גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האם יוזמת חופשת הלידה לאבות תוכל לרכך את "קנס האימהות"?

המהלך למתן חופשת לידה לאב שלא על חשבון האם נראה כרגע כבעייתי מבחינת ההיתכנות הפוליטית שלו, אך הוא מעלה לדיון תופעה כלכלית מעניינת המכונה "קנס אימהות" ● מדוע לידת הילד הראשון משפיעה באופן כה דרמטי על כושר ההשתכרות של נשים, איך נראית ישראל ביחס לעולם בתחום הזה, ואיפה יש "קנס נישואים"? ● המשרוקית של גלובס

מרב מיכאלי, מפלגת העבודה. נוביקסון, כאן ב’, 12.5.22 / צילום: Associated Press
מרב מיכאלי, מפלגת העבודה. נוביקסון, כאן ב’, 12.5.22 / צילום: Associated Press

"אני נרגשת מההישג", הודיעה בחגיגיות שרת התחבורה מרב מיכאלי. "זו בשורה אדירה למשפחות", הצטרף אליה שותפה למהלך, שר האוצר אביגדור ליברמן. זה קרה בשבוע שעבר כשהשניים הודיעו על החלטתם לקדם "חופשת לידה לאבות בתשלום מלא". במה מדובר? והאם זה באמת כה מרגש? נתחיל במונחי היסוד ובמה שצפוי לקרות בפועל בשטח (לא הרבה, אם בכלל) ונתקדם לעבר ההיבטים העקרוניים יותר, מהם עולה כי אכן קיימת חשיבות להצהרת הכוונות של מיכאלי וליברמן.

אז מהי המשמעות המעשית של ההצהרה? כיום נשים שיולדות זכאיות לחופשת לידה בת 26 שבועות - שמתוכם 15 שבועות הם חופשה בתשלום מהמדינה ("דמי לידה"). גם במצב הנוכחי בני זוגן, הגברים, יכולים להחליף אותן בחופשת הלידה החל מהשבוע השביעי, אלא שזה מותנה בכך שהאם תחזור לעבודתה. ומה שחשוב יותר, בפועל זה כמעט שלא קורה. רק 1% מהגברים מממשים את הזכאות הזאת.

המתווה החדש משנה מעט את פני הדברים. הוא מציע שבין השבוע ה-15 ל-26, כלומר עם תום תקופת החופשה בתשלום שניתנת לאם ועד תום תקופת החופשה הכוללת שלה, יוכלו האבות לבחור שבועיים שבהם יצאו לחופשה שעבורה הם יקבלו תשלום שנגזר משכרם (כפי שנעשה אצל האימהות). שבועיים נשמעת כמו תקופה קצרה למדי, אבל מיכאלי אמרה כי תנסה להאריך את התקופה הזאת, וכי היא "מאמינה שנצליח להגיע לחודש".

רק שהבעיה של מיכאלי, ליברמן והקואליציה כולה היא לא אם המתווה המדובר יכלול חופשה בת שבועיים או חודש, אלא האם הוא בכלל ייצא לפועל. כדי שכך יקרה המהלך צריך להיות מאושר במסגרת תקציב המדינה הבא, שכרגע נראה די רחוק מהישג ידה של הקואליציה המקרטעת. אז למה בכל זאת חשוב לעסוק בסוגיה הזאת? על כך בשורות הבאות.

לשכר האב לא קורה כלום

למה בכלל צריך חופשת לידה לאבות? בראיון לכאן ב' סיפקה מיכאלי את אחד ההסברים: "אנחנו צריכות וצריכים להתחיל לשנות את הקיבעון התפיסתי של התפקידים המגדריים גם בבית וגם בעבודה". לפי מיכאלי, ההשלכות של ה"קיבעון התפיסתי" הזה מתבטאות בכך ש"אחרי לידה השכר של נשים צונח ב-30% וגם עשור אחר כך הוא בדרך כל נשאר בערך 25%-27% מאחור".

