גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חן ליכטנשטיין מציג: ספיד דייטינג לפתרון המחסור העולמי בחיטה

חן ליכטנשטיין, סמנכ"ל הכספים והחדשנות של תאגיד החקלאות השוויצרי סינג'נטה, סבור שאיום משבר התזונה רלוונטי מתמיד אבל הוא משוכנע שהפתרון כבר אצלו: "לקחנו 500 חוות בסין שהן בפיגור של 40 שנה, הפכנו אותן להיי אנד והבאנו לעלייה דרמטית בתפוקה"

חן ליכטנשטיין / צילום: שלומי יוסף
חן ליכטנשטיין / צילום: שלומי יוסף


הכתבה הוקלטה בספרייה המרכזית לעוורים ולבעלי לקויות קריאה

 

בשבוע שעבר הגיעו למשרדי אדמה באיירפורט סיטי עשרות אנשי מחקר ופיתוח של ענקית החקלאות השוויצרית סינג'נטה, למפגש בזק עם חוקרים מכל האוניברסיטאות ומכוני המחקר בישראל - כימאים, מדעני סביבה, מדעני דאטה ו־30 סטרטאפיסטים בתחומי החקלאות. כך, בתוכנית ספיד דייטינג שארכה יומיים, הם ניסו יחד להגיע לפתרון לאחד המשברים הגדולים שמאיימים על האנושות ולאחרונה הפך רלוונטי מתמיד: משבר התזונה העולמי.

"העולם כבר כמה שנים 'על הג'אנטים' בתחום הזה, ומה שקרה עם רוסיה ואוקראינה העלה לכותרות את כל הנושא", אומר חן ליכטנשטיין, סמנכ"ל הכספים, האסטרטגיה והחדשנות של סינג'נטה ומי שניהל במשך כשש שנים את חברת אדמה הישראלית והוביל את מכירתה לענקית הסינית כמצ'יינה."בשגרה הרזרבה העולמית של גרעיני חיטה ללחם היא לשלושה חודשים קדימה, אבל כרגע, בגלל שאי אפשר להעביר חיטה מאוקראינה, שבה מרוכז חלק גדול מגידול החיטה, אנחנו בבעיה. יש שם הרבה מאוד סחורה שלא פונתה, ואם לא יתחילו להעיף החוצה גרעינים עד הסתיו, זה ייהרס בחורף. כ־20% מהגרעינים שנצרכים הולכים למדינות המזרח התיכון - לבנון, מצרים, סעודיה - והן הראשונות לחטוף. בדיוק את זה אנחנו מנסים לפתור".

מלבד העובדה שליכטנשטיין שמח להכיר לנציגי החברה שלו את ארץ הולדתו, הבחירה שלו לקיים את השיחות דווקא כאן היא האמונה הגדולה שלו שהמוח הישראלי הוא שיצליח לסייע לסינג'נטה להגיע לפריצות דרך חקלאיות, שיאפשרו לסייע בפתרון משבר התזונה. "הרצון שלנו לקיים את האירוע כאן נובע מיכולתה של ישראל לצמוח בעזרת משאבי טבע מוגבלים לצד מובילות חשיבתית ויזמות. כל אלה הפכו אותה למרכז חדשנות עולמי בתחום החקלאות".

עלייה של 8% בתפוקה

סינג'נטה גרופ היא כיום ספקית התשומות החקלאיות המובילה בעולם. באמצעות סינג'נטה זרעים, סינג'נטה הגנת היבול וחברת אדמה היא חולשת על תחומי הגנת הצומח, זרעים, דשנים, טכנולוגיות חקלאיות ודיגיטליות נוספות, ויש לה מערך הפצה מתקדם לחקלאים ברחבי סין.

בשנה שעברה הסתכמו מכירותיה בכ־28 מיליארד דולר עם צמיחה של כ־5 מיליארד דולר, "פי שניים מהשוק", הוא מציין ומדגיש: "אבל הצמיחה הושגה לא מעליית המחירים, אלא מהפורטפוליו".

דגימות חיטה בחוות השירות של MAP / צילום: Reuters, Tingshu Wang

בתפקידו הנוכחי אמור ליכטנשטיין לייצר הכנסות חדשות לסינג'נטה, ש"כמצ'יינה קנתה אותה ביוקר (43 מיליארד דולר - ה"מ וע"כ)", אומר מקורב, "ולהציף ערך לחברה".

