גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

באוצר מתכננים להיפטר ממס הבלו ולהילחם ביבואנים הבלעדיים. חבל שזה כנראה לא יקרה

טיוטת חוק ההסדרים כוללת 30 רפורמות לקראת תקציב 2023 שיוצגו לאישור הממשלה על פי התכנון בחודש הבא ● אלא שרבות מהן מתבססות על תוכניות שנתקלו בקשיים בשנים קודמות, ולא ברור מה הסיכויים שיעברו דווקא הפעם לאור המצב הפוליטי השברירי

שר האוצר אביגדור ליברמן / צילום: יניב נדב, דוברות הכנסת
שר האוצר אביגדור ליברמן / צילום: יניב נדב, דוברות הכנסת

עיצומו של המשבר הפוליטי, שר האוצר אביגדור ליברמן נחוש להעביר את תקציב המדינה לשנת 2023 ובצדו חוק ההסדרים.

משרד האוצר מתכנן להעביר בצמוד לתקציב המדינה חוק הסדרים שמכיל לפי הטיוטה העדכנית כ-30 רפורמות, אבל לא הרבה בשורות חדשות. על רבות מהתוכניות כבר שמענו שוב ושוב בעבר אך מעולם לא יושמו, כמו למשל הקמת רשויות תחבורה מטרופוליניות, חזון מיליון ישראלים בהייטק או מס נסועה שיחליף את הבלו על הדלק. אין ערובה שהתוכניות יעברו דווקא הפעם, כשהמצב הפוליטי השברירי מעמיד את אישור התקציב כולו תחת סימן שאלה גדול.

הדרמות המרכזיות בתוכנית הכלכלית לשנת התקציב הבאה הן בתחום הנדל"ן, כגון הקמת קרן שתתמרץ רשויות מקומיות לקלוט תושבים חדשים. בשאר התחומים, כפי שפורסם בגלובס לפני שבועיים, מדובר בחוק הסדרים נטול מהפכות.

היו באוצר מי שאמרו כי השנה חוק ההסדרים לא יהיה משמעותי במיוחד, ובוודאי אל מול קודמו לתקציב 2021-2022, שהיה עשיר ברפורמות "דגל" כגון הקלת הייבוא, העלאת גיל הפרישה לנשים, ביטול אג"ח מיועדות ועוד.

 

הפלונטר הפוליטי יכריע

במשרד האוצר שואפים לאשר את התקציב ואת חוק ההסדרים בממשלה ב-17 ביוני. לאחר מכן יועברו הרפורמות לקריאות בכנסת ולהכנה בוועדות. כרגע, כשהקואליציה מתקשה להעביר בכנסת גם חוקים שאמור להיות עליהם קונצנזוס כמו "ממדים ללימודים" עבור חיילי צה"ל, ספק אם יצליחו להגיע להסכמות לגבי התקציב. גם אם הממשלה תצליח לסחוב עד ספטמבר, המועד המתוכנן לאישור הסופי של התקציב במליאה, סביר להניח שעד אז עוד ייעשו שינויים בנוסח הסופי של חוק ההסדרים.

באופן מסורתי, באוצר מכניסים לטיוטת הרפורמות גם "עזים", שמוקרבות במהלך המשא ומתן עם הגורמים השונים. החוקים שמפוצלים מהחוק נותרים לרוב על רצפת חדר הדיונים, אבל לפעמים גם חוזרים לסיבוב שני. כך למשל, חלק מהמהלכים למאבק בהון השחור, שנפלו מחוק ההסדרים הקודם, מופיעים גם הפעם, וזאת בהמשך להמלצות הוועדה בינמשרדית שפורסמה השבוע.

ניסוח כללי ומעורפל

רפורמות אחרות שנשמעות מוכרות מופיעות באחד הפרקים היותר מעניינים בחוק ההסדרים, זה שעוסק בהפחתת הריכוזיות והגברת התחרותיות בשוק מוצרי המזון. הצעת החוק קובעת איסור על הסכמי הפצה בלעדיים של ספקים גדולים, וחיובם בקבלת אישור הממונה על התחרות במיזוג עם כל ספק מזון אחר. מדובר בצעדים עליהם הכריז שר האוצר אביגדור ליברמן כבר בחודש מרץ ושהדיון הציבורי עליהם החל עוד בשנה שעברה.
ברמת הכותרות מדובר בהמשך המאבק של ליברמן ביצרני ויבואני המזון החזקים ששולטים בשוק הריכוזי. אבל כרגע הטיוטה מנוסחת באופן כללי, ועד שהצעות המחליטים לא יתורגמו לתקנות, אין בהן "בשר" וקשה לדעת עד כמה הן יחייבו את הספקים.

