גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

זהירות משיח פופוליסטי: כמה נתונים שכדאי להכיר כשמתווכחים על שחרור קסטיאל ודומיו

החלטת שחרורו המוקדם של עבריין המין אלון קסטיאל עוררה השבוע סערה ● אך מבעד לשיח הצר, התמונה מורכבת: הצפיפות בבתי הכלא מובילה בכל חודש לשחרורם של מאות אסירים, ללא ועדות וללא שיקום ● האם לא עדיף לשחרר את אלו שהשתקמו ושיפרו את התנהגותם? ● טור סופ"ש

אלון קסטיאל / צילום: שלומי יוסף
אלון קסטיאל / צילום: שלומי יוסף

השבוע נידונה שוב שאלת שחרורו המוקדם של אלון קסטיאל. השיח בעניינו, כמו גם בעניינם של עבריינים מורשעים ידועים נוספים, הוא שיח פופוליסטי, מתלהם, צר ומנוגד לאינטרס הציבורי. איני נוקט עמדה בנוגע לגוף ההחלטה לשחרר אף אחד מן המורשעים הללו, כל תיק לגופו וכל תיק ונסיבותיו. אולם הפופוליזם שנודף מכל התנגדות לשחרור מוקדם הוא מסוכן וחותר תחת תכלית הענישה וההרתעה.

הצפיפות בבתי הכלא גורמת לשחרורים

נתחיל מן היסודות - מתקני כליאה הם משאב מוגבל. ביוני 2017 בג"ץ חייב את המדינה להרחיב ולהגדיל את מרחב המחיה של האסירים והעצירים הכלואים בישראל. המדינה התקשתה לעמוד במשימה, לאור ריבוי האסירים ו"מצוקת הדיור" בבתי הכלא. פסק דין זה הוביל למספר שינויים, וביניהם "שחרורים מנהליים" - אסירים שטרם הסתיים ריצוי עונשם מקבלים שחרור מנהלי, על מנת לצמצם את כמות האסירים שכלואים בפועל בישראל.

ועדת ביטחון הפנים של הכנסת דנה בסוף חודש מאי האחרון בצו בתי הסוהר שעוסק בסך כל מקומות הכליאה בישראל. בצו הוצע לקבוע כי תקן הכליאה בכלל בתי הסוהר ימשיך לעמוד על 14,100 עד לסוף השנה. בדיון התברר כי מצבת הכלואים בפועל גבוהה משמעותית מהתקן ועומדת על 14,900 כלואים.

הייעוץ המשפטי של שב"ס התייחס באותו הדיון לשחרור אסירים בטרם עת: "יש שחרור מנהלי רציף שמתקיים והיתה פנייה של נציבת שירות בתי הסוהר ליועמ"שית כדי לווסת ואף להרחיב אותו". אליאסף זכאי, ראש ענף תכנון כליאה בשירות בתי הסוהר, ציין בדיון כי "בשחרור מנהלי בלי ועדת שחרורים השתחררו בחודש מאי 374 כלואים, ובאפריל 478".
ח"כ אורית סטרוק התריעה בדיון מפני השימוש בצעד זה. "השחרור המנהלי הוא שחרור ללא שיקום ופוגע באסיר ובנפגעי העבירה".

נתון נוסף שיש לציין הוא עלות שהות האסירים בבתי הכלא. בנובמבר 2015 פרסמה ה"וועדה הציבורית לבחינת מדיניות הענישה והטיפול בעבריינים", כי עלות הכליאה הישירה הממוצעת של אסיר בישראל עומדת על כ-10,000 שקלים לחודש. בהמשך, העלות הישירה זינקה והיא עומדת כיום על למעלה מ-20,000 שקל. הזינוק בעלויות נובע בעיקרו מפסק דין של בג"ץ בעניין מרחב המחיה.

במאמר שיפורסם בקרוב בכתב העת "עיוני משפט", פרופ’ אורן גזל-אייל ופאדי מקלאדה מציינים כי העלות הממוצעת כיום של אסיר בישראל עומדת על כ-270 אלף שקל בשנה, והעלות השולית עומדת על יותר מ-300 אלף שקל בשנה. אי אפשר להתעלם מכך שהחזקת 15 אלף אסירים ועצירים עולה למדינה כ-4 מיליארד שקל בשנה.

אין ואקום: קסטיאל לא, אסיר שרירותי כן

כאמור, המדינה לא מצליחה לעמוד בהוראת בג"ץ בעניין מרחב מחיית האסