סערת מכירת חברת הנדל"ן ההיסטורית: חוות-דעת תומכת במכרז

עו"ד אבי וינרוט מציין בחוות-דעת על מכירת חברת הנדל"ן משהב כי יש להכיל חובת מכרז על הסתדרות הפועל המזרחי: "הדברים נכונים שבעתיים במקרה של מכירת נכס כה משמעותי של הארגון" • נציין כי חוות-דעת קודמת, של עו"ד עמירם בוגט, עבור ההסתדרות, קבעה כי העסקה אינה חייבת במכרז

עו"ד פרופ' אבי וינרוט / צילום: אמיר מאירי
עו"ד פרופ' אבי וינרוט / צילום: אמיר מאירי

"יש להחיל חובת עריכת מכרז על הסתדרות הפועל המזרחי, לשם שמירה על שקיפות, שוויון, ניקיון-כפיים ומינהל תקין בפעילות ארגון חשוב זה. הדברים נכונים שבעתיים במקרה של מכירת נכס כה משמעותי של הארגון" - כך פוסק עו"ד פרופ' אבי וינרוט בחוות-דעת חיצונית סביב העסקה שבמסגרתה מבקשת הסתדרות הפועל המזרחי, המחזיקה בחברת הנדל"ן משהב, למכור אותה לחברת מימושים מגשימים פוטנציאל.

לפי כשבוע הגישו שלושה מחברי אגודת הסתדרות הפועל המזרחי עתירה לבית המשפט נגד ביצוע העסקה ללא מכרז, בין היתר בטענה כי האגודה היא גוף דו־מהותי, כזה שתקפות לגביו חובות מתחום המשפט המינהלי והציבורי, וזאת גם אם חברת משהב עצמה היא חברה פרטית בהגדרתה. חוות-הדעת של פרופ' וינרוט שניתנה כעת, מחזקת את הטענה הזו.

"צורך מוגבר להחיל על ההסתדרות נורמות ציבוריות"

ההליך למכירת חברת משהב, בסכום המוערך בכ־500 מיליון שקל, כפי שפרסמנו כאן, יצא לדרך בתחילת החודש שעבר רק לאחר שהסתדרות הפועל המזרחי קיבלה את חוות-דעתו של משרד עורכי הדין בוגט קידר, בהובלת עו"ד עמירם בוגט, ששימש בעבר כרשם העמותות. עו"ד בוגט טען בשיחה לגלובס כי "נתתי את חוות-דעתי, ולפיה ההסתדרות לא צריכה לנהל את מכירת משהב במסגרת מכרז. אני מלווה את כל התהליך, כדי להבטיח שההסתדרות לא תחרוג מהמתווה שגובש במסגרת חוות-הדעת, ולפי מיטב הפיקוח שלי, הם עומדים במתווה כמו שצריך".

חוות-דעתו של פרופ' וינרוט - שאגב, העניק חוות-דעת דומה לפני שנים להסתדרות החדשה - קובעת ההפך. חוות-הדעת החדשה בדקה, ראשית, אם הסתדרות הפועל המזרחי היא אכן גוף דו־מהותי כפי שנטען בתביעה שהוגשה לבית המשפט. "העובדה כי הסתדרות הפועל המזרחי פועלת כארגון עובדים מטה את הכף לסיווגה של הסתדרות הפועל המזרחי כגוף דו־מהותי", נכתב שם.

נוסף על כך צוין בחוות-הדעת כי "בית המשפט העליון הכיר בעבר בהסתדרות העובדים הכללית כ'גוף דו־מהותי מובהק ביותר'. אומנם אין זהות בין פעילותם של שני הגופים, אך בשל הדמיון הרב ביניהם נראה כי נכון יהיה להשליך מסיווגה של הסתדרות העובדים הכללית כגוף דו־מהותי לסיווגה של הסתדרות הפועל המזרחי כגוף דו־מהותי".

עוד נכתב בחוות-הדעת כי ארגון עובדים כדוגמת הסתדרות הפועל המזרחי עוסק "בפעילות ציבורית מובהקת וחשובה ביותר, שאף מקנה לארגון העובדים מעמד ציבורי. גוף פרטי הניזון מתמיכה ציבורית אינו גוף פרטי מובהק, שכן פעילותו נתמכת במלואה או בחלקה מכספי הציבור, ועל כן הוא לא רשאי לעשות ב'קניינו' כרצונו כאילו היה גוף פרטי לכל דבר ועניין.

"פעילותה של הסתדרות הפועל המזרחי למען הציבור מעניקה לה את האמון הציבורי ומאפשרת המשך פעילותה ומימונה על ידי הציבור. מנגד, מעטים הם האמצעים לפקח על פעילותה של הסתדרות הפועל המזרחי שכן מדובר באגודה עות'מאנית שלא חל עליה חוק העמותות. צירוף הדברים יחדיו מגביר את הצורך להחיל על הסתדרות הפועל המזרחי נורמות ציבוריות ובכלל זה נורמות של שקיפות ושוויון".

באשר לעסקה עצמה מציין פרופ' וינרוט כי "עסקינן בהתקשרות משמעותית מאוד בהיקפה הכלכלי, ובנכס שהטיפול בו חייב להיות ביתר שקיפות וביתר זהירות. הדין וחשבון שיש לתת לציבור החברים ביחס למחיר שהושג וביחס לזהות הרוכש חייב לכלול מרכיב שמראה כי ננקט אמצעי הזהירות הבסיסי ביותר שהמחוקק בחר בו כדי להבטיח הגינות, היעדר משוא פנים, ביעור נגע השוחד וטובות ההנאה, מקסום המחיר והשוויון".

בהתאם לכך קובע פרופ' וינרוט כי "יש להחיל חובת עריכת מכרז על הסתדרות הפועל המזרחי", אך מדגיש: "הטלת חובה זו אין משמעה עריכת מכרז על כל כלליו ודקדוקיו, אלא שמירה על כללים בסיסיים של שקיפות בתהליך ומתן הזדמנות שווה למציעים שונים".