גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

במשרד האנרגיה הציגו תוכנית לאנרגיה מתחדשת, אך התקשו לאמוד את ההשקעה הממשלתית בה

במסגרת היעד הלאומי שקבעה הממשלה לייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת, הציגו משרד האנרגיה ורשות החשמל תוכנית אסטרטגית המפרטת את המהלכים אותם יש לנקוט בשנים הקרובות ● אלא שעד כה לישראל אין מפת דרכים מפורטת ומתוקצבת לפעולות בתחום

שרת האנרגיה קארין אלהרר / צילום: המכון הישראלי לדמוקרטיה
שרת האנרגיה קארין אלהרר / צילום: המכון הישראלי לדמוקרטיה

משרד האנרגיה ורשות החשמל הציגו היום (א') תוכנית אופרטיבית להגעה ליעד הלאומי שקבעה הממשלה: 20% ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות עד שנת 2025, ו-30% ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות עד שנת 2030. זאת, במסגרת המאמץ העולמי להתמודדות עם משבר האקלים והפחתת הפליטות ברשת החשמל - הגורם המשמעותי ביותר לפליטות גזי חממה הגורמים לעליית הטמפרטורה הגלובלית.

לישראל עדיין אין מפת דרכים מפורטת ומתוקצבת בנושא

במשרד האנרגיה וברשות החשמל לא הציגו תוכנית מתוקצבת להאצת פריסת תשתיות אנרגיה מתחדשת, אלא תוכנית אסטרטגית המפרטת את המהלכים אותם על הממשלה לנקוט בשנים הקרובות לשם מימוש היעדים. אלא שגם אותו מסמך שהוצג היום, אינו כולל כלל תיאום מול משרדי הממשלה והרשויות האחרות, להן תפקיד הכרחי בקידום האנרגיה המתחדשת בישראל.

בשנים האחרונות, הוצגו תוכניות ממשלתיות להסרת חסמים והפחתת פליטות, ובשנת 2007 אף הצהירה הממשלה שתקים צוות להסרת חסמים בתחום האנרגיה המתחדשת, אך עד כה לישראל אין מפת דרכים מפורטת ומתוקצבת להאצת התהליך המתרחש ברחבי העולם. למרות תוכניות עבר, במשרד האנרגיה וברשות החשמל כשלו עד היום בהשגת יעדי האנרגיה המתחדשת הנמוכים שהציבה לעצמה ישראל, כך שגם בשנת 2022, לא הגיעה ישראל ליעד של ייצור 10% מהחשמל באנרגיה מתחדשת, וכ-93% מהחשמל המשמש את המשק, מקורו בפחם ובגז - דלקים מזהמים ועתירי גזי חממה.

החידוש העיקרי של תוכנית משרד האנרגיה ורשות החשמל, היא הערכת הספק הייצור מאנרגיה סולארית שיידרש למשק האנרגיה בישראל בשנת 2030, והצגת מפת דרכים לתהליכים ממשלתיים ורגולטורים לשנים הקרובות, בהם בין היתר הגשת המלצות למנגנון הוליסטי להקמת מתקני אנרגיות מתחדשות מתחדשות עד סוף החציון הראשון של שנת 2024, חיוב הקמה של מתקנים סולארים על מבני חינוך חדשים בחוק עד סוף 2022, קידום רשויות מקומיות כספקיות חשמל דרך תאגידים כלכליים עד סוף 2023 ועוד.

כדי לקבוע את היקף ההספק הנוסף שיש להבטיח את הקמתו בשנים הקרובות, הרשות מפרטת בעבודתה את פוטנציאל ההספק הנוסף שנמצא בהליכי תכנון והקמה, כתוצאה מצעדים והליכים שכבר בוצעו.

בעוד שכיום ההספק המותקן עומד על 3,655 מגה-וואט, בהליכי תכנון והקמה ישנם כ-7,000 מגה-וואט נוספים, מתוכם מעריכים ברשות החשמל שיקומו רק כ-4,000 מגה-וואט בסופו של דבר עד 2025. ברשות ובמשרד האנרגיה יתבססו מעתה על הערכות צריכה גבוהות מהצפי לשם תכנון ההספק המותקן, כדי להשאיר שולי יתירות.

לפי הערכות של גידול ריאלי ב-3.4% בצריכה בשנה ותוספת יתירות תכנונית של 5% שתבטיח עמידה ביעדים, יתוכנן הספק של 9,925 מגה-וואט עד 2025, ו-17,145 מגה-וואט עד סוף העשור - תוספת של כ-14 אלף מגה-וואט על הקיים כיום.

הצעדים שמשרד האנרגיה יקדם

העבודה בחנה והעריכה את פוטנציאל ייצור הסולארי מהשימושים השונים (לרבות, דו שימוש בגגות, מאגרים, אגרו, שטחים קרקעיים) ואת הסבירות למימושם בהתאם למאפיינים הייחודיים בישראל. העבודה מציינת כי בהינתן התנאים והמדיניות הקיימת, 80% מפוטנציאל הייצור הסולארי בשימושים השונים יהיו בשימוש דואלי ורק 20% יותקנו בשטחים פתוחים בסוף שנת 2030, וזאת תחת מגבלת 20 אלף דונם למערכות קרקעיות שקבעו מוסדות התכנון.

לשם עמידה ביעדים, מוצגים כעת 50 צעדי מדיניות שבכוונת משרד האנרגיה לקדם, תוך חלוקה לשלושה תחומי פעילות: מדיניות ורגולציה, רשת החשמל ומיצוי אופטימלי של פוטנציאל השטח. זאת, כאשר ההצלחה בעמידה ביעדי האנרגיה המתחדשת תלויה במימוש צעדי המדיניות שפורטו בתוכנית האופרטיבית, ומחייבת שיתוף פעולה ממשלתי הדוק, כך לפי משרד האנרגיה. בין היתר, שואפים במשרד האנרגיה לעבור למודל של שוק תחרותי, במסגרתו כל יזם שירצה, יוכל להקים מתקן סולארי ולפעול בו.

בישראל, ממומן המעבר לאנרגיה מתחדשת דרך תעריף החשמל, ולא דרך תקציב המדינה. למרות שישראל משתרכת מאחורי העולם בתהליך הפחתת הפליטות, הסכומים שמושקעים במעבר לאנרגיה מתחדשת בהשוואה לעולם, נותרו נמוכים. גם לתוכנית הנוכחית של משרד האנרגיה, אין תקציב מוגדר, ומנכ"ל המשרד, ליאור שילת, התקשה לאמוד את הסכומים שיושקעו בשנים הקרובות בטרנספורמציה המדוברת, אילו התוכנית שהוצגה אכן תבוצע בעבודה ממשלתית מאומצת ובשינויי חקיקה רבים.

האיחוד האירופי משקיע 224 מיליארד אירו בכלכלה ירוקה

בישראל, מושקעים בשנת 2022 דרך תעריף החשמל 1.7 מיליארד שקל במעבר לאנרגיה מתחדשת, סכום שלא גדל השנה בהשוואה לאשתקד, למרות התייקרות הפאנלים הסולאריים בעולם, ולמרות שישראל אינה עומדת ביעדי המעבר לאנרגיה מתחדשת.

לצד ההשקעה בבסיס התקציב ובתוכניות של המדינות השונות, האיחוד האירופי אימץ תוכנית השקעות ארבע-שנתית בהיקף של 224 מיליארד אירו לקידום כלכלה ירוקה, 12% מתוך תקציב תוכנית החילוץ מהקורונה. מתוכם 71 מיליארד אירו הוקצו לתחבורה חשמלית ונקייה, 64 מיליארד אירו להתייעלות אנרגטית, ו-27 מיליארד אירו לאנרגיות מתחדשות.

על פי אומדני BDO, התאמת היקף ההשקעות הירוקות של האיחוד האירופי לישראל, במונחי היקף השקעה לנפש, מראה כי כדי להדביק את קצב ההשקעות באירופה, ישראל צריכה להוסיף על השקעותיה הנוכחיות 14 מיליארד שקל במעבר לכלכלה מאופסת פליטות.

האם התוכנית האסטרטגית הנוכחית של משרד האנרגיה תצליח להניע את התהליך, למרות שצוותים רבים ממשלתיים קמו בעבר תוך הצהרה כי יובילו להסרת החסמים הרבים בתחום ולקידום מהלכים נדרשים? לפי חן הרצוג, כלכלן שותף בפירמת הייעוץ BDO, הגעה ליעדים שהציבה הממשלה דורשת הרבה יותר. "התוכנית של משרד האנרגיה מצביעה על חוסר היכולת לעמוד ביעד של 20% מתחדשות שנקבע לשנת 2025. כדי לעמוד ביעד , צריך עד סוף 2024, כלומר בשנתיים וחצי, להגיע ל-9,000 מגה-וואט יצור סולרי, כלומר תוספת של 5,000 מגה-וואט מעבר ל-4,100 שיש כיום. המשמעות היא שנדרשת הקמה בקצב של 2,000 מגה בשנה, יותר מפי 2 מהקצב בשנתיים האחרונות. הבעיה היא שתשתיות רשת החשמל לא ערוכות לכך. לפי ההערכות, עד 2030 נגיע ל-11,500 מגה-וואט מאנרגיה מתחדשות. כל מה שמעבר לכך הוא 'בסבירות נמוכה למימוש'. כזכור צריך להגיע ל-17 אלף מגה-וואט. כלומר, רק בסבירות נמוכה נעבור את ה-20%".

