גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המחירים עולים, והצריכה יורדת: מה עובר על שוק הירקות והפירות בישראל?

בישראל קיימים כ–60 שווקים שמחוללים פדיון שנתי של כ–3.6 מיליארד שקל. חלקם של הפירות והירקות בהכנסות האלה הולך ויורד ● למעשה, הכמות הנצרכת בארץ בכלל רושמת ירידה עקבית ב–20 השנים האחרונות ● ההשלכות רחבות, הרבה מעבר לעליות המחירים

דוכן בשוק הכרמל בתל אביב. היקף הצריכה השנתית של פירות וירקות בישראל עמד ב-2020 על 29 מיליארד שקל / צילום: Shutterstock
דוכן בשוק הכרמל בתל אביב. היקף הצריכה השנתית של פירות וירקות בישראל עמד ב-2020 על 29 מיליארד שקל / צילום: Shutterstock

הכותב הוא מנכ"ל חברת הייעוץ הכלכלי־שיווקי צ'מנסקי בן שחר ושות' 

לאן צועד ענף הקמעונאות והשיווק? מהן המגמות החדשות שיאפיינו אותו, ואילו מגמות ייכחדו? מיהם השחקנים שישרדו את קצב השינויים המהיר? מדור שבועי חדש ינתח את המצב בענף ואת העתיד שמצפה לו. לפניות ותגובות: tamir@c-bs.co.il    

ירקות ופירות הינם מוצרי מזון בסיסיים הנצרכים על ידי כלל האוכלוסייה, ומהווים מרכיב חשוב בסל המזון של משקי הבית בישראל. במשך שנים נחשבה המדינה לאחת מצרכניות התוצרת החקלאית הגדולות בעולם (ביחס לגודל האוכלוסייה), אולם ב-20 השנים האחרונות צריכת כמויות הפירות והירקות פר נפש נמצאת בירידה עקבית, בשונה מהגידול בצריכה הכללית ובצריכה לנפש.

מחירי הפירות הטריים שעלו בין השנים 2000 ל-2020 בכ-100%, ומחירי הירקות הטריים שעלו בכ-80%, הם מהגורמים העיקריים לירידה בכמויות הנצרכות. באותה התקופה, צריכת פירות וירקות טריים ירדה מכ-275 ק"ג לאדם לשנה, לכ-215 ק"ג לשנה בלבד. במקביל, כמות המגדלים בישראל קטנה, וגודל הייצור החקלאי בישראל נשאר סטטי.

בישראל קיימים כ-60 שווקים, בשטח של כ-150 אלף מ"ר. הפדיון השנתי שהם מחוללים מסתכם ב-3.6 מיליארד שקל, כ-4.5% מנתח שוק הסופרמרקטים. עם זאת, לעומת העבר, חלקם של הפירות והירקות בהכנסות ירד: בחלק מהשווקים הפתוחים הירקנים מתחלפים עם ברים ומסעדות, ולא ישובו.

דוגמה בולטת לכך היא שוק מחנה יהודה ששינה את פניו. השוק מכיל כ-350 עסקים, בשטח כולל של כ-14 אלף מ"ר. בשנת 2016, עסקי ההסעדה תפסו 33% משטחי השוק, אולם מאז הם התרחבו וכיום תופסים 45%-40% מהשטחים. בעלי הדוכנים והחנויות הישנות מעדיפים ליהנות מדמי שכירות חודשיים של 30 אלף שקל ויותר עבור החנות שלהם מאשר לעבוד בעצמם, ולכן בוחרים להשכיר אותה. כתוצאה מכך, חלק מחנויות המזון והירקות התחלפו במעדניות וחנויות מתמחות במזון ויקרות יותר, בברים ובמסעדות.

בנוסף לשווקים, בישראל פועלות כ-1,200 חנויות מתמחות של ירקנים. חלקן פזורות במרכזי הערים, ומהוות מעין "בוטיקים לירקות ופירות", וחלקן אורגניות. עם זאת, עיקר המכירות של פירות וירקות מתבצעות ברשתות השיווק, שם לירקות ופירות קיים מעמד מיוחד, ופעמים רבות הם ממוקמים בכניסה.

