גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ריקוד הטנגו המסוכן של הריבית והחוב הגדל באמריקה

בתחילת החודש הודיע הפדרל ריזרב על העלאת הריבית וצמצום המאזן שלו ● השווקים בכלל והנאסד"ק במיוחד הגיבו הפעם בקריסה ● כיצד תשפיע העלאת הריבית על השווקים הפיננסיים ותיקי החיסכון והפנסיה, והאם לפד יש אופציות אחרות ● מבט מקרוב על הריבית במשק האמריקאי

הדפסת דולרים / צילום: Associated Press, Jacquelyn Martin
הדפסת דולרים / צילום: Associated Press, Jacquelyn Martin

הכותב הוא עורך דין בהשכלתו העוסק ומעורב בטכנולוגיה. מנהל קרן להשקעות במטבעות קריפטוגרפיים, ומתגורר בעמק הסיליקון. כותב הספר "A Brief History of Money" ומקליט הפודקסט KanAmerica.Com

כאשר בכוונתו להאט את האינפלציה, הודיע הפדרל ריזרב בתחילת מאי על העלאת הריבית הבסיסית (Fed Funds Rate) בחצי אחוז, לשיעור של 0.75%־1%. הפרשנים והמומחים מעריכים כי הפד ימשיך ויעלה את הריבית לשיעור של 3%־3.25% עד תחילת 2023. בינתיים השווקים מגיבים באגרסיביות.

אילון מאסק טוען: ביל גייטס הימר במיליארדים נגד טסלה
ענקית ההון סיכון סקויה: "המשבר בהייטק יהיה ממושך. זה הזמן לקצץ"

מתחילת השנה ועד תחילת השבוע ירד מדד S&P 500 בכ־20% ומדד נאסד"ק ירד בכ־30%. אך זהו נתון מטעה משהו, תמונה מדוקדקת יותר מגלה כי יותר מ־50% ממניות הנאסד"ק צללו ביותר מ־50% ואפילו מניות מובילות כמו אמזון ופייסבוק איבדו כמעט מחצית מערכן בשיאן.

"הריבית הבסיסית" אותה העלה הפד היא הריבית הבין־בנקאית הנגבית בין בנקים מסחריים עבור הלוואות יומיות (over night). ריבית בסיסית זו הינה כלי מרכזי בעיצוב מדיניותו המונטרית של הפד, והיא נקבעת בישיבות "וועדת השוק" (FOMC) של הבנק המרכזי. מהריבית הבסיסית של הפד נגזרים שערי הריבית של סוגי אשראי שונים. ראשונה להם היא ריבית ה"פריים", הנגבית על ידי הבנקים עבור אשראי ללקוחותיהם הטובים.

משיעור ריבית הפריים נגזר שער הריבית של חלק גדול מהאשראי הצרכני, כמו הריבית בכרטיסי אשראי, קווי אשראי וכן משכנתאות בריבית משתנה. עלייה ב"ריבית הפריים" גוררת עלייה בריבית ה"סאב־פריים", על האשראי הבעייתי יותר. בשנים העליזות של 2020־2021 גדל סוג אשראי זה באופן משמעותי - כמעט שני שליש מהגידול באשראי בכרטיסי האשראי, בא מלווים מסוג סאב־פריים. בסך־הכול על פי סוכנות דירוג האשראי אקפיריאן כשליש מהאשראי לציבור, כולל משכנתאות, הוא ללווים בקטגוריית הסאב־ריים.

שליש מהכסף המודפס זורם למשכנתאות

הכלי השני באמצעותו שלט הפד על הריבית במשק היו הרחבות הכמותיות (Quantitative Easing). ערב המשבר ב־2008 עמד המאזן של הפדרל ריזרב על כ־870 מיליארד דולר.

