גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בכל הנוגע לפערים מגדריים, ישראל נמצאת הרבה מאחורי אירופה

ישראל נמצאת בצמרת פערי השכר המגדריים של ה־OECD, שנייה רק לקוריאה הדרומית, עם 22.5% לטובת הגברים – יותר מפי שניים מאשר באיחוד האירופי ● רוב מדינות אירופה כבר אימצו חוקים בעשור האחרון ● בפרלמנט האירופי דנים כעת ביעד שאפתני: כל חברה עם פער העולה על 2.5%, תידרש להציג "תוכנית להשוואת השכר"

חשיפת פערי שכר / צילום: Shutterstock
חשיפת פערי שכר / צילום: Shutterstock

החוק המחייב את חשיפת פערי השכר בין נשים לגברים בחברות ציבוריות ופרטיות וכן בעמותות, שייכנס לתוקף בשבוע הבא, מקדם את ישראל צעד משמעותי לעבר "יישור קו" עם הנעשה ברוב מדינות אירופה. ואולם, ההחרגות הרבות שנכללות בו, העובדה שיהיה תקף רק לחברות פרטיות גדולות בהן מועסקים יותר מ־518 עובדים והערפל בנוגע לסנקציות שיוטלו, אם בכלל, על חברות שלא ימלאו את הדרישות הכלולות בו - עדיין מציבות את ישראל מאחורי מדינות כמו צרפת, איטליה, אוסטריה וחלק ממדינות מערב־אירופה.

מבחינת פערי השכר עצמם, המצב בישראל חמור יותר מאשר באירופה. ישראל ניצבת מאחור בנוגע למאבק בפערי שכר מגדריים, בין היתר משום שרוב מדינות מערב אירופה כבר אימצו כללים דומים לתיקון לחוק שייכנס לתוקף בישראל ב־1 ביוני כבר לפני יותר מעשור. הן גם מציגות מחויבות רבה יותר - גם ברמת המדינה וגם ברמת האיחוד האירופי - לביטול מוחלט של פערי השכר.

נכון לשנה החולפת, פערי השכר הבלתי־מתואמים בין נשים לגברים בישראל (נשים מרוויחות 22.7% פחות מגברים בישראל) יותר מכפולים מאלו באיחוד האירופי (10.8%), לפי נתוני ה־OECD.

 

נורמות לצד אפלייה ברורה

פערי שכר בין נשים לגברים קיימים עדיין בכל הכלכלות המתקדמות ביותר, והם מוסברים על ידי שורה של גורמים כגון: נורמות חברתיות שגורמות לנשים עדיין להקדיש זמן רב יותר למשפחה בהשוואה לגברים, תעסוקה במקצועות הנמצאים בשכבות הנמוכות של השכר במשק, או עבודה במשרות בעלות שכר נמוך במגזרים משגשגים, כמו גם משרות חלקיות. עם זאת, לעתים ישנה גם אפליה ברורה, באותו הארגון או החברה או המגזר העסקי, במסגרתה נשים מקבלות פחות שכר מגברים על עבודה בעלת ערך שווה. את המציאות הזאת מנסים לשנות החוקים לשקיפות פערי השכר.

מדינות שונות באירופה נוקטות מדיניות שונה. מדינות סקנדינביה, שבהן רוב העבודה חוסה תחת הסכמים קיבוציים המאפשרים מאבק מרוכז בנושא, החלו להיאבק בתופעה עוד בסוף שנות ה־90, כחלק מהמשא ומתן הקולקטיבי בין ארגוני העובדים לארגוני המעסיקים. אחריהן, לפי נציבות האיחוד האירופי שהקדישה לנושא פרסומים רבים בשנים האחרונות, הגיעו איטליה, אוסטריה, בלגיה וצרפת, שחוקקו חוקים דומים לחשיפת פערי השכר עד שנת 2010 או מעט אחרי. גרמניה ובריטניה הצטרפו למגמה רק ב־2017, וכמה מדינות במזרח אירופה לשעבר עדיין מנסחות את החקיקה שלהן בנושא. גם ספרד והולנד עדיין נמצאות בהליכי חקיקה.

