שוברת מסורת: יפן דורשת מחברות ציבוריות לציין בדוחות את שיעור הנשים בתפקידי ניהול

ביפן מבקשים להגדיל את כמות הנשים בעולם העסקים, שנשלט באופן מלא כמעט ע"י גברים • עפ"י הרפורמה החדשה, החברות הנסחרות יחויבו גם לכלול בדוחותיהן את השכר ממוצע בחלוקה לפי מגדר בחברה וכן את כמות העובדים הגברים שלוקחים חופשות לטיפול בילדים

נתונים של משרד הפנים היפני מראים שכמות המנהלות הנשים ביפן עמדה ב־2021 על 13.2%
נתונים של משרד הפנים היפני מראים שכמות המנהלות הנשים ביפן עמדה ב־2021 על 13.2%

יפן החליטה לדרוש מחברות ציבוריות לגלוח בדיווחים השנתיים לבורסה את יחס הנשים לגברים בתפקידי ניהול. זאת כחלק מהניסיון להגדיל את כמות הנשים המובילות בעולם התאגידי היפני שנשלט על ידי גברים.

בדומה לשאר העולם, גם ביפן ישנה מסורת ארוכת שנים שהסלילה את הגברים לעמדות מפתח בניהול המדינה בכלל והכלכלה בפרט. אך בעוד שבעולם המערבי, נעשים ניסיונות רבים לייצר אפליה מתקנת ולקדם נשים לעמדות בכירות, יפן נותרה מאחור בסוגיה הזו.

נתונים של משרד הפנים היפני מראים שכמות המנהלות הנשים ביפן עמדה ב־2021 על 13.2% - הרבה מתחת ל־30% או 40% שנצפים בארה"ב ובמדינות אירופאיות.

על פי נתוני הפורום הכלכלי העולמי בדאבוס לשנת 2021, יפן מפגרת מאוד אחרי הכלכלות הגדולות האחרות בהשגת שוויון מגדרי במשרות ניהול במקומות העבודה. בדירוג עולמי של פערי מגדר לשנת 2021 של הפורום, יפן דורגה במקום 120 מתוך 156 מדינות, ובמקום ה־117 בהשתתפות נשים בכלכלה ומתן הזדמנויות לנשים.

הצעד של הסוכנות לשירותים פיננסיים (FSA) של יפן - ארגון ממשלתי המפקח על הבנקים, על הבורסה לניירות ערך ועל תחום הביטוח במדינה - לחייב כ־4,000 חברות, רובן החברות שהונפקו בבורסה, מגיע בתקופה שבה משקיעים מקדישים תשומת לב גדולה יותר לאופן בו נשים יפניות מקודמות ועוזרות לחברות בהן הן עובדות לתפקד טוב יותר.

בסוכנות רוצים שגילויים מסוג זה יהיו מחייבים, וקבעו כיעד את כלילת הנתון הזה בדיווחים החל מאפריל 2023, לאחר שהממשלה היפנית תאשר את השינוי. במסגרת התוכנית החדשה של ה־FSA, חברות הנסחרות בבורסה יחויבו גם לכלול בדוחותיהן נתונים כגון כמו שכר ממוצע בחלוקה לפי מגדר וכמות העובדים הגברים שלוקחים חופשות לטיפול בילדים.

כיום, נדרש בדיווחים לרשויות שיכללו מידע כמו כמות העובדים וגיל ממוצע. לפי חוק, כאשר חברות מגישות הצהרות כוזבות, הן נענשות.

פער השכר המגדרי הפך לנושא לדאגה ביפן

בעוד שנקבעו יעדים להגברת השוויון בכלכלה, עד כה הן לא צלחו. הממשלה לא הצליחה להגשים יעד שהוכרז ב־2003 להביא לכך ש־30% מתפקידי ההנהגה בכלכלה היפנית יהיו בידי נשים עד 2020. בתחילת העשור, משראתה כי היא רחוקה מעמידה ביעד, הממשלה דחתה אותו לזמן לא מוגדר: "כמה שיותר מוקדם בשנות העשרים".

פער השכר המגדרי הפך לנושא לדאגה ביפן, ומומחי תעסוקה מקומיים מייחסים זאת לעובדה שנשים עובדות פחות שנים בהשוואה לגברים וכתוצאה מכך, ומסיבות נוספות, פחות מגיעות לעמדות הנהלה, שבהן השכר גבוה יותר.

נשים יפניות במשרה מלאה הרוויחו ב־2020 משכורת ממוצעת של 251,800 ין (6,460 שקלים) - כ־74.3% מהשכר הממוצע בקרב גברים, שהגיע באותה שנה ל־338,800 ין (8,690 שקלים), על פי משרד העבודה והרווחה המקומי.

בעבר חויבו חברות יפניות לגלות את גובה המשכורות של נשים וגברים אבל הדרישה הזו הוסרה מהדוחות ב־1999 בעקבות תלונות מהשטח וכן על מנת לפשט את תהליך הגשתם לרשויות. כעת הולכים להכניס שוב את הדרישה הזו בדוחות לבורסה, בגלל שהנושא המגדרי הפך לאחד המדדים לפיהם משקיעים גלובליים מעריכים כיום שווי של חברות. ב־FSA אמרו שהמחקר מוכיח שחברות שיש בהן יותר נשים בתפקידי ניהול מצליחות יותר בשוק.

כדי למשוך יותר השקעות זרות, בתחילת אפריל, נעשה רה־אורגנזציה בבורסה בטוקיו והיא עברה מחלוקה לארבע קטגוריות מסחר לשלוש קטגוריות מסחר - שווקי פריים, סטנדרט וצמיחה. המטרה הייתה להחמיר את הקריטריונים להנפקה והדרישות בנושא משילות תאגידית כדי להיות יותר מושכות בעיניי משקיעים גלובליים.

מפעילת הבורסה דחקה בחברות שנמצאות בקטגוריה הראשונה, שוק הפריים, לשפר את נושא המשילות על ידי מגוון צעדים, בין היתר מינוי לפחות שליש מחברי הדירקטוריון מבחוץ והגברת השקיפות על ידי מתן מידע למשקיעים בשפה האנגלית.

צרו איתנו קשר *5988