ראו למשל כיצד מנוסחת ההחלטה המרכזית הזו: "קביעת איסור על ספק גדול מאוד להתקשר בהסדרי בלעדיות עם יצרן או ספק טובין במדינת חוץ וקביעת הוראת מעבר לשנתיים בהן ניתן יהיה לבצע התאמות להסכמים קיימים". ספק גדול מאוד מוגדר ככזה בעל מחזור של 100 מיליון שקל לפחות. האם המשמעות היא שכל הסדרי ההפצה הבלעדיים הקיימים יבוטלו? האם יחוייב כל מותג בשני ערוצי הפצה לפחות? ואיך בדיוק יעשו זאת מבלי לפגוע בזכות הקניין של היבואנים החזקים, שבוודאי עוד יפעילו לחצים נגד הכוונה?

דיוק של הנוסח הסופי והתקנות שיתוקנו בעקבותיו יש חשיבות מכרעת בהצלחת התוכנית. לראייה, רפורמה מקבילה שנערכת כיום בחוק התחרות, איסור הפגיעה בייבוא מקביל, היא בעצם גרסה משופרת לחוקי מהעבר שנכשלו במבחן הזמן. עוד ב-2018 נקבע איסור פגיעה ביבואן מקביל כהוראת שעה, שתוקפה פג ולא חודש. בדיעבד, נוסח החוק הקודם היה ערטילאי מדי ואיפשר לחברות לעקוף אותו. רק פעם אחת נעשה ניסיון להפעיל החוק, נגד היבואנית שסטוביץ, בעלת הזיכיון לקולגייט, שפעלה כנגד ייבוא מקביל של משחת השיניים.

איך מוותרים על הבלו

תחת הכותרת של "חיזוק מנועי הצמיחה של המשק" מאוגדים מספר צעדים בתחום התשתיות. ביניהם, הרחבת ההגדרה של פרויקטי תשתית לאומיים ובעיקר בתחום התחבורה, זירוז צה"ל בפינוי שדות מוקשים, הקלת הרגולציה על תשתיות חשמל מסוימות, היערכות פיננסית להקמת המטרו בגוש דן, תוכנית "לקידום החדשנות", והצעד הבולט ביותר בפרק זה - "היערכות המשק למעבר לתחבורה פרטית חשמלית".

המשמעות בפועל היא מעבר לתשלום מס לפי נסועה, במקום מס הבלו המוטל כיום על הדלק. זאת, בשל החשש באוצר שהחדירה המואצת של המכוניות החשמליות תייבש את הפרה החולבת של המדינה, כאשר הבלו לבדו הכניס לקופת המדינה כ-20 מיליארד שקל בשנה החולפת.

פרק נוסף בחוק מציע, כי בנק בעל היקף פעילות קטן יהיה רשאי לשלוט גם בתאגיד שהוא סוכן ביטוח שעיסוקו בביטוח כללי.

פרק אחר עוסק ב"צמצום פערים חברתיים". בפרק תוכנית להגדלת מספר התלמידים החרדיים בלימודי אנגלית, מתמטיקה ועברית. מוסדות הלימוד החרדיים יזכו מהמדינה לתמריצים תקציביים לפי הישגים. אלא שהתוכנית תהיה תקפה רק למוסדות לימוד לבנים, ולא לבנות. אחד הנימוקים לכך הוא שהמדינה מעוניינת לעודד בעיקר תעסוקה של גברים חרדיים, ששיעור העובדים ביניהם נמוך בהרבה לעומת נשים חרדיות. 

חוק ההסדרים: נדל"ן |אריק מירובסקי

לתמרץ רשויות להקים דירות, להרחיב התחדשות עירונית גם לצמודי קרקע

תמרוץ הרשויות המקומיות להקים יותר דירות מאשר שטחי תעסוקה, ייעול עבודת הוועדות המחוזיות, הקלות תכנון בקרקעות מרובות בעלים והכללת מבנים צמודי קרקע בתוכניות התחדשות עירונית - אלו צעדי הנדל"ן העיקריים שמוצעים במסגרת התוכנית הכלכלית הממשלתית בתחום הנדל"ן ל-2023, כפי שעולה מטיוטת התוכנית.

בממשלה איתרו מספר חסמים עיקריים להגדלת היקפי הבנייה, שמצויים ברשויות המקומיות, בוועדות התכנון והבנייה, בחקיקה ובנורמות קיימות. אחת מההצעות הבולטות היא ויסות תקבולי ארנונה עסקית לטובת היתרי בנייה למגורים, והעברת כספים מרשויות עתירות בתעסוקה לרשויות שעתירות במגורים. כיום, לרשויות המקומיות יש תמריץ שלילי לבנייה למגורים ותמרוץ יתר לתכנון שטחי תעסוקה ומסחר, וזאת עקב תעריפי הארנונה של שטחי תעסוקה שגבוהים לעתים במאות אחוזים על אלה של מגורים.

התוכנית להתמודד עם הבעיה: 2,000 שקל לרשויות מקומיות עבור כל יחידת דיור שתקבל היתר בנייה בשטחן, וזאת כמענק להאצת דיור. המענק יחולק מקופה ייעודית שתוקם - כך שרשות שמגדילה באופן משמעותי את הכנסותיה מארנונה עסקית, תשלם יותר לקרן הייעודית והכסף יועבר לרשויות המקומיות שאצלן מתקיימת בנייה רבה למגורים.

עוד צעד בתחום הארנונה: העלאת ארנונה לדירות שמושכרות לטווח קצר בנוסח Airbnb לרמה של בתי מלון.

עוד מוצע, כי תוכנית הכוללת תוספת של עד 30 יחידות דיור ועד 3,000 מ"ר למגורים תהיה תוכנית בסמכות של כל ועדה מקומית.

לפי חוק התכנון והבנייה, בתכנון בקרקע פרטית הכוללת ריבוי בעלים, נדרשת הסכמה של לפחות 75% מהבעלים לתכנן אותן. כעת, מוצע להפחית את רף ההסכמה ל-51% ולראות את מי שלא התנגד באופן אקטיבי כמי שמסכים להגשת התוכנית.

עניין אחר הוא רישוי הבנייה, שבישראל אורך לעתים שנתיים ויותר. בעבר כבר אושר להקים מסלול רישוי מקביל למסלול הרגיל, במסגרתו אדריכל שיוסמך כמורשה להיתר יוכל לתת היתר בנייה במקום רשות הרישוי. לגבי ועדות מקומיות שבהן הליך הרישוי מתארך באופן משמעותי ביחס לממוצע, מוצע לאפשר הוצאת היתר בנייה במתחמי בנייה הכוללים מעל 40 יחידות דיור, לרשות רישוי ארצית אשר תתבסס על ועדת המשנה של המועצה הארצית, ותהווה סמכות רישוי מקבילה.

ולבסוף - כיום העיסוק בהתחדשות העירונית כולל בעיקר תוכניות בשטחים שיש בהם בנייה רוויה. הוגי התוכנית הממשלתית אומרים, כי כעת הבשילה העת לקידום צעד משלים לטובת קידום מאסיבי של פרויקטים גם ביחידות צמודות קרקע.

 חוק ההסדרים - תחבורה | אסף זגריזק  

שרת התחבורה תקבע את המודל: הפתרון של האוצר להקמת הרשויות המטרופוליניות

בטיוטת חוק ההסדרים הנוכחית, האוצר מוביל להקמת רשויות מטרופוליניות בגרסה מרוככת אמנם - אך כזו שתחייב את הקמתן. זאת, בניגוד לעמדת משרד התחבורה שתומך בהקמת רשויות "וולונטריות". בחוק ההסדרים הקודם, ההצעה להקמת רשויות מטרופוליניות ירדה מהפרק בעקבות התנגדות משרד התחבורה והשרה הממונה מרב מיכאלי.

