גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

באוצר מתכננים להיפטר ממס הבלו ולהילחם ביבואנים הבלעדיים. חבל שזה כנראה לא יקרה

טיוטת חוק ההסדרים כוללת 30 רפורמות לקראת תקציב 2023 שיוצגו לאישור הממשלה על פי התכנון בחודש הבא ● אלא שרבות מהן מתבססות על תוכניות שנתקלו בקשיים בשנים קודמות, ולא ברור מה הסיכויים שיעברו דווקא הפעם לאור המצב הפוליטי השברירי

שר האוצר אביגדור ליברמן / צילום: יניב נדב, דוברות הכנסת
שר האוצר אביגדור ליברמן / צילום: יניב נדב, דוברות הכנסת

עיצומו של המשבר הפוליטי, שר האוצר אביגדור ליברמן נחוש להעביר את תקציב המדינה לשנת 2023 ובצדו חוק ההסדרים.

משרד האוצר מתכנן להעביר בצמוד לתקציב המדינה חוק הסדרים שמכיל לפי הטיוטה העדכנית כ-30 רפורמות, אבל לא הרבה בשורות חדשות. על רבות מהתוכניות כבר שמענו שוב ושוב בעבר אך מעולם לא יושמו, כמו למשל הקמת רשויות תחבורה מטרופוליניות, חזון מיליון ישראלים בהייטק או מס נסועה שיחליף את הבלו על הדלק. אין ערובה שהתוכניות יעברו דווקא הפעם, כשהמצב הפוליטי השברירי מעמיד את אישור התקציב כולו תחת סימן שאלה גדול.

הדרמות המרכזיות בתוכנית הכלכלית לשנת התקציב הבאה הן בתחום הנדל"ן, כגון הקמת קרן שתתמרץ רשויות מקומיות לקלוט תושבים חדשים. בשאר התחומים, כפי שפורסם בגלובס לפני שבועיים, מדובר בחוק הסדרים נטול מהפכות.

היו באוצר מי שאמרו כי השנה חוק ההסדרים לא יהיה משמעותי במיוחד, ובוודאי אל מול קודמו לתקציב 2021-2022, שהיה עשיר ברפורמות "דגל" כגון הקלת הייבוא, העלאת גיל הפרישה לנשים, ביטול אג"ח מיועדות ועוד.

 

הפלונטר הפוליטי יכריע

במשרד האוצר שואפים לאשר את התקציב ואת חוק ההסדרים בממשלה ב-17 ביוני. לאחר מכן יועברו הרפורמות לקריאות בכנסת ולהכנה בוועדות. כרגע, כשהקואליציה מתקשה להעביר בכנסת גם חוקים שאמור להיות עליהם קונצנזוס כמו "ממדים ללימודים" עבור חיילי צה"ל, ספק אם יצליחו להגיע להסכמות לגבי התקציב. גם אם הממשלה תצליח לסחוב עד ספטמבר, המועד המתוכנן לאישור הסופי של התקציב במליאה, סביר להניח שעד אז עוד ייעשו שינויים בנוסח הסופי של חוק ההסדרים.

באופן מסורתי, באוצר מכניסים לטיוטת הרפורמות גם "עזים", שמוקרבות במהלך המשא ומתן עם הגורמים השונים. החוקים שמפוצלים מהחוק נותרים לרוב על רצפת חדר הדיונים, אבל לפעמים גם חוזרים לסיבוב שני. כך למשל, חלק מהמהלכים למאבק בהון השחור, שנפלו מחוק ההסדרים הקודם, מופיעים גם הפעם, וזאת בהמשך להמלצות הוועדה בינמשרדית שפורסמה השבוע.

ניסוח כללי ומעורפל

רפורמות אחרות שנשמעות מוכרות מופיעות באחד הפרקים היותר מעניינים בחוק ההסדרים, זה שעוסק בהפחתת הריכוזיות והגברת התחרותיות בשוק מוצרי המזון. הצעת החוק קובעת איסור על הסכמי הפצה בלעדיים של ספקים גדולים, וחיובם בקבלת אישור הממונה על התחרות במיזוג עם כל ספק מזון אחר. מדובר בצעדים עליהם הכריז שר האוצר אביגדור ליברמן כבר בחודש מרץ ושהדיון הציבורי עליהם החל עוד בשנה שעברה.
ברמת הכותרות מדובר בהמשך המאבק של ליברמן ביצרני ויבואני המזון החזקים ששולטים בשוק הריכוזי. אבל כרגע הטיוטה מנוסחת באופן כללי, ועד שהצעות המחליטים לא יתורגמו לתקנות, אין בהן "בשר" וקשה לדעת עד כמה הן יחייבו את הספקים.