מאזנו של הפד מורכב מטורי זכות וחובה, אך כאשר מדברים בהקשר זה על "מאזן הפד" הכוונה לסך הנכסים שבמאזנו. אלו מורכבים בעיקר מאיגרות חוב שקיבל הפד כנגד כסף שייצר מהאוויר והלווה, בעיקר לממשלה אך גם כנגד אגח"ים מגובי משכנתאות, אותן קנה ממנפיקי המשכנתאות.

בנובמבר 2008 ובמענה למשבר המתפתח, החל הפדרל ריזרב בתוכנית שכונתה "הרחבה כמותית (QE) מספר 1", שבמסגרתה רכש 600 מיליארד דולר באגחי"ם מגובי משכנתאות מהבנקים שנכנסו למשבר כדי לשחררם מהנכסים הרעילים שבמאזנם.

עד יוני 2010 כבר עמד מאזן הפדרל ריזרב על 2.1 טריליון דולר (2,100,000,000,000 דולר). זמן קצר לאחר מכן, בנובמבר 2010 הכריז הפד על תוכנית "הרחבה כמותית 2" במסגרתה קנה 600 מיליארד דולר נוספים, הפעם של אג"ח ממשלתיות. בספטמבר 2012 פתח הפד את תוכנית "הרחבה כמותית 3" - תוכנית חודשית ללא מועד סיום, לרכישה של בין 40 ל־85 מיליארד דולר לחודש. הרכישות לא נעצרו עד אוקטובר 2014 שעה שמאזן הפד עמד על 4.5 טריליון דולר. בתוך 6 שנים הפד הכפיל את מאזנו פי חמישה והזרים למשק כ־3.6 טריליון דולר מודפסים מהאוויר.

ערב הקורונה עמד מאזן הפד על כ־4.1 טריליון דולר. עם תחילת המגפה שוב לחץ הפד על דוושת המדפסת. ב־15 במרץ 2020 הוכרזה תוכנית רכישות של 700 מיליארד דולר של אג"ח ממשלתיות, ועד קיץ 2020 הדפיס הפד 2 טריליון דולר. ההדפסות וההרחבות נמשכו כשנתיים. באמצע החודש שעבר עמד המאזן על שיא כל הזמנים - 8.965 טריליון דולר.

כך מעל 8 טריליון דולרים חדשים הודפסו והוזרמו למשק על יד הפד מאז המשבר של 2008, מהם כ־4.5 טריליון התווספו מאז תחילת 2020. בנוסף נוצרו מאז תחילת 2020 כ־6 טריליון דולר בדמות אשראי חדש.

כשליש מהסכום שהדפיס הפד והוזרם לשוק המשכנתאות, דוחף את מחירי הנדל"ן מעלה מעלה, לשיאי כל הזמנים. שני שליש הופנו לרכישת איגרות חוב של ממשלת ארה"ב. מימון זה של החוב הממשלתי נועד לא רק להבטיח מימון זול באמצעות הדפסה של הגרעון הממשלתי, אלא לא פחות חשוב, הוא נועד לוודא כי גירעונותיה העצומים של הממשלה הפדרלית לא ישפיעו על שערי הריבית בשוק האג"חים הכללי. הריבית על איגרות החוב הממשלתיות ל־10 שנים נחשבת לריבית אשר כנגדה מתומחרים שאר האג"חים, כולל של החברות המסחריות. הסיבה לכך ברורה: חובות הממשלה הפדרלית נחשבים לחובות הבטוחים במשק, שכן הממשלה תמיד יכולה להחזירם, אם באמצעות מיסוי ואם באמצעות הדפסה.