בטור זה נתאר את השינויים במחירים, בכמויות הנצרכות ובהרגלי הצריכה של מוצרי ירקות ופירות בארץ לאורך השנים, את הגורמים לכך וההשלכות הנגזרות.

הקשר ליוקר המחיה

אוכלוסיית ישראל מונה כיום כ-9.4 מיליון תושבים, המאוגדים בכ-2.8 מיליון משקי בית. הצריכה בישראל בכלל, וצריכת מוצרי מזון ומשקאות בפרט, מצויים בגידול עקבי. הדבר נובע לא רק כתוצאה מהגידול באוכלוסייה, אלא גם משינויים בהרגלי הצריכה ובעקבות הגידול בהכנסה הפנויה של משקי הבית.

לפי נתוני הלמ"ס, ההוצאה החודשית של משקי בית על מוצרי מזון מצויה במגמת עלייה. בשנת 2022 גודל ההוצאה החודשית על מזון בחמישון הממוצע עומד על 2,411 שקל (ללא מע"מ). מתוך זה, ההוצאה על פירות וירקות (טריים, קפואים, משומרים, יבשים ומיצי פירות) עומדת על כ-575 שקל לחודש, כלומר כ-25% (בנטרול הוצאות על ארוחות מחוץ לבית). כאשר מדובר בפירות וירקות טריים בלבד, הנתח הוא 18% בלבד.

עליית המחירים המשמעותית במחירי הירקות והפירות היא כאמור בין הגורמים העיקריים לירידה בצריכתם בישראל. היקף הצריכה הכוללת של פירות וירקות נאמד בשנת 2020 ב-29 מיליארד שקל. מתוכם, כ-24.7 מיליארד שקל הוצאו על פירות וירקות טריים (מקור: הוועדה לבחינת פערי תיווך בפירות וירקות).

בישראל, שיעור ההוצאה על מוצרי מזון ומשקאות מסך התצרוכת של משקי הבית הינו כ-16% - זאת לעומת 13.1% בצרפת, 7.8% בבריטניה ו-6.2% בארה"ב (נתוני OECD). מאחר שההוצאה על ירקות ופירות תופסת משקל גבוה יחסית בסל הצריכה הישראלי, למחירי הפירות והירקות יש קשר ישיר ליוקר המחיה. במהלך העשור האחרון עלה מדד המחירים לצרכן בשיעור מינורי של 6% בלבד, בעוד מדדי מחיר הירקות והפירות עלו בשיעורים של 25% ו-40% בהתאמה.

הפער בתמ"ג החקלאי

ב-15 השנים האחרונות חל גידול דרמטי ביבוא לישראל, בעקבות החלטות הממשלה על הגדלת מכסות היבוא. במקביל לכך, חלה ירידה בהיקף ייצוא הפירות והירקות לחו"ל, למעט במקרים ספציפיים (אבוקדו, למשל).

בין הגורמים לירידה בהיקף הייצוא ניתן למנות את הגידול בביקוש הפנימי בישראל, בעקבות גידול האוכלוסייה. בנוסף, עליית מחירי הפירות והירקות בארץ צמצמה את הפער בין הכנסות המגדלים ממכירה בארץ לבין הכנסות ממכירה בחו"ל, תוך חיסכון בעלויות השינוע לחו"ל.

חשוב גם לציין שהתוצר המקומי הגולמי של ענף החקלאות נותר כמעט ללא שינוי, בשעה שהתוצר ביתר ענפי המשק גדל באופן משמעותי. מדוע זה קרה? אמנם משנת 2000 ועד 2014 חל גידול של כ-14% בהיקף הייצור, אך מאז חלה ירידה שהביאה את סך התוצרת החקלאית בשנת 2020 להיקף דומה לזה של שנת 2000. זאת בעוד שבאותה התקופה גדלה אוכלוסיית המדינה בכ-50%. כתוצאה מכך, היקף הייצוא בענף החקלאות אף ירד במהלך השנים, בעוד שהייצוא ביתר ענפי המשק עלה באופן משמעותי.

לירידה בייצור יש כמה סיבות, הבולטת מביניהן היא שעלות המיכון, הידע והמעטפת הלוגיסטית מחייבים עיבוד שטח גדול יותר על ידי החקלאי, ובעקבות מגמה זו ירד מספר העוסקים בחקלאות ב-32% בין השנים 1995-2017. כאן עולה התהייה האם השינוי המבני בענף החקלאות והקטנת היקף הפעילות מיטיבים עם המשק הישראלי בכלל, ובטווח הזמן של משברי מזון ואחרים בפרט.

