גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המחירים עולים, והצריכה יורדת: מה עובר על שוק הירקות והפירות בישראל?

בישראל קיימים כ–60 שווקים שמחוללים פדיון שנתי של כ–3.6 מיליארד שקל. חלקם של הפירות והירקות בהכנסות האלה הולך ויורד ● למעשה, הכמות הנצרכת בארץ בכלל רושמת ירידה עקבית ב–20 השנים האחרונות ● ההשלכות רחבות, הרבה מעבר לעליות המחירים

דוכן בשוק הכרמל בתל אביב. היקף הצריכה השנתית של פירות וירקות בישראל עמד ב-2020 על 29 מיליארד שקל / צילום: Shutterstock
דוכן בשוק הכרמל בתל אביב. היקף הצריכה השנתית של פירות וירקות בישראל עמד ב-2020 על 29 מיליארד שקל / צילום: Shutterstock

הכותב הוא מנכ"ל חברת הייעוץ הכלכלי־שיווקי צ'מנסקי בן שחר ושות' 

לאן צועד ענף הקמעונאות והשיווק? מהן המגמות החדשות שיאפיינו אותו, ואילו מגמות ייכחדו? מיהם השחקנים שישרדו את קצב השינויים המהיר? מדור שבועי חדש ינתח את המצב בענף ואת העתיד שמצפה לו. לפניות ותגובות: tamir@c-bs.co.il    

ירקות ופירות הינם מוצרי מזון בסיסיים הנצרכים על ידי כלל האוכלוסייה, ומהווים מרכיב חשוב בסל המזון של משקי הבית בישראל. במשך שנים נחשבה המדינה לאחת מצרכניות התוצרת החקלאית הגדולות בעולם (ביחס לגודל האוכלוסייה), אולם ב-20 השנים האחרונות צריכת כמויות הפירות והירקות פר נפש נמצאת בירידה עקבית, בשונה מהגידול בצריכה הכללית ובצריכה לנפש.

מחירי הפירות הטריים שעלו בין השנים 2000 ל-2020 בכ-100%, ומחירי הירקות הטריים שעלו בכ-80%, הם מהגורמים העיקריים לירידה בכמויות הנצרכות. באותה התקופה, צריכת פירות וירקות טריים ירדה מכ-275 ק"ג לאדם לשנה, לכ-215 ק"ג לשנה בלבד. במקביל, כמות המגדלים בישראל קטנה, וגודל הייצור החקלאי בישראל נשאר סטטי.

בישראל קיימים כ-60 שווקים, בשטח של כ-150 אלף מ"ר. הפדיון השנתי שהם מחוללים מסתכם ב-3.6 מיליארד שקל, כ-4.5% מנתח שוק הסופרמרקטים. עם זאת, לעומת העבר, חלקם של הפירות והירקות בהכנסות ירד: בחלק מהשווקים הפתוחים הירקנים מתחלפים עם ברים ומסעדות, ולא ישובו.

דוגמה בולטת לכך היא שוק מחנה יהודה ששינה את פניו. השוק מכיל כ-350 עסקים, בשטח כולל של כ-14 אלף מ"ר. בשנת 2016, עסקי ההסעדה תפסו 33% משטחי השוק, אולם מאז הם התרחבו וכיום תופסים 45%-40% מהשטחים. בעלי הדוכנים והחנויות הישנות מעדיפים ליהנות מדמי שכירות חודשיים של 30 אלף שקל ויותר עבור החנות שלהם מאשר לעבוד בעצמם, ולכן בוחרים להשכיר אותה. כתוצאה מכך, חלק מחנויות המזון והירקות התחלפו במעדניות וחנויות מתמחות במזון ויקרות יותר, בברים ובמסעדות.

בנוסף לשווקים, בישראל פועלות כ-1,200 חנויות מתמחות של ירקנים. חלקן פזורות במרכזי הערים, ומהוות מעין "בוטיקים לירקות ופירות", וחלקן אורגניות. עם זאת, עיקר המכירות של פירות וירקות מתבצעות ברשתות השיווק, שם לירקות ופירות קיים מעמד מיוחד, ופעמים רבות הם ממוקמים בכניסה.