אחד הפרויקטים המשמעותיים ביותר שלו הוא מרכזי ה־MAP (Modern Agricalture Platform), שמסייעים לחקלאי סין לשפר את התפוקות החקלאיות שלהם ואת איכותן. "אנחנו לוקחים חוות שהן בפיגור של 40 שנה, והופכים אותן להיי אנד", הוא מסביר.

עד כה הקימה סינג'נטה כ־500 מרכזי MAP סין, ובכל שבוע מוקמים שלושה חדשים. "בסין מרססים בהיקף של 40% יותר מהמקובל בעולם. הקרקעות ממש נהרסו, ואנחנו למעשה מלמדים את החקלאים איך לנקות את הקרקע, לשפר את הדשנים, להגן על הצומח ואת סוגי הגידולים השונים. זה מביא לעלייה דרמטית בתפוקה".

ליכטנשטיין מראה לנו טבלה של חקלאי רנדומלי שמתקשר עם מרכז כזה, שם רואים שלמרות שהעלויות שלו גדלו הוא הצליח להעלות את התפוקה שלו ב־8% ואת הרווח ב־12%. "החקלאים מוכנים לשלם על האינפוט, כי הם מקבלים כל כך הרבה יותר.

"הרבה מבוגרים מהכפרים עוזבים לערים כדי לעזור לילדים שלהם, כך שהם מתרוקנים והחקלאות נשארת ללא טיפול. לסין חשוב מאוד לשמר את השטחים החקלאיים כדי לשמר את יכולות הייצור שלה. אנחנו לוקחים את האחריות לטיפול באדמות האלה".

איך זה עובד בדיוק? סינג'נטה מפעילה אפליקציה חינמית להדרכת חקלאים בסין. לפי תנועת הגולשים בה היא מזהה אזורי ביקוש, ובהם מקימה מרכזי MAP ברחבי המדינה. החקלאים נרשמים להתקשרות עם השירות בסביבתם ומתנסים בו למשך שנה ללא התחייבות. לפי ליכטנשטיין, 90% מהם נשארים גם אחר כך. החקלאים אינם משלמים על הליווי, אך החברה מקבלת אחוזים מהרווחים שלהם.

תצוגה של מערכת החקלאות הדיגיטלית של MAP. ''עלייה דרמטית בתפוקה'' / צילום: Reuters, Tingshu Wang

סינג'נטה גם אחראית לשיווק התוצרת לרשת הסופרמרקטים היוקרתית Hemma של ענקית הסחר המקוון עליבאבא, וגם פה נהנית מאחוז מהרווחים. "במקום שהחקלאי והרשת ישלמו לכל גורמי תיווך בדרך מהשדה לסופר, אנחנו מקבלים את זה".

כמו כן, על אריזות המוצרים שמשווקת החברה יש קוד, שבסריקה שלו יכול הצרכן לקבל את כל המידע על התוצרת: איפה גודלה ובאילו תנאים. "הכול אנחנו מודדים ומנטרים ובסוף המוצר גם מקבל ציון על בסיס שקלול של כמה פרמטרים". גם על התוצרת שנמכרת בסופר סינג'נטה גובה אחוזים.

ליכטנשטיין מסביר שבאופן הזה כולם מרוצים: החקלאי, שמקבל תפוקה גדולה יותר ואיכות טובה יותר, מה שמיתרגם בסופו של דבר לרווח גדול יותר; הצרכן, שנהנה מתוצרת באיכות טובה יותר; וסינג'נטה, שהחקלאים רוכשים אצלה יותר תשומות חקלאיות - גם בזרעים וגם בדגנים. "סינג'נטה מוכרת היום תשומות חקלאיות בהיקף של 8 מיליארד דולר בסין. אין שום חברה בעולם שמוכרת יותר ממיליארד דולר בסין".

ליכטנשטיין נשמע כעת מלא ביטחון, אבל התוצאות הכספיות של מרכזי ה־MAP הפתיעו גם אותו. "לקחנו בחשבון שבשנים הראשונות נפסיד, ורק אולי בשנה החמישית נתחיל להרוויח. אבל ההצלחה הייתה הרבה יותר מהירה ממה שחשבנו. ההכנסות מהמרכזים עמדו השנה על 1.75 מיליארד דולר, והרווחיות תגיע בתוך פחות משנתיים".