והנה, בטיוטה הנוכחית חזרה ההצעה, בגרסה שמעניקה יותר עצמאות לשרת התחבורה בקביעת המודל, אך עדיין מחייבת הקמת רשויות כאלו בתוך שנתיים מכניסת החוק.
רפורמה נוספת היא חוק תשתיות לאומיות שמהווה מעין חוק מטרו רזה ל-10 פרויקטי תשתית שייבחרו להכלל בו, ויהיה להם מסלול מהיר מול חברות תשתית.

רפורמה נוספת תסדיר היטל מימון המטרו על בעלי נכסים: כל בעל נכס, למעט בעליהם של דירת מגורים אחת, ישלם מס במשך 40 שנה. עיקר הנושאים בעול יהיו בעליהם של משרדי תעסוקה, ושטחי מסחר - הנהנים העיקריים מתועלותיה הכלכליות של מערכת התחבורה.

לגבי שאלת הסיכויים להעברת הרפורמות - הרי שמרבית רפורמות התחבורה שבטיוטת חוק ההסדרים הנוכחית נשרו מחוק ההסדרים הקודם וכלל לא בטוח שלממשלה יהיה רוב להעביר את תקציב המדינה, וגם אם כן - כל רפורמה שתתקל בהתנגדות של מי מחברות הקואליציה עלולה לרדת מהפרק. לכן, אם במשרדי האוצר והתחבורה לא יגיעו לנוסח מוסכם על הקמת הרשויות המטרופוליניות בחוק ההסדרים הקרוב ספק אם הרפורמה בתחבורה תעבור.

חרף העובדה שתעדוף הפרויקטים הלאומים היא מטרה חשובה, גם היא תגרור התנגדויות משמעותיות ובעיקר מלובי ראשי הערים שה"שוט" ילקח מהם בקידום פרויקטי תשתית ובוודאי תתקל בהתנגדות של גופים כמו המשרד להגנת הסביבה ורשות העתיקות. 

עוד כתבות

חיילים צרפתים מפטרלים בפריז / צילום: Reuters, Benoit Tessier

באירופה מתכוננים לאירוויזיון ואולימפיאדה תחת חשש כבד מחטיפות ופיגועים

אירוויזיון במאלמו, אליפות היורו בגרמניה ואולימפיאדה בפריז: שורת האירועים ההמוניים באירופה הקיץ, במקביל למלחמה בעזה והסיכון הגבוה לטרור איסלמי, מעלים את הכוננות בה לשיאים חדשים ● האמצעים שעל הפרק: שימוש ברחפנים והחזרת הנוכחות המשטרתית בגבולות

חרדים בלשכת הגיוס / צילום: מיטב ודובר צה''ל

בג"ץ: לעצור תשלומים לישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים החל מה-1 באפריל

בג"ץ הוציא את צו הביניים בשל היעדר מקור חוקי להעברת התשלומים ● וכעת, מיום שני הקרוב יופסק התקצוב לתלמידי ישיבות שחייבים בגיוס ● השופטים אימצו עמדה מחמירה מזו של היועמ"שית ● התנועה לאיכות השלטון: "צו הביניים הזה מהווה צעד תקדימי בדרך לשוויון, וציבור המשרתים מודה לבית המשפט על החלטתו החשובה"

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

מלך השכר של ת"א: המנכ"ל שהרוויח כ-90 מיליון שקל ב-2023

עיקר התגמול של מנכ"ל נייס ברק עילם – הוני ● במשך שנותיו כמנכ"ל נייס צבר תגמולים בהיקף של כ-460 מיליון שקל לפי שער החליפין הנוכחי ● שכר של כ-17 מיליון שקל למנכ"ל אלביט אשתקד

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: שלומי יוסף

העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות

פסק דין שאישר פשרה עם סופרגז ואמישראגז קבע תקדימים בעניין שכר טרחת עורכי דין בתביעות ייצוגיות ● בין השאר נקבע כי שר הטרחה יוגבל לפי מדרגות מקסימליות, ודרך היישום לתשלום הובהרה ● בשוק יש שמברכים על ההסדרה, ואולם אחרים מזהירים: תפגע בתמריץ להשיג פיצוי מרבי

בנק ההשקעות ג'יי. פי מורגן / צילום: Reuters, Mike Segar

האסטרטג של הבנק הגדול בעולם: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו"

בבנק ג'יי פי מורגן שוב מזהירים מפני ירידות בשווקים, למרות שהתחזיות שלהם לא פוגעות כבר שנתיים וחצי ● האם הפעם התחזיות שלהם יתממשו? ומה הם ממליצים למשקיעים?