התופעה שעליה מצביעה השרה מכונה בספרות המקצועית "קנס אימהות". המושג הזה מתאר את ההשפעה השלילית שיש ללידת הילד הראשון על רמת ההכנסה של נשים, והוא נבחן לאחרונה בסקירה של אגף הכלכלנית הראשית באוצר, שמבוססת על מאמר של אליה יכין.

ואכן, כפי שציינה מיכאלי בראיון, מהסקירה עולה כי לא רק שבשנה שלאחר לידת הילד הראשון הכנסתן של נשים נפגעת בכ-30% ביחס לשנה שקדמה ללידתו - נתון שהוא אולי די טריוויאלי על רקע העובדה שבשנה זאת הן עובדות פחות בשל יציאתן לחופשת לידה - הפגיעה הזאת ממשיכה ללוות אותן עוד שנים רבות. כך, גם לאחר עשור, הכנסתה של האם הממוצעת עדיין נמוכה בכ-27% משכרה בשנה שלפני הלידה, בנטרול גורמים שמשפיעים על התפתחות השכר לאורך השנים, כמו גיל הפרטים והשנה הקלנדרית שבה נולד הילד הראשון.

ומה קורה להכנסתו של האב? למעשה, כלום. אם לפני הפיכתם להורים, שכרם של גברים ונשים מציג מגמת עלייה דומה, הרי עשור לאחר מכן, בזמן ששכר האישה כאמור צונח ביחס למה שהיה צפוי לה, שכרם של הגברים עולה ב-1% ביחס לשנה שלפני הלידה, מה שמעמיד את קנס האימהות על 28%.

ממה נובע קנס האימהות? באופן לא מפתיע, המרכיב העיקרי קשור לכך שאימהות רבות מפחיתות את היקף המשרה שלהן. בשנת הלידה נשים מצמצמות את היקף השעות בכ-36%, ועשור לאחר מכן בכ-25%, לעומת השנה שלפני הלידה. מעניין לציין שבישראל אחוז הנשים העובדות (במגזר היהודי) הוא גבוה מאוד ביחס לעולם המערבי, ולכן התופעה של "קנס אימהות" שנובע מיציאה מוחלטת משוק העבודה היא נדירה יחסית. מרכיב נוסף של הקנס נוגע למקום העבודה. המחקר מצא כי הסיכוי של נשים לעבוד באזור מגוריהן גדל ב-12% ביחס לשנה שלפני הכניסה להורות (אצל אבות לא נרשם שינוי) דבר שעשוי להשפיע על היצע אפשרויות התעסוקה העומדות בפניהן ולכן גם על שכרן.

יש גם "קנס נישואים"

כשהחוקרים ביקשו לבדוק אם תופעה דומה מתקיימת גם בחברה הערבית בישראל הם נתקלו בממצא מעניין. הם הבחינו שבחמש השנים שלפני שאישה ערביה בישראל הופכת לאם הכנסתה כבר נחתכת בחדות (הכנסת הגברים הערביים נשארת ברמה די דומה). תופעה יוצאת דופן זו לא נמצאה בניתוח האוכלוסייה היהודית בישראל וגם לא במדינות אחרות שלגביהן קיימים נתונים.

לאחר ניתוח נוסף של הממצאים התברר כי נקודת המפנה כאן היא נישואי האישה, כשפער ההכנסה מעבודה בין גברים לנשים בחברה הערבית מתחיל מיד לאחר החתונה. כך, בשנה שלאחר הנישואים הכנסתן של הנשים נפגעת בכ-31%, ובעשור שלאחר מכן ב-45%. זאת, בעוד הכנסת הגברים הערבים נפגעת בשיעורים פחותים בהרבה (6% לאחר עשור).