בעתיד הכוונה היא להתרחב גם לאינדונזיה והודו ואף להגדיל את היקף השירותים המוצעים, למשל להציע לחקלאי לגדל גידולים מסוימים לפי הנתונים על העדפות הצרכנים באזור שלו. ליכטנשטיין רואה בכך בשורה: "זה כמובן ישפר את הרווחים של החקלאים".

"תוספת של 23% גזי חממה"

הפעילות של מרכזי ה־MAP, כמו גם מפגשי הבזק שנערכו בישראל בשבוע שעבר, מתרכזים בסוף לדבר אחר גדול: פריצות דרך חקלאיות שיסייעו לשפר תפוקה חקלאית ולצמצם פליטת גזי חממה. את גודל המשבר מדגים ליכטנשטיין דרך דיוויד אטנבורו, השדרן וחלוץ סרטי הטבע, שבין היתר יצר לפני שנתיים את הסרט "על פני האדמה" של נטפליקס, ובו יצא בקריאה להציל את כדור הארץ.

"הוא היום בן 96", מספר ליכטנשטיין. "כשהוא נולד היו 2 מיליארד אנשים בעולם, היום כבר יש 8 מיליארד ובקרוב נגיע ל־10 מיליארד. אנשים חיים יותר ואוכלים אחרת. אם עד היום תושב בסין למשל היה אוכל מים חמים עם גרעינים של שעורה, היום הוא רוצה חלב עם קורנפלקס. זה נשמע אותו הדבר, רק שבדרך יש פרה, זאת אומרת שצריך להאכיל עוד יצור חי. זה יוצר צורך של פי שניים או אפילו פי שלושה. עד 2050 נצטרך לספק 50% יותר פרוטאינים. איך נצליח לספק את כל זה?

"ויש עוד עניין: אחד הדברים שגורמים להתחממות כדור הארץ זו החקלאות. היא 'תורמת' 23% גזי חממה".

רכב חקלאי של סינג'נטה בחווה בצרפת / צילום: Reuters, Arnd Wiegmann

שזה אוקסימורון במידה מסוימת.
"בכל פעם שחורשים שדה או שדה עומד ריק ללא גידול, יש פליטת גזי חממה. בחצי הכדור הצפוני הפליטות גדלות בחורף, כי אין גידולים. חקלאות מתחדשת דואגת שיהיה כל הזמן גידול, שהשדה יהיה כל הזמן ירוק. יש כל מיני פרקטיקות של מינימום אדמה ריקה, פחות חרישות. יש הרבה יותר אנשים וצריך הרבה יותר מזון, ואם לא תהיה חדשנות חקלאית היסטרית, אנחנו בבעיה".

איך זה להיות בצד של מרוויחים ממשבר החקלאות עולמי?
"אני כל הזמן מזכיר לאנשים שלנו שאסור לרגע להתבלבל בין מה שאנו חייבים לעשות כדי להגדיל את התפוקה לבין הסייקל. הסייקל מאוד מטעה".

הוא יכול גם להתהפך.
"חד משמעית, והוא יתהפך בוודאות. המחירים לא יישארו ברמות האלה, ואני לא רוצה למכור יקר, אז אני צריך להתמודד עם העלויות בעצמי. הצורך להגדיל תפוקה ולהקטין פליטת גזי חממה - זה יישאר. הפוקוס שלנו נותר בפיתוח".

ההנפקה שלא קרתה

הדרך של ליכטנשטיין בסינג'נטה גרופ מתחילה בחברת אדמה הישראלית, שעד 2014 נקראה בכלל מכתשים־אגן. בשנה זו הוא גם מונה למנכ"ל שלה.

כמה חודשים לאחר כניסתו לתפקיד הוא הוביל את אדמה להנפקה בארה"ב, אך נאלץ למשוך אותה בסופו של דבר בשל יחס קריר מהמשקיעים. "שוק האגרוכימיה והחקלאות התחיל את הצניחה שהוא נמצא בה, והמשקיעים, שקראו את זה לפנינו, לא באו", אמר בראיון לגלובס ב־2017. את הכישלון הוא תיאר כ"אחד הרגעים השחורים בחיי".

אלא שליכטנשטיין התאושש מהכישלון והוביל אותה רק מעלה: בשנת 2016 נמכרה אדמה לתאגיד הענק כמצ'יינה, שבבעלות ממשלת סין (את השליטה באדמה רכשה כמצ'יינה כבר ב־2011, אבל ב־2016 העברת הבעלות הושלמה), ובתום שינוי מבני עמוק היא הונפקה שוב במסגרת מיזוג עם סנונדה, חברת סינית בשליטת כמצ'יינה. כיום היא נסחרת לפי שווי של כ־4 מיליארד דולר.