ינקי קוינט, מנכ''ל רמי ומ''מ מנהל רשות החברות / צילום: יוסי זמיר

מתחנות כוח ועד מוסכי רכבת: בענף התשתיות טוענים שרמ"י תוקעת מיזמים

בפנייה דחופה מבקשים במינהל התכנון מרשות מקרקעי ישראל לשחרר היתרים למיזמי תשתית לאומיים ● ברקע זה, גורמים בענף טוענים כי פרויקטים גדולים, בהם תחנות כוח ומוסכים של הרכבת הקלה, תקועים בגלל התנהלות הרשות ● רמ"י: "חלק מהפרויקטים יצאו לדרך"

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי / אילוסטרציה: Shutterstock

הטבת המס הגדולה שהבטיחה הממשלה נכנסה לתוקף. מה יקרה לנטו שלכם?

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי, אשר תגדיל להם את ההכנסה הפנויה ● ואולם, מומחים טוענים כי הטבת המס לא תשפיע על מי שבאמת זקוק לה

מנכ''ל האוצר שלומי הייזלר בוועידת מרכז הנדל''ן באילת / צילום: נאו מדיה

מנכ"ל האוצר נגד מנהל רשות המסים: "מס דירה שלישית ירחיק משקיעים משוק הנדל"ן"

לפי מנכ"ל האוצר, שלומי הייזלר, החזרת "מס דירה שלישית" כבר בתקציב הקרוב לא נמצאת על הפרק ● על הביקורת שהעביר ינקי קוינט בכנס התשתיות של גלובס בשבוע שעבר, הוא עונה: "אמירות חמורות ואין בהן דבר וחצי דבר. באוצר יש אנשים מופלאים" ● וזו התוכנית שלו למלא את קופת המדינה, נוכח הגירעון המחמיר

מתחם חזית הים בחיפה / הדמיה: מן-שנער-יעד אדריכלים

נסגר המכרז הראשון של רמ"י בחזית הים בחיפה: כמה תשלם הזוכה?

יורו ישראל זכתה במכרז של רמ"י על קרקע של 23 דונם, להקמת 500 יחידות דיור ושטחי מסחר באחד מהמתחמים המסקרנים בישראל ● החברה תשלם על הקרקע, הסמוכה לבית החולים רמב"ם בחיפה, כ-205 מיליון שקל כולל הוצאות פיתוח

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Mosa'ab Elshamy), אתר החברה, שאטרסטוק

באפריקה הצעירים מנצחים, וביפן מייצרים חיתולים רק בשביל קשישים

בסנגל בוחרים נשיא חדש וצעיר, ובאירופה רוצים להפקיע את הריבית הרוסית ● בינתיים, סין נזכרת שהיא אינה רוצה בחורבן המערב, וארה"ב מנסה למנוע את מושחתי העולם מלהלבין בנדל"ן ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם 

הסכם אינו נדרש כתנאי עבור זוגות במערכות יחסים כאלה ואחרות / צילום: Shutterstock, Viacheslav Lopatin

זוג הקפיא עוברים ואז נפרד. האם האישה תוכל להשתמש בהם?

כשלושה עשורים לאחר פרשת נחמני, בתי המשפט עדיין נאלצים לדון בתביעות בלתי אפשריות לגבי גורלם של עוברים מוקפאים ● מן הראוי היה לחייב כל זוג שפונה לבצע הפריה חוץ-גופית, לחתום על הסכם שמתייחס לאפשרות הריאלית של פרידה במהלך הזמן שחולף בין יצירת העוברים המוקפאים לבין השימוש בהם