ראו למשל כיצד מנוסחת ההחלטה המרכזית הזו: "קביעת איסור על ספק גדול מאוד להתקשר בהסדרי בלעדיות עם יצרן או ספק טובין במדינת חוץ וקביעת הוראת מעבר לשנתיים בהן ניתן יהיה לבצע התאמות להסכמים קיימים". ספק גדול מאוד מוגדר ככזה בעל מחזור של 100 מיליון שקל לפחות. האם המשמעות היא שכל הסדרי ההפצה הבלעדיים הקיימים יבוטלו? האם יחוייב כל מותג בשני ערוצי הפצה לפחות? ואיך בדיוק יעשו זאת מבלי לפגוע בזכות הקניין של היבואנים החזקים, שבוודאי עוד יפעילו לחצים נגד הכוונה?

דיוק של הנוסח הסופי והתקנות שיתוקנו בעקבותיו יש חשיבות מכרעת בהצלחת התוכנית. לראייה, רפורמה מקבילה שנערכת כיום בחוק התחרות, איסור הפגיעה בייבוא מקביל, היא בעצם גרסה משופרת לחוקי מהעבר שנכשלו במבחן הזמן. עוד ב-2018 נקבע איסור פגיעה ביבואן מקביל כהוראת שעה, שתוקפה פג ולא חודש. בדיעבד, נוסח החוק הקודם היה ערטילאי מדי ואיפשר לחברות לעקוף אותו. רק פעם אחת נעשה ניסיון להפעיל החוק, נגד היבואנית שסטוביץ, בעלת הזיכיון לקולגייט, שפעלה כנגד ייבוא מקביל של משחת השיניים.

איך מוותרים על הבלו

תחת הכותרת של "חיזוק מנועי הצמיחה של המשק" מאוגדים מספר צעדים בתחום התשתיות. ביניהם, הרחבת ההגדרה של פרויקטי תשתית לאומיים ובעיקר בתחום התחבורה, זירוז צה"ל בפינוי שדות מוקשים, הקלת הרגולציה על תשתיות חשמל מסוימות, היערכות פיננסית להקמת המטרו בגוש דן, תוכנית "לקידום החדשנות", והצעד הבולט ביותר בפרק זה - "היערכות המשק למעבר לתחבורה פרטית חשמלית".

המשמעות בפועל היא מעבר לתשלום מס לפי נסועה, במקום מס הבלו המוטל כיום על הדלק. זאת, בשל החשש באוצר שהחדירה המואצת של המכוניות החשמליות תייבש את הפרה החולבת של המדינה, כאשר הבלו לבדו הכניס לקופת המדינה כ-20 מיליארד שקל בשנה החולפת.

פרק נוסף בחוק מציע, כי בנק בעל היקף פעילות קטן יהיה רשאי לשלוט גם בתאגיד שהוא סוכן ביטוח שעיסוקו בביטוח כללי.

פרק אחר עוסק ב"צמצום פערים חברתיים". בפרק תוכנית להגדלת מספר התלמידים החרדיים בלימודי אנגלית, מתמטיקה ועברית. מוסדות הלימוד החרדיים יזכו מהמדינה לתמריצים תקציביים לפי הישגים. אלא שהתוכנית תהיה תקפה רק למוסדות לימוד לבנים, ולא לבנות. אחד הנימוקים לכך הוא שהמדינה מעוניינת לעודד בעיקר תעסוקה של גברים חרדיים, ששיעור העובדים ביניהם נמוך בהרבה לעומת נשים חרדיות. 

חוק ההסדרים: נדל"ן |אריק מירובסקי

לתמרץ רשויות להקים דירות, להרחיב התחדשות עירונית גם לצמודי קרקע

תמרוץ הרשויות המקומיות להקים יותר דירות מאשר שטחי תעסוקה, ייעול עבודת הוועדות המחוזיות, הקלות תכנון בקרקעות מרובות בעלים והכללת מבנים צמודי קרקע בתוכניות התחדשות עירונית - אלו צעדי הנדל"ן העיקריים שמוצעים במסגרת התוכנית הכלכלית הממשלתית בתחום הנדל"ן ל-2023, כפי שעולה מטיוטת התוכנית.