בנוסף, בעוד שכפי שהזכרנו, אצל הנשים היהודיות קנס האימהות לא נובע מיציאה משוק העבודה אלא בעיקר מהפחתת שעות העבודה, הרי שאצל הנשים הערביות נרשמת ירידה של 29% בתעסוקה בשנה שלאחר הנישואים, ובעשור שלאחר מכן תעסוקתן נותרת נמוכה ב-49% לעומת השנה שלפני הנישואים. באוצר מציינים כי ממצא זה חשוב במיוחד על רקע שיעורי התעסוקה הנמוכים של הנשים בחברה הערבית בישראל.

קנס עולמי

ואיך נראה קנס האימהות שלנו ביחס לעולם? הנתונים שקיימים נוגעים רק למספר מצומצם יחסית של מדינות החברות ב-OECD, אך גם מהם עולות מסקנות מעניינות. בבחינת קנס האימהות לאחר עשור בשמונה ממדינות הארגון, מדינת ישראל ממוקמת במה שנראה שניתן לכנות כמקום טוב באמצע. לא כל כך רחוק ממדינות בסקנדינביה כמו דנמרק (הקנס הקטן ביותר 21%), פינלנד (25%) ושוודיה (26%), ומעל ארה"ב (31%), בריטניה (44%), אוסטריה (51%) וגרמניה (61%). זאת, בזמן שבישראל פריון הילודה גבוה בהרבה (אם כי נראה שלשיעור הילודה יש השפעה קטנה יחסית על קנס האימהות, מכיוון שעיקר הפגיעה מתרחשת עם לידת הילד הראשון).

 

מה משפיע על הפערים בין המדינות? בעבודה של האוצר מופיעות מספר סיבות. חלקן, אלה שנוגעות לטווח הקצר, הן לעיתים די טריוויאליות. כך, למשל, בגרמניה בה חופשת הלידה ארוכה יחסית, "קנס האימהות" בשנה שלאחר הלידה עומד על כ-80% (לעומת 30% בישראל). בטווח הארוך יותר ההבדלים עשויים לנבוע משוני במדיניות הכלכלית הקשורה למיסוי ולקצבאות, ולאפשרויות שמציעות מדינות שונות לאזרחיהן כמו נגישות למעונות יום איכותיים במחיר מסובסד, שמאפשרים לאימהות לצאת לעבוד במחיר נמוך יחסית.

אבל יש גם סיבות מורכבות יותר שקשורות למאפיינים תרבותיים. כך, למשל, ניתוח של קבוצת כלכלנים שהתפרסם באתר "המרכז למחקר מדיניות כלכלית" (CEPR), מצא שיש קשר חזק בין קנס האימהות בטווח הארוך לבין הנורמות והתפיסות המגדריות בשש מדינות שנבחנו. כלומר, ככל שהתפיסות המגדריות היו שמרניות יותר, כך קנס האימהות בטווח הארוך היה גדול יותר.

זה גם מחזיר אותנו במידה מסוימת לנושא שבו פתחנו. אף שבשלב זה אין ממצאים אמפיריים מקיפים שניתן להסתמך עליהם לאמידת היעילות של חופשת לידה לאבות על תעסוקת נשים, ישנם ממצאים חיוביים על ההשפעה שלה על שינוי דפוסי חלוקת העבודה במשק הבית. באוצר גם מציינים כי עידוד אבות לקחת חופשת לידה משמעותית יחסית (כפי שנהוג בחלק ממדינות ה-OECD) יכול להשפיע על התפיסות התרבותיות שנוגעות לטיפול בעבודות הבית ולגידול הילדים. שינוי בתפיסות הללו עשוי, כאמור, לסייע בתורו לצמצום קנס האימהות.