ירקות ופירות ימשיכו להיות מרכיב דומיננטי בסל המזון של משקי הבית. באם המחירים לא יירדו, השוני יתבטא בצריכה של כמויות נמוכות יותר ובהעדפת ירקות ופירות מסוימים על פני אחרים, והקמעונאים והסוחרים ימשיכו להמיר את הכמות הנמכרת במחירים גבוהים יותר.

והצרכנים? עליית מחירי הפירות והירקות הטריים בשנים האחרונות היא מגמה מדאיגה שמביאה לקיטון בכמויות שצורכים תושבי ישראל. מצופה מהמדינה שתפעל באופן מיידי לשינוי דרסטי בכללי המשחק בשוק זה, על מנת לאפשר לכל אחד לצרוך פירות וירקות בכמויות ובמגוון הנדרש לו.

עוד כתבות

הראלי בוול סטריט יימשך? זה מה שמלמדת ההיסטוריה

מדד המניות המוביל S&P 500 עשוי לסיים את הרבעון הראשון עם עלייה של 10% ● האם ניתן להסיק מכך שהמשך השנה יתאפיין בראלי? לפי מחקרים של כמה גופי השקעות, החדשות הרעות נוטות להגיע במחצית השנה השנייה

מבצע לתשלום חלקי על דירה על הנייר / צילום: דרור מרמור

מספר הדירות שנרכשות רק עולה, אז למה נתוני המשכנתאות נמוכים?

נתוני המשכנתאות החדשות שניטלו ממשיכים לדשדש כבר כמה חודשים, למרות העלייה ברכישת דירות ● האם מבצעי הקבלנים המאפשרים לשלם רק 10% בתשלום הראשון ואת היתר במסירה, יתבטאו במשכנתאות בעוד שנתיים־שלוש?

צילום: ap, AP23024601572019_e5rllq

וול סטריט סגרה את הרבעון הראשון הטוב ביותר מאז 2019; מדד S&P 500 שבר שיא חדש

שיא חדש גם לדאו ג'ונס ● סיכום הרבעון הראשון באירופה: השווקים עלו בכ-7% ● בלומברג: "שוק הקקאו קורס", וולס פארגו: "עליית המחיר תגולגל אל הצרכנים" ● מייסד בורסת הקריפטו FTX נידון ל-25 שנות מאסר ● הצמיחה בארה"ב עמדה על 3.4%, יותר מהצפוי ● ג'יי.פי מורגן: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו" ● מחר "יום שישי הטוב" אין מסחר בוול סטריט ובמדינות רבות אחרות

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Mosa'ab Elshamy), אתר החברה, שאטרסטוק

באפריקה הצעירים מנצחים, וביפן מייצרים חיתולים רק בשביל קשישים

בסנגל בוחרים נשיא חדש וצעיר, ובאירופה רוצים להפקיע את הריבית הרוסית ● בינתיים, סין נזכרת שהיא אינה רוצה בחורבן המערב, וארה"ב מנסה למנוע את מושחתי העולם מלהלבין בנדל"ן ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם 

חרדים בלשכת הגיוס / צילום: מיטב ודובר צה''ל

בג"ץ: לעצור תשלומים לישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים החל מה-1 באפריל

בג"ץ הוציא את צו הביניים בשל היעדר מקור חוקי להעברת התשלומים ● וכעת, מיום שני הקרוב יופסק התקצוב לתלמידי ישיבות שחייבים בגיוס ● השופטים אימצו עמדה מחמירה מזו של היועמ"שית ● התנועה לאיכות השלטון: "צו הביניים הזה מהווה צעד תקדימי בדרך לשוויון, וציבור המשרתים מודה לבית המשפט על החלטתו החשובה"

קבוצת רוכבי אופניים עם טל ברודי. מימין: ריבה פרידמן בורוביק / צילום: דבורין תקשורת