אתגר מרכזי בעמידה ביעדי האנרגיות המתחדשות הוא האצת תוכנית הפיתוח של משק החשמל. אך ההשקעות בתשתיות משק החשמל היום עדיין נעשות לפי תוכנית פיתוח משנת 2018 שהתבססה על יעד של 17% מתחדשות בלבד. לפי הרצוג, "על משרד האנרגיה לקדם בדחיפות את אישור תוכנית הפיתוח העדכנית של משק החשמל, כדי לאפשר קידום התשתיות. לפני כחצי שנה השלימה נוגה תוכנית פיתוח עדכנית, אך זו טרם אושרה ע"י משרד האנרגיה, ולכן מעבר לחסמים הרגולטוריים והסטטוטוריים יש חסם יסודי של עדכון תוכנית הפיתוח לעמידה ביעדי כלכלה דלת-פחמן".

לדברי איתן פרנס, יו"ר איגוד חברות האנרגיה המתחדשת, "כדי שההצהרות יהפכו למציאות, יש צורך ברתימה של כל משרדי הממשלה הרלוונטיים. חוסר התיאום הבין-משרדי הפך לחסם ראשי לקידום התחום ואנו קוראים לשרת האנרגיה לפעול להקמת מנהלת בין-משרדית או ועדת שרים ייעודית. יש לשנות גישה ולקדם את האנרגיה המתחדשת במתכונת חירום בישראל. ישראל מפגרת אחר העולם, ואם לא נצליח להדביק את הפער, נהיה חייבים להקים תחנות חדשות של גז טבעי ולשלם מחירים סביבתיים וכלכליים יקרים, ובעיקר נמשיך לפגר אחר העולם המפותח".

עוד כתבות

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לראשונה בהיסטוריה: הממשלה אישרה קיצוץ בתקציב בניגוד לעמדת שר האוצר

הקיצוץ בתקציב, בהיקף של כ-225 מיליון שקל, אושר לדרישתו של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, ובתום מאבקים בשבועות האחרונים מול שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ● הקיצוץ נועד למימון הקמת מתקני כליאה לאכלוס העצורים הביטחוניים הרבים שנעצרו מאז תחילת המלחמה

שאריות של טיל בליסטי שאיראן שיגרה לעבר ישראל / צילום: Reuters, Amir Cohen

בהשראת רוסיה: גילויים חדשים על התקיפה האיראנית וההצלחה הישראלית

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● התקיפה של איראן תוכננה באופן ששיחזר במובנים רבים כמה מן התקיפות הרוסיות הגדולות באוקראינה, וכללו תחילה נחיל כטב"מים שנועדו להציף את ההגנה האווירית ● החולשה של היכולת הצבאית הקונבנציונלית של איראן עלולה להוביל את מקבלי ההחלטות באיראן לאופציה הגרעינית

הדגם OMODA 5 של צ'רי / צילום: יח''צ

האם הסיניות יתחילו להגיע אלינו מאירופה? צ'רי תייצר כלי רכב בספרד, יצרנים נוספים בדרך

כך מתכוונים הסינים לעקוף את המכס האירופי ● ג'יפ אוונג'ר משיקה בישראל דגם היברידי ● ​נחשף הקרוס־אובר החשמלי החדש של GEELY ● ועוד חדשות מענף הרכב

חיים ילין / צילום: פרטי

"אני לא מוצא את עצמי בתל אביב": חיים ילין לא מפסיק להתגעגע הביתה

הוא היה בממ"ד 12 שעות רצופות, שמע את הערבית, ראה את המלחמה ● אבל איכשהו זה המקום היחיד שעדיין נותן לחיים ילין כוח: "אני נמשך לשם כמו מגנט" ● פרויקט מיוחד 