לקריאה נוספת

"קנס האימהות בשוק העבודה בישראל" - אליה יכין, כפיר בץ ואסף גבע, אגף הכלכלנית הראשית במשרד האוצר

"השפעת הורות וזהות מגדרית על תעסוקת נשים בישראל" - אליה יכין, אגף הכלכלנית הראשית במשרד האוצר והאוניברסיטה העברית בירושלים

"לגרום לאבות לטפל: חופשת לידה לאבות בישראל - המלצות למדיניות" - נדב פרץ, מרכז טאוב

קנס הורות במדינות שונות: ממצאים והסברים

ילדים ואי-שוויון מגדרי: ממצאים מדנמרק

עוד כתבות

בועז טופורובסקי, יואב קיש וזאב אלקין / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

הפטור מוויזות לארה"ב בסכנה בגלל מאבק על תאריך הבחירות

מליאת הכנסת תתכנס היום בצהרים ליממה אינטנסיבית של חקיקה עד לפיזור הכנסת ● החוקים שצפויים לעלות היום: חלופת שקד לתמ"א 38, חוק המכר של שר השיכון, וחוק התחרות הכלכלית ● המחלוקת עם האופוזיציה לגבי תאריך הבחירות מאיימת על אישור חוק המטרו וביטול הוויזות לארה"ב

קנצלר גרמניה אולף שולץ נואם בפסגת G7 / צילום: Associated Press, Martin Meissner

בלי החלטות מהותיות, צעדים חדשים נגד פוטין או פתרון למשבר המזון: פסגת G7 הסתיימה בקול ענות חלושה

פורום הכלכלות המובילות בעולם מתקשה לגבות מחיר כלכלי נוסף מרוסיה, ומסתפק בהבטחות "להמשיך ולעבוד" על סנקציות נוספות ● בינתיים, הוא גם מכשיר את ההשקעה בגז טבעי, למרות שהבטיח בעבר לעצור השקעות בדלקי מאובנים "בגלל הנסיבות החריגות ובאופן זמני"

מסחר בבורסה / צילום: Shutterstock

ירידות בבורסות אירופה; דריכות לקראת פרסום נתוני מאקרו

בספרד פורסם היום (נתון ראשוני) כי קצב האינפלציה השנתי ביוני הגיע ל-10.2%, לעומת 8.7% במאי וצפי כלכלנים לרמה של 9% ● ה-GDP בארה"ב צפוי לרדת ב-1.5% ברבעון הראשון ורכיב האינפלציה (PCE) שבתוך הנתונים צפוי לרשום עלייה שנתית של 8.1%

וול סטריט / צילום: Shutterstock, Lucky-photographer

נעילה אדומה בוול סטריט: נאסד"ק נחתך ב-3%, קוגנייט נפלה ב-29%

מדד S&P 500 נסוג 2% ומדד דאו ג'ונס נחלש 1.6%. ● נפט ברנט עלה 2.5% ● נעילה באירופה: מדד דאקס התקדם 0.3%, פוטסי 100 עלה 1% וקאק 40 התחזק 0.6% ● סרגון זינקה 20% לאחר ניסיון השתלטות על החברה

תשואה סולידית למשקיעים, עשרות מיליוני שקלים ליזמים / צילום: Shutterstock

"המודל" של קרנות הריט: תשואה סולידית למשקיעים, עשרות מיליוני שקלים ליזמים

חברות הניהול של שבע קרנות נדל"ן ותשתיות הנסחרות בבורסה בת"א חילקו ביניהן אשתקד סכום של יותר מ-170 מיליון שקל - עלייה חדה של קרוב ל-25% לעומת 2020 ● הכירו את היזמים שמנווטים את קרנות ההשקעה וגוזרים קופון גדול על כל עסקה

איסטנבול / צילום: Shutterstock

אזהרת המסע לאיסטנבול חוזרת לדרגה 3. ההזמנות לאנטליה מזנקות

האגף ללוחמה בטרור במל"ל החליט להחזיר את רמת אזהרת המסע לאיסטנבול בחזרה לרמה 3 (איום בינוני) ● ההמלצות לנוסעים לטורקיה הן להימנע מפרסום פרטי הנסיעה ברשתות חברתיות, לשמור על ערנות ולא להחצין סממנים ישראליים ● אורן כהן מגורי, סמנכ"ל השטיח המעופף: "המוקד שלנו מוצף בפניות של ישראלים שביטלו חופשתם כשאזהרת המסע הייתה תקפה וכעת הם מבקשים להחזיר את הזמנתם"