מקבוצות אופניים ועד קבלת פנים בחזרה לבית: הארגון שמלווה מפונים במלחמה

מאז פרוץ המלחמה מלווה ארגון "הרוח הישראלית" אלפי משפחות של מפונים, ואף גייס תרומות בהיקף של 2.5 מיליון שקל ● מ"מ המנכ"לית, ריבה פרידמן בורוביק: "האתגר הגדול הוא שיקום הקהילות"

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

בורסת ת"א ננעלה ביציבות; אלקטריאון זינקה ב-18%, ישראכרט ב-8%

אל על השלימה גיוס של 100 מיליון דולר, המנייה עולה ב-4% ● הבורסה בת"א מסכמת רבעון ראשון בעליות נאות במדדים המובילים ● לאומי על הדולר המתחזק: "מציע למשקיעים הצעה שאי אפשר לסרב לה" ● באופנהיימר צופים "רוח גבית לשוק המניות האמריקאי לפחות עד שנת 2025"

ינקי קוינט, מנכ''ל רמי ומ''מ מנהל רשות החברות / צילום: יוסי זמיר

מתחנות כוח ועד מוסכי רכבת: בענף התשתיות טוענים שרמ"י תוקעת מיזמים

בפנייה דחופה מבקשים במינהל התכנון מרשות מקרקעי ישראל לשחרר היתרים למיזמי תשתית לאומיים ● ברקע זה, גורמים בענף טוענים כי פרויקטים גדולים, בהם תחנות כוח ומוסכים של הרכבת הקלה, תקועים בגלל התנהלות הרשות ● רמ"י: "חלק מהפרויקטים יצאו לדרך"

מערכת ReDrone של אלביט / צילום: אלביט מערכות

הנקמה של פוטין בהודו, ומערכת יירוט הרחפנים החדשה של אלביט

אלביט הציגה ללקוחות אירופאיים את מערכת היירוט המתקדמת שלה, אלג'יריה מצאה מענה בסין מול עוצמת המל"טים מתוצרת ישראל, ארה"ב שמה את מבטחה בלייזר, והנקמה של פוטין בראש ממשלת הודו • השבוע בתעשיות הביטחוניות

המדינה החדשה שמצטרפת להליך נגד ישראל בהאג

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: רוב האמריקאים מתנגדים להמשך המלחמה, הממשלה הצרפתית מצהירה שלא סיפקה נשק לישראל מאז ה-7 באוקטובר, ואירלנד מצטרפת לתביעה נגד ישראל בהאג ● כותרות העיתונים בעולם 

בנימין נתניהו ואריה דרעי / צילום: עמוס בן גרשום, לע''מ

דרעי: "בג"ץ מתעמר בלומדי התורה, אות קין", גנץ: "בג"ץ פסק את המובן מאליו" | התגובות הפוליטיות על צו הביניים

הפוליטיקאים הגיבו על החלטת בג"ץ שקיבל את עמדת היועמ"שית ● גולדקנופף: "אות קלון וביזיון, ניאבק בכל דרך על זכותו של כל יהודי ללמוד תורה ולא נתפשר" ● דרעי: "מבין את הלוחמים שלא רוצים לשרת עכשיו בצבא" ● גנץ: "הגיעה העת שהממשלה תעשה את המובן מאליו"

משה ארבל, שר הפנים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בעקבות חשיפת גלובס: השר ארבל קורא לנתניהו לאפשר כניסת פועלי בניין פלסטינים לישראל

שר הפנים מציין במכתבו: "גוברות ההערכות כי אלפי פועלים פלסטיניים מיהודה ושומרון מועסקים שלא כדין בענף" ● הוא קורא לראש הממשלה לבחון הסדרה של הכנסת הפועלים לישראל, בין היתר על ידי בחינה פרטנית של כל פועל והגבלת גיל

ישראל תקפה בשדה התעופה בסוריה / צילום: נלקח מרשתות חברתיות לפי סעיף 27 א' לזכויות יוצרים

דיווח: לפחות 33 נהרגו בתקיפה בחלב, בהם אנשי חיזבאללה ואזרחים

בין ההרוגים בתקיפה בנמל התעופה בחלב ישנם גם חיילים מצבא אסד, דווח כי מערכות ההגנה האווירית הופעלו • מוקדם יותר נפצעו 2 בתקיפה שיוחסה לישראל באזור דמשק • דובר צה"ל עדכן כי בכיר חמאס חוסל בפעילות בבית החולים שיפא ● עדכונים בולטים