בשנת 2020 הוקמה בתוך כמצ'יינה סינג'נטה גרופ, שמאגדת את אדמה ואת חברת סינוכם הסינית, וליכטנשטיין מונה לסמנכ"ל הכספים, האסטרטגיה והחדשנות שלה. הוא נחשב לאחד המנהלים המבריקים בתעשייה, וההערכה היא כי בבוא היום הוא אף יתיישב על כיסא מנכ"ל סינג'נטה.

בימים אלה מתכוננת החברה לקראת הנפקה בבורסת שנגחאי, הנפקה שכבר הייתה אמורה לצאת לפועל, אך נדחתה בשל עיכובים רגולטוריים בסין. בכל מקרה, ליכטנשטיין מצהיר שעד סוף השנה תהיה גם תהיה הנפקה, ולא סתם, אלא "כנראה ההנפקה הגדולה ביותר על פני כדור הארץ. אנחנו מתכוונים לגייס 10 מיליארד דולר".

כחלק מהתנעת ההנפקה הוא הגיע לסין ביולי השנה שעברה ונתקע שם, בגלל הקורונה. "הדרישות היו אז מאוד מחמירות. צריך היה לעשות בדיקת דם, להוכיח שאתה לא חולה ולא לזוז שבועיים מהמקום. הגעתי לשדה התעופה ונכנסתי לבידוד במלון בפיקוח ממשלתי. הייתי תקוע בחדר שבועיים. לאחר מכן נכנסתי למלון אחר אבל הייתי במעקב. יש שם אפליקציה שמעידה אם אתה נמצא במקום עם יותר מדי קוביד, ואם כן - אתה שוב בבידוד. כך שגם כשאתה משוחרר, אתה לא משוחרר. אתה מגיע לארוחת ערב, ואז אומרים לך שאתה לא יכול לצאת מהבניין עד שכולם נבדקים, כי היה שם מישהו עם קוביד. עכשיו כל רובע מתנהל באופן עצמאי, אבל מצפים שיהיה אפס קוביד. אז אם אתה ברובע ירוק, אבל המשרד שלך ברובע אדום, אתה לא יכול להגיע אליו. בפועל אתה תקוע".

"המיקוד של סין השתנה"

ליכטנשטיין נולד בתל אביב ובילדותו עבר לקיבוץ גבעת חיים, לאחר שאמו נפטרה ואביו התחתן עם בת למייסדיו. בצבא שירת כקצין בצנחנים. לאחר השחרור למד פיזיקה ומשפטים באוניברסיטה העברית ואז התמחה אצל שופט בית המשפט העליון לשעבר מישאל חשין ז"ל, ובהמשך השתלב כעורך דין במשרד יגאל ארנון.

כשעבר עם אשתו יעל לארה"ב לצורך הפוסט־דוקטורט שלה, עשה גם הוא שני דוקטורטים, במשפטים ובמנהל עסקים, באוניברסיטת סטנפורד. בהמשך החל לעבוד בבנק ההשקעות גולדמן זאקס בניו יורק ואז בלונדון. במסגרת עבודתו שם טיפל במיזוגים, בעיקר של בנקים פרטיים בשווייץ.

עם חזרת המשפחה לארץ הצטרף ליכטנשטיין למכתשים־אגן: "ידעתי שאני לא רוצה להיות עורך דין, וגם לא להישאר בנקאי השקעות כל חיי. העבודה הייתה חלק מתהליך ההכשרה העסקי שלי, רציתי להגיע לניהול חברה בישראל". הוא מונה לאחראי על הפיתוח העסקי, משם עבר לניהול התפעול והוביל את השינוי הארגוני שיזם המנכ"ל אז ארז ויגודמן. כשכמצ'יינה רכשה את השליטה בחברה (כשכבר הייתה אדמה), מונה למשנה של ויגודמן והוביל את האינטגרציה בחברה. כשוויגודמן עבר לנהל את טבע, ליכטנשטיין התיישב בכיסא מנכ"ל אדמה, שכאמור נמכרה לכמצ'יינה הסינית.

איך אתה רואה את הניהול בסין לעומת זה הישראלי?
"ניהול סיני מתעדף בניית קונצנזוס רחב, גם כשיש למנהל סמכות לכפות את דעתו. ניהול מערבי, לעומת זאת, מעודד קבלת החלטות היררכית".