תחנת דלק / צילום: איל יצהר

מחיר הדלק עבר את ה-8 שקלים: יעלה מחר בחצות ב-36 אגורות

המשמעות של העלייה במחיר הדלק היא התייקרות של כ-15 שקל נוספים בכל תדלוק בממוצע ● באוצר מקדמים את הארכת ההפחתה במס הבלו, אך לא בטוח אם היוזמה תצא לפועל על רקע היציאה לבחירות

הבורסה בת''א / צילום: שלומי יוסף

הבורסה ננעלה בעליות: ת"א 35 עלה 1.2%, מדד נפט וגז קפץ 3.2%

מדד ת"א 90 התחזק 0.9% ומדד ת"א 125 הוסיף 1.1% ● הדולר קפץ 1.1% ושערו היציג נקבע על 3.43 שקלים, אך לאחר מכן נחלש

בניין הפדרל ריזרב בוושינגטון / צילום: Shutterstock, Orhan Cam

המשקיע שחזה את משבר 2008 מזהיר שהפד עשוי לשנות מסלול

המשקיע ומנהל קרנות הגידור האמריקאי, מייקל ברי, שידוע בתור נביא המשבר של 2008, מעריך כי שינויים בביקושי קצה במגזר הקמעונאי עשויים להוביל לכך שהפדרל ריזרב ישנה את מדיניות העלאות הריבית שלו

שר האוצר, אביגדור ליברמן / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

הוזלה נוספת מתעכבת, ומחיר הדלק צפוי לעלות לכ-8 שקלים השבוע

שר האוצר ליברמן הכריז לפני שבוע על הורדה נוספת של מס הבלו על הדלק שתימשך עד סוף אוקטובר, אך ספק אם יצליח להוציא לפועל את המהלך ● משרד האנרגיה צפוי לפרסם מחר את המחיר המעודכן לליטר בנזין. לפי ההערכות, התעריף יטפס לכ-8 שקלים לליטר

טעינת מכוניות חשמליות / צילום: Shutterstock, Scharfsinn

שרי הסביבה של האיחוד האירופי אישרו: סוף למכוניות מונעות בדלק בשנת 2035

החל מ-2035 תיאסר בכל רחבי האיחוד האירופי מכירת כלי רכב חדשים המונעים בדלקי מאובנים כלשהם ● הצורך לקבוע את האיסור לשנת 2035 נובע מהצורך להגיע לאפס פליטות פחמן עד 2050, מטרה שהאיחוד האירופי שב והתחייב אליה בשנים האחרונות

יו''ר ועדת הכספים אלכס קושניר / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

ועדת הכספים אישרה את השינוי במדד תשומות הבנייה. כך זה ייראה

אחרי ארבעה דיונים הושגו הסכמות סביב תיקון חוק המכר, שכוללות אימוץ של ההצמדה לרכיב הבנייה במדד רק לאחר תקופת מעבר, ושיפור מתווה הפיצויים על איחור במסירת דירה לטובת הקבלנים • סעיף שכר הטרחה וסוגיית הרטרואקטיביות הושארו בחוץ • ההערכות: החקיקה תושלם מחר

אמיל וינשל (מימין) וניצן צעיר־הרים, מייסדי ווישור / צילום: איל יצהר

מסתמן: ווישור והנאמן באיילון הגיעו להסכמות הכוללות הפחתה קלה במחיר העסקה

יום לפני המועד האחרון להשלמת העסקה בה תרכוש ווישור 67% מאיילון, הגיעו הצדדים להבנות סביב הנושאים האחרונים שעוד נותרו לסגור ● איילון קיבלה השבוע את האישור האחרון לקיפול שכבה וכך גם המגבלות הרגולטוריות הוסרו

ג'וני סרוג'י, סגן נשיא לפיתוח שבבים באפל, ובשאר אל מסרי, מייסד רוואבי / צילום: אפל

