גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מתמקמים בצד הנכון: עליית הריבית הופכת את הבנקים ליעד מעניין להשקעה

המגמה העולמית של העלאות ריבית, שהגיעה גם לישראל, קשורה קשר הדוק לביצועים הפיננסיים של הבנקים, ועשויה לתרום משמעותית לרווחים ולתשואה על ההון שהם מציגים ● כתוצאה מכך נוצר פרופיל סיכון-סיכוי איכותי, שעשוי להזמין השקעה רוחבי במדד ת"א בנקים

הבורסה בתל אביב / צילום: שלומי יוסף
הבורסה בתל אביב / צילום: שלומי יוסף

הכותב הוא שותף בקרני פמילי אופיס. אין באמור ייעוץ/שיווק השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים האישיים של כל אדם ו/או תחליף לשיקול-דעתו של הקורא, ואין באמור משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירת ניירות ערך או מוצר פיננסי כלשהו

אחרי תקופה ארוכה של מתיחת חבל בכל הנוגע לטיפול בפרץ האינפלציה, לאחרונה ניתן האות. יו"ר הפדרל ריזרב, ג'רום פאוול, שמצא עצמו ניצב פעם אחר פעם בפני אינפלציה מתעתעת שהכתה בעוצמה, וחצתה במרץ קצב שיא (8.5% במונחים שנתיים) של כארבעה עשורים, שלף את הכלי האפקטיבי ביותר שיש ברשותו לקיצוץ כנפי האינפלציה, והחל בהתנעת מחזור העלאות ריבית. עד כה, ריבית הבסיס בארה"ב טיפסה פעמיים רצופות, האחרונה בשיעור של 0.5% - החדה ביותר מאז שנת 2000.

הפד, שמכתיב את הטון מוושינגטון ליתר הבנקים המרכזיים בעולם, הוביל גם את מקבילו הישראלי לצעוד בנתיב דומה, ולהודיע בחודש אפריל על העלאת ריבית ראשונה לאחר ארבע שנים, תוך שהוא מעריך כי הריבית תטפס בתוך כשנה ל-1.5% (מ-0.35% נכון להיום).

צעדי הבנקים המרכזיים, שנועדו להיאבק בנחישות באינפלציה הכרונית ולהשיב את יציבות המחירים, שמים בדרך קץ לעידן "הכסף הזול" שהציף את השווקים בשנים האחרונות. ולכסף הזול יש, בדומה לכל סם, אפקט מטשטש וממכר - נטילת מימון חסרת מעצורים, שתפקדה כטריגר מרכזי מאחורי הגאות במחירי הנכסים למעלה מעשור.

כעת, גמילה מסביבת ריבית אפסית, שמגיעה בעיתוי שברירי של הצרה מוניטרית, גוררת בהתאם רה-פרייסינג (תמחור מחדש) של נכסים כלכליים, שאת תוצאותיו קשה להחמיץ. הבורסות סובלות מתנודתיות עמוקה והמדדים המובילים רושמים נסיגה חדה מרמות השיא שנאחזו בהן עד לאחרונה.

התערובת הנפיצה של סחף אינפלציוני, ריבית מטפסת והידוק מוניטרי, כשרשרת תהליכים שלא נצפו בכלכלה הגלובלית כבר שנים ארוכות, מציפה גם חשש מגלישה לכיוון של סטגפלציה - האטה בצמיחה הכלכלית, המשולבת בהמשך לחצי אינפלציה.

לתרחיש המאיים, אם אכן יתממש, יהיו השלכות כואבות ודרמטיות על פעילותן העסקית של החברות, אבל בעוד שהן ייאלצו להתמודד עם תנאי שוק מאתגרים, עבור הבנקים מדובר במחזור כלכלי שעוד עשוי להיטיב עימם ולייצר תועלת פיננסית שתתעלה על הנזק הצפוי.

אוחזים במקל בשני קצותיו

שינוי בריבית כלפי מעלה נועד לייקר את עלויות המימון (שיעור הריבית על הלוואות, אג"ח ויתר מכשירי חוב), לצנן את צד הביקוש ולהביא לנסיגה הדרגתית בשיעורי האינפלציה.