בטור זה נתאר את השינויים במחירים, בכמויות הנצרכות ובהרגלי הצריכה של מוצרי ירקות ופירות בארץ לאורך השנים, את הגורמים לכך וההשלכות הנגזרות.

הקשר ליוקר המחיה

אוכלוסיית ישראל מונה כיום כ-9.4 מיליון תושבים, המאוגדים בכ-2.8 מיליון משקי בית. הצריכה בישראל בכלל, וצריכת מוצרי מזון ומשקאות בפרט, מצויים בגידול עקבי. הדבר נובע לא רק כתוצאה מהגידול באוכלוסייה, אלא גם משינויים בהרגלי הצריכה ובעקבות הגידול בהכנסה הפנויה של משקי הבית.

לפי נתוני הלמ"ס, ההוצאה החודשית של משקי בית על מוצרי מזון מצויה במגמת עלייה. בשנת 2022 גודל ההוצאה החודשית על מזון בחמישון הממוצע עומד על 2,411 שקל (ללא מע"מ). מתוך זה, ההוצאה על פירות וירקות (טריים, קפואים, משומרים, יבשים ומיצי פירות) עומדת על כ-575 שקל לחודש, כלומר כ-25% (בנטרול הוצאות על ארוחות מחוץ לבית). כאשר מדובר בפירות וירקות טריים בלבד, הנתח הוא 18% בלבד.

עליית המחירים המשמעותית במחירי הירקות והפירות היא כאמור בין הגורמים העיקריים לירידה בצריכתם בישראל. היקף הצריכה הכוללת של פירות וירקות נאמד בשנת 2020 ב-29 מיליארד שקל. מתוכם, כ-24.7 מיליארד שקל הוצאו על פירות וירקות טריים (מקור: הוועדה לבחינת פערי תיווך בפירות וירקות).

בישראל, שיעור ההוצאה על מוצרי מזון ומשקאות מסך התצרוכת של משקי הבית הינו כ-16% - זאת לעומת 13.1% בצרפת, 7.8% בבריטניה ו-6.2% בארה"ב (נתוני OECD). מאחר שההוצאה על ירקות ופירות תופסת משקל גבוה יחסית בסל הצריכה הישראלי, למחירי הפירות והירקות יש קשר ישיר ליוקר המחיה. במהלך העשור האחרון עלה מדד המחירים לצרכן בשיעור מינורי של 6% בלבד, בעוד מדדי מחיר הירקות והפירות עלו בשיעורים של 25% ו-40% בהתאמה.

הפער בתמ"ג החקלאי

ב-15 השנים האחרונות חל גידול דרמטי ביבוא לישראל, בעקבות החלטות הממשלה על הגדלת מכסות היבוא. במקביל לכך, חלה ירידה בהיקף ייצוא הפירות והירקות לחו"ל, למעט במקרים ספציפיים (אבוקדו, למשל).

בין הגורמים לירידה בהיקף הייצוא ניתן למנות את הגידול בביקוש הפנימי בישראל, בעקבות גידול האוכלוסייה. בנוסף, עליית מחירי הפירות והירקות בארץ צמצמה את הפער בין הכנסות המגדלים ממכירה בארץ לבין הכנסות ממכירה בחו"ל, תוך חיסכון בעלויות השינוע לחו"ל.

חשוב גם לציין שהתוצר המקומי הגולמי של ענף החקלאות נותר כמעט ללא שינוי, בשעה שהתוצר ביתר ענפי המשק גדל באופן משמעותי. מדוע זה קרה? אמנם משנת 2000 ועד 2014 חל גידול של כ-14% בהיקף הייצור, אך מאז חלה ירידה שהביאה את סך התוצרת החקלאית בשנת 2020 להיקף דומה לזה של שנת 2000. זאת בעוד שבאותה התקופה גדלה אוכלוסיית המדינה בכ-50%. כתוצאה מכך, היקף הייצוא בענף החקלאות אף ירד במהלך השנים, בעוד שהייצוא ביתר ענפי המשק עלה באופן משמעותי.