בראיון לכלכליסט לפני כשש שנים נראה היה כי ליכטנשטיין יצא מגדרו כדי לצדד בסין, ובין היתר טען אז כי המערב מסתכל עליה באופן פטרנליסטי. אפשר להבין, בסופו של דבר הבעלים שלו הם סינים. בשנים האחרונות, בין היתר בעקבות התפרצות הקורונה, סין זוכה לכתף קרה מהעולם המערבי. זאת לאחר שנים של התקרבות הודות לכסף הסיני, שהציב אותה בחזית רכישות הענק הגלובליות.

התמונות מסין עם פרוץ המגפה היו קשות לצפייה: אנשים שמנסים לצאת מבתיהם ונכלאים באלימות, הסתרת נתונים וחסימות מסיביות של אלפי אתרי אינטרנט.

האם שינית את עמדתך לאחר ההתמודדות של סין עם הקורונה?
"אני חושב שסין מתמודדת עם אתגרים מאוד מאוד גדולים. גם המיצוב הגיאופוליטי שלה השתנה, אי אפשר להתעלם מזה. אין ספק שהיום המצב פחות ידידותי מלפני עשר שנים. זה לא משהו שאנחנו כביזנס עוסקים בו, אנחנו ממוקדים לגמרי בתחומים שגם היום לא חלות עליהם סנקציות. זה לא סייבר סקיוריטי ועדיין לכל אומות העולם - כולל רוסיה, סין, ארה"ב, ברזיל - יש עניין משותף שיהיה אוכל".

אבל ראית את ההתנהלות שם, בסוף זו מדינה דיקטטורית.
"לא אמרתי שצריך לחקות אותם, אבל אי אפשר להתכחש להצלחה. חוץ מזה, אני גם לא שלם עם איך שהתמודדו עם זה במדינות אחרות. הקורונה חשפה הרבה מאוד בעיות במין האנושי. היא חשפה בעיות בהתנהלות שלנו פנימה. העניין הזה מורכב מאוד לטיפול בכל אחת מהמדינות, כולל בסין.

"סך הכול האופן שבו היא התמודדה עם ההתפרצות הראשונה ועם החיסונים ייחודי לה. אם מסתכלים על המספרים, על התוצאות - ואני סומך על הסטטיסטיקות שלהם - ההצלחה שלהם בשמירת החיים גבוהה מאוד. מבחינת חירויות הפרט המחיר ששולם גבוה מאוד וגם זה חשוף. הם לא מסתירים את זה. זה לא שהם לא יודעים איזה מחירים משולמים שם. להגיד שאני הייתי מאושר לחיות בקונסטלציה הזאת? נכנסתי לשם, ואני אכנס שוב השנה אם צריך".

עד לפני כמה שנים הייתה סין נוכחת מאוד במשק הישראלי, ונתפסה כרוכשת פוטנציאלית של כל חברה שהייתה על המדף כמעט.

אנחנו לא רואים את זה היום.
"נכון, זה קשור לעמדה הגיאופוליטית. המיקוד של סין השתנה. משקיעים יותר כסף במחקר ופיתוח ופחות בקניית חברות".

זה קשור גם לשערוריות הגדולות, למשל זו של תנובה, שנרכשה בידי ברייט פוד ובכיריה הואשמו בפלילים?
"לא. אני חושב שמה שקרה בתנובה די חריג, שהיו בעיות ברמה פלילית לגורם שרכש. לא היה דבר כזה עם גורמים שהיו בקשר איתנו וגם לא עם רוב הגורמים שפועלים בישראל. זה פשוט עניין של המיקוד של סין".

אי אפשר להתעלם מהעובדה שסין כבר פחות פייבוריטית.
"זה לא עניין של מעמד, אלא איפה חברות רוצות לשים את הכסף שלהן".

ארה"ב מזהירה כבר כמה שנים מכניסה של חברות סיניות לתשתיות בישראל. אתה חושב שאכן יש סכנה?
"אני חושב שצריך לשמור על האינטרסים של מדינת ישראל ולתת לגורמים המוסמכים להחליט מהי תשתית חיונית. לתשתיות אזרחיות אין בהכרח השלכות ביטחוניות. יש ועדה לעניין הזה, שאני בטוח שהמוסד והשב"כ מיוצגים בה. המדינה צריכה לשמור על האינטרסים שלה, כמו כל מדינה אחרת".

