גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מודל עסקי כושל ומסיבות ראווה: חטאי הסטארט־אפים שהובילו למשבר בהייטק

השקעות בלי בדיקה מינימלית, בזבוז על דברים שלא תורמים ליעילות ומודל שמייצר יותר הפסדים מרווחים ● אלו חלק מהפרקטיקות הבעייתיות שהשתרשו בשוק הסטארט־אפים בהשפעת הכסף הזול ● כעת, התקופה מגיעה לסופה, חברות סוגרות פעילות ומפטרות עובדים, והשוק מתעורר מהאשליה

מודל עסקי כושל ומסיבות ראווה. משבר ההייטק / צילום: Shutterstock, Tomas Simkus
מודל עסקי כושל ומסיבות ראווה. משבר ההייטק / צילום: Shutterstock, Tomas Simkus

שבוע בלבד עבר מאז סטארט-אפ משלוחי המכולת אבו (AVO) צימצם את פעילותו ופיטר את מרבית עובדיו, וכבר הגיעה נפילה של סטארט־אפ נוסף. השבוע זה היה תורה של חברת הבינה המלאכותית ביונד מיינדס (BeyondMinds) - תוכניות המכירה שלה נפלו, החברה נסגרה ו־60 מעובדיה הלכו הביתה.

בענף ההייטק רבים משוכנעים שזאת תחילת מגמה מדאיגה. אחרי שנים בהן נראה כי כולם מסביב מצליחים ומשגשגים, בחודשים הבאים אנחנו צפויים לראות עוד ועוד חברות פתאום כושלות.

בשנתיים האחרונות הוזרמו סכומי שיא חסרי תקדים להשקעה בסטארט-אפים בעולם ובישראל, וכעת, נראה שהמוזיקה מתחילה להיעצר. בהשפעת הריבית העולה, האינפלציה הגואה והקריסה במניות הטכנולוגיה בוול סטריט, הואט משמעותית המימון לסטארט־אפים. העצירה עוד לא באה לידי ביטוי בצורה מלאה בנתונים, שמדווחים ומתעדכנים תמיד באיחור, אך משקיעים מספרים על שיתוק כמעט מוחלט בהשקעות בסטארט-אפים בשלבי צמיחה מתקדמים. כולם מסביב מחכים ומנסים להבין לאן מתקדמים מכאן.

דווקא עכשיו כשהטירוף דועך, קל יותר להביט על הפרקטיקות הבעייתיות שהתפתחו בשוק הסטארט-אפים בימי הכסף הזול והזמין של השנתיים האחרונות: ממותו של תהליך בדיקת הנאותות במסגרת השקעות (Due Diligence) ועד בזבזנות מוגברת שאימצו סטארט-אפים, אפילו כאלה שנמצאים עדיין בתחילת הדרך. פרקטיקות אלו, "חטאים" של ימי השפע אם תרצו, עשויים לחזור ולרדוף את הענף ככל שהמשבר הנוכחי יחריף.

1. לא בודקים ומשקיעים על עיוור

"כשגייסנו מימון בשנה שעברה, כל תהליך בדיקת הנאותות שלנו נמשך שתי פגישות בלבד עד שקיבלנו מזכר הבנות (Term-Sheet). פעם תהליך בדיקה כזה היה לוקח 6-8 שבועות ואשתקד זה התכווץ לחמישה ימים", מספר מנכ"ל של סטארט-אפ שגייס עשרות מיליוני דולרים. "המשקיעים שלנו הסתכלו על המצגת - שהיו בה נתונים על הכנסות, צמיחה ורשימת לקוחות - ובזה הכל הסתכם. אף אחד לא ביקש מאיתנו אקסל עם נתונים נוספים, אף אחד לא ראיין את ההנהלה שלנו ואף אחד לא ניסה לשוחח עם הלקוחות".

האחריות לכיווץ תהליך בדיקת הנאותות הקלאסי של ההשקעה מיוחסת בעיקר לקרנות ענק זרות, שבהשפעת הריבית האפסית והזרמות הכסף של הפדרל ריזרב לכלכלה האמריקאית קיבלו מיליארדי דולרים לניהול. קרנות גובות דמי ניהול כאחוז מהסכום שהן מנהלות, ולכן יש להן אינטרס ברור לקחת על עצמן ניהול של יותר כסף, גם אם הן לא יכולות לעשות זאת בצורה טובה מספיק.

חלק מקרנות אלו, כמו טייגר גלובל ו-Coatue, הן במקור קרנות גידור שהתמחו בהשקעה במניות בשוק הציבורי, אך משם התרחבו להשקעה גם בסטארט-אפים פרטיים, במטרה לתפוס הצלחות בשלב מוקדם יותר.

 

שחקנים אחרים שהובילו את המגמה היו קרנות הון סיכון מסורתיות יותר, כמו אינסייט פרטנרס, שפשוט גדלו במהירות בכמות הכסף שנמצא תחת ניהולן. הוויתור על בדיקת הנאותות סחף גם פירמות ישראליות, שהפנימו כי עליהן להכריע אפילו בתוך יום אחד האם הן נכנסות להשקעה, כדי לא לפספס אותה לגמרי.

המספרים מתארים את הסיפור הכי טוב: ב-2020 ניהלה טייגר גלובל קרן של 3.75 מיליארד דולר להשקעה בסטארט-אפים. ב-2022 הקרן שניהלה כבר גדלה פי שלושה והגיעה ל-12.7 מיליארד דולר. כדי לפזר מספיק צ’קים, לסיים את הקרן תוך שנה ולגייס חדשה במקומה, ביצעה טייגר 335 השקעות בשנה שעברה, ממוצע כמעט בלתי נתפס של 1.3 עסקאות פר יום עבודה.

ד"ר ענת אלון-בק מהמחלקה למשפטים באוניברסיטת קייס ווסטרן, חקרה את השחקניות החדשות שנכנסו להשקעות, ובהן את קרנות הגידור. "הן פחות מתוחכמות מקרנות ההון סיכון המסורתיות. קרנות גידור כבר ניסו בעבר, שלא בהצלחה, להיכנס להשקעות בסטארט-אפים בבועת הדוט.קום, ועכשיו הן חזרו לסיבוב נוסף.

"הקרנות האלו לא מסתכלות לעומק על המספרים ובלי בדיקת נאותות מפספסות דברים מהותיים. הן אינן מבקשות מקום בדירקטוריון ונותנות גישה ידידותית ליזמים, שזה אומר לתת ליזמים לפעול ללא פיקוח בכלל. הבעיה הגדולה היא שההתנהלות הזאת שינתה לגמרי את הדינמיקה בשוק ולשחקנים האחרים לא הייתה ברירה אלא לאמץ גישה דומה".

הנזק של גישה זו ברור - מכיוון שבדיקת נאותות כל כך קצרה לא מספיקה בשביל לקבל החלטות מושכלות, הרבה כסף הולך לחברות שהטכנולוגיה שלהן לא טובה מספיק או שיש להן בעיות מהותיות שלא מתגלות. במקום שחברות גרועות ייסגרו אחרי שגייסו סכומי כסף נמוכים, הן ממשיכות לרוץ ולשרוף עשרות מיליונים.

עמית קרפ, שותף בקרן בסמר, מצביע על עוד בעייתיות הנובעת מבדיקות הנאותות הקצרות, בעייתיות שעלולה להתגלות דווקא עכשיו כשהענף נכנס למשבר. "חלק מהתפקיד של בדיקת נאותות הוא ליצור היכרות בין הצוות של החברה לבין המשקיעים ולראות האם הם מסתדרים", קרפ אומר. "אבל כשהתהליך נמשך רק יומיים זה בערך כמו להגיע לחופה בלי לצאת לדייטים. עכשיו כשהגיע משבר וכולם צריכים לשלב כוחות כדי לשרוד אותו, היזמים מגלים פתאום שהם לא מכירים את המשקיעים שלהם בכלל ולא יודעים לעבוד איתם".

2. מי בכלל צריך מודל עסקי

כאשר גיל דיבנר, מייסד הקרן הישראלית-אירופית אנגולר ונצ’רס, מנסה להגדיר את השנים האחרונות בשוק ההשקעות בסטארט-אפים, הוא משתמש בביטוי "דלוזיה קולקטיבית", שטבע הגורו העסקי פרופ’ סקוט גאלווי. "בשנים האחרונות כולם זרקו כסף גדול על בעיות והזדמנויות, אפילו שהיה ברור שזריקת כסף לא תצליח לפתור את הבעיות האלו", אומר דיבנר.

"עכשיו פתאום כולם מתעוררים מהדלוזיה הקולקטיבית הזו ומבינים שמעבר להזדמנות, חשוב שלחברה יהיו גם הכנסות, שיהיה לה Unit economics (כלכלת היחידה: הרווחיות של מכירה יחידה אחת מהמוצר - א"ד) ושהיא תוכל להצדיק את השווי שקיבלה".

קחו לדוגמה את סטארט-אפ משלוחי המכולת אבו. בשיחה עם משקיעים של החברה היום שומעים שהמודל שלה פשוט אינו יעיל לוגיסטית - היא מפסידה יותר ממה שהיא מרוויחה על כל לקוח חדש.

יזמי חברת המשלוחים AVO / צילום: סטפן קלפקו

אז למה בכל זאת הסכימו משקיעים לחלק לה מעל 100 מיליון דולר? כי אבו רצתה להתמודד עם בעיה רלוונטית, כי היא פנתה לשוק חם עם פוטנציאל גדול וכי היא צמחה מהר מאד בשורת ההכנסות. חלק מהנכונות להשקיע בחברות בלי מודל עסקי ברור נגזרת מבדיקת הנאותות החפיפניקית, אבל לא רק.

"גם כשהמשקיעים ידעו היטב שלחברה אין Unit economics והבינו שאפילו היזמים בעצמם לא יודעים להסביר כיצד יהפכו ליעילים, עדיין הרבה פעמים הם בחרו לשים כסף", אומרת תמי ברונר, שותפה בקרן ורטקס. "התפיסה הייתה שהכי חשוב זה מי צומח מהר, מי מגיע ללקוחות הנכונים ומי מפתח פונקציות לפני המתחרים. הנושא של יעילות נתפס כמשהו שיסתדר בהמשך או כמשהו שהמשקיע הבא, זה שיקנה מניות של החברה בשווי גבוה יותר בסיבוב הבא, יצטרך להתמודד איתו".

3. לנצל את השוק עד הסוף

שווי של חברה בעבר אמור היה לבטא איזשהו קשר לתוצאות העסקיות שלה, לרווח או לכל הפחות להכנסות שלה. כל זה נמחק לגמרי בשנה שעברה, כשגם חברות עם הכנסות מינימליות של מיליוני דולרים בודדים יכלו להפוך לחדי קרן ששווים מעל מיליארד דולר.
במקום לייצג את המצב העכשווי של החברה, השווי הפך להצהרת כוונות, הכרזה כי אני חזק יותר מהמתחרים ומכוון גבוה. השווי שניתן בסיבוב הגיוס האחרון הפך לעמדת פתיחה במשא ומתן על הגיוס הבא או על ההנפקה.

"הוא יגדל לתוך השווי הזה", אמרו משקיעים לפעמים, כשניסו להסביר לעצמם למה הוציאו כל כך הרבה על חלק קטן כל כך בחברה. לסיפור הזה יש שני צדדים. מצד אחד, ניצבו קרנות ענק עמוסות בכסף שהפכו כמעט אדישות למחיר ששילמו ודחפו עוד ועוד כסף ליזמים. מצד שני גם היזמים עצמם ידעו לנצל את הכסף הזול והציגו תחזיות צמיחה דמיוניות, שגם הם לא לגמרי האמינו בהן, כדי להקפיץ את השווי. "נוצרה תחרות מי מגיע להיות חד קרן ראשון והיזמים גייסו יותר כסף ממה שהם צריכים ולפי שווי גבוה מידי", אומר קרפ. "היה מאוד קשה ליזמים להגיד לא לכסף שנתנו להם. התוצאה היא שעכשיו כבר אף אחד לא מאמין להערכות שווי שניתנו בשנים האחרונות".

ברונר מוסיפה כי צריך להיות מאוד חזק כדי לעמוד בפיתוי ולא ליישר קו עם השוק: "היזמים דאגו שאם הם יגייסו מימון קטן מידי או בשווי נמוך מידי, זה יראה לא טוב מול העובדים והלקוחות שלהם. דווקא עכשיו, כשהגיע משבר, יותר קל ליזמים להסכים לשווי נמוך כי הם יודעים שזה לא ישליך עליהם לרעה".

הסיטואציה הנוכחית היא שהרבה סטארט-אפים "תקועים" עם שווי לא רציונאלי שמקשה על גיוס נוסף ועל מכירה עתידית של החברה לפי העלות האמיתית שלה, שהיא הרבה הרבה יותר נמוכה. נפגעים נוספים הם כמובן העובדים, שיתקשו לממש את האופציות שלהם, שחולקו לפי שווי של ימי הבועה ונמצאות כעת עמוק מחוץ לכסף.

4. הכסף נזרק על חגיגות ומסיבות

המסיבות הגרנדיוזיות, הנופשים היוקרתיים במדינות אקזוטיות והקמפיינים הפרסומיים היקרים לגיוס עובדים, כל אלו הם ביטוי לגישה הבזבזנית שאימצו סטארט-אפים בשנתיים האחרונות. כאשר כסף זול זרם בקלות לקופת החברות, לא היה להן בעיה להוציא אותו במהירות.

בעוד חברות ענק סופר-עשירות כמו פייסבוק וגוגל נוהגות להציע לעובדים פינוקים שבסופו של דבר אמורים לשפר את הפרודקטיביות, כמו שירותי כביסה או בייביסיטר, בחלק מהסטארט-אפים הישראלים התמקדו בפינוקים שהקשר שלהם לתפוקה קלוש, כמו הופעות של אומנים יקרים. מסמני הקיצון בשוק היו חברת הפינטק ראפיד, שהנחיתה סוללת דיג’יים מחו"ל למסיבותיה, וחברת הסייבר וויז (WIZ) שגייסה את בכירי אמני ישראל לשיר לפני העובדים שירים מסרטי דיסני.

אסף רפפורט. מנכ''ל וויז וממייסדיה / צילום: נתנאל טוביאס

כמובן, לסטארט-אפים תמיד היה הסבר משכנע לכך שכל ההוצאות האלה נועדו למטרה חיונית - למשוך כוח אדם איכותי. ככל שהנוהג התרחב גם סף הריגוש של העובדים עלה ואז נדרשו חברות להשקיע בגימיקים גדולים יותר כדי למשוך תשומת לב. אבל עכשיו, כשכיוון השוק משתנה, והמטרה היא לחסוך ולהתייעל, לפחות חלק מהחברות יצטערו על המיליונים שבזבזו כלאחר יד.

"כשהעלות של כסף היא אפס אתה יכול להצדיק הכל, וכשכולם חוגגים, אם לא תנהג אותו דבר, כנראה שתיראה מוזר", אומר דיבנר, מייסד הקרן הישראלית-אירופית אנגולר ונצ’רס.
"כשיזם שאין לו הכנסות עדיין מקבל 100 מיליון דולר ואומרים לו שהוא יהיה שווה מיליארד דולר, הוא מרגיש כמו אחד שכבר הצליח. במצב הזה, כשהכסף בא בקלות, היזמים חושבים שהם יכולים לגייס 100 עובדים, לשלם 80 אלף שקל למפתח על ארבעה ימי עבודה ולצאת לנופש בקריביים. קשה מאוד להסביר ליזם למה כדאי לו לקחת פחות כסף ולמה לפעמים צוות של עשרה אנשים עם מוטיבציה יכול להיות יותר יעיל מצוות של 100 איש".

קרפ, שותף בקרן בסמר, סבור שהבזבזנות באה לידי ביטוי לא רק במסיבות. "הבזבזנות היא תוצר לוואי של הכסף הרב שהיה בשוק. דווקא המסיבות לא היו ההוצאה הגדולה. הבזבזנות באה לידי ביטוי בשכירת המשרדים הכי יקרים עם הרבה יותר שטח ממה שצריך ובהוצאות לא מבוקרות על שיווק כמו קניית פרסומות בסופר בול, בלי לבדוק האם זה מועיל ועד כמה. עכשיו ברור שיהיה צורך להדק את החגורה".

במקרים רבים הדירקטוריון והמשקיעים היו אלו שדחפו את היזמים והמנהלים לשרוף יותר מזומן, כדי להוכיח גדילה ולספק תירוץ לצאת לעוד גיוס, שיהיה בשווי גבוה יותר. "צריך להיות מנהל עם עמוד שדרה חזק כדי לצאת נגד הזרם ולהסביר שאין טעם להוסיף עכשיו עוד אנשי מכירות כי השוק לא מוכן לזה ואין טעם לפתח עוד פונקציות למוצר לפני שיש מכירות", אומר מנכ"ל אחד הסטארט־אפים.

עוד כתבות

דב בהרב / צילום: חברת החשמל

"מינוי פסול וחורג מסמכות": הזיגזג של חברת החשמל באיוש התפקיד הרגיש בדירקטוריון

ממלא מקום מנכ"ל חברת החשמל אישר את מינויה של מור חלוץ לתפקיד מזכירת דירקטוריון ● המינוי עמד במוקד דוח הבדיקה מטעם רשות החברות לאחר שהיו"ר המתפטר דב בהרב טען כי ישנה "מעורבות אגרסיבית של שיקולים פוליטיים" ● הדוח אמנם זיכה את חלוץ מהאשמות, אך הערכות בחברת החשמל היו כי המינוי לא יאושר עד לכניסת יו"ר חדש לתפקיד

צילום: shutterstock/ maxuser

משרד המשפטים יוצא להגנת סטארט-אפים בתחום הבינה המלאכותית

המשרד מקדם חוות דעת שתגן על סטארט-אפים ישראליים בתחום הבינה המלאכותית מפני תביעות זכויות יוצרים

דידי טאיהוטו ממשפחת הביטקוין / צילום: Reuters

משפחת הביטקוין הפסידה השנה מיליון דולר ובכל זאת לא נוטשת את המטבע

מאז שמטבע הקריפטו הפופולרי ביותר בעולם הגיע לשיא, "משפחת הביטקוין" הפסידה יותר ממיליון דולר ● אב המשפחה, דידי טאיהוטו, מאמין שהביטקוין ימשיך לרדת, אבל בכל זאת רוכש אותו: "כשכל העולם משתגע וכשכולם חושבים שהביטקוין יתרסק, אני עושה 'זום אאוט' ורוכש את המטבע"

ראובן אלקס, שותף ומנכ''ל רשת ישראל קנדה מלונות / צילום: יח''צ

מנורה מבטחים נכנסת לתחום המלונאות: משקיעה 88 מיליון שקל וחוברת לישראל קנדה

מנורה מבטחים חוברת כשותפה לישראל קנדה מלונאות ● תשלם 88 מליון שקל עבור 15% ממניות החברה עם אופציה לרכישה של 4.5% נוספים עד 2025 ● העסקה משקפת לישראל קנדה מלונאות שווי של 590 מליון שקל

עומס בתחנת דלק טרם עליית המחירים / צילום: כדיה לוי

הוצאות הדלק בישראל שברו שיא של כל הזמנים, שוב

ההוצאות על דלק שוברות שיאים: בין ה-29 ל-30 ביוני הן הגיעו ל-175 מיליון שקל ● מדובר בשבירת שיא שנייה ברצף, לאחר שגם ביומיים האחרונים של חודש מאי נרשם שיא של צריכת דלק: 156 מיליון שקל

יובל אלבשן / צילום: איל יצהר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הוועדה לבדיקת מינויים פסלה את מינויו של יובל אלבשן למנכ"ל המוסד לביטוח הלאומי

הוועדה לבדיקת מינויים בחרה לאחר בדיקות שלא לאשר את מועמדותה של יובל אלבשן לאחר משמצאו כי אינו עומד בתנאי הכשירות הנדרשים לכהונה ● אלבשן: "אין לי שום כוונה או יכולת להרים דגל לבן"

מנכ''ל גולדמן זאקס דיויד סולומון / צילום: Associated Press, ASSOCIATED PRESS

עם הצטמצמות עסקאות המיזוג והרכישה, בנקי השקעות מתכוננים לתקופה רזה

שווקים חלשים ותחזית כלכלית לא וודאית מקטינים את כמות העסקאות ואת מספר ההנפקות בבורסה

ח''כ מיכאל ביטון, יו''ר ועדת הכלכלה, כחול לבן / צילום: איל יצהר

מיכאל ביטון: "אפשר לבנות דירות קטנות במרכז שימכרו במיליון שקל. המדינה צריכה להרוויח פחות"

יו"ר ועדת הכלכלה בכנסת, מיכאל ביטון, אמר בכנס משבר הדיור של גלובס בשיתוף המכון לרפורמות מבניות כי "הקבלנים לא בונים דירות קטנות כי הם לא מגיעים לרווחיות המקסימלית, אבל תפקיד הממשלה הוא לא למקסם את רווחי הקבלן" ● "מחירי הדירות עולים בגלל ספקולנטים ומשקיעים"

נגיד בנק ישראל אמיר ירון / צילום: איל יצהר

לקראת העלאת ריבית נוספת במשק: מה צופים הכלכלנים?

בנק ישראל צפוי להעלות את הריבית במשק על רקע האינפלציה החורגת מהיעד ● מצד אחד העלאת מחירי החלב, החשמל והדלק, וגם הפיחות בשקל – אלו מתדלקים את האינפלציה ● מצד שני, האבטלה בשפל, השכר מטפס, מחירי הסחורות ירדו מהשיא וציפיות האינפלציה מעוגנות בתחום היעד 

ח''כ גלעד קריב (העבודה), יו''ר ועדת החוקה, חוק ומשפט, בכנס / צילום: איל יצהר

קריב: כל תוכניות הדיור היו תעמולה. המדינה רוצה רק להשיא הכנסות

"אי העברת חוק המטרו היה אחד הרגעים הקשים של הכנסת היוצאת", אמר ח"כ הרב גלעד קריב, יו"ר ועדת החוקה, כנס משבר הדיור של גלובס בשיתוף המכון לרפורמות מבניות ● לדבריו, "זה חוק שנהנה מתמיכה רחבה, ומשיקולים מאוד צרים של ח"כים ספציפיים, לא ניתן היה לקדם אותו" ● דלית זילבר, מנכ"לית מינהל התכנון: "מטרופולין תל אביב יתמוטט אם לא יהיה מטרו"

אתר אגודה / צילום: Shutterstock, Casimiro PT

ההחלטה שתקל לתבוע חברות מקוונות לפי חוקי הגנת הצרכן בישראל

המחוזי בת"א אישר לנהל תובענה ייצוגית נגד אתר הזמנת המלונות "אגודה", המשתייך לקבוצת בוקינג, לפי הדין הישראלי, ולא הסינגפורי כפי שנקבע בתנאי המשתמש ● השופטת עמית-אניסמן: "תנאי מקפח בחוזה אחיד"

אתר בנייה / צילום: אייל פישר

הצמדת חוזי השכירות למדד תגן על דירוג חברות הנדל"ן המניב?

ביום שני יפרסם בנק ישראל את החלטתו לגבי הריבית במשק, לאחר שתי העלאות חדות ומהירות ● העלאות הריבית פוגעות בשווי נכסי חברות הנדל"ן המניב, אך ההצמדה למדד המחירים לצרכן צפויה לעזור להן, ובחברת מידרוג מעריכים דירוגן לא ישתנה

עו''ד יעלה מקליס, ראשת עיריית יהוד-מונוסון / צילום: איל יצהר

ראשת עיריית יהוד־מונוסון: "חתמתי על הסכם גג עם רמ"י למרות ויכוחים עקובים מדם"

עו"ד יעלה מקליס, ראשת עיריית יהוד־מונוסון, אמרה בכנס משבר הדיור של גלובס בשיתוף המכון לרפורמות מבניות: "קיבלתי עיר שלא היו בה תוכניות התחדשות ללא כל התייחסות לשירותים מוניציפליים" ● יו"ר לשכת שמאי המקרקעין, חיים מסילתי: "תקן 21 טוב יותר מהתקן הקודם"

ינקי קוינט, מנהל רשות מקרקעי ישראל / צילום: איל יצהר

ינקי קוינט: "היום לגור בנתיבות זה כמו לגור בברוקלין ולבוא למנהטן ברכבת ב-55 דקות"

מנהל רשות מקרקעי ישראל ינקי קוינט אמר בכנס משבר הדיור של גלובס בשיתוף המכון לרפורמות מבניות: "המדינה מוגבלת ביכולת הפתרון שלה – מרכז הארץ ברובו תפוס. יש לנו תוכניות גדולות כמו סירקין, תע"ש, כפר סבא, וגם זה ייגמר" ● יו"ר מטה התכנון הלאומי, שלומי הייזלר: "אוהבים לכתוש את רמ"י כל הזמן, הם השעיר לעזאזל. אבל בלי גוף כמו רמ"י שמביא קרקעות ענקיות, זה לא יעבוד"

עומס בתחנת דלק טרם עליית המחירים / צילום: כדיה לוי

שוק הרכב נמצא באחת התקופות המורכבות שידע. האם יתאושש?

חוסר הוודאות בענף הרכב הישראלי עתיד רק להתגבר, זאת על רקע מחירי הדלק ששוברים שיאים, האינפלציה שמאיימת על הביקושים ופיזור הכנסת ● בפני הנהג הישראלי יש אמנם מספר אלטרנטיבות, אך בהינתן היצע דליל ותחבורה ציבורית מקרטעת, הן מוגבלות למדי

שר החקלאות עודד פורר ושר האוצר אביגדור ליברמן / צילום: רפי קוץ

הכנסת צפויה לבטל היום את הרפורמה בחקלאות

במהלך השנה האחרונה, ניסו לקדם בממשלה רפורמה בחקלאות שאמורה להמיר את התמיכה העקיפה בחקלאות ● כעת, עם נפילת הממשלה והליכה לבחירות הכנסת צפויה לבטל את הצווים שאיפשרו עד כה את קיום הרפורמה

תחנת דלק פז / צילום: תמר מצפי

זוהר לוי קיבל את אישור המדינה להגדיל החזקותיו בפז ל-10%

חברת הנדל"ן סאמיט של לוי דיווחה על החזקה של 8.6% במניות ואופציות של חברת הדלקים והקמעונות ● אישור המדינה נדרש בשל שליטתה של פז בבית הזיקוק באשדוד

אפליקציית טיקטוק על רקע הלוגו של בייטדאנס / צילום: Shutterstock

מה צריך לדעת על ענקית הדאטה והפרסום הסינית בייטדאנס

בייטדאנס הופכת במהירות לשחקנית האפליקציות המובילה בעולם, וליחידה שפעילה בהיקפים גדולים גם בעולם המערבי וגם בסין ● לצד הכנסות של עשרות מיליארדי דולרים מסרטונים, חדשות ושירות סטרימינג למוזיקה - היא גם מייצרת סכנות שצריכות להדאיג את הישראלים

 

 

חלפן כספים ברחובות איסטנבול. הקצב השנתי של האינפלציה בטורקיה נושק ל-80% / צילום: Associated Press, Francisco Seco

הקצב השנתי של האינפלציה בטורקיה הגיע לשיא שלא נראה מ-1998

האינפלציה בטורקיה מוסיפה לגדול והגיעה בחודש יוני האחרון לקצב שנתי של 78.62% - הגבוה ביותר מאז ינואר 1998 ● רק ביוני מדד המחירים לצרכן הטורקי עלה ב־4.95%

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה פועלת לנער את המדדים, בשוק חוששים מפגיעה בהנפקות ובבעלי שליטה

במסגרת רפורמה שמתכננת הבורסה צפויות עשרות חברות לצאת מהמדדים -שההשתייכות אליהם תיקבע גם על פי פרמטרים של סחירות ונזילות ● יניב פגוט, מנהל מחלקת המסחר בבורסה: "באופן חד-משמעי לא מדובר בשינוי בכללי המשחק; המרוויחים הגדולים מהרפורמה הזו יהיו המשקיעים והציבור הרחב"