לירידה בייצור יש כמה סיבות, הבולטת מביניהן היא שעלות המיכון, הידע והמעטפת הלוגיסטית מחייבים עיבוד שטח גדול יותר על ידי החקלאי, ובעקבות מגמה זו ירד מספר העוסקים בחקלאות ב-32% בין השנים 1995-2017. כאן עולה התהייה האם השינוי המבני בענף החקלאות והקטנת היקף הפעילות מיטיבים עם המשק הישראלי בכלל, ובטווח הזמן של משברי מזון ואחרים בפרט.

ירקות ופירות ימשיכו להיות מרכיב דומיננטי בסל המזון של משקי הבית. באם המחירים לא יירדו, השוני יתבטא בצריכה של כמויות נמוכות יותר ובהעדפת ירקות ופירות מסוימים על פני אחרים, והקמעונאים והסוחרים ימשיכו להמיר את הכמות הנמכרת במחירים גבוהים יותר.

והצרכנים? עליית מחירי הפירות והירקות הטריים בשנים האחרונות היא מגמה מדאיגה שמביאה לקיטון בכמויות שצורכים תושבי ישראל. מצופה מהמדינה שתפעל באופן מיידי לשינוי דרסטי בכללי המשחק בשוק זה, על מנת לאפשר לכל אחד לצרוך פירות וירקות בכמויות ובמגוון הנדרש לו.

עוד כתבות

''וַיָּרֶם מֹשֶׁה אֶת יָדוֹ וַיַּךְ אֶת הַסֶּלַע בְּמַטֵּהוּ פַּעֲמָיִם, וַיֵּצְאוּ מַיִם רַבִּים. וַתֵּשְׁתְּ הָעֵדָה וּבְעִירָם” / צילום: Shutterstock, תחריט גוסטב דורה

ללא מרים ואהרן, ללא משה, וללא המטה הניסי: פיתוח הארץ תלוי בהשקעה מרובה ובעבודה קשה

אבותיהם הבטיחו להם תאנים, ענבים ורימונים אך עם ישראל רואה בפועל רק נוף צחיח ● אך דווקא בשלב הזה הוא מבין שצריך להפסיק להסתמך על ענקים וניסים, ולהתחיל לעבוד קשה

מתוך ''אקדמית המטריה'' / צילום: Christos Kalohoridis/Netflix

איזו סדרה ישראלית העסיקה את כולנו השבוע?

הקליפ שהשיג כמעט 40 מיליון צפיות בארבעה ימים, הסדרה שלא אכזבה גם בעונה השלישית, החוקרת שבטוחה שמים צריכים לקבל זכויות כמו של בני אדם ו"פה לא פה לא פה פה" ● על מה כולם דיברו השבוע

ב.מ.וו X3 30e פלאג-אין / צילום: יח''צ

ב.מ.וו X3 פלאג-אין: המחיר מתחיל ב-400 אלף שקל, אבל לפחות תחסכו בדלק

ב.מ.וו X3 30e פלאג-אין המחודש מעניק לנהג תחושה יוקרתית על הכביש ונסיעה נעימה ● אמנם המחיר לא נמוך, אך החיסכון בדלק הוא משמעותי

סניף וולמארט בפילדלפיה / צילום: Associated Press, Matt Rourke

וולמארט רוכשת חברת מציאות רבודה אופטית שנוסדה ע"י ישראלים

ענקית הקמעונאות האמריקאית רוכשת סטארט-אפ אמריקאי נוסד ע"י ישראלים לאחר שלוש שנים של עבודה משותפת ● הטכנולוגיה של סבן מאפשרת לרכוש מוצרי אופטיקה באמצעות מראה דיגיטלית

מחירי הדלק מעמידים למבחן את התיאבון האמריקאי למלחמה קרה חדשה נגד רוסיה

ביידן, הלכוד בין יעדי שינוי האקלים והאינפלציה, צריך להסתכל לעבר גרמניה ואיך המפלגה הירוקה שם התאימה את מדיניות האנרגיה שלה

אפליקציית וואטסאפ / צילום: Shutterstock, Wachiwit

"אמנון המתמלל": המיזם של הישראלי שמאס בהודעות קוליות בוואטסאפ

לשילה מגן נמאס מההודעות הקוליות בוואטסאפ, והוא ניסה למצוא פתרון שיהפוך אותן לטקסט ● הפתרון שלו הוא בוט שמופיע כאיש קשר באפליקציה וממיר את ההקלטה להודעה כתובה ● לרוב השירות מספק את הסחורה, אך מומחי פרטיות מזהירים: שימו לב לאותיות הקטנות

אורטל פלג, בונה כלי נגינה / צילום: איריס כץ

איפה מוצאים אירוע מיוחד לבעלי אוזן מוזיקלית ונפש פיוטית?