איך עובדים מרכזי ה־MAP של סינג'נטה בסין?

1. החברה מפעילה אפליקציה חינמית להדרכת חקלאים, ולפי תנועת המשתמשים בה מזהה אזורי ביקוש.
2. באזורי הביקוש היא פותחת מרכזים חקלאיים להדרכה, תצוגה ומכירות של מוצרים ושירותים (עד כה נפתחו 500 כאלה).
3. החקלאים באזור מתקשרים עם המרכז למשך שנה ללא התחייבות (90% מהם נשארים).
4. הם מקבלים שירותים כמו טיפול בקרקע, בחירת סוגי הגידולים, ניהול ומתן כל התשומות החקלאיות, בסיוע לוויינים, חיישנים ורחפנים. סינג'נטה מלווה את החקלאים ללא עלות, אבל מקבלת אחוזים מהרווחים שלהם.
5. את התוצרת משווקת החברה דרך רשת הסופרמרקטים היוקרתית Hemma, וגם כאן מקבלת אחוזים מהמכירות.
6. על אריזות התוצרת מופיע קוד, שבסריקה שלו יכול הצרכן לקבל מידע כמו איפה היא גודלה ובאילו תנאים.

חן ליכטנשטיין (55)

אישי: נשוי + 2, גר בבני ציון ובזל שבשווייץ

מקצועי: סמנכ"ל כספים, אסטרטגיה וחדשנות בסינג'נטה גרופ, לשעבר מנכ"ל אדמה; דוקטור למנהל עסקים ומשפטים מאוניברסיטת סטנפורד

עוד משהו: חובב ניווט ספורטיבי

עוד כתבות

נעמה לזימי, מפלגת העבודה / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

השרים של מפלגת העבודה נדחקו הצידה: כך תיראה הרשימה לכנסת

מרב מיכאלי נבחרה לראשות העובדה וחמשת המקומות הראשונים במפלגה הם: נעמה לזימי, גלעד קריב, אפרת רייטן, רם שפע ואמילי מואטי ● אחוזי ההצבעה היו יחסית נמוכים ועמדו על 57% מקרב המתפקדים

ערן זינמן ורעי מן, מייסדים ומנכ''לים משותפים, מאנדיי.קום / צילום: נתנאל טוביאס

מייסד מאנדיי: "המכפיל של החברה משקף את אמון המשקיעים שהחברה לא רק צומחת אלא גם יעילה"

מניית הטכנולוגיה הישראלית נסקה בעקבות תוצאות טובות מהצפוי ברבעון השני, וחזרה כמעט למחיר ההנפקה אשתקד ● ערן זינמן, מייסד ומנכ"ל: "מאנדיי מציגה צמיחה מאוד גבוהה, ולצד זה שיפור ביעילות בצריכת המזומנים ובהפסד התפעולי, והשוק מתגמל חברות כמונו שצומחות ומשתפרות

מדד המותגים החדש מוכיח עד כמה מותגי הרכב המסורתיים מעוגנים בתודעת הציבור הישראלי / צילום: יוסי כהן

איזה מותג רכב הוא האהוב ביותר בישראל, ומה המקום של טסלה ברשימה?

לא פחות מעשרה מותגי רכב חדרו לרשימה הכללית של מאה המובילים ● על אף התהודה שיצרה טסלה והחשמליות הסיניות שעשו עלייה מוצלחת, החברות המסורתיות הן אלו שכבשו את הטבלה ● מדד המותגים 2022

2022 שוברת שיא בהגשת תביעות לפינוי דיירים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

משבר השכירות: שיא במספר תביעות הפינוי שמגיעות לבתי המשפט

על רקע עליית מחירי השכירות: בשבעת החודשים הראשונים של השנה נרשם זינוק של עשרות אחוזים במספר תביעות הפינוי נגד שוכרים - בעיקר בתל אביב והמרכז ● מנתוני "תולעת המשפט" עולה כי ברוב המקרים בעלי הדירות זוכים בביהמ"ש, אך ההליך עשוי להימשך שנים, והעלויות הנלוות לו גבוהות

יו''רית מפלגת העבודה ושרת התחבורה מרב מיכאלי / צילום: מפלגת העבודה

קרב הישרדות במפלגת העבודה: מי ייכנס לחמישייה הפותחת?

הסקרים צופים למפלגה חמישה מנדטים בלבד - מה שמגביר את הלחץ על חברי הכנסת המכהנים של המפלגה והשרים שלא כולם צפויים להשתבץ במקום ריאלי ● מי חברי הכנסת שצפויים להוביל את רשימת המפלגה לבחירות, ומה יעלה בגורל השרים עמר בר-לב ונחמן שי

דורון ארזי, מנכ''ל סרגון / צילום: ליאורה כץ

מאבק השליטה בסרגון: הדירקטוריון מסרב גם להצעת הרכישה המשופרת

אוויאט הציעה בתחילה לרכוש את סרגון בתמורה למחיר של 2.8 דולר למניה, שהם כ-235 מיליון דולר בסך-הכול, אך בשבוע שעבר, לאחר שדירקטוריון סרגון המליץ לבעלי המניות שלא להיענות לכך, ההצעה עלתה ל-3.08 דולר למניה, שהם כ-259 מיליון דולר

העמיד את ההגנה על הדמוקרטיה במרכז מדיניות החוץ שלו. הנשיא ביידן / צילום: Shutterstock, Stratos Brilakis

שמים בצד את "היד הנעלמה": ביידן חתם היום על הזרמת 53 מיליארד דולר לתעשיית השבבים בארה"ב

התמיכה בייצור מעבדים בארה"ב היא חלק מחוק המדע והשבבים, שעלותו הכוללת עומדת על 280 מיליארד דולר ● חברי הסנאט ובית הנבחרים משתי המפלגות אישרו את הצעת החוק בשבוע שעבר, בעיקר בשל החששות מיכולות הייצור של הסינים והמזרח בכלל

בניין בורסת ת''א / צילום: איל יצהר

הירידות בבורסה טובות לעסקי הבורסה: הגדילה הכנסות ורווחים בשיעור דו-ספרתי

עלייה חדה של 33% במחזור היומי בשוק המניות של ת"א, בעקבות התנודתיות הגוברת, הקפיצה את הכנסות הבורסה מעמלות והובילה אותה להציג רווח של 29 מיליון שקל במחצית ● גיוסי ההון והחוב נמשכו במרץ, בהובלת הבנקים וחברות הנדל"ן, וחיפו על עצירת שוק ההנפקות הראשוניות

איוב קרא, מתמודד בליכוד / צילום: אוהד צויגנברג ידיעות אחרונות

האם פעילות אל-ג'זירה נסגרה בכל מדינות ערב

האם יש מדינות ערביות שאסרו על אל-ג'זירה לפעול משטחן? כן, אך הן מעטות ● המשרוקית של גלובס

מיזוג איירון סורס עם יוניטי / צילום: Shutterstock

עסקת המכירה של איירון סורס בסכנת ביטול; המניה צוללת בוול סטריט

חברת AppLovin הגישה הצעה לא מחייבת לרכישת יוניטי, שאמורה לרכוש את חברת הטכנולוגיה הישראלית ב-4.4 מיליארד דולר, והעמידה כתנאי את ביטול העסקה ● מניית איירון סורס צונחת במעל ל-15% בוול סטריט

אבישי אברהמי WIX / צילום: שלומי יוסף

וויקס מתייעלת: מפטרת כ-100 עובדים, מרביתם בחו"ל

מדובר על פחות מ-2% מכלל עובדי החברה ● החברה צפויה לפרסם מחר את דוחות הרבעון השני, ואנליסטים צופים שהיא תציג בדוחות הפסד נקי (Non-GAAP) של 42 סנט למניה

בניין בורסת ת''א / צילום: איל יצהר

נעילה מעורבת בבורסה; ת"א 90 ירד 1.1%, לייבפרסון נפלה 24%

מגמה מעורבת בבורסה ● קדימהסטם מזנקת ב-47% לאחר שהחברה הודיעה הבוקר על קבלת אישור פטנט בארהב לטיפול במחלת ALS ומחלות ניווניות של מערכת העצבים ● מניית שטראוס יורדת ב-1.5% לאחר התפטרות המנכ"ל ● לייבפרסון פרסמה דוחות מאכזבים, אמות פרסמה דוחות חזקים

הפריימריז בליכוד, 2014 / צילום: Associated Press, Oded Balilty

בדרך לפריימריז עוצרים בבנק: מי התורמים הבולטים למועמדי הליכוד, מרצ והעבודה?

