת אין כל זכות לבקש בקשה שכזו מאחר שאינה בעלת נכס במגדלים. סירוב נציגות הדיירים מבטא את סירוב בעלי הדירות". לדבריו "אפילו אם יש כמה דיירים שטוענים כי הם רוצים שהיא תיכנס - זה לא אומר שהחלטת הנציגות התקבלה שלא כדין".

ההחלטה: השופט אריאל צימרמן דחה את התביעה וכתב: "אין בידי המתווכת להיות הגורם שמגיש את התביעה ודורש לשנות את התנהלות המשיבות. לשם כך יש בעלי דירות, ואם אלה מטעמיהם לא ראו לנכון לנקוט הליכים משפטיים, לא המבקשת היא שתוכל לדרוש זאת במקומם, אפילו יש בהתנהלות הנציגות וחברת הניהול להשפיע עליה".

השופט הוסיף: "אם אחד מבעלי דירה פרטית ימנע את כניסתו של אחר, אף שיתר בעלי הדירה מעדיפים שייכנס, הרי שלמי שנמנעה כניסתו לא יהיה מעמד לתבוע. כך גם באשר לבניין מגורים, שהדיירים החליטו להציב בו מבואה שבה שומר שיאשר את כניסת המבקרים: הנציגות תורה, הדיירים רשאים להסתייג ולתבוע, זר לא יוכל לעשות כן. אין יריבות, ואין מעמד".

פרשנות: עו"ד בטש: "בית המשפט קיבל החלטה צודקת כאשר מלכתחילה היה ברור שמי שאינו בעל  זכות במקרקעין לא יכול לכפות על בעלי הזכויות לקבל זכויות. אילו בית המשפט היה נענה לבקשה, הוא היה חוטא לכל דיני המקרקעין והמשמעות של בעלות במקרקעין".

עו"ד ד"ר אריק אריאל, מומחה לדיני מקרקעין ותיווך מקרקעין, מציין כי "בעלי הנכסים בבית המשותף הם אלה הרשאים למנוע או לאפשר את כניסתם של זרים. בעלי הנכסים מינו את הוועד, שמדבר בשם הדיירים".

מטעם המתווכת נמסר: "לדעתי בית המשפט שגה. בימים אלו אני ועורכי דיני, יהונתן פנחסי וחן פלצ’י, מתכוונים להגיש ערעור".

הביקורת: בית המשפט לא אהב את התנהלות חברת הניהול, וכתב: "אין בדחיית התובענה כדי להוות אות כבוד שיפוטי לדרך התנהלותם של המשיבים, רחוק מכך. התנהלותם של שור וצברי הותירה תהיות עמוקות. רק היעדר היריבות מנע דיון בשאלה על סמך מה החליטו השניים למנוע את כניסתה של המבקשת לבניינים. החלטה כה חריגה דוגמת הרחקת מתווך מן הבניינים ראוי לה להתקבל באורח סדור ומנומק, על-מנת לשכנע את בית המשפט כי לא מדובר רק בגחמה. החלטה סדורה אין, הנמקה אין, וטענות המשיבים התמקדו למעשה בלעדית בשאלת היריבות".