הדוגמא הגרמנית מספקת הצצה לקשיים האפשריים שביישום החוק. המדינה נחשבת לאחת מארבע המדינות האירופית עם פערי השכר הגבוהים ביותר בין נשים לגברים (כ־14% לפי נתוני ה־OECD, נכון לשנת 2019), ואימוץ החוק היה כרוך במאבק לוביסטים למען ארגוני המעסיקים מחד ומאבק ציבורי מצד המפלגה הסוציאל־דמוקרטית מנגד.

בתחילה דרשה הממשלה הגרמנית כי החוק יחול רק על חברות שבהן מעל 500 עובדים, אולם בעקבות ביקורת הורידה את המספר ל־200. למרות זאת, היא קבעה שורת החרגות שהפכו את יישום החוק לבעייתי.

החברות יכולות "לשחק" עם הנתונים

במצב הנוכחי, רק חברות עם מעל 500 עובדים בגרמניה מחויבות ליזום דו"ח פנימי לבחינת פערי שכר. דוח פרטני לגבי פערי השכר בין נשים לגברים בארגון שבו יותר מ¬־200 עובדים יכול להינתן לעובדים רק עם בקשה מפורשת, מה שמרתיע עובדות רבות מלבקש זאת בשל חשש להיתפס כ"בעייתיות". בנוסף, נדרש כי יהיו לפחות שישה עובדים מהמגדר האחר באותה קטגוריית משרה כדי שהדו"ח יינתן, מה שמאפשר לארגונים "לשחק" עם הקטגוריות.

"החוק לחלוטין בלתי־אפקטיבי", אמר במרץ האחרון אחד מראשי ארגוני העובדים הגדולים בגרמניה (DFK), וקרא לשנות אותו כדי לצמצם את פערי השכר. "אף אחד לא מבקש לדעת כמה הקולגות שלו מרוויחים", דיווח ה"פרנקפורטר אלגמיינה צייטונג" (FAZ) על יישום החוק, שרבים במדינה מגדירים ככישלון ושהקואליציה החדשה שנכנסה לתפקידה לפני כחצי שנה שואפת לשפר. הנתונים הרשמיים במדינה המחושבים באופן שונה מהחישובים של ה־OECD, מראים השתפרות מינימלית בנושא, מפער שכר מגדרי של 21% ב־2017, ערב אימוץ החוץ, ל־19% בשנה שעברה.

מקור להשראה: צרפת, איסלנד ופורטוגל

מדינות אחרות באירופה יכולות אולי להעניק השראה לשינויים הדרושים. בצרפת, למשל, כל עסק או חברה שבהם יותר מ־50 עובדים חייב להציג לממשלה ולגופי הפיקוח "תוכנית פעולה להשגת שוויון מגדרי". אם הם אינם עושים זאת, הם חשופים לסנקציות מצד הרשויות. באיסלנד, שמובילה את העולם בשוויון מגדרי לפי מדד השוויון של הפורום הכלכלי העולמי (הכולל גם פערי שכר), חברות בעלות 25 עובדים ויותר צריכות להוכיח לרשויות שהן מעניקות שכר שווה לנשים ולגברים, כחלק מהדרישות הבסיסיות לקיומן.

בפורטוגל, נציגות בתוך הסוכנות הלאומית לשוויון מגדרי עוברת על כל ההסכמים הקיבוציים ומאתרת סעיפים היכולים ליצור אי־שוויון בשכר, ומבקשת לשנות אותם. באוסטריה, נדרשים מעסיקים לפרסם את השכר המינימלי למשרות שהם מעוניינים לאייש כבר בשלב חיפוש המועמדים, מה שמאפשר לנשים ולגברים להתאים את דרישות השכר שלהם.

בנוסף לצעדים המחייבים מעסיקים לשלוח מיוזמתם דוחות על פערי שכר בין נשים לגברים לעובדים, והקטנת הרף של החברות הנדרשות לעמוד בחובה זו, יכולות המדינות גם לדרוש מעסקים לערוך ביקורות פנימיות ולעמוד בדרישות שוויון שכר לנשים ולגברים. הביקורות הפנימיות הללו דומות במתכונת לביקורת חשבונאית, ודורשות הצגת נתונים מדויקים. חוקים כאלה, למשל, קיימים בצרפת, בפינלנד ובשבדיה, לפי דו"ח של ה־EUROFOND, קרן מטעם האיחוד האירופי לשיפור רמת החיים. בשתי המדינות הנורדיות האחרונות, אם יש חריגה משוויון מגדרי, החברות נדרשות על פי חוק לתקן אותה.