עבור החברות, הקשחת התנאים המימוניים צפויה להתגלגל לפגיעה בתוצאות העסקיות, ולהקשות עליהן להציג שולי רווחיות דומים לאלו שהורגלו אליהם בשנים האחרונות. ביחס לחברות ממונפות וצמיחה, המכה תורגש ביתר שאת. אלא שזה רק צד אחד של המטבע, שכן מנגד ניצבים הבנקים.

המערכת הבנקאית, המתפקדת כבבואה של מצב הכלכלה הריאלית וחוסן המשק, אומנם נכנסת בעיתות אלה לכוננות ספיגה, נוכח הציפייה להתכווצות הפעילות במשק (בינתיים הבנקים נוקטים צעדים שמרניים של הקפאת חלוקת דיבידנדים, הנפקת מניות וכו'), אך גם למקפצה פיננסית בדמות עליית הריבית.

למעשה, מדובר עבורם בתנועות מנוגדות, או משלימות, תלוי מהיכן מסתכלים. מחד, האטה כלכלית תפגוש את הבנקים בצמצום הוצאות מצד הצרכנים, כאלמנט המשפיע לרעה על פעילותם הפיננסית. מנגד, עליית ריבית עשויה לכסות על אובדן אותן הכנסות, ולתרום משמעותית לרווחים ולתשואה להון, שכן לעליית הריבית קשר הדוק לביצועים הפיננסיים של הבנקים, לעיתים כזה המנטרל השפעות מאקרו-כלכליות נלוות.

באופן פשטני, כאשר הריבית במשק יורדת, מרווח האשראי של הבנקים נפגע והרווח מצטמצם; לעומת זאת עם עליית הריבית, הבנקים מגדילים את המרווח הפיננסי - בין ריבית בנק ישראל לריבית שהם גובים - ובהתאם נהנים מנגזרת רווח שמנה יותר. גורם זה צפוי כאמור לתרום מהותית לביצועי הבנקים בשנה הנוכחית, וגם בהמשך, זאת בקורלציה לקצב עליית הריבית.

בדוחות הכספיים מציינים הבנקים את הרגישות לעליית ריבית בכמה מישורים: השווי ההוגן של הנכסים הפיננסיים המוחזקים בידיהם, ובסעיפים המימוניים בדוח רווח והפסד. באלו האחרונים ניתן לראות כי וקטור הריבית מעניק רוח גבית עוצמתית לתוצאות הבנקים, שבתרחיש מסוים עשויות להותיר מאחור את רווחי השיא שרשמו בשנה החולפת.

רוטציה בתיק הנכסים: חברות צמיחה OUT, בנקים IN

הבנקים בישראל רוו נחת, בלשון המעטה, ב-2021, עם תוצאות כספיות חזקות במיוחד. הרווח המצרפי של חמשת הבנקים הגדולים עמד על 18.3 מיליארד שקל, ומדד ת"א בנקים זינק בהתאם בכ-68%.

 

עם זאת, מאז פתיחת השנה הנוכחית, בדומה למגמה הרוחבית בשווקים, איבדו מניות הבנקים שיעור דו-ספרתי מערכם, והם מתחילים להוות אלטרנטיבת השקעה מעניינת נוכח רמות התמחור העדכניות, מכפילי הרווח שהתמתנו ותנאי השוק התומכים בחלקם.

במבט לזירה המקומית, הבנקים צפויים להמשיך וליהנות ממאזן הביקוש-היצע בשוק הנדל"ן, בעיקר למגורים, שעשוי להמשיך ולתמוך בביקוש הגבוה לנטילת משכנתאות וצמיחת היקף האשראי.

כמו כן, המשק הישראלי ממשיך להפגין עוצמה ומתפקד כאי של יציבות. עדות לכך היא הנמכת תחזיות הצמיחה מצד קרן המטבע העולמית למרבית כלכלות העולם, כשמנגד, בישראל התחזית נותרה יציבה ומספקת בהירות גם ביחס ליציבות העסקית של המערכת הבנקאית.

בתנאי השוק הנוכחיים, עבור הבנקים נוצרת נקודת שיווי משקל אידיאלית, אם כי שברירית, כאשר האינפלציה בישראל לא מנתרת למדדים המאפיינים את ארה"ב ומדינות אירופה, אלא חורגת באופן מתון יחסית מגבולות היעד (4% באפריל, במונחים שנתיים).

כל עוד האינפלציה נשמרת באזורים אלו, הריבית עשויה לעלות בצורה מדודה והדרגתית, כזו שמונעת, לפחות נכון לעכשיו, העלאות חדות וזריזות, שעלולות להביא לחריקה פתאומית בתפקוד המשק.

בצד זאת, השקעה בבנקים גם לא חפה מסיכונים. המשך הנפילות בשווקים תגרור פגיעה בהלימות ההון של הבנקים (ביחס לרמת החשיפה); התחרותיות המתפתחת במגזר הבנקאות, בעיקר מצד חברות פינטק, האצת היקפי הפעילות בתחום האשראי חוץ-בנקאי וחדירתם של שחקנים חדשים (הבנק הדיגיטלי), צפויים להשפיע על הדינמיקה, ואולי בהמשך גם על הביצועים הכספיים. ועדיין, להערכתי, הסיכונים במגזר הבנקאות לא מאיימים על יציבות הבנקים המובילים, ואין בהם איום ממשי לשחיקת התוצאות הפיננסיות, לפחות בטווח הנראה לעין.

לסיכום, נקודת הפיתול הנוכחית בתנאי השוק משקפת לבנקים פרופיל סיכון-סיכוי איכותי, כמגזר עם אופי דפנסיבי, החסין במידה רבה לסביבת ריבית מטפסת. במטרה להימנע מניסיון עקר לתזמן את השוק ולייצר חשיפה גבוהה לאחד הבנקים, ניתן להשקיע באופן רוחבי במדד ת"א בנקים, ולהגדיל חשיפה במנות קצובות ובפעימות מדודות אל תוך הירידות, ככל שאלה תימשכנה.

עוד כתבות

איסטנבול / צילום: Shutterstock

אזהרת המסע לאיסטנבול חוזרת לדרגה 3. ההזמנות לאנטליה מזנקות

האגף ללוחמה בטרור במל"ל החליט להחזיר את רמת אזהרת המסע לאיסטנבול בחזרה לרמה 3 (איום בינוני) ● ההמלצות לנוסעים לטורקיה הן להימנע מפרסום פרטי הנסיעה ברשתות חברתיות, לשמור על ערנות ולא להחצין סממנים ישראליים ● אורן כהן מגורי, סמנכ"ל השטיח המעופף: "המוקד שלנו מוצף בפניות של ישראלים שביטלו חופשתם כשאזהרת המסע הייתה תקפה וכעת הם מבקשים להחזיר את הזמנתם"

פיתוח חיסונים במעבדה של פייזר / צילום: Reuters, EyePress

חברות התרופות לא עומדות בקצב הווריאנטים: לאן נעלם החיסון נגד האומיקרון

במשך שנה וחצי חברות החיסונים מנסות לפתח חיסון ייעודי אפקטיבי ללא הצלחה ● מדוע הן מתקשות להשיק חיסונים רלוונטיים, איזה שוק בכלל מחכה לחיסונים האלה והאם הפרסום הצפוי של הנחיות מינהל המזון והתרופות האמריקאי לגבי הפיתוח שלהם יוציא את החברות מהקיפאון

רה''מ בנט ורה''מ החליפי לפיד / צילום: יוסי זמיר

כך צפויה להיראות היממה האחרונה של הכנסת ה-24

החוק לפיזור הכנסת יעלה עד חצות להצבעה במליאה בקריאה שנייה ושלישית, ולאחר אישורו ימונה יאיר לפיד לראש ממשלת ישראל ● עד אז, חברי הכנסת נמצאים במרתון לחקיקת חוקים כמו חוק המכר, פיצוי לאומיקרון, חלופת שקד לתמ"א 38 ואחרים ● חוק המטרו וחוק הכניסה לישראל עדיין נמצאים תחת סימן שאלה

חממה לגידול קנאביס / אילוסטרציה: Shutterstock

הוגה מיזם קנאביס נושל מהפרויקט. מה קבע בית המשפט?