מחפשים הפתעה ליום הולדת? טיול מיוחד לחובבי טבע צמחונים? ספא שווה? מקום מיוחד להצעת נישואים? יש את מי לשאול!

מייסד ומנכ''ל רשת תמנון, ברוך ריינר / צילום: יוסי כהן

בעלי רשת האופנה שלא רוצה למכור באונליין, להנפיק או לעבוד עם עזריאלי

מעטים בעולם העסקי מכירים מקרוב את ברוך ריינר, שייסד את תמנון לפני כ–30 שנה. הוא גם לא מנהל מערכות יחסים עם המתחרים, למרות שיש לו דעה מאוד מגובשת על האופן השגוי שבו הם מתנהלים ● עכשיו, בראיון מקיף ראשון, הוא מדבר על אלה שגורסים עודפים כדי שהמותג לא ייפגע, טוען שלא משתלם לעבוד עם עזריאלי, מסביר למה הנפקה היא לא רעיון טוב, ובוחר את המיצוב שנכון לו: "אנחנו חיית הטרף של השוק"

פתיחת מסחר של חברת פאגאיה בנאסד''ק / צילום: עידו איז'ק  - יח''צ

התרסקה: בפחות משבוע איבדה פאגאיה כ-70% משווייה במיזוג ל-SPAC

שווי חברת הפינטק מישראל צנח ביותר מ-5.5 מיליארד דולר לעומת שווייה במיזוג

הדליפה במניפת צאלים / צילום: רשות הטבע והגנים

כבר חודש שכיל מזהמת את הטבע, ואף רשות לא עוצרת אותה

בזמן שהיא מתגאה מעל כל במה בקיימות, השקעות בסביבה ובאחריות תאגידית, כיל חזרה להפעיל ללא תיאום עם הרגולטור תעלה המזרימה מי תמלחת לקרקע, וזורעת הרס תוך הרג של ערכי טבע מוגנים ● לפי מידע שהגיע לגלובס, אושר לחברה חלחול של 2% מההזרמה, וכעת כלל לא ברור אם ניתן לעצור את פעילותה ● כך ביקשה כיל הקלות מהמשרד להגנת הסביבה לאחר הפרת הוראות סביבתיות, וקיבלה את מבוקשה

ד''ר גליה ברקאי מדגימה את השירות החדש / צילום: דוברות שיבא

בשיבא מקדמים את הרפואה הדיגיטלית

במסגרת שבוע החדשנות ARC Summit שנערך בימים אלה בבית החולים שיבא, חטיבת אשפוז הבית שיבא Beyond השיקה שירות ייחודי: אשפוז בית לנשים בדיכאון במהלך ההיריון ולאחר הלידה ● וגם: ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק יכהן כיו"ר משותף בחברת הטל-רפואה שח"ל, הנסחרת בבורסה של שווייץ ● אירועים ומינויים

מתוך הפרסומת של מודיבודי / צילום: צילום מסך

מה אפשר ללמוד מהקמפיין לתחתוני מחזור ועוד כתבות שאהבתם השבוע

גלובס מלקט 5 כתבות (אולי קצת יותר) שאהבתם מהשבוע האחרון וכדאי להקדיש להן עוד קריאה • השבוע: תחנת הרכבת בקריית שמונה, ביט עובר דירה, הרובע החדש של תל אביב ועובדים שעושים "גוסטינג"

מחאת המורים, רחבת מוזיאון תל אביב / צילום: שלומי יוסף

טריוויה: כמה זמן נמשכה שביתת המורים הארוכה ביותר בישראל, ומתי התקיימה?

