ח"כ מיכל וולדיגר, הציונות הדתית. ציוץ בטוויטר, 12.5.22 / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת
דיוני ועדת סל התרופות מעוררים מדי שנה שיח ציבורי ער מסיבות ברורות. נדמה שאין עוד הרבה גופים שאת הדיונים שמתנהלים בהם ניתן להגדיר באופן מובהק ככאלה שחורצים גורלות של אזרחים לטוב ולרע. לכן היה מעט מפתיע לקרוא לאחרונה את ציוצה של חברת הכנסת מיכל וולדיגר, בו היא קבעה כי "דוח מבקר המדינה חשף - עיתונאים ונציגי ציבור מודרים לחלוטין מדיוני ועדת סל התרופות". וולדיגר הוסיפה כי "מדיניות שכזו מובילה להשתקה ופגיעה אנושה בדמוקרטיה. אני קוראת לשר הבריאות לשנות (אותה) לאלתר וליצור שקיפות".
לפני שנבחן את דבריה של וולדיגר, נספק מעט רקע הכרחי. ועדת סל התרופות הוקמה ב-1998, ארבע שנים לאחר חקיקתו של חוק ביטוח הבריאות הממלכתי. הוועדה מתכנסת מדי שנה ותפקידה הוא לבחון תרופות וטכנולוגיות חדשות, ולהמליץ לשר הבריאות על תוספות לסל במסגרת התקציבית הנתונה, שעומדת על 500 מיליון שקל (לא לבלבל עם סך סל שירותי הבריאות שתקציבו הכולל עמד ב-2021 על 58 מיליארד שקל). את חברי הוועדה ממנים שרי הבריאות והאוצר ואלה כוללים נציגים משני המשרדים ומקופות החולים ונציגי ציבור (בין היתר מתחומי האתיקה, המשפט, הכלכלה והדת).
האם עיתונאים אכן "מודרים לחלוטין" מהדיונים הללו? מי שעוקב אחרי סיקור הנושא יודע שזה אינו המצב, ובכלי התקשורת דווקא אפשר למצוא דיווחים מהמתרחש בוועדה, אם כי כפי שנגלה מיד הדיווח על האירועים אינו כה טריוויאלי. אבל גם בלי לעקוב אחרי הסיקור בפועל אפשר ללמוד על המצב מדוח המבקר בנושא שיצא החודש, זה שאליו הפנתה וולדיגר. מי שיעשה זאת יגלה כי המבקר דווקא מציין לחיוב את שקיפות הוועדה. "בדיוני ועדת הסל מתאפשרת נוכחות עיתונאים, שיכולים לדווח לציבור על הדיונים בסיום התהליך", נכתב בדוח. "ועדת הסל גם מפרסמת באתר של משרד הבריאות את עיקרי החלטות הוועדה בסמוך למועד הדיונים".
הסיקור העיתונאי מבוסס על הסדר ותיק שקיים כבר מאז שנת 2008, ומעניין לציין כי הוועדה קבעה מספר כללים ייחודיים שנוגעים אליו. עיתונאים אמנם יכולים לצטט מדיוני מהוועדה, אולם הם לא יכולים לייחס את הדברים לאדם ספציפי או להזכיר את השיוך הארגוני של המצוטט. בנוסף, הם גם לא רשאים לפרסם החלטות ביניים בדיונים המכריעים.
אבל נחזור לדוח מבקר המדינה. אם הוא שיבח את את השקיפות, למה התכוונה ח"כ וולדיגר בציוץ שפרסמה? מתברר שבאותו דוח נמתחת ביקורת על השקיפות של תהליך עבודת ועדת המשנה של ועדת הסל ועבודת פורום טכנולוגיות. בגופים אלה, לפי הדוח, אין נציגי ציבור, והדיונים אכן לא פתוחים בפני עיתונאים. המבקר ממליץ לשקול לצרף לוועדת המשנה נציג ציבור ולבחון את מתכונת הפרסום של החלטותיה.
מח"כ וולדיגר נמסר בתגובה: "דו"ח מבקר המדינה חשף כי בוועדת המשנה עיתונאים ואנשי ציבור מודרים מהדיונים. אין להסתיר מן האזרחים והתקשורת פרטי מידע חיוניים הנוגעים לבריאותם".
בשורה התחתונה: דבריה של וולדיגר לא נכונים ברובם. דיוני ועדת סל התרופות חשופים לעיתונאים מאז שנת 2008, ניתן לסקר אותם תחת מגבלות מסוימות, ומבקר המדינה דווקא החמיא לשקיפות סביב ההליך המתנהל בוועדה. יחד עם זאת, עבודת ועדת המשנה ופורום טכנולוגיות הכפופים לוועדה, אינה פתוחה לסיקור עיתונאי, והמבקר המליץ לבחון את הנושא.
תחקיר: יובל אינהורן