יזם פעל להקמת פרויקט לגידול קנאביס ברמת הגולן, שותפו, בעל הקרקע החקלאית ביקש להוציאו מהמיזם בטענה כי השניים לא חתמו על הסכם שותפות ולא הסדירו בכתב את חלוקת הזכויות ● בית המשפט קבע כי הצדדים הסכימו מתחילת השיתוף ביניהם על חלוקה שווה

נשיא טורקיה, ארדואן / צילום: Shutterstock, Mr. Claret Red

הסכם עם טורקיה סולל את הדרך להצטרפות פינלנד ושבדיה לנאט"ו

לפי הדיווחים, שרי החוץ של טורקיה, פינלנד ושבדיה חתמו הערב על מזכר הבנות שמנטרל את ההתנגדות של אנקרה למהלך

שרת הפנים איילת שקד / צילום: מארק ישראל סלם - הארץ

הטבות המס נתקעו: אלפי דירות תמ"א 38 עלולות להתעכב

ההטבות שניתנו במסגרת חוק ההסדרים פקעו כבר לפני חצי שנה, אך בממשלה לא טרחו לחדש אותן עד היום ● בכיר באוצר: "דחו את הנושא, וכעת לא ברור מה יהיה איתו"

מימין: דקל פרסי, ד''ר שירה ברזיס, חיים זילברשץ, גיא וולטש, ד''ר גיא נבון, נפתלי גיא, גיא ימין, עו''ד רז טפר, סא''ל מיל. זיוה שבתאי / צילום: נוי דקל

בוגרי מערך המבצעים המיוחדים של צה"ל משיקים מועדון יזמות ועסקים

מועדון היזמות והעסקים של בוגרי מערך המבצעים המיוחדים (מ"מ), מהיחידות המסווגות ביותר בצה"ל, הושק. בין החברים בו: מייסדי חברות הייטק, מנכ"לים ומשקיעים בקרנות הון סיכון ● וגם: עו"ד ארז קמיניץ, לשעבר המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עשוי לחזור בקרוב לתפקיד ציבורי ● אירועים ומינויים

קארין אלהרר, יש עתיד / צילום: שלומי אמסלם, לע''מ

האם בזכות ההסכם שנחתם לאחרונה ישראל תייצא לראשונה גז לאירופה?

אם רק עכשיו נחתם הסכם רשמי, איך זה שגז ישראלי כבר הגיע לאירופה בעבר? ● המשרוקית של גלובס

טעינת מכוניות חשמליות / צילום: Shutterstock, Scharfsinn

שרי הסביבה של האיחוד האירופי אישרו: סוף למכוניות מונעות בדלק בשנת 2035

החל מ-2035 תיאסר בכל רחבי האיחוד האירופי מכירת כלי רכב חדשים המונעים בדלקי מאובנים כלשהם ● הצורך לקבוע את האיסור לשנת 2035 נובע מהצורך להגיע לאפס פליטות פחמן עד 2050, מטרה שהאיחוד האירופי שב והתחייב אליה בשנים האחרונות

מרב מיכאלי ויאיר לפיד, בהצבעה על פיזור הכנסת / צילום: יוסי זמיר

בורות ופופוליזם בדרך לפיזור: כך נראים הימים האחרונים של הכנסת ה-24

רגע לפני פיזור הכנסת הקואליציה מנסה לקדם חוק להסדרת עתיד המיזם התחבורתי הגדול בתולדות המדינה ● האופוזיציה מתנגדת ללא נימוק ענייני, בעיקר כדי למנוע מהממשלה את ההישג ● שרת התחבורה מאיימת שבלי החוק הפרויקט ייתקע, למרות שבשלב זה ניתן לקדם את המטרו גם בלעדיו ● ואיפה האינטרס הציבורי? גלובס עושה סדר בסערה סביב המיזם שנועד לחלץ אותנו מהפקק

דב בהרב / צילום: חברת החשמל

מנהלת רשות החברות לדב בהרב: לא תוכל לכהן כדירקטור בחברה ממשלתית

דוח הבודק בנוגע למינויים בחברת חשמל יופץ בקרוב למעורבים ● כפי שנחשף בגלובס, הדוח הודף טענות שהעלה היו"ר הפורש בנוגע להליך מינוי המנכ"ל ● בצעד חריג הודיעה מיכל רוזנבוים לבהרב כי הרשות לא תתמוך בו יותר לתפקיד דירקטור בחברות ממשלתיות

בניין הפדרל ריזרב בוושינגטון / צילום: Shutterstock, Orhan Cam

המשקיע שחזה את משבר 2008 מזהיר שהפד עשוי לשנות מסלול

המשקיע ומנהל קרנות הגידור האמריקאי, מייקל ברי, שידוע בתור נביא המשבר של 2008, מעריך כי שינויים בביקושי קצה במגזר הקמעונאי עשויים להוביל לכך שהפדרל ריזרב ישנה את מדיניות העלאות הריבית שלו