בממשלה איתרו מספר חסמים עיקריים להגדלת היקפי הבנייה, שמצויים ברשויות המקומיות, בוועדות התכנון והבנייה, בחקיקה ובנורמות קיימות. אחת מההצעות הבולטות היא ויסות תקבולי ארנונה עסקית לטובת היתרי בנייה למגורים, והעברת כספים מרשויות עתירות בתעסוקה לרשויות שעתירות במגורים. כיום, לרשויות המקומיות יש תמריץ שלילי לבנייה למגורים ותמרוץ יתר לתכנון שטחי תעסוקה ומסחר, וזאת עקב תעריפי הארנונה של שטחי תעסוקה שגבוהים לעתים במאות אחוזים על אלה של מגורים.

התוכנית להתמודד עם הבעיה: 2,000 שקל לרשויות מקומיות עבור כל יחידת דיור שתקבל היתר בנייה בשטחן, וזאת כמענק להאצת דיור. המענק יחולק מקופה ייעודית שתוקם - כך שרשות שמגדילה באופן משמעותי את הכנסותיה מארנונה עסקית, תשלם יותר לקרן הייעודית והכסף יועבר לרשויות המקומיות שאצלן מתקיימת בנייה רבה למגורים.

עוד צעד בתחום הארנונה: העלאת ארנונה לדירות שמושכרות לטווח קצר בנוסח Airbnb לרמה של בתי מלון.

עוד מוצע, כי תוכנית הכוללת תוספת של עד 30 יחידות דיור ועד 3,000 מ"ר למגורים תהיה תוכנית בסמכות של כל ועדה מקומית.

לפי חוק התכנון והבנייה, בתכנון בקרקע פרטית הכוללת ריבוי בעלים, נדרשת הסכמה של לפחות 75% מהבעלים לתכנן אותן. כעת, מוצע להפחית את רף ההסכמה ל-51% ולראות את מי שלא התנגד באופן אקטיבי כמי שמסכים להגשת התוכנית.

עניין אחר הוא רישוי הבנייה, שבישראל אורך לעתים שנתיים ויותר. בעבר כבר אושר להקים מסלול רישוי מקביל למסלול הרגיל, במסגרתו אדריכל שיוסמך כמורשה להיתר יוכל לתת היתר בנייה במקום רשות הרישוי. לגבי ועדות מקומיות שבהן הליך הרישוי מתארך באופן משמעותי ביחס לממוצע, מוצע לאפשר הוצאת היתר בנייה במתחמי בנייה הכוללים מעל 40 יחידות דיור, לרשות רישוי ארצית אשר תתבסס על ועדת המשנה של המועצה הארצית, ותהווה סמכות רישוי מקבילה.

ולבסוף - כיום העיסוק בהתחדשות העירונית כולל בעיקר תוכניות בשטחים שיש בהם בנייה רוויה. הוגי התוכנית הממשלתית אומרים, כי כעת הבשילה העת לקידום צעד משלים לטובת קידום מאסיבי של פרויקטים גם ביחידות צמודות קרקע.

 חוק ההסדרים - תחבורה | אסף זגריזק  

שרת התחבורה תקבע את המודל: הפתרון של האוצר להקמת הרשויות המטרופוליניות

בטיוטת חוק ההסדרים הנוכחית, האוצר מוביל להקמת רשויות מטרופוליניות בגרסה מרוככת אמנם - אך כזו שתחייב את הקמתן. זאת, בניגוד לעמדת משרד התחבורה שתומך בהקמת רשויות "וולונטריות". בחוק ההסדרים הקודם, ההצעה להקמת רשויות מטרופוליניות ירדה מהפרק בעקבות התנגדות משרד התחבורה והשרה הממונה מרב מיכאלי.

והנה, בטיוטה הנוכחית חזרה ההצעה, בגרסה שמעניקה יותר עצמאות לשרת התחבורה בקביעת המודל, אך עדיין מחייבת הקמת רשויות כאלו בתוך שנתיים מכניסת החוק.
רפורמה נוספת היא חוק תשתיות לאומיות שמהווה מעין חוק מטרו רזה ל-10 פרויקטי תשתית שייבחרו להכלל בו, ויהיה להם מסלול מהיר מול חברות תשתית.

רפורמה נוספת תסדיר היטל מימון המטרו על בעלי נכסים: כל בעל נכס, למעט בעליהם של דירת מגורים אחת, ישלם מס במשך 40 שנה. עיקר הנושאים בעול יהיו בעליהם של משרדי תעסוקה, ושטחי מסחר - הנהנים העיקריים מתועלותיה הכלכליות של מערכת התחבורה.