מכיוון שכך כל לווה אחר המבקש להנפיק אג"ח חייב להבטיח תשואה גבוהה מהאג"חים של הממשלה. יתרה מזו ללא הגדלת היצע הכסף הביקוש הממשלתי הגדל לאשראי, "מצופף החוצה" (crowding out) לווים הנחשבים פחות טובים מהממשלה. יש לכך השפעה גם על מחיר האשראי וגם על עצם זמינותו. ההרחבה הכמותית גם נועדה למנוע תחרות שכזו. מימון גירעונות הממשלה על ידי הפד, בריבית נמוכה ומלאכותית, דואג אפוא לנזילות במשק ומוודא כי הריבית בשוק האג"חים הכללי נשארת נמוכה. ואכן מאז שהתחילה ההרחבה הכמותית ולאורך העשור שבין 2012 ו־2021 עמדה הריבית על האג"ח הממשלתית ל 10 שנים על כ־2% בממוצע לעומת כ־4.2% בעשור הקודם.

הפד מעוניין לצמצם את מאזנו

בהחלטתו מתחילת החודש הודיע הפד כי בנוסף להעלאת הריבית הבסיסית הוא גם יצמצם את מאזנו קרי לא ירכוש אג"ח חדשות כנגד אלו המגיעות לפירעון - מהלך זה מכונה "הפחתה כמותית". קומבינציה זו של העלאת הריבית הבסיסית עם ההפחתה הכמותית, תדחוף מעלה את הריבית על איגרות החוב החדשות, שמנפיקה הממשלה הפדרלית.

ששת חברי מועצת הנגידים של הפדרל ריזררב. במרכז, היו''ר ג'רום פאוול ומימינו סגניתו, לאל בריינארד / צילום: Associated Press, Patrick Semansky

אם יעמוד הפד בציפיות של העלאת את הריבית ל־3%־3.25% עד לרבעון הראשון של 2023. צפויה הריבית על איגרות החוב הממשלתיות ל־10 שנים לעלות לאזור 4% ויותר עוד בשנת 2023.

שינוי בריבית על איגרות החוב הממשלתיות מביאה לשינוי הריבית על משכנתאות בריבית קבועה. זו ל־30 שנה כבר כמעט הכפילה עצמה מסוף 2021 - התייקרות שבמוקדם או במאוחר תצנן את שוק הנדל"ן הרותח. אך עליית הריבית על האג"ח הממשלתי לא רק תשפיע על עלותם של חובות חדשים, היא גם תאלץ את האג"חים הנסחרים בשוק להתאים את ה"תשואה" (Yield) המשולמת עליהם, לזו של הריבית על האג"חים החדשים. במילים אחרות, מחיר האג"חים בשוק ייאלץ לרדת כדי לייצר עליהם תשואה תחרותית לאג"חים החדשים, המשלמים ריבית גבוהה יותר.

3 טריליון דולר נמחקו השנה

כבר עתה נמחקו לערך 3 טריליון דולר בשוקי האג"ח מאז תחילת השנה, בגין עליית התשואה לפדיון של האג"חים. מאז תחילת השנה ועד סוף אפריל איבדו האג"חים של החברות שבדירוג הגבוה כ־12.3%, ירידה כמוה לא הייתה זה 40 שנה. עליית הריבית על האג"ח הממשלתי ל־10 שנים ל־4%-4.5% תגדיל מאד הפסדים אלו.

עם עליית האינפלציה גדל גם הביקוש לאשראי צרכני בארה"ב. בחודש פברואר השנה גדל זה ב־41.8 מיליארד דולר, גידול של 11.3% בקצב שנתי, הגדול מאז 2001; החוב בכרטיסי האשראי גדל ב־20.7% באותו החודש; ובחודש מרץ האשראי הצרכני גדל ב־52.4 מיליארד דולר; קצב הגידול באשראי בכרטיסי אשראי גדל ב־21.4%. ב־2021 וכ־68 מיליון כרטיסי אשראי חדשים הונפקו באמריקה, מהם 18 מיליון סאב־פריים. על פי פרסומי חברת האשראי "לנדינג טריי", ממוצע הריבית של כרטיסי אשראי חדשים אלו עמד על 19.9%. זאת בעוד שהכרטיסים הישנים נשאו ריבית ממוצעת של כ־14.5%.

