גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ישראל מתעכבת בסגירת היחידות הפחמיות. נחשו מי משלם את המחיר

הסבת יחידות הייצור בתחנת הכוח בחדרה מפחם לגז תידחה בשנה נוספת ותחל רק ב-2023, לאחר שהיעד המקורי, חודש יוני הקרוב, הוחמץ ● הנזק שנובע מהעיכוב מוערך ב-2.7 מיליארד שקל לשנה ● הממשלה כבר פספסה את יעדי האנרגיה המתחדשת, ואין לה תוכנית ממשית לשינוי הנדרש למשק האנרגיה בעידן משבר האקלים

תחנת הכוח בחדרה. העלות הכוללת של העיכוב מוערכת בכ-1.5 מיליארד שקל בשנה / צילום: Associated Press, Dan Balilty
תחנת הכוח בחדרה. העלות הכוללת של העיכוב מוערכת בכ-1.5 מיליארד שקל בשנה / צילום: Associated Press, Dan Balilty

לא עומדת ביעדי האנרגיות המתחדשות, ולא ביעד להפסקת השימוש בפחם: הסבת יחידות הייצור בתחנת הכוח אורות רבין בחדרה מפחם לגז תידחה בשנה נוספת ותחל רק ב-2023, לאחר שהיעד המקורי, חודש יוני הקרוב, הוחמץ. מדובר בדחייה נוספת, שכן סגירת יחידות 1-4 שתוכננה לשנת 2022 כבר התעכבה. העיכוב דוחק את תחילת סגירת היחידות הפחמיות ל-ינואר 2023 וינואר 2024, בשל עיכובים של תשעה חודשים בייצור הטורבינות ובשיבושי שרשרת האספקה בזמן הקורונה. העיכוב הראשון נבע ממגבלות רשת החשמל.

לפי נתונים שעלו בכנסת בדיון מעקב אחר ההיערכות לסגירת התחנות הפחמיות, העיכוב יגרום לייצור חשמל מ-2.3 מיליון טון פחם נוספים. במשרד להגנת הסביבה מסבירים כי הנזק הבריאותי והסביבתי מהמשך הפעלת יחידות 1-4 בתחנת הכוח בחדרה, היחידות המזהמות ביותר של חברת החשמל, מוערך ב-2.7 מיליארד שקל לשנה. העלות הכוללת של הדחיה מוערכת בכ-1.5 מיליארד שקל בשנה, ואף עלולה להוביל להתייקרות של כ-6% בתעריף החשמל, כך לפי פירמת הייעוץ BDO.

מחיר הפחם בעולם עלה בכ-163% בין דצמבר 2020 לדצמבר 2021, ולאחרונה הודיעה הממשלה על ביטול הבלו מפחם בכדי למנוע עלייה של 6% במחיר החשמל, ולבלום את העלייה לעת עתה בכ-3.8%. בשל המלחמה המתחוללת באוקראינה, ספק הפחם הרוסי הקפיא את חוזי הרכש עמו לשנת 2022.

לפי מכתב של חברת החשמל למשרד להגנת הסביבה, מתברר כי בשל הקפאת החוזים נאלצה חברת החשמל לרכוש פחם מקולומביה שאיננו רק יקר יותר, אלא גם מזהם יותר, שכן תכולת הגופרית בו היא כ-0.66%, לעומת 0.4% בפחם שמקורו ברוסיה. בשל ההתמהמהות בהפסקת פעילות היחידות הפחמיות, אילו תימשך הקפאת חוזי רכש הפחם מרוסיה, תיאלץ חברת החשמל לקנות שוב פחם עתיר גופרית ויקר יותר. לכן, ייאלצו גם במשרד להגנת הסביבה "לתקן" את היתר הפליטה של היחידות הפחמיות, ולאפשר להן בפועל לזהם יותר מבעתות השגרה.

ישראל מתרחקת מהיעדים שהציבה

לפי החלטת הממשלה, פעילותן של 10 היחידות הפחמיות בישראל תופסק בשנת 2025, אלא שלעיכובים הנוכחיים בלוחות הזמנים ישנה משמעות כלכלית ובריאותית, למרות שבחברת החשמל מתחייבים לעמוד בלוחות הזמנים המקוריים, ולסיים את השימוש בפחם בישראל עד סוף שנת 2025.