מתי והיכן הותקן הכספומט הראשון בעולם ואיזה פרט ביוגרפיה חולקים אילון מאסק וג'וני דפ? הטריוויה השבועית ● הטריוויה השבועית

בחירות / צילום: מארק ישראל סלם - הארץ

הכנסת אישרה חקיקה שתשים סוף לפרסום אנונימי בזמן בחירות

הבוקר אושר חוק המחייב שקיפות בקמפיינים פוליטיים בתקופת בחירות ● על פי החוק החדש, תחול חובת השקיפות על כל פרסום של מפלגה או פרסום המופץ בתשלום, כולל טוקבקים ● "חובת זיהוי מפרסמי תעמולה בדיגיטל בבחירות הקרובות היא לא פחות מרעידת אדמה"

בניין הנאסד''ק בניו יורק / צילום: תמר מצפי

נעילה חיובית בוול סטריט; מניות יצרניות השבבים ירדו

אמש וול סטריט נסגרה בירידות: מדד הנאסד"ק רשם ירידה של 1.3%, הדאו ג'ונס ירד ב-0.8% ומדד S&P 500 נסוג בכ-0.9% ● מיקרון טכנולוגיה נופלת בכ-6% לאחר שהחברה פרסמה תחזית מאכזבת לרבעון הרביעי והזהירה כי תיתכן פגיעה במכירות הסמארטפונים ● בשוק הסחורות, חבית נפט ברנט נסחרת סביב 108 דולר, בעוד חבית נפט גולמי נסחרת סביב 105 דולר

בניית דירות חדשות / צילום: Shutterstock, Yuri Dondish

ראשי רשויות מוחים נגד האוצר שבלם תקצוב רשויות המאיצות בנייה למגורים

משרד האוצר מתמהמה באישור החלטת מועצת רשות מקרקעי ישראל ומשרד הבינוי לתקצוב רשויות ב-30 אלף שקל עבור כל יחידת דיור שתשווק ● ברשויות המקומיות טוענים כי המשרד פועל כך בכוונה תחילה: "הפקידות במשרד האוצר מנסה לטרפד בכל דרך את יישום ההחלטה" ● משרד האוצר בתגובה: "בוחנים את ההחלטה"

פאינה קירשנבאום בדיון בערעור על גזר דינה / צילום: רפי קוץ

השופטים הציעו לפאינה קירשנבאום לחזור מהערעור על הרשעתה ורמזו: נקל בעונשה

ראש ההרכב השופט בעליון יצחק עמית רמז כי אם פאינה קירשנבאום תקבל אחריות על מעשיה בדרך של חזרה מהערעור, בית המשפט יפחית מעונש המאסר בן ה-10 שנים שהוטל עליה

טקס פרישת השופט ג'ורג' קרא, בית המשפט העליון / צילום: יונתן זינדל/פלאש 90

חוות דעת של היועמ"שית עשויה להשפיע דרמטית על אסטרטגיית הפרסום באינטרנט

במסגרת תביעה ייצוגית קובעת בהרב־מיארה שאתרי תוכן אחראים לוודא כי קטינים אינם נחשפים לתוכן אסור ● העמדה רלוונטית הן לאתרים ישראליים והן לענקיות תוכן כמו פייסבוק ● מאחר שהורים וילדים משתמשים לעתים באותו מחשב, המשמעות היא הגבלת התאמת הפרסומות להיסטוריית הגלישה

ירידות בבורסה / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הירידות בבורסה החריפו בסיום: מדד ת"א 90 צנח ב-2.7% בנעילה

המסחר בבורסה הושפע מהירידות החדות בוול סטריט ומדד ת"א 35 ננעל בירידה של 1.9%, מדד הנפט והגז נפל ב-3.8% ומדד מניות הביטוח ירד ב-3.6% ● מחזור המסחר הסתכם בכ-2.4 מיליארד שקל

מנסור עבאס עם יאיר לפיד במליאת פיזור הכנסת / צילום: רפי קוץ

כיצד עמדו המפלגות בהסכמים הקואליציוניים, ומה ניתן ללמוד מזה

מבדיקת המרכז להעצמת האזרח עולה כי ביחס לזמן הכהונה הקצר, הממשלה היוצאת רשמה הישגים ביצועיים רבים מקודמותיה ● המצטיינת במימוש ההסכמים הקואליציוניים היא רע"ם, עם ביצוע של 63% מסעיפי המדיניות שהתחייבה להם ● המפלגה הגדולה בממשלה, יש עתיד, הגיעה ל־53% בלבד