חובת ההוכחה לגבי אי־אפליה מגדרית

בניגוד לישראל, מספר העובדים בחברות הפרטיות הכפופות לחוק נמוך הרבה יותר, כאשר הוא עומד על 35 בדנמרק, 50 בצרפת, 30 בפינלנד ומספרים דומים במדינות מערב־אירופיות אחרות.

בעבר דווח ב"גלובס" כי בישראל נקבע המספר 518 על פי הצעתו של יו"ר ועדת העבודה והרווחה דאז, ח"כ חיים כץ, על בסיס המספר 500 ועוד ח"י (18). במקור דרשו מנסחי החוק כי הרף יעמוד על 100 עובדים בלבד, אך נתקלו בהתנגדות חריפה מצד נציגי המעסיקים. כך ירד מספר החברות הישראליות הפרטיות החייבות בדיווח מ־3,000 ל־180, לפי נתונים שהוצגו בפני הוועדה.

לחוקים על חשיפת פערי שכר, מסכימים באיחוד האירופי, לא הייתה השפעה דרמטית או מיידית על צמצום פערי השכר. אולם מומחי ה־EUROFOND מסבירים כי הדבר תלוי בעיקר בהיקף ההיענות לדרישות הממשלתיות מצד החברות ובסנקציות שמופעלות על חברות שאינן מפרסמות נתונים ובגורמים חברתיים. "פערי שכר מגדריים באיחוד האירופי עומדים בממוצע על 14.1%" נכתב בפרסום הנציבות האירופית משנת 2019, "והם השתנו רק באופן מינימלי במהלך העשור האחרון".

לצד העובדה כי מדינות רבות במזרח אירופה עדיין לא חוקקו חוקים בעניין, התקדמות מינימלית זו היא אחת הסיבות שבימים אלה האיחוד האירופי החליט להיאבק בתופעה באופן מרוכז.

הפרלמנט האירופי הצביע בחודש שעבר בעד דיונים על דירקטיבה חדשה (הליך חוקי שבמסגרתו האיחוד מורה למדינות לאמץ חוקים לאומיים בנושא מסוים), שנועדה לחשוף באופן מקיף ושיטתי את פערי השכר. הדירקטיבה תכלול חיוב של כל חברה פרטית שבה מעל 50 עובדים לחשוף את הבדלי השכר באופן מקיף, מיוזמתה. בכל מדינה שבה פערי השכר יעלו על 2.5%, הממשלה תצטרך לחייב את המעסיקים להציג "תוכנית לשוויון שכר מגדרי" שתצמצם אותו לשיעור זה, או פחות. האיחוד אף מעוניין להנפיק "תווית רשמית" לעסקים שעומדים בתקנות החדשות. התקנות גם יטילו על המעסיק את חובת ההוכחה לגבי אי־אפליה על רקע מגדרי, במקרים שיגיעו לבית משפט.

חקיקה זו, כמו היוזמות הלאומיות במדינות שונות באיחוד האירופי לחשיפת הפערים, זוכה לרוח גבית מהציבור. לפי סקרי ה-Eurobaromer השנתיים, יש רוב גדול - של בין 60% ל־70% מהציבור האירופי - לחשיפת הנתונים במטרה לצמצם את התופעה.

עוד כתבות

''מרמה במיליארדי אירו''. כרזת מבוקש של משטרת גרמניה בעניינו של יאן מרסלק / צילומים: (AP(Alexander Zemlianichenko, ויקיפדיה

האם האחראי לפשיטת הרגל הגדולה בתולדות גרמניה היה גם סוכן מודיעין רוסי?