לגבי שאלת הסיכויים להעברת הרפורמות - הרי שמרבית רפורמות התחבורה שבטיוטת חוק ההסדרים הנוכחית נשרו מחוק ההסדרים הקודם וכלל לא בטוח שלממשלה יהיה רוב להעביר את תקציב המדינה, וגם אם כן - כל רפורמה שתתקל בהתנגדות של מי מחברות הקואליציה עלולה לרדת מהפרק. לכן, אם במשרדי האוצר והתחבורה לא יגיעו לנוסח מוסכם על הקמת הרשויות המטרופוליניות בחוק ההסדרים הקרוב ספק אם הרפורמה בתחבורה תעבור.

חרף העובדה שתעדוף הפרויקטים הלאומים היא מטרה חשובה, גם היא תגרור התנגדויות משמעותיות ובעיקר מלובי ראשי הערים שה"שוט" ילקח מהם בקידום פרויקטי תשתית ובוודאי תתקל בהתנגדות של גופים כמו המשרד להגנת הסביבה ורשות העתיקות. 

עוד כתבות

אחוז החסימה בבחירות לפרלמנט

הוויכוח על אחוז החסימה: מה המצב במדינות העולם?

בואו לצלול איתנו למספרים ולנתונים שמאחורי החיים עצמם ● והפעם: בהולנד אחוז החסימה כמעט ולא קיים, בטורקיה הוא עומד על 7%. הדיון על אחוז החסימה מתעורר לחיים

טקס פרישת השופט ג'ורג' קרא, בית המשפט העליון / צילום: יונתן זינדל/פלאש 90

חוות דעת של היועמ"שית עשויה להשפיע דרמטית על אסטרטגיית הפרסום באינטרנט

במסגרת תביעה ייצוגית קובעת בהרב־מיארה שאתרי תוכן אחראים לוודא כי קטינים אינם נחשפים לתוכן אסור ● העמדה רלוונטית הן לאתרים ישראליים והן לענקיות תוכן כמו פייסבוק ● מאחר שהורים וילדים משתמשים לעתים באותו מחשב, המשמעות היא הגבלת התאמת הפרסומות להיסטוריית הגלישה

חנות לגו / צילום: LEGO

זה תאריך הפתיחה של החנות הראשונה של לגו בישראל

במקביל לפתיחת החנות הפיזית בדיזנגוף סנטר בתל אביב, יושק באותו היום גם אתר האינטרנט הרשמי של LEGO בישראל ● החנות תציע מגוון של מוצרים, ביניהן כאלה שניתן למצוא רק בחנויות הרשמיות

עורכי הדין של ההייטק לא מתרגשים מהפיטורים בענף / צילום: Shutterstock

עורכי הדין של ההייטק לא מתרגשים מהפיטורים בענף: "דירקטוריונים לחוצים"

למרות התמורות בשוק ההייטק הישראלי, עורכי דין מובילים שמלווים את התעשייה סבורים שכרגע היא לא נמצאת במשבר ● הם רואים יותר סטארט-אפים לא רווחיים שנמכרים אבל מזהירים חברות מצעדים פזיזים: "אתה לא יכול לקצץ את כל המכירות ולצפות להמשיך לחיות"

אייל אפל, הבעלים של ''אפל אדריכלים'' / צילום: שירעד ניסים

האדריכל שהחל את דרכו בתכנון הבית של משפחתו: "הבירוקרטיה מסואבת וקטנונית. אין לזה אח ורע בעולם"

אייל אפל, תושב הוד השרון, בן 55 ● נשוי פלוס 3 בנים ● הבעלים של "אפל אדריכלים" ● "לכל פרויקט יש את האתגרים שלו והמטרה שלנו כמשרד לשמור על חדוות יצירה" ● גלובס שם את הסיוע לעסקים קטנים ולעצמאים במרכז 

סצנה מתוך קמפיין מודיבודי / צילום: צילום מסך

מה אפשר ללמוד מהקמפיין לתחתוני מחזור שהסעיר את צופי הטלוויזיה

בשבוע שבו בית המשפט בארה"ב שינה את הפסיקה בנוגע להפלות, בישראל הושק קמפיין שמסמן עוד צעד בשחרור הנשי, ומציג לראשונה דם בזמן מחזור ● איך השתנה הייצוג של נשים בקמפיינים, עד כמה מותגי המיינסטרים הם גם חלק מהמהפכה, ומתי מה שנתפס כעת כפרובוקציה יהפוך לחלק מהתרבות הפופולרית