העלאת הריבית תעלה מעלה את עלות תחזוקת האשראי הצרכני התופח. אך לא רק הציבור עלול להיחנק תחת העלייה בריבית על חובותיו, גם הממשלה הפדרלית תאלץ לשלם הרבה יותר על חובותיה. בששת החודשים הראשונים של שנת התקציב הנוכחית, שהחלה באוקטובר, עלתה הוצאת הממשלה הפדרלית לריבית ב־40 מיליארד דולר לעומת ששת החודשים המקבילים בשנה הקודמת. בסה"כ היום משלמת הממשלה 562 מיליארד דולר לשנה ריבית על חובותיה. אם יעמוד הפד בדיבורו בעניין העלאת הריבית והצמצום הכמותי, הוצאה זו עשויה בקלות להגיע בשנת התקציב הבאה לכשלושת רבעי טריליון דולר.

סך חובות החברות בארה"ב עומד על כ־11.6 טריליון דולר, מהם כחמישית באג"ח זבל. בשנת 2021 הונפקו כמעט 465 מיליארד אגרות חוב מסוג זה. גידול של 10% לעומת 2020. מאז דצמבר 2021 עלתה הריבית על האג"ח בעל הדרוג הגבוה ביותר (AAA) בכ־75% לכ־4.2%. זו על האג"ח בעל הדרוג הנמוך טיפסה ל־7.5%. עלייה זו תייקר מאד את עלותם של כ־3 טריליון דולר של חוב הצפויים להיות מגויסים בשנתיים הבאות. עלייה נוספת בריבית על האג"חים הממשלתיות ל־10 שנים תמשיך ותעלה את הריבית לסקטור העסקי שעה שהוא ממחזר את חובותיו. תוספת כזו בעלות מימון החובות, הפרטיים, הממשלתיים והתאגידיים, תשפיע משמעותית על הצריכה ועל הצמיחה, בעוד הפרטים, החברות ואף הממשלה מצמצמים פעילות והוצאות במטרה לעמוד בתשלומי הריבית.

כרוניקה של סוף ידוע מראש

כפי שאמרנו פעמים רבות במהלך השנים, מדיניות מוניטרית וכלכלית הבנויה על צמיחה אינסופית של החוב סופה, לדחוק את המשק לפינה כזו שאין דרכים קלות ופשוטות להיחלץ ממנה. אל הפינה הזו הגענו בשנת 2022. השארת הריבית בשיעור שאינו מתקרב אפילו לשליש האינפלציה, והמשך ההרחבות הכמותיות, יגדילו את האינפלציה, אשר מגבירה את חוסר היציבות ומרוששת 90% מהאוכלוסייה.

היא גם תמשיך את התנפחות בועת הנכסים שמעשירה את האלפיון, האחוזון והעשירון העליונים בלי פרופורציה. מאידך העלאת הריבית ומימוש מדיניות הצמצום הכמותי תעמיק את ההאטה הכלכלית והמיתון במשק הריאלי. זאת, כתוצאה מצמצום הביקוש לאשראי ביחד עם עליית מחיר תחזוקת חובות הענק הקיימים, שלה תתווסף קריסת תחושת העושר והצריכה כתוצאה מכך. כל זאת ביחד עם שיבושי הקורונה, ועתה גם עם השפעות המלחמה באוקראינה על שווקי האנרגיה והמזון.

המתחים החברתיים והפוליטיים בארה"ב, כמו גם במדינות רבות אחרות, מצויים בשיא. חוסר האמון במוסדות השלטון בכלל, ובשיטה הפוליטית הנוכחית כדרך תרבותית והוגנת לניהול משותף ומוסכם של החברה, מתפשט והולך. אם הפד יוסיף לכל אלה גם חוסר אמון בכסף או תחושה של מבוי כלכלי סתום, ובמיוחד אצל הצעירים, עלול להיווצר קוקטייל מסוכן שאירוע קטן - גץ אחד ובלתי צפוי - יכול להתלקח ולהביא לתוצאות חברתיות בהן המציאות תעלה על כל דמיון. 