מייסדי חברת גלואט / צילום: gloat

החברה הישראלית שעוזרת לספוטיפיי לשמר עובדים גייסה 90 מיליון דולר

חברת הסטארט-אפ הישראלית גלואט, שפיתחה מערכת לניוד והשמה של עובדים בתוך הארגון, הודיעה על גיוס 90 מיליון דולר בסיבוב רביעי (D) בהובלת קרן ההשקעות של סגן נשיא ארה"ב לשעבר אל גור ● בין לקוחות החברה: שניידר, גולדמן זאקס וספוטיפיי

סניף חברת האשראי החוץ-בנקאי יונט קרדיט בחולון / צילום: יוסי כהן

"הפרת אמונים כלפי החברה": מנכ"ל יונט קרדיט פוטר

ביונט מציינים כי החברה פנתה למנכ"ל המפוטר אזר להשיב לה במיידי, את כל הכספים שנטל ממנה שלא כדין ● כמו כן, בכוונת החברה "לנסות ולהיפרע מאזר בגין כל הנזקים שנגרמו לה" ● לאחרונה התגלו אי סדים בפעילות הצ'קים של יונט וחוסרים של מיליוני שקלים עליהם דיווחה החברה

תחנת דלק / צילום: איל יצהר

מחיר הדלק עבר את ה-8 שקלים: יעלה מחר בחצות ב-36 אגורות

המשמעות של העלייה במחיר הדלק היא התייקרות של כ-15 שקל נוספים בכל תדלוק בממוצע ● באוצר מקדמים את הארכת ההפחתה במס הבלו, אך לא בטוח אם היוזמה תצא לפועל על רקע היציאה לבחירות

מליאת הכנסת, 25.5 / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

הקלות לשחקנים חדשים שירצו לפעול בשוק התקשורת

אושר תיקון לחוק התקשורת שמאפשר לשחקנים קטנים להיכנס לשוק בדרך של קבלת היתרים במקום רישיונות

מוצרי חלב / צילום: גלובס

מחירי מוצרי החלב שבפיקוח יעלו ב-4.9%

לפי ההסכמות בין משרדי החקלאות והאוצר ונציגי ענף החלב, מחירי מוצרי החלב שבפיקוח יעלו ב-4.9%. לפי ההסכם, מחיר זה לא ישתנה במשך כשנה לפחות ● עוד הוסכם כי על גבינות קשות, כמו מוצרלה, חלומי וגורגונזלה יבוטל המכס באופן מיידי

ירידות בבורסה / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

ירידות בבורסה בת"א; קבוצת דלק קופצת ב-5.5%, אורמת ב-4%

מדד ת"א 35 יורד ב-0.6% ות"א 90 נסוג בכ-0.7% ● המניות הדואליות מעיקות על השוק ● ירידות באירופה, יציבות בחוזים ● הדולר מתחזק, הנפט בעלייה קלה

מטבעות קריפטו / אילוסטרציה: Shutterstock, Dan Eady

בורסת הקריפטו שנאלצת להנפיק מטבעות בשווי 47 מיליון דולר כדי לחלץ לקוח

בורסת המטבעות הקריפטוגרפיים CoinFlex הודיעה כי תנפיק עד 47 מיליון דולר במטבעות "יציבים", במקביל לכוונותיה לחדש משיכות מחשבונות ● פעילות החשבונות תחודש לאחר שנעצרה לא מכבר על ידי CoinFlex, בעקבות קשיים אליהם נקלע אחד מהחשבונות הגדולים

ג'וני סרוג'י, סגן נשיא לפיתוח שבבים באפל, ובשאר אל מסרי, מייסד רוואבי / צילום: אפל

אפל חושפת: מפעילה מרכז מחקר ופיתוח ברשות הפלסטינית

במפגש של ג'וני סרוג'י, הישראלי הבכיר באפל, ונשיא המדינה יצחק הרצוג נחשף כי מאז שנת 2018 מפעילה ענקית המחשוב מרכז מחקר ופיתוח בעיר הפלסטינית רוואבי שבשומרון ● במרכז עובדים בשיתוף עם מרכזי הפיתוח בהרצליה ובחיפה על פרויקטי חומרה גלובליים ● אפל מתכוונת להרחיב את פעילותה ברשות הפלסטינית בשנים הקרובות