התכתבויות שנחשפו בין יאן מרסלק, לשעבר סמנכ"ל חברת הפינטק הגרמנית וויירקארד שקרסה ואיבדה עשרות מיליארדים מכספי המשקיעים, לבין מרגלים רוסים, מראות כי פעל למען הקרמלין כבר מ־2014 ● מרסלק נמלט מהדין, אך עדויות חדשות מראות כי ארגן פריצות לבתי מתנגדי משטר, תיאם הברחת מחשבים מוצפנים לרוסיה וסייע לגנוב טלפונים של בכירים אוסטרים

ד''ר זיו קציר, ראש התוכנית הלאומית לבינה מלאכותית ברשות החדשנות, בכנס TECH IL / צילום: תמר מצפי

זיו קציר: "בעולם מעריכים מאוד את הערך המוסף שאנו מביאים לתחום ה-AI"

ד"ר זיו קציר, ראש התוכנית הלאומית לבינה מלאכותית ברשות החדשנות, הזהיר בכנס TECH IL של גלובס כי המרוץ העולמי לבינה מלאכותית מחריף: "כל מדינה מנסה לקחת את החלק הארי מהענף הצומח, ומי שלא רץ קדימה, משתרך מאחור"

רז בכר, מנהל מיקרוסופט פור סטארט-אפ ישראל / צילום: כדיה לוי

רז בכר, מנהל מיקרוסופט פור סטארט-אפ ישראל: "המלחמה הציבה את ההייטק הישראלי בפני דברים שלא ראו קודם"

רז בכר, מנהל מיקרוסופט פור סטארט-אפ ישראל, אמר בכנס TECH IL של גלובס כי כלי הבינה המלאכותית מנוצלים היטב על ידי יזמים ישראלים ● בהתייחסו למלחמה בישראל סיפר: "במהלך המלחמה ציפינו לראות האטה, אבל נהפוך הוא - ראינו עלייה בקצב הבקשות לתכנית"

שיגור מיירט ה'חץ' במהלך המלחמה / צילום: דוברות משרד הביטחון

"הדבר הכי טוב שאנחנו מכירים בשוק": ההתעניינות במערכות היירוט הישראליות בשיא

ביצועי ההגנה האווירית בשבת זכו לסיקור תקשורתי באירופה, ולגלובס נודע כי בחברות הביטחוניות בישראל נרשמה התעניינות גבוהה מהרגיל בטכנולוגיות שלהן בימים האחרונים ● בגרמניה, המדינה היחידה שרכשה את חץ 3, היוו היירוטים הוכחה לכך שההשקעה הייתה נבונה. כעת עולה במדינה השאלה: "מתי כבר היא תגן עלינו?"

מודעה המציגה נשק איראני ברחוב בטהרן, השבוע / צילום: Reuters, Majid Asgaripour

סנקציות במקום תגובה צבאית ישראלית: זו התוכנית של אירופה להתמודד עם המשבר במזה"ת

מדינות המערב מנסות בימים האחרונים לגבש בקדחתנות עיצומים חדשים על הרפובליקה האסלאמית ● המטרה: לשלוח מסר מאוחד, אבל בעיקר לשכנע את ישראל למתן את תגובתה הצבאית ● השאלה העיקרית: האם אחרי עשורים של סנקציות טהרן תחדל להעביר כסף לטרור

נועם זילברשטיין, מנכ''ל HP Indigo & Scitex, בכנס TECH IL / צילום: תמר מצפי

מנכ"ל HP Indigo, נועם זילברשטיין: "החוסן שלנו, במיוחד בעיתות משבר, הוא ששומר עלינו כמובילים עולמיים"

עם מפעל בקריית גת, תוך כדי פינוי עובדים וגיוס מילואים מסיבי, בחברת HP Indigo & Scitex, אחת המעסיקות הגדולות בהייטק הישראלי, התמודדו עם אתגרי המלחמה ● "לא מדובר בתקופה חד־פעמית, אלא במרתון שנצטרך להתמודד איתו", אמר נועם זילברשטיין, מנכ"ל החברה, במהלך כנס TECH IL של גלובס

רועי קדוש, סמנכ''ל ההשקעות בהכשרה ביטוח / צילום: שירעד שליט

הסמנכ"ל שמזהיר: "להוציא מהתיק את מניות גוגל או מיקרוסופט זו נאיביות"