עוד כתבות

אלון בן נון - מנכ''ל Neurosense / צילום: יח''צ

תרופה של נוירוסנס הישראלית נמצאה יעילה בהפחתת חומרים בגוף הקשורים למחלת ניוון השרירים ALS

אם החומרים אכן יתגלו כמדד לחומרת ה-ALS, החברה תמשיך לניסויים בהם ייבחנו ההשפעות על תסמיני המחלה עצמה ● בעקבות ההודעה עולה מניית החברה 56% במסחר בנאסד"ק

יריב פז, בעלי פז גרופ, חברה להשקעות נדל''ן / צילום: אייל פישמן

ב־2005 יריב רכש דירה להשקעה, היום הוא עוזר לאחרים: "הממשלה סימנה אותנו כאשמים בעליית מחירי הנדל"ן"

יריב פז, תושב תל אביב, בן 50 ● בזוגיות פלוס 3 ילדים ● בעלי פז גרופ, חברה להשקעות נדל"ן ● "עולם הנדל"ן פותח לכל אחד ואחת הזדמנויות חסרות תקדים להשקעה ולהגדלת ההון העצמי" ● גלובס שם את הסיוע לעסקים קטנים ולעצמאים במרכז

דליפת דלק בקו קצא''א במועצה האזורית חוף אשקלון, לפני כשנה / צילום: המשרד להגנת הסביבה

באשקלון חולים בסרטן יותר מהממוצע הארצי, אך הממשלה לא טורחת לחקור מדוע

"במחוז אשקלון רואים רמת תחלואה משמעותית במחלות הסרטן באופן יחסי לממוצע הארצי", אמרה ד"ר איזבלה קרקיס, מנהלת המחלקה לאפידמיולוגיה סביבתית במשרד הבריאות, בדיון הוועדה לפניות הציבור בכנסת ● במשרד הבריאות מציינים כי אין להם מנדט לבדוק חשיפה לחומרים מסוכנים שנמצאים באוויר, ומפנים את הזרקור לעבר המשרד להגנת הסביבה - שטוען כי דווקא מדובר באחריות משרד הבריאות

“יש תוכנית מסודרת שנועדה למנוע מכם לטוס'' / צילום: מתוך ציוץ ויראלי בטוויטר, 2.6.22

הפייקים מהרשתות שמנסים להסביר את הכאוס העולמי בנמלי התעופה

תיירים בכל העולם סובלים מהמשבר בעולם התעופה. אבל גם בכאוס צריך לעשות סדר ● המשרוקית של גלובס

היועמ''שית, עו''ד גלי בהרב-מיארה / צילום: יונתן זינדל/פלאש 90

מבצעים צבאיים, הסכמי שכר ומינויי בכירים: היועמ"שים יקבעו את כללי המשחק

יאיר לפיד ייכנס בימים הקרובים ללשכת ראש הממשלה, אבל הגורמים החזקים בממשלה צפויים להיות דווקא היועצת המשפטית ושופטי בג"ץ ● בסביבתו של ראש הממשלה הנכנס בוחנים כעת את מגבלות הסמכות לקבל החלטות כלכליות בתקופת בחירות

בורסת וול סטריט / צילום: Shutterstock

נעילה שלילית בוול סטריט; נוירוסנס זינקה ב-49%, טבע קפצה ב-6%

בורסות אירופה ננעלו במגמה מעורבת - מדד הדאקס רשם עלייה של 0.5% ואילו הקאק ירד ב-0.4% ● עליות של כ-2% נרשמו במסחר בחוזים על הנפט הגולמי ● התשואה על אג"ח הממשל האמריקאי ל-10 שנים עלתה ב-8 נקודות בסיס ל-3.20%