האם ישראל תפספס גם יעדי הפחתת הפליטות והמעבר לאנרגיה מתחדשת שהציבה לעצמה רק לפני חודשים בודדים? בשנת 2021, החמיצה הממשלה את מימוש היעד לייצור 10% מהחשמל באמצעות אנרגיה נקיה ממקורות מתחדשים, יעד שהוצב לשנת 2020, והסתפקה ב-7.6% בלבד. בהחלטת ממשלה, נקבע כי ישראל תייצר 30% מהחשמל ממקורות מתחדשים בשנת 2030 ואף הוצב יעד ביניים של 25% בשנת 2025, אולם בשל ההתקדמות האיטית ונתוני גידול האוכלוסייה של ישראל, מומחים מטילים ספק ביכולת לעמוד ביעדים הללו במועד שנקבע.

לישראל עדיין אין תוכנית קונקרטית להפחתת הפליטות בכלל הסקטורים, למרות שהיעדים שהציבה לעצמה בתחום עד סוף העשור, נמוכים ביחס לעולם. כך למשל, האיחוד האירופי האיחוד האירופי התחייב לקצץ 55% בפליטת גזי חממה עד 2030, ואף מעמיד לצורך כך תקציבים גבוהים משמעותית. זאת, כאשר כבר היום כלל מדינות האיחוד מייצרות חשמל באנרגיה מתחדשת בשיעור גבוה יותר מאשר ישראל. 

לצד ההשקעה בבסיס התקציב ובתוכניות של המדינות השונות, האיחוד האירופי אימץ תוכנית השקעות ארבע-שנתית בהיקף של 224 מיליארד יורו לקידום כלכלה ירוקה, 12% מתוך תקציב תוכנית החילוץ מהקורונה. מתוכם 71 מיליארד יורו הוקצו לתחבורה חשמלית ונקיה, 64 מיליארד יורו להתייעלות אנרגטית, ו-27 מיליארד יורו לאנרגיות מתחדשות. בישראל, לא הייתה כל השקעה באנרגיה מתחדשת במסגרת תוכניות ההתאוששות מהקורונה. בשנת 2022 מושקעים דרך תעריף החשמל 1.7 מיליארד שקל במעבר לאנרגיה מתחדשת, סכום שלא גדל בהשוואה לאשתקד למרות התייקרות הפאנלים הסולאריים, ושאינו עומד בקנה המידה האירופי הנוכחי.

"ללא תקצוב, ישראל תמשיך לפגר לעומת אירופה"

על פי אומדני BDO, התאמת היקף ההשקעות הירוקות של האיחוד האירופי לישראל, במונחי היקף השקעה לנפש, מראה כי כדי להדביק את קצב ההשקעות באירופה, ישראל צריכה להוסיף על השקעותיה הנוכחיות 14 מיליארד שקל במעבר לכלכלה מאופסת פליטות. מתוכם 4.5 מיליארד שקל בתחבורה חשמלית, 4 מיליארד שקל בהתייעלות אנרגטית, ו-1.7 מיליארד שקל נוספים באנרגיות מתחדשות, לצד השקעות נוספות בתעשייה, פסולת וכלכלה מעגלית.

לאחרונה, התמקדה הממשלה בניסוח חוק אקלים, אך עד עתה - אין תוכנית אופרטיבית הכוללת תקציבים, אבני דרך, הסרת חסמים והתאמת רגולציה לעידן של איפוס פליטות. לדברי חן הרצוג, הכלכלן הראשי של BDO: "יעדים זה לא מספיק. ללא מדיניות ותקצוב, ישראל תמשיך לפגר לעומת מדינות אירופה בכניסת תחבורה חשמלית, בקידום אוטובוסים חשמליים ובהקטנת היקף הטמנת פסולת. במקום להפחית על מיסי הבלו על בנזין ופחם, ישראל צריכה לקדם תקציבים המעודדים אנרגיה ותחבורה דלי-פחמן, שייתרמו הן להקטנת הפליטות והן להקטנת יוקר המחיה".