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

לאחר שלוש שנים של הפסד, אירופה עזרה לדוד פתאל לחזור להרוויח

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין

קרן כהן חזון, מנכ''לית ובעלת השליטה בתורפז / צילום: ששון משה

תורפז רוכשת יצרני חומרי טעם בלגית-גרמנית תמורת 48 מיליון דולר

תורפז צפויה לרכוש את קבוצת קלאריס & ווילך באמצעות חברת הבת שלה - פיט ● החברה מייצרת חומרי הגלם היחודיים לתחום הבשר והאפייה ומחזור המכירות שלה הסתכם ב-35.1 מיליון דולר ב-2023

מרכז תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בעל דירה סירב לחתום על פרויקט תמ"א וזכה ב־320 אלף שקל נוספים

בעל דירה בפרויקט תמ"א 38 בת"א, שהוא גם בעלים של חלק מהחצר, ביקש פיצוי של 1.2 מיליון שקל ● המפקחת על המקרקעין קבעה בהסכמת הצדדים כי אכן מגיע לו פיצוי תמורת חתימתו

דם אברמוב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך

בלי אסקפיזם ועם לוחם בשיקום, הפרסומת של בנק הפועלים היא הזכורה ביותר

פרסומת הבנק, שבה מככב הלוחם הפצוע אדם אברמוב, היא גם המושקעת ביותר עם כ–1.6 מיליון שקל ● מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה עולה כי השבוע התברגו שתי פרסומות חדשות: מנורה מבטחים וטאצ' ● הפרסומת של ביטוח 9 היא האהודה ביותר גם השבוע

סם בנקמן-פריד / צילום: ap, Bebeto Matthews

סם בנקמן-פריד, מייסד בורסת הקריפטו FTX, נידון ל-25 שנות מאסר

בנובמבר האחרון חבר מושבעים בארה"ב מצא את סם בנקמן-פריד אשם ● היום, השופט בתיק קבע כי הוא ירצה 25 שנות מאסר ● "אני הייתי המנכ"ל ולכן האחריות היא עלי", אמר בנקמן-פריד עם מתן גזר הדין

גזירת סרט בפתיחת משרדי ASI, חברת הבת בהודו יחד עם שגריר ישראל בהודו, נאור גילאון / צילום: תעשייה אווירית

מתחת לרדאר: התעשייה האווירית הקימה חברה בת בהודו

התעשייה האווירית השיקה השבוע את חברת הבת ההודית שלה בניו דלהי ● החברה הוקמה במסגרת שיתוף הפעולה בין התעשייה האווירית לבין DRDO, גוף המחקר והפיתוח בנושאי הגנה של ממשלת הודו

קבינט המלחמה. ללא נשים במוקד קבלת ההחלטות / צילום: קובי גדעון-לע''מ

המלחמה חושפת את אוכלוסיית הנשים לסיכונים חריגים. איך אפשר להתמודד איתם?

מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות ● הפעם, בשיתוף שדולת הנשים, על האתגרים שמציבה המלחמה בפני נשים ● נשים סובלות יותר מהיעדר ביטחון אישי וכלכלי - ובכל זאת הן לא נמצאות במוקד קבלת ההחלטות

מישל וונטסוס, לשעבר מנכ''ל ביוג'ן / צילום: Quris

"ביוג'ן הייתה פסגת הקריירה שלי עד כה": המנכ"ל לשעבר מדבר על התוכניות לעתיד

מישל וונטסוס היה מנכ"ל ביוג'ן בתקופה שבה הייתה במוקד תשומת הלב בעקבות התרופה החדשנית שלה לאלצהיימר, אבל בסוף שילם בכיסאו על הכישלון שלה בשוק ● בראיון ל"גלובס", הוא מגיב על הביקורת שהושמעה נגדו, מספר אילו חברות מעניינות אותו עכשיו ומדבר על ההשקעה שלו בקיוריס הישראלית ● על המיזם החדש שהוא מקים בסינגפור, הוא עדיין לא מוכן לפרט

אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס

במשרד האנרגיה בוחנים: הקמת מתקן להנזלת גז בהשקעה של 7 מיליארד דולר

חלק משמעותי מיצוא הגז של ישראל תלוי היום במצרים, ומתקן הנזלה יאפשר יצוא לרחבי העולם כדי לבזר את הסיכונים ● מי יממן את עלויות ההקמה האדירות?