רועי קדוש מהכשרה ביטוח מודה כי התמחור הגבוה בשווקים "בעייתי", וממליץ להשקיע במדדי וול סטריט במשקל שווה - כדי לנטרל את הדומיננטיות של מניות "שבע המופלאות" ● חלק מהכסף הוא מציע להשאיר כיום במזומן, כדי "לנצל הזדמנויות כשיגיעו ירידות"

חייל רוסי סוחב רחפן אוקראיני שתוקן ועודכן על ידי הצבא / צילום: ap, Russian Defense Ministry Press Service

איך נכשלו הרחפנים האמריקאים לחולל מפנה במלחמה באוקראינה?

רוב הרחפנים הקטנים של חברות אמריקאיות נכשלו בביצועיהם מול הטכנולוגיה הרוסית, ונחשבים כעת ליקרים ונוטים לתקלות ● בהיעדר פתרונות מהמערב, פנתה אוקראינה למוצרים סיניים זולים

כנס TECH IL / צילום: תמר מצפי

הסטארט־אפים הישראלים ממשיכים להוביל קדימה

כנס TECH IL של גלובס התקיים בהצלחה, בהשתתפות בכירים רבים מהתעשייה, ממשרדי הממשלה ורגולטורים מובילים ● הכנס הוכיח שדווקא בימים מאתגרים אלו, קהילת ההייטק הישראלית ממשיכה לשגשג, ליזום ולהוביל קדימה

שלט אנטי־ישראלי המציג טילים איראניים, טהרן / צילום: Reuters, Majid Asgaripour

רבים מהטילים ששוגרו מאיראן לישראל נפלו בדרך. וזו הסיבה

לפי "וול סטריט ג'ורנל", כמחצית משיגורי הטילים הבליסטיים האיראניים נכשלו או התרסקו עוד לפני הגיעם ליעד, מה שקרה גם לחלק מהכטב"מים ● רותם מי־טל, מנכ"ל חברת אסגארד, המפתחת טכנולוגיה צבאית לתעשיות הביטחוניות, מסביר בשיחה עם גלובס למה זה קרה

שר המשפטים יריב לוין, יו''ר הוועדה לבחירת שופטים / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

המערכת קורסת תחת העומס, אבל הוועדה לבחירת שופטים לא מינתה שופטים

למרות שהייתה אמורה למנות שופטים לבתי המשפט המחוזיים בתל אביב, מרכז ולבית משפט השלום בירושלים, הוועדה לבחירת שופטים התכנסה אך לא בחרה שופטים חדשים ● השופטים בישראל דנים בעשרות ומאות תיקים בו זמנית, ובינתיים בתי המשפט נותרים במחסור גדול של שופטים וקורסים תחת העומס, כך שהציבור נפגע

מירי רגב, ליכוד / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

האם הממשלה הנוכחית בלמה את הכניסה של פועלים מעזה?

השר מירי רגב טענה כי הממשלה הקודמת הכניסה פועלים מעזה. אך כך גם ממשלתה שלה ● המשרוקית של גלובס

מערכת חץ 3 / צילום: דוברות משרד הביטחון

הזמנות בשיא וביקוש מקומי: האם החברות הביטחוניות ירוויחו מהתקיפה האיראנית?

מערכות ההגנה האוויריות בישראל קיבלו חותמת משמעותית כאשר הדפו 99% מהאיומים במתקפה האיראנית ● כעת העניין במערכות מצד ממשלות מסביב לעולם מזנק, והביקושים עולים ● בתעשייה האווירית מרגיעים: "יודעים לתת איזון בין צרכי מדינת ישראל לבין הלקוחות"

מפגינה באיסטנבול מניפה דגלי פלסטין בהפגנה למען עזה. בציבור הטורקי גוברות הקריאות לניתוק הקשרים הכלכליים עם ישראל / צילום: ap, Khalil Hamra