"למעבר לכלכלה דלת-פחמן יתרון כלכלי משולש - הפחתת פליטות, הקטנת יוקר מחיה ועצמאות אנרגטית והקטנת התלות בנפט ופחם מיובאים. את יעד המתחדשות לשנת 2030 כנראה כבר לא ניתן יהיה להשיג, לאור החסמים במערכת ההולכה וחסמים סטוטורים ורגולטוריים בפיתוח הרשת שלא נראה שניתן יהיה לגשר עליהם ב-7.5 השנים שנותרו. אולם להערכתי ניתן להגיע ליעד הכולל שהציבה המדינה של הפחתת פליטות גזי חממה, אם יקודמו צעדי מדיניות תואמים", אמר הרצוג.

לאורך שנים, מתמהמהות הרשויות בהסרת חסמים בתחום האנרגיה הסולארית, למרות היעדים אליהם התחייבה ישראל כבר עם הצטרפותה להסכמי פריז בשנת 2016. דווקא בתחום האנרגיה המתחדשת, המצריך התגייסות של מספר לא מבוטל של משרדי ממשלה, אין תיאום מספק בין המשרדים והנושא נופל בין הכסאות. לדברי איתן פרנס, יו"ר איגוד האנרגיה המתחדשת, "בעשור האחרון המשרדים מתקוטטים ולכן הביצוע כושל. למשרד האוצר ורשות החשמל דו-שימוש (גגות, מאגרים וכו') תמיד יקר. הם מאוהבים בגדול ובזול, ומעדיפים מתקנים קרקעיים. למנהל התכנון, משרד החקלאות והמשרד להגנת הסביבה השימוש בקרקע הוא פסול ואלו חוסמים את הפיתוח הקרקעי. רשות מקרקעי ישראל מייקרת את התחום עם דמי חכירה ותהליכים בירוקרטיים ארוכים".

"אין גורם אחד שמתכלל את כולם וכך פרוייקטים בתחום נחסמים. אם לא תהיה התערבות של משרד ראש הממשלה לצד פשרות ו-ויתורים של המשרדים, ואם קידום התחום לא יתנהל במתכונת חירום של ניהול משבר, ישראל תמשיך להשתרך אחרי העולם המפותח ולככב בתחתית מדרוג המדינות המפותחות", אמר פרנס.

במשרד האנרגיה מדגישים כי נכון לסוף שנת 2021 סך ההספק המותקן באנרגיות מתחדשות הוא בעל יכולת ייצור שנתית השווה לשיעור של 9.4% מהצריכה השנתית הממוצעת. ואולם, לא מדובר בנתון שבא לידי ביטוי בפועל באותה שנה, כ-8% לפי מדידת רשות החשמל, או 7.6% לפי מדדים בינלאומיים.

אם האנושות תמשיך כך, עלולות להיות השלכות הרות-אסון 

העיכוב במעבר לאנרגיות מתחדשות גובה מחיר כבד. גז טבעי מורכב בעיקרו ממתאן, גז חממה עוצמתי פי 80 מפחמן, וגם לשימוש בו השלכות בריאותיות: גם אם המגמה של המעבר משימוש בפחם לשימוש בגז מפחיתה את מזהמי האוויר של תחמוצות חנקן ותחמוצות גופרית באופן משמעותי, השימוש בגז מוביל לעלייה בשיעור פליטות בנזן ופורמאלדהיד בתחנות הכוח - גם הם מזהמים מסרטנים. ככל שיתבצע מעבר לתחבורה חשמלית, שיעור המזהמים בסקטור החשמל יגדל, ולכן למעבר לאנרגיה מתחדשת ישנה חשיבות אקלימית ובריאותית מכרעת.

פחם, נפט וגז גורמים לאפקט החממה, והשימוש בהם מוביל את האנושות ל"חיסול" מלאי הפחמן שנותר לה, ודהירה לעליית טמפרטורה מסוכנת. אילו תמשיך האנושות במסלול הנוכחי, הטמפרטורה עלולה לעלות ביותר מ-3 מעלות צלזיוס עד סוף המאה, ולכך תהיינה השלכות הרות-אסון בכלל זירות החיים, בשל עליית ההסתברות להתרחשותם של אירועי אקלים קיצוניים בתדירות ובעוצמה גוברות.

כדי להגביל את ההתחממות למעלה וחצי צלזיוס, הסף אותו מגדירים המדענים כבטוח עבור החברה האנושית, תיאלץ האנושות בעשור הקרוב לחתוך בכ-43% את פליטותיה, בעיקר באמצעות הפחתה משמעותית של השימוש בדלקי מאובנים.