פרויקט פינוי בינוי ברמת גן / צילום: רמי חכם

המהפכה של פינוי בינוי: בקרוב תדעו כמה היזם שלכם מרוויח

המשנה ליועמ"שית הנחתה להפוך את תקן 21 - "בדיקה שמאית כלכלית לתוכנית פינוי־בינוי" לאחד ממסמכיה הרשמיים של כל תוכנית בעת הפקדתה, ושלל נתונים פיננסיים יהיו גלויים לציבור

משקאות של Molson Coors. תשואות דו־ספרתיות ב־2022 / צילום: Shutterstock

משקיעי ערך מאמינים שהעליונות שלהם כיום היא רק תחילת הדרך

מנהלי השקעות בכירים בארה"ב משוכנעים שלאחר המהלומה הקשה שספגו מניות הערך מאז פרוץ הקורונה, הן צפויות כעת להביס בשנים הקרובות את מניות הצמיחה בפער הגדול ביותר מאז 2001 ● "כשמניות ערך נעשות זולות מאוד, הזינוק חזרה עשוי להיות חזק ומהיר"

יוסי זינגר וארז בלשה, יו''ר ומנכ''ל ג'נריישן קפיטל / צילום: כדיה לוי

מנהלי קרן ג'נריישן: "כשדיברנו על השקעה בתחבורה ציבורית, הסתכלו עלינו כאילו נחתנו ממאדים"

מניית קרן הריט לתחום התשתיות סיפקה תשואה חיובית מתחילת השנה, אך צמד מנהליה מעריכים כי שווי השוק רחוק מלשקף את הפוטנציאל הטמון בנכסיה, "שעבדו מסביב לשעון גם בקורונה" ● מה הוביל אותם להשקיע בתחום ההיסעים ("תחבורה היא ליבת החיים") ומה הם חושבים על המחיר שמשלמת המתחרה קיסטון בעסקת אגד

מדד התחבורה הציבורית / צילום: תמר מצפי

עוד לפני גל ההשבתות: מאות אוטובוסים סבלו מירידה חדה בתדירות

בחודש מאי 45% מהאוטובוסים העירוניים איחרו לתחנת האמצע, כך עולה ממדד התחבורה הציבורית של גלובס ו־Moovit ● בעקבות עיד אל פיטר, שהחריף את המחסור הקיים בנהגי אוטובוס, השירות צומצם ב–30% בממוצע והתדירות של קווים רבים ירדה משמעותית

מרב מיכאלי ויאיר לפיד, בהצבעה על פיזור הכנסת / צילום: יוסי זמיר

בורות ופופוליזם בדרך לפיזור: כך נראים הימים האחרונים של הכנסת ה-24

רגע לפני פיזור הכנסת הקואליציה מנסה לקדם חוק להסדרת עתיד המיזם התחבורתי הגדול בתולדות המדינה ● האופוזיציה מתנגדת ללא נימוק ענייני, בעיקר כדי למנוע מהממשלה את ההישג ● שרת התחבורה מאיימת שבלי החוק הפרויקט ייתקע, למרות שבשלב זה ניתן לקדם את המטרו גם בלעדיו ● ואיפה האינטרס הציבורי? גלובס עושה סדר בסערה סביב המיזם שנועד לחלץ אותנו מהפקק

מוצרי חלב / צילום: גלובס

מחירי מוצרי החלב שבפיקוח יעלו ב-4.9%

לפי ההסכמות בין משרדי החקלאות והאוצר ונציגי ענף החלב, מחירי מוצרי החלב שבפיקוח יעלו ב-4.9%. לפי ההסכם, מחיר זה לא ישתנה במשך כשנה לפחות ● עוד הוסכם כי על גבינות קשות, כמו מוצרלה, חלומי וגורגונזלה יבוטל המכס באופן מיידי

שכונת פסגת זאב בירושלים / צילום: Shutterstock

מתל השומר ועד פסגת זאב: אלו השכונות הצפויות להיכלל בהגרלת "דירה בהנחה"

שכונת חבצלת בנתניה, המבואות הדרומיים בחיפה ופסגת רמות בבאר שבע אמורות להיכלל בהגרלה הקרובה של משרד הבינוי והשיכון, שתיפתח בשבוע הבא ● ברוב הפרויקטים טרם הוגשה בקשה להיתר בנייה ● מאז אפריל נוספו 23,047 איש לרשימת הזכאים להשתתף בהגרלות