"מרמרה 2" ודיונים על הרחבת החרם: בטורקיה מחריפים את הטון נגד ישראל

ההחלטה של טורקיה לפגוע קשות בסחר עם ישראל נובעת גם מהאיסור הישראלי להצניח סיוע בעזה, אבל בעיקר מהדרתה מדיוני השיקום של עזה, שעשויים להכניס הרבה כסף למקורביו של ארדואן ● מהלומה נוספת לסחר עלולה להיגרם ממשט מתוכנן לרצועת עזה, שטורקיה תיטול בו חלק

מגרש מכבי יפו לשעבר / צילום: תמר מצפי

מעט הצעות ומחיר נמוך בתל אביב: אקרו ואשדר זכו במכרז - 412 דירות במכבי יפו

הזכייה במכרז היא על שטח שהיה בעבר של אצטדיון מכבי יפו בתל אביב תמורת 378.5 מיליון שקל ● מדובר בסכום נמוך ב-149.5 מיליון שקל ממחיר השומה שעמדה על 528 מיליון שקל

מייסדי חברות Ermetic, Snappy ו-Pecan, שדורגו בעבר / צילומים: איל יצהר, אלעד מלכה

רווח במקום צמיחה: תובנות מהסטארט־אפים המבטיחים של השנים הקודמות

לקראת חשיפת 10 חברות הסטארט־אפ המבטיחות של גלובס לשנת 2024 ביום חמישי הקרוב, בדקנו מה אפשר ללמוד מחברות שדורגו פה בעבר וכעת מתמודדות עם מציאות שונה בחוץ ● "המשקיעים נוהרים להשקעה במספר מצומצם יותר של חברות, אך בעלות איכות גבוהה יותר"

וול סטריט / צילום: Shutterstock

נעילה מעורבת בוול סטריט; יו"ר הפד: "אין התקדמות במאבק באינפלציה"

נאסד"ק ירד ב-0.1% ● פאוול:"השגת יעד האינפלציה תיקח יותר זמן משחשבנו" ● טראמפ מדיה צללה ב-14% ● בנק HSBC ממליץ על מניית AMD ● שווי השוק של טסלה ירד בכ-40% מתחילת השנה ● השקעת ענק למיקרוסופט בחברת AI מאיחוד האמירויות ● איתן בן אליהו ימונה ליו"ר ננו דיימנשן ● באופנהיימר חיוביים לגבי פאלו אלטו ונטפליקס

לאה פרמינגר, סמנכ''לית השקעות, אלטשולר שחם / צילום: סם יצחקוב

אלטשולר בצמרת, מיטב בתחתית: אפיקי ההשקעה שמאחורי התשואות

לאה פרמינגר, סמנכ"לית ההשקעות החדשה של בית ההשקעות אלטשולר שחם, שחזר להצטיין בכל המסלולים: "החשיפה למניות פיננסים באירופה שיחקה לטובתנו" ● גם מור בלט לחיוב ברבעון, ואילו מיטב בתחתית ● מעל לכולם - הביצועים של מסלולי ה-S&P 500 שהניבו תשואה רבעונית של 12%

מארק קיובן / צילום: ap, Mark Schiefelbein

המיליארדר שהתחיל כמוכר שקיות אשפה חושף כמה מסים שילם ואומר: "אני שמח"

"אני משלם את מה שאני צריך. ארה"ב עשתה הרבה בשבילי, ואני גאה להחזיר לה במסים כל שנה", אומר המיליארדר מארק קיובן, שצפוי שלם מס של 275.9 מיליון דולר על הרווחים שלו ב-2023

חן חיים, סמנכ''לית התפעול של חברת הרחפנים XTEND ליאור סגל, מנכ''ל חברת גילוי הרחפנים, העין השלישית, חגי בלשאי, מנכ''ל חברת הרובוטיקה הצבאית רובוטיכאן בשיחה עם אסף גלעד / צילום: כדיה לוי

"פרדוקס": מנהלי חברות הרחפנים חשפו – זו הסיבה שסין מנצחת אותנו

חן חיים, סמנכ"לית התפעול של XTEND, ליאור סגל, מנכ"ל עין שלישית, וחגי בלשאי, מנכ"ל חברת רובוטיכאן, השתתפו בפאנל בכנס TECH IL של גלובס ● הם שוחחו עם אסף גלעד על הלקחים מהמלחמה, ולאן מתקדמת טכנולוגיית הרחפנים