ניסאן X-TRAIL / צילום: יח''צ

המכונית של ניסן שמוכיחה: שוק הבנזין עדיין חי ובועט

ניסאן X-TRAIL, הטורבו-בנזין החדשה של ניסאן, מוכיחה שגרסאות הבנזין לא אמרו את המילה האחרונה: היא זריזה, נוחה ומרווחת

מרכז תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בעל דירה סירב לחתום על פרויקט תמ"א וזכה ב־320 אלף שקל נוספים

בעל דירה בפרויקט תמ"א 38 בת"א, שהוא גם בעלים של חלק מהחצר, ביקש פיצוי של 1.2 מיליון שקל ● המפקחת על המקרקעין קבעה בהסכמת הצדדים כי אכן מגיע לו פיצוי תמורת חתימתו

ראסל אלוונגר, מנכ''ל טאואר סמיקונדקטור / צילום: ענבל מרמרי

ראסל אלוואנגר: "אני חייב הרבה לישראל. היא אפשרה לטאואר להפוך למה שהיא"

טאואר הייתה האקזיט המדובר של 2022, אולם הצעת הרכישה החלומית של אינטל נפלה ● המנכ"ל ראסל אלוואנגר ניצל אותה כדי להכניס רגל בדלת למפעל של אינטל בניו מקסיקו: "זו לא הייתה סטירת לחי גדולה. יש לנו עכשיו קיבולת ייצור" ● את דעותיו על המצב בישראל הוא שומר לעצמו: "להעיר על הנושא זה כמו להתארח אצל מישהו לארוחת ערב ולהגיד לו שהבית מבולגן"

מנכ''ל האוצר שלומי הייזלר בוועידת מרכז הנדל''ן באילת / צילום: נאו מדיה

מנכ"ל האוצר נגד מנהל רשות המסים: "מס דירה שלישית ירחיק משקיעים משוק הנדל"ן"

לפי מנכ"ל האוצר, שלומי הייזלר, החזרת "מס דירה שלישית" כבר בתקציב הקרוב לא נמצאת על הפרק ● על הביקורת שהעביר ינקי קוינט בכנס התשתיות של גלובס בשבוע שעבר, הוא עונה: "אמירות חמורות ואין בהן דבר וחצי דבר. באוצר יש אנשים מופלאים" ● וזו התוכנית שלו למלא את קופת המדינה, נוכח הגירעון המחמיר

מטבעות דיגיטליים / אילוסטרציה: Shutterstock

מחיר הזהב זינק במרץ ב-9.8%; הביטקוין צמוד ל-70 אלף דולר למטבע

היום חוגגים את יום שישי הטוב, ולכן לא יתקיים מסחר בבורסות אירופה ובוול סטריט ● אמש ננעלה וול סטריט בירוק, מדד ה-S&P 500 שבר שיא בפעם ה-23 מתחילת השנה ● מחיר הביטקוין עומד על כ-69.7 אלף דולר למטבע ● נעילה ירוקה באסיה, מדד שנגחאי עלה ב-1%

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

מלך השכר של ת"א: המנכ"ל שהרוויח כ-90 מיליון שקל ב-2023

עיקר התגמול של מנכ"ל נייס ברק עילם – הוני ● במשך שנותיו כמנכ"ל נייס צבר תגמולים בהיקף של כ-460 מיליון שקל לפי שער החליפין הנוכחי ● שכר של כ-17 מיליון שקל למנכ"ל אלביט אשתקד

פרויקט תמ''א 38 בחיפה / צילום: פאול אורלייב

משרד המשפטים יוזם: יזמי התחדשות עירונית יתחייבו מראש על מועד מסירת הדירות

שורת תקנות שיזם משרד המשפטים, שיידונו בקרוב בוועדת הפנים של הכנסת, יחייבו יזמי התחדשות עירונית במתן מועדי מקסימום לאישור תוכנית הפרויקטים שלהם ואכלוס הדירות שהם מקימים ● תקנות בולטות נוספות הן חשיפת ערבויות מחייבות, גילוי ניגוד אינטרסים של היזמים, וידוא שהדיירים מבינים את ההסכם ועוד