אפל חושפת: מפעילה מרכז מחקר ופיתוח ברשות הפלסטינית

במפגש של ג'וני סרוג'י, הישראלי הבכיר באפל, ונשיא המדינה יצחק הרצוג נחשף כי מאז שנת 2018 מפעילה ענקית המחשוב מרכז מחקר ופיתוח בעיר הפלסטינית רוואבי שבשומרון ● במרכז עובדים בשיתוף עם מרכזי הפיתוח בהרצליה ובחיפה על פרויקטי חומרה גלובליים ● אפל מתכוונת להרחיב את פעילותה ברשות הפלסטינית בשנים הקרובות

חממה לגידול קנאביס / אילוסטרציה: Shutterstock

הוגה מיזם קנאביס נושל מהפרויקט. מה קבע בית המשפט?

יזם פעל להקמת פרויקט לגידול קנאביס ברמת הגולן, שותפו, בעל הקרקע החקלאית ביקש להוציאו מהמיזם בטענה כי השניים לא חתמו על הסכם שותפות ולא הסדירו בכתב את חלוקת הזכויות ● בית המשפט קבע כי הצדדים הסכימו מתחילת השיתוף ביניהם על חלוקה שווה

עימותים בכנסת. לא יותר מרעש וצלצולים / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

פארסת המטרו היא רק סימפטום. הבעיה האמיתית היא הפוליטיקאים

נפילת חוק המטרו היא רק דוגמה הממחישה את גודל הכישלון של השיטה הפרלמנטרית בישראל ● במקום למשול, הפוליטיקאים - כל הפוליטיקאים, מעדיפים לצאת בהכרזות חסרות תכלית ולגלגל את הצרות שלהם ל"קורבן הבא"

סצנה מתוך קמפיין מודיבודי / צילום: צילום מסך

מה אפשר ללמוד מהקמפיין לתחתוני מחזור שהסעיר את צופי הטלוויזיה

בשבוע שבו בית המשפט בארה"ב שינה את הפסיקה בנוגע להפלות, בישראל הושק קמפיין שמסמן עוד צעד בשחרור הנשי, ומציג לראשונה דם בזמן מחזור ● איך השתנה הייצוג של נשים בקמפיינים, עד כמה מותגי המיינסטרים הם גם חלק מהמהפכה, ומתי מה שנתפס כעת כפרובוקציה יהפוך לחלק מהתרבות הפופולרית

שרת הפנים איילת שקד / צילום: מארק ישראל סלם - הארץ

הטבות המס נתקעו: אלפי דירות תמ"א 38 עלולות להתעכב

ההטבות שניתנו במסגרת חוק ההסדרים פקעו כבר לפני חצי שנה, אך בממשלה לא טרחו לחדש אותן עד היום ● בכיר באוצר: "דחו את הנושא, וכעת לא ברור מה יהיה איתו"

מבנה בנק ישראל / צילום: Shutterstock, Alon Adika

בבנק ישראל ובאוצר מסכימים: ישראל בדרך להאטה

מנהל חטיבת המחקר בבנק ישראל התייחס בוועידה השנתית של איגוד החברות הציבוריות לעדכון תחזית הצמיחה בשבוע הבא: "לא תהיה רחוקה מהקודמות" ● במקביל, מנכ"ל האוצר רמז שבנק ישראל החל באיחור את העלאות הריבית וטען: "ריבית גבוהה לא בהכרח תוביל למיתון"

סניף חברת האשראי החוץ-בנקאי יונט קרדיט בחולון / צילום: יוסי כהן

"הפרת אמונים כלפי החברה": מנכ"ל יונט קרדיט פוטר

ביונט מציינים כי החברה פנתה למנכ"ל המפוטר אזר להשיב לה במיידי, את כל הכספים שנטל ממנה שלא כדין ● כמו כן, בכוונת החברה "לנסות ולהיפרע מאזר בגין כל הנזקים שנגרמו לה" ● לאחרונה התגלו אי סדים בפעילות הצ'קים של יונט וחוסרים של מיליוני שקלים עליהם דיווחה החברה