לפי מחקר חדש שפורסם השבוע בירחון המדעי "Environmental Research Letters", כדי להגביל את ההתחממות במעלה וחצי, כמעט מחצית מאתרי ייצור דלקי המאובנים הקיימים יצטרכו להיסגר מוקדם מהצפי. לפי החוקרים, חלק מרישיונות ההפקה הקיימים לפרויקטי תשתית של דלקים מזהמים, יצטרכו להישלל או להיבלם בשלב מוקדם. זאת, כאשר תריסר חברות הנפט הגדולות בעולם נמצאות על המסלול להשקעה של 103 מיליון דולר ביום עד סוף העשור בניצול שדות נפט וגז חדשים, שהשימוש בתוצריהם לא יאפשר את בלימת ההתחממות הגלובלית בטווח המעלה וחצי.

יו"ר סוכנות האנרגיה הבינלאומית, פתיח בירול, הדגיש השבוע כי הפלישה של רוסיה לאוקראינה צריכה לדרבן דווקא מעבר לאנרגיות מתחדשות. לדברי בירול, "מדינות מסוימות בוחנות פיתוח של פרויקטי דלקים מאובנים חדשים. הן צריכות לזכור שלוקח שנים רבות להתחיל ביצור. הפרויקטים האלו אינם הפתרון לצרכי האנרגיה הדחופים שלנו. הם ינעלו שימוש בדלקי מאובנים. ואם העולם יצליח יעבור לכלכלת אפס נטו, הפרויקטים האלו עלולים לא להחזיר את עלויות הפיתוח שלהם".

בירול הדגיש שבניגוד לזעזועי נפט קודמים שחווה העולם, כיום ישנן חלופות זולות וזמינות: אנרגיית השמש והרוח. "זו הפעם הראשונה שאני רואה מומנטום כזה מאחורי השינוי לאנרגיה נקייה. העולם לא צריך לבחור בין פתרון משבר האנרגיה למשבר האקלים, אנחנו יכולים לעשות את שניהם".

עוד כתבות

מנכ''ל האוצר שלומי הייזלר בוועידת מרכז הנדל''ן באילת / צילום: נאו מדיה

מנכ"ל האוצר נגד מנהל רשות המסים: "מס דירה שלישית ירחיק משקיעים משוק הנדל"ן"

לפי מנכ"ל האוצר, שלומי הייזלר, החזרת "מס דירה שלישית" כבר בתקציב הקרוב לא נמצאת על הפרק ● על הביקורת שהעביר ינקי קוינט בכנס התשתיות של גלובס בשבוע שעבר, הוא עונה: "אמירות חמורות ואין בהן דבר וחצי דבר. באוצר יש אנשים מופלאים" ● וזו התוכנית שלו למלא את קופת המדינה, נוכח הגירעון המחמיר

אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס

במשרד האנרגיה בוחנים: הקמת מתקן להנזלת גז בהשקעה של 7 מיליארד דולר

חלק משמעותי מיצוא הגז של ישראל תלוי היום במצרים, ומתקן הנזלה יאפשר יצוא לרחבי העולם כדי לבזר את הסיכונים ● מי יממן את עלויות ההקמה האדירות?

גזירת סרט בפתיחת משרדי ASI, חברת הבת בהודו יחד עם שגריר ישראל בהודו, נאור גילאון / צילום: תעשייה אווירית

מתחת לרדאר: התעשייה האווירית הקימה חברה בת בהודו

התעשייה האווירית השיקה השבוע את חברת הבת ההודית שלה בניו דלהי ● החברה הוקמה במסגרת שיתוף הפעולה בין התעשייה האווירית לבין DRDO, גוף המחקר והפיתוח בנושאי הגנה של ממשלת הודו

ביתן של קבוצת צ'אנגן בתערוכת מכוניות בסין / צילום: ap, Ng Han Guan

קבוצת הרכב השלישית בגודלה בסין בדרך לישראל

משלחת בכירה של צ'אנגן (Changan) סינית נערכת לייצא לישראל, הכניסה של החברה לישראל היא חלק ממהלך ההתרחבות הגלובלית שעליו הכריזה השנה ● מרצדס E קלאס והקרוסאובר של פורד: הדגמים החשמליים שבדרך ● השבוע בענף הרכב

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי / אילוסטרציה: Shutterstock

הטבת המס הגדולה שהבטיחה הממשלה נכנסה לתוקף. מה יקרה לנטו שלכם?