הסימנים שהרעיון המצוין  שלכם עומד בפני כישלון / צילום: Unsplash, Jasmin Egger

כל הסימנים שהרעיון המצוין שלכם עומד בפני כישלון

במשך שנים מנסה הכלכלן פרופ’ ג’ון א. ליסט להבין מדוע רעיונות שנראים מבטיחים נכשלים לבסוף כשמיישמים אותם בקנה מידה גדול ורחב • הוא מצא חמש סיבות עיקריות, והוא אופטימי לגבי האפשרות להתגבר עליהן

ברק רוזן / צילום: איל יצהר

מתנה לשחרור? זו הסיבה שברק רוזן העביר לבנו מניות בחברת הקנאביס

בנו של יזם הנדל"ן, שהשתחרר לאחרונה מצה"ל, קיבל לידו 17.7% ממניות תיקון עולם, ששוות כ-19 מיליון שקל ● הסיבה: רוזן לא קיבל אישור מן המשטרה להחזיק מניות בחברת קנאביס, ולכן החזיק אותן בנאמנות ומאוחר יותר העביר לאשתו

הבורסה בתל אביב / אילוסטרציה: שלומי יוסף

ירידות בנעילה בת"א; אלקטריאון קפצה ב-8.5%, ג'נסל בכ-7%

מדד ת"א 35 רשם ירידה של 0.5%, ת"א 90 נסוג ב-0.7% ואילו מדד מניות הקנאביס עלה ב-1.2% ● מחזור המסחר הסתכם בכ-2.2 מיליארד שקל

טקס פתיחת המסחר של פאגאיה בנאסד''ק / צילום: יח''צ - עידו איז'ק

סופו של טרנד: שוק הנפקות ה־SPAC בוול סטריט חזר לרמתו מלפני 2020

היקף גיוסי ההון בהנפקות ראשוניות נחתך במחצית השנה ב-95% ● Renaissance: "שוק ה-SPAC המשיך להתרסק ברבעון השני, ורק 14 חברות הונפקו" ● שווי פאגאיה הישראלית נחתך לרמה של כ-4 מיליארד דולר על פי בלומברג

תמיר פרדו, נעם ארז, ובועז גורודיסקי / צילום: יורם רשף

חברת הסייבר של יוצאי המוסד מבצעת רכישה מקומית ב-30 מיליון דולר

אקס אם סייבר רוכשת את הסטארט-אפ הישראלי סייבר אובזרוור, שהוקם ב-2012 על ידי יוצאי יחידת המחשוב במשרד ראש הממשלה ● אקס אמ סייבר נרכשה אשתקד על ידי תאגיד הקמעונאות האירופאי שוורץ גרופ ב-700 מיליון דולר

שרת התחבורה מרב מיכאלי / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

פתרון או פלסטר בשווי 100 מיליון שקל? זו התשובה של מרב מיכאלי לנהגי האוטובוסים

השרה מרב מיכאלי אמרה על נהגי האוטובוסים השובתים כי הם "צודקים לחלוטין", וטענה כי הביאה להם "כל מה שאפשר" מתקציב משרד התחבורה ● אך הנהגים דורשים כ-600 מיליון שקל להעלאת שכרם - והסכום שמשרד התחבורה מעמיד עבורם הוא כ-100 מיליון שקלים בלבד

משרדי הוט. בעיגול: מנכ''לית הוט, טל גרנות-גולדשטיין / צילום: מץ 76, יח''צ אוהד רומנו

הצטרפתם לסיבים האופטיים של הוט? הסעיף המוחבא שיאפשר לאסוף עליכם מידע

לקוחות שהצטרפו לסיבים האופטיים של הוט התבקשו לחתום על טופס המאשר את עבודת הטכנאי, אלא שבתוכו הוטמע סעיף מעורפל המאפשר לחברה לעשות שימוש בנתוני הלקוחות • מהוט נמסר: "נוקטים את כל האמצעים הנדרשים להגנת המידע, הכל בהתאם לחוק"

מלון מנדרין ת''א / צילום: איל יצהר

עסקת ענק במלון מנדרין: החניה ושטחי המסחר נמכרו ב-190 מיליון שקל

לגלובס נודע כי קרן JTLV3 בראשות עמיר בירם, אריאל רוטר ושלמה גוטמן רכשה באחרונה את שטחי המסחר והחניון הצמוד למבנה מלון מנדרין בתל אביב בכ-190 מיליון שקל בתוספת מע"מ ● על השטח יש זכויות להקמת כ-10 אלף מ"ר מלונאות

מיכל אדם, סמנכ''לית משאבי אנוש בחברת פיוניר / צילום: איל יצהר

בכירה בפיוניר: "לא סביר שעובד יעבור ממקום למקום וידרוש העלאת שכר של 80%"

מיכל אדם, סמנכ"לית אנשים בחברת הפינטק Payoneer, כמעט עשתה הסבה לניהול בית ספר, אבל המנהלת שלה שכנעה אותה להישאר לעוד תפקיד אחד ● מאז היא בחברה שעובדיה פזורים ב-28 מדינות ● בשיחה עמה, היא מדברת על גיוס בזום, חיבור עובדים מיבשות שונות ועל דרישות השכר המופרזות שנתקלה בהן, גם של מגייסות

הפגנה נגד פסיקת בית המשפט העליון / צילום: Eric Gay

ענקיות הטכנולוגיה מתגייסות למחאה נגד פסיקת בית המשפט העליון בארה"ב: "יום אפל בהיסטוריה של האומה שלנו"

שריל סנדברג מפייסבוק תקפה: הפסיקה מסכנת את חייהן של מיליוני נערות ● בגוגל הבהירו: נהדוף בקשות מהמדינות בנוגע למידע על המשתמשות והמשתמשים שלנו

מנהיגי ה־G7 בגרמניה ביום ראשון / צילום: Reuters, POOL

פסגת ה־G7: מחיר גג לנפט רוסי ו"תוכנית מרשל" לאוקראינה

פסגת ה-G7 מתקיימת בימים אלה בגרמניה. על הפרק: הכרזה על "תוכנית מרשל" לשיקום אוקראינה, קביעת מחיר־גג לנפט רוסי והשקעות בסך 600 מיליארד אירו בפרויקטי תשתית במדינות מתפתחות ● הפסגה אמורה להסתיים בשורת מסיבות עיתונאים, בהן יוכרזו ההסכמות שהושגו בין המנהיגים

היקף התעסוקה בישראל, לפי מגדר

רק מחצית מהנשים בישראל עובדות במשרה מלאה

בואו לצלול איתנו למספרים ולנתונים שמאחורי החיים עצמם ● והפעם: 50% מהנשים בישראל עובדות במשרה מלאה. אבל יש פער ניכר בין המגזרים השונים

הפגנה נגד הביטול החוקתי להפלות באינדיאנפוליס, ארהב / צילום: Associated Press, AJ Mast)

אחרי הפסיקה שביטלה את זכות ההפלה בכל ארה"ב, תאגידים שוקלים בזהירות את נושא הביטוח הרפואי לעובדות

חברות שיש להן תוכניות ביטוח הכוללות הפלות שוקלות כעת האם ואיך לשלם על נסיעות של עובדות למדינות בהן הפרוצדורה עדיין חוקית

פריקת קרונות רכבת בנמל אשדוד / צילום: שמואל רחמני

התערבויות, סכסוכים והפרעה לממשל תקין: האם בכלל יש צורך בדירקטוריונים בחברות תשתיות ממשלתיות?

שורת סכסוכים ועימותים, מהרכבת דרך נתיבי ישראל ועד נמל אשדוד, מעלה תהיות בנוגע לנחיצות דירקטוריונים בחברות תשתית ממשלתיות מתוקצבות, שהמדינה ממילא קובעת את יעדיהן ומפקחת עליהן באופן צמוד ● מה אפשר לעשות אחרת, ומדוע יש מי שסבורים שזה הרע במיעוטו