מאז הוכרזו הבחירות, באתר מבקר המדינה מתעדכנים התורמים למפלגות החדשות ולמועמדים בפריימריז במפלגות הדמוקרטיות כמו הליכוד, העבודה, הציונות הדתית ומרצ ● שיאני גיוסי הכספים הם דני דנון, בועז ביסמוט, גלעד שרון, יאיא פינק, תומר אביטל וארז תדמור

לוקחים משכנתה? כך תפיקו את המירב / אילוסטרציה: Shutterstock

רפורמת המידע במשכנתאות נכנסת לתוקף: מה היא תספק, ומה תצטרכו לחשב לבד

בסוף אוגוסט תיכנס לתוקף הרפורמה שנועדה להקל על תהליך ההשוואה בין הבנקים בטרם לקיחת המשכנתה ● בין השאר, הבנקים יצטרכו להציג למבקשי המשכנתאות את גובה הריבית הכוללת בהתאם לתחזיות, סך התשלומים הצפוי וסכום ההחזר החודשי הגבוה ביותר

סקר הסקרים

מבצע צבאי ראשון ללפיד כראש ממשלה, מה אומרים הסקרים על מפת הגושים?

מדינת ישראל הולכת לבחירות בפעם החמישית בתוך שלוש שנים ● גלובס מביא את הסקרים העדכניים ביותר מכל כלי התקשורת ובודק מי מתחזק, מי נחלש ומי מתנדנד סביב אחוז החסימה ● יום לאחר המבצע בעזה: גוש המפלגות התומכות בנתניהו נחלש ● העמוד מתעדכן באופן שוטף

יואב זייף - מנכל סטרטסיס / צילום: איל יצהר

מנכ"ל סטרטסיס: "אם מישהו רוצה להשתלט על החברה, שישלם פרמיה ושיביא איתו ערך מוסף"

חברת הדפסות התלת-ממד רוכשת יחידת חומרים להדפסה פולימרית ב-43 מיליון אירו ● המנכ"ל, יואב זייף: "כדי להיות בעולם הזה, חייבים להציע ללקוחות המייצרים חבילה שלמה" ● על מנגנון "גלולת הרעל" שאימצה סטרטסיס לאחר רכישת מניותיה ע"י המתחרה ננו דיימנשן: "האנומליה בשוק מחייבת את הבורד שלנו לנסות להגן על בעלי המניות"

פופקורן / צילום: תמר מצפי

הסכם הפשרה אושר: סינמה סיטי תמכור פופקורן ב-10 שקלים

הפשרה ניתנה במסגרת תביעה ייצוגית שהוגשה ב-2018, בטענה כי סינמה סיטי הגבילה את מכירת הפופקורן במתחמיה ע"י הסכמי בלעדיות וגבתה מחירים מופרזים ● לפי הפשרה, רשת בתי הקולנוע תמכור גביע פופקורן קטן ב-10 שקלים למשך ארבע השנים הקרובות

שיעור האבטלה והאינפלציה בישראל ובמדינות ה־OECD

האינפלציה נמוכה אך גם האבטלה: הנתון החריג והמעודד של ישראל

בואו לצלול איתנו למספרים ולנתונים שמאחורי החיים עצמם ● והפעם: ברוב מדינות ה־OECD אינפלציה נמוכה מגיעה עם אבטלה גבוהה. ישראל היא אחת היחידות שמצליחה לשמור על שתיהן נמוכות

חברת מילו - עובדי החברה / צילום: איל יצהר

אחרי שחתם הסכם אסטרטגי, יוניקורן הפינטק מליו מפטר 60 עובדים

הפיטורים של 10% מהחברה מגיעים אחרי שהחברה חתמה על הסכם עם הבנק האמריקאי קפיטל וואן והשיקה מוצר חדש ● רוב המפוטרים הם אנשי מכירות בארה"ב ● מליו: "על רקע שינויים בסדר העדיפויות, נאלצנו לקבל החלטה קשה"

מרב מיכאלי, יו''ר מפלגת העבודה / צילום: יואב דודקביץ', ידיעות אחרונות

העבודה, הדור החדש: חברתית-כלכלית אך לא מפלגת שלטון

הרשימה החדשה שהציגה מרב מיכאלי היא מעבר סופי למפלגה חברתית שיושבת על ציר השמאל ● יו"ר המפלגה חלמה על השלטון בשנה האחרונה והרבתה לנגח את גנץ ולפיד כדי להפוך לאלטרנטיבה, אך תתקשה מאוד להסביר מדוע העבודה נדרשת להתמודד לבד בבחירות הקרובות ולא באיחוד עם מרצ