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי, אשר תגדיל להם את ההכנסה הפנויה ● ואולם, מומחים טוענים כי הטבת המס לא תשפיע על מי שבאמת זקוק לה

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

לאחר שלוש שנים של הפסד, אירופה עזרה לדוד פתאל לחזור להרוויח

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Mosa'ab Elshamy), אתר החברה, שאטרסטוק

באפריקה הצעירים מנצחים, וביפן מייצרים חיתולים רק בשביל קשישים

בסנגל בוחרים נשיא חדש וצעיר, ובאירופה רוצים להפקיע את הריבית הרוסית ● בינתיים, סין נזכרת שהיא אינה רוצה בחורבן המערב, וארה"ב מנסה למנוע את מושחתי העולם מלהלבין בנדל"ן ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם 

ינקי קוינט, מנכ''ל רמי ומ''מ מנהל רשות החברות / צילום: יוסי זמיר

מתחנות כוח ועד מוסכי רכבת: בענף התשתיות טוענים שרמ"י תוקעת מיזמים

בפנייה דחופה מבקשים במינהל התכנון מרשות מקרקעי ישראל לשחרר היתרים למיזמי תשתית לאומיים ● ברקע זה, גורמים בענף טוענים כי פרויקטים גדולים, בהם תחנות כוח ומוסכים של הרכבת הקלה, תקועים בגלל התנהלות הרשות ● רמ"י: "חלק מהפרויקטים יצאו לדרך"

אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה / איור: גיל ג'יבלי

בדיקת אי הסדרים בעיצומה, אז איך זה שאפשר להפקיד חיסכון לכל ילד בסלייס

רשות שוק ההון מצאה לאחרונה אי סדרים חמורים בהתנהלותו של בית ההשקעות סלייס ● למרות זאת, באתר הביטוח הלאומי סלייס מוצגת כאפשרות להפקדת כספים בתוכנית "חיסכון לכל ילד" ● עד תחילת מאי לא ניתן יהיה למשוך כספים מקופות סלייס, אך הרגולטור לא מודאג

בורסת טוקיו / צילום: Associated Press, Eugene Hoshiko

עליות קלות באסיה. מחיר הזהב זינק במרץ ב-9.8%

היום חוגגים את יום שישי הטוב, ולכן לא יתקיים מסחר בבורסות באירופה ובוול סטריט ● אמש ננעלה וול סטריט בירוק, מדד ה-S&P 500 שבר שיא בפעם ה-23 מתחילת השנה ● מחיר הביטקוין עומד על 70.5 אלף דולר למטבע

מערכת ReDrone של אלביט / צילום: אלביט מערכות

הנקמה של פוטין בהודו, ומערכת יירוט הרחפנים החדשה של אלביט

אלביט הציגה ללקוחות אירופאיים את מערכת היירוט המתקדמת שלה, אלג'יריה מצאה מענה בסין מול עוצמת המל"טים מתוצרת ישראל, ארה"ב שמה את מבטחה בלייזר, והנקמה של פוטין בראש ממשלת הודו • השבוע בתעשיות הביטחוניות

סם בנקמן-פריד / צילום: ap, Bebeto Matthews

סם בנקמן-פריד, מייסד בורסת הקריפטו FTX, נידון ל-25 שנות מאסר

בנובמבר האחרון חבר מושבעים בארה"ב מצא את סם בנקמן-פריד אשם ● היום, השופט בתיק קבע כי הוא ירצה 25 שנות מאסר ● "אני הייתי המנכ"ל ולכן האחריות היא עלי", אמר בנקמן-פריד עם מתן גזר הדין

הסכם אינו נדרש כתנאי עבור זוגות במערכות יחסים כאלה ואחרות / צילום: Shutterstock, Viacheslav Lopatin

זוג הקפיא עוברים ואז נפרד. האם האישה תוכל להשתמש בהם?