הדמיית השכונה. ברבים מהבניינים תהיה חזית פעילה בקומת הקרקע / צילום: מצגת עיריית תל אביב

מגדלים עם 45 קומות, החל מ-3 מיליון שקל לדירה ובנייה אחידה: כך ייראה הרובע החדש של תל אביב

מסמך הנחיות שפרסמה עיריית תל אביב לבינוי ולעיצוב אורבני לרובע שדה דב, קובע כללים אחידים ונוקשים לתכנון הרחובות והבניינים ברובע החדש של תל אביב • מה הם שלושת טיפוסי הבנייה המתוכננים, מה מיוחד באזורי המסחר - ואיך הרובע ישתלב בעיר?

שר האוצר, אביגדור ליברמן / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

הוזלה נוספת מתעכבת, ומחיר הדלק צפוי לעלות לכ-8 שקלים השבוע

שר האוצר ליברמן הכריז לפני שבוע על הורדה נוספת של מס הבלו על הדלק שתימשך עד סוף אוקטובר, אך ספק אם יצליח להוציא לפועל את המהלך ● משרד האנרגיה צפוי לפרסם מחר את המחיר המעודכן לליטר בנזין. לפי ההערכות, התעריף יטפס לכ-8 שקלים לליטר

העולם הוירטואלי של נייקי ב-Roblox / צילום: צילום מסך מאתר נייקי

נייקי וגוצ'י החליטו להצטרף לחגיגת המטאוורס. זה לא יהיה קל כמו שהן חושבות

לא מעט חברות עשו בשנה האחרונה את צעדיהן הראשונים במטאוורס, אך רק מעטות בחרו במהלכים אסטרטגיים ארוכי טווח, ואילו הרוב סתם "הצטרפו לחגיגה" ● למה הגיימרים יהיו הזרזים הגדולים בתחום, והאם יש משהו שיכול למנוע מכל זה להתממש? ● טור חמישי ואחרון בסדרה

ג'וני סרוג'י, סגן נשיא לפיתוח שבבים באפל, ובשאר אל מסרי, מייסד רוואבי / צילום: אפל

אפל חושפת: מפעילה מרכז מחקר ופיתוח ברשות הפלסטינית

במפגש של ג'וני סרוג'י, הישראלי הבכיר באפל, ונשיא המדינה יצחק הרצוג נחשף כי מאז שנת 2018 מפעילה ענקית המחשוב מרכז מחקר ופיתוח בעיר הפלסטינית רוואבי שבשומרון ● במרכז מעורבים בפיתוח מעבדי הדגל M למחשבי המק של החברה ● אפל מתכוונת להרחיב את פעילותה ברשות הפלסטינית בשנים הקרובות

ג'נט ילן, מזכירת מחלקת האוצר של ארצות הברית / צילום: Associated Press, Janet Yellen

הונגריה והקונגרס האמריקאי מציבים מכשולים להסכם מס החברות הגלובלי

פקידים אמריקאים ומהאיחוד האירופי מנסים להחדיר מומנטום חדש למאמץ לקבוע מס חברות מינימלי כלל עולמי

אימון של חיילי נאט''ו במקדוניה, בחודש שעבר / צילום: Associated Press, Boris Grdanoski

השינוי הגדול ביותר מאז המלחמה הקרה: נאט"ו תציב 300 אלף חיילים להגנת מזרח אירופה

בכך יכפיל הארגון את מספר חייליו במזרח אירופה ובמדינות הבלטיות פי 7.5 ממספרם כיום ● זאת בתגובה לפלישה הרוסית לאוקראינה ולהתגברות האיומים כלפי המדינות הבלטיות ופולין

דורון ארזי, מנכ''ל סרגון / צילום: ליאורה כץ

לקראת מאבק שליטה: "האסטרטגיה הנוכחית של סרגון הורסת את הערך לבעלי המניות"

אוויאט נטוורקס מציעה לרכוש את חברת הטכנולוגיה הישראלית לפי שווי של 235 מיליון דולר - פרמיה של 34% על מחיר השוק ● "ניסינו לדבר עם הנהלת סרגון על עסקה שאנו בטוחים שתביא ערך משמעותי לבעלי המניות של שתי החברות, אך זכינו רק לעיכובים ודחיות מצידם"