מסורק תת קרקעי ועד רחפנים: הכירו את 10 הסטארט-אפים המבטיחים לשנת 2024

גלובס בוחר את הסטארט-אפים המבטיחים של ישראל השנה ה-18 ברציפות: חברות הייטק הצומחות והמסקרנות ביותר, אלה שמייצרות אימפקט על תעשיות וצרכנים רבים, ונמצאות על המסלול הבטוח להנפקה ● הרשימה מתבססת על בחירות של קרוב ל-70 קרנות השקעה מקומיות וזרות מובילות בהייטק הישראלי ● החשיפה המלאה

אביב ומתיאו שפירא, אדיר טובי ורובי ליאני, חברת XTEND / צילום: כדיה לוי

עפים כמו פרפר, עוקצים כמו דבורה: הרחפנים שמשנים את תורת הלחימה

הרחפנים של אקסטנד הפכו פופולריים במלחמה בעזה, ואף הצילו חיים • עכשיו היא עובדת על מערכת משולבת שתיקח את יכולות הרובוטים קדימה ותסייע להם לפעול בצוות ● הסטארט-אפים המצליחים, פרויקט מיוחד

פעילות צה''ל במערב חאן יונס / צילום: דובר צה''ל

אזעקות הופעלו באשקלון, לראשונה מזה כשבועיים

שני טילי נ"ט פגעו במרחב קיבוץ יראון, לא היו נפגעים אך נגרם נזק ● ארה"ב מטילה עיצומים חדשים על איראן בעקבות המתקפה על ישראל ● בהודעת ביידן נכתב: "איראן ביצעה נגד ישראל את אחת ממתקפות הטילים והכטב"מים הגדולות שהעולם ראה אי פעם" ● גם האיחוד האירופי צפוי להטיל עיצומים ● שר החוץ האיראני נחת בניו יורק ● עדכונים שוטפים 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' וראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: Reuters, RONEN ZVULUN

לא רק בגלל איראן: S&P קנסו את ישראל גם על סימני השאלה בתקציב הביטחון

אם עד לפני התקיפה האיראנית על ישראל עוד הייתה תקווה מסוימת במדינה שהדירוג הגבוה יישמר, זו התמוססה בשבוע האחרון עם התרחבות מפת האיומים ● אלא שלא רק האיומים על ישראל נלקחו בחשבון בהורדת הדירוג ● מה נכתב בין השורות של הודעת S&P והאם ישראל עומדת בפני סכנה של הורדה נוספת?

עילית רז, טרבור מילטון ואליזבת הולמס / צילומים: AP - Lawrence Neumeister, Jeff Chiu, Brittainy Newman, איל יצהר

תעשיית הטק מגייסת את הבינה המלאכותית למאבק בהונאות משקיעים

בשנים החולפות נרשמו מקרי הונאה רבים בהייטק, בהם יזמים גייסו כספים ממשקיעים, ללא בדיקת נאותות מספקת ● במטרה לצמצם את ההונאות הבאות, חברות רותמות כיום כלי בינה מלאכותית לשלל אוטמציות בהתנהלות החברה ● במקביל, גורמים בענף חוששים מההשלכות

רחפן של Spear UAV / צילום: Spear UAV

"בעל 4 להבים מתוצרת ישראל": הרחפן שיכול לתקוף גם באספהאן

אחת מהאפשרויות שעלו היום, היא שישראל תקפה באיראן באמצעות חימוש משוטט של הסטארט-אפ התל אביבי "ספיר" (Spear UAV) - נשק בו היא משתמשת בזירות השונות של מלחמת "חרבות ברזל" ● כך משמש החימוש בעל יכולות AI את ישראל במלחמה

שרון גל / צילום: סטודיו תומאס תומר שלום, ויקימדיה

האיום עשה את שלו? שרון גל יישאר בערוץ 14

לפני כשלושה שבועות הודיעה רשת 13 כי העיתונאי שרון גל חוזר לשורותיו, ובערוץ 14 מיהרו להוציא לגל מכתב התראה, מאחר שהוא חתום על חוזה עד סוף 2024 ● כעת נראה כי המהלך עשה את שלו, וגל יישאר בערוץ 14 ויגיש שם את רצועת 19:00

חן אמסלם ודביר בנדק בקמפיין מזרחי טפחות / צילום: עופר חג'יוב

מזרחי טפחות משקיע את התקציב הגדול ביותר, ומתברג במקום השני בזכירות

הפרסומת הזכורה ביותר זה השבוע השלישי שייכת לבנק לאומי, עם גל תורן והשיר "יש מוצ"ש" - כך עולה מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הופעה קצרה של אירנה בקמפיין קטן ורזה מספיקה לשופרסל כדי להתברג בדירוג ולזכות באהדה

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: יוסי זמיר

משרד הכלכלה מציג: כשאין יעדים, אין כישלונות

במקום לעמוד ביעדים, משרדי הממשלה פשוט מוחקים אותם ● בפיקוד העורף שלפו הודעה לילית שהותירה את הילדים באוויר ● והמסעות לפולין התרוקנו מערך ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

מטה s&p בניו יורק / צילום: valeriy eydlin

חברת S&P הורידה את דירוג האשראי של ישראל: "המלחמה תימשך כל 2024"

בהודעה שלא מן המניין, הורידה החברה את הדירוג של ישראל מרמה של AA- ל-A+ ● התחזית להמשך נותרה "שלילית", כך שבחברה מאותתים שבעתיד הדירוג עשוי להיפגע שוב ● "רואים עלייה נוספת בסיכונים הגיאו-פוליטיים"

אירוע חציית הביטקוין / צילום: Shutterstock

פעם בארבע שנים: כל מה שכדאי לדעת על האירוע הגדול של הביטקוין

אירוע חציית הביטקוין שמתרחש אחת לארבע שנים צפוי לצאת לדרך היום בשעות הערב (שעון ישראל) ● בפעמים הקודמות זה הוביל לקפיצה גדולה בערכו של המטבע, אך בשוק לא תמימי דעים שזה יקרה גם הפעם ● מה קורה בפועל ולמה הוא כה דרמטי עברו משקיעים הקריפטו?

נשיא ארה''ב ג'ו ביידן / צילום: ap, Jacquelyn Martin

דיווח: ביידן שוקל לספק לישראל נשק ביותר ממיליארד דולר

לפי דיווח בוול סטריט ג'ורנל, ממשל ביידן שוקל לספק פגזי טנקים, מרגמות וכלי רכב צבאיים ● מדובר באחד ממשלוחי הנשק הגדולים מאז 7 באוקטובר

בית חולים חדש ייבנה בבאר שבע / אילוסטרציה: Shutterstock

בית חולים ראשון בבעלות הקופות הקטנות: לאומית ומאוחדת יפעילו את בית החולים בבאר שבע

בית החולים שיבא יהיה שותף של הקופות בהקמת בית החולים ● הלו"ז להשקה מוערך בלפחות 8-6 שנים ותקציב ההקמה בלפחות מיליארד שקל ● בשבועות הקרובים צפויה להתקבל החלטת ממשלה התומכת בהחלטת משרדי הבריאות והאוצר שהתקבלה היום

מאחורי הציפייה לאירועים שליליים / צילום: Shutterstock

מדעי האימה: מה קורה למוח שלנו כשאנחנו מחכים לטיל איראני, או אפילו לזריקה

לא נרדמתם בציפייה לטילים האיראניים? מחקרים שעוסקים בציפייה לאירועים שליליים מגלים מה מתרחש במוח בזמן המתנה מורטת עצבים, מה הקשר בין ציפייה לזריקה להתנהגות כלכלית לא רציונלית, וגם איך מתמודדים עם תחושת האימה וחוסר השליטה

היועצת המשפטית לממשלה, עו''ד גלי בהרב-מיארה / צילום: יונתן זינדל/פלאש 90

היועמ"שית מתייצבת לטובת וולט: יש לדחות את התביעה הייצוגית להכרה ביחסי עובד-מעביד

לעמדת בהרב-מיארה לא היה מקום לאשר את התביעה הייצוגית מאחר וזו אינה הדרך היעילה וההוגנת להכריע במחלוקת לאור גודלה של הקבוצה הכולל כ-10,000 שליחים ● עוד  נטען כי לא ניתן להכריע בעניינם של כל השליחים על בסיס נתוניו של התובע הייצוגי

וול סטריט / צילום: Unsplash, lo lo

נעילה מעורבת בוול סטריט; S&P 500 ירד זה היום החמישי ברציפות

נאסד"ק ירד ב-0.5% ● סולאראדג' בשפל של 5 שנים ● מחיר הקקאו זינק לשיא כל הזמנים ● למה טראמפ מדיה זינקה ב-22% ● ליתיום אמריקס צללה ב-25% ● טסלה בשפל של שנה, מתחת ל-150 דולר, בדויטשה בנק צופים לה ירידה נוספת של 30% ● נטפליקס ניפצה את התחזיות, אבל תחזית מאכזבת מפילה את המניה במסחר המאוחר