כשלושה עשורים לאחר פרשת נחמני, בתי המשפט עדיין נאלצים לדון בתביעות בלתי אפשריות לגבי גורלם של עוברים מוקפאים ● מן הראוי היה לחייב כל זוג שפונה לבצע הפריה חוץ-גופית, לחתום על הסכם שמתייחס לאפשרות הריאלית של פרידה במהלך הזמן שחולף בין יצירת העוברים המוקפאים לבין השימוש בהם

מירי רגב, ליכוד / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

ועדות חקירה ממלכתיות תמיד הטילו אחריות אישית על ראש הממשלה?

עד כמה חריפה הביקורת שנמתחה על נתניהו בדוח מירון בהשוואה היסטורית? בדקנו ● המשרוקית של גלובס

משה ארבל, שר הפנים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בעקבות חשיפת גלובס: השר ארבל קורא לנתניהו לאפשר כניסת פועלי בניין פלסטינים לישראל

שר הפנים מציין במכתבו: "גוברות ההערכות כי אלפי פועלים פלסטיניים מיהודה ושומרון מועסקים שלא כדין בענף" ● הוא קורא לראש הממשלה לבחון הסדרה של הכנסת הפועלים לישראל, בין היתר על ידי בחינה פרטנית של כל פועל והגבלת גיל

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

ביום האחרון לפני הפקיעה: מנכ"ל הפניקס אייל בן סימון מכר מניות

מנכ"ל הפניקס וסמנכ"ל הכספים שלו מימשו יחד 170 אלף אופציות במחיר של 37.48 שקל למניה ● המימוש בוצע יום לאחר שהחברה דיווחה על תוצאותיה הכספיות לשנת 2023, רווח של 1.1 מיליארד שקל המשקף תשואה להון של 10.5%

צילום: ap, AP23024601572019_e5rllq

וול סטריט סגרה את הרבעון הראשון הטוב ביותר מאז 2019; מדד S&P 500 שבר שיא חדש

שיא חדש גם לדאו ג'ונס ● סיכום הרבעון הראשון באירופה: השווקים עלו בכ-7% ● בלומברג: "שוק הקקאו קורס", וולס פארגו: "עליית המחיר תגולגל אל הצרכנים" ● מייסד בורסת הקריפטו FTX נידון ל-25 שנות מאסר ● הצמיחה בארה"ב עמדה על 3.4%, יותר מהצפוי ● ג'יי.פי מורגן: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו" ● מחר "יום שישי הטוב" אין מסחר בוול סטריט ובמדינות רבות אחרות

איציק וייץ, מנכ''ל קבוצת קרסו מוטורס / צילום: אלעד גוטמן

המספרים חושפים: כך הפך מותג בנזין סיני אלמוני למכרה הזהב של קבוצת קרסו

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מהדוח השנתי של יבואנית הרכב עולה כי המותג צ'רי, שמכירותיו זינקו ב-2023, הקפיץ את נתח השוק שלה וסייע לה להציג רווח מכובד בתקופה קשה ● אבל ל"אסטרטגיה הסינית" הזו, שמשנה בצורה משמעותית את הפוקוס העסקי של הקבוצה, יש מחיר - ובראשו דריסת מותגים ותיקים

הפגנת חרדים נגד גיוס בני ישיבות,ירושלים / צילום: Reuters, Ammar Awad

מהתקציבים שייעצרו ועד לדיוני החירום באוצר: כל מה שכדאי לדעת על הצו הדרמטי בנוגע לחוק הגיוס

בהתאם לצו הביניים שהוציא בג"ץ, תקצוב הישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים ייעצר כבר בשבוע הבא ● בשלב זה, התמיכה בכ-44 אלף תלמידי ישיבות צפויה להיעצר ● באגף החשב הכללי במשרד האוצר, שאמונים על ביצוע התשלומים מתקציב המדינה, מתכוונים ליישם את הצו במועד ● איך זה יעבוד? גלובס עושה סדר

חברת הסייבר הישראלית Coro (קורו) / צילום: CORO

המשבר בהייטק נגמר? סטארט-אפ ישראלי שני מודיע בתוך שבוע על גיוס של 100 מיליון דולר

חברת קורו (Coro) הישראלית, העוסקת במכירת מערכות סייבר לעסקים קטנים ובינוניים, הודיעה על גיוס של 100 מיליון דולר ● ככל שנודע, כספי הגיוס כולם הושקעו בחברה ולא בקניית מניות מיזמים או משקיעים קודמים ● כל הגיוס התבצע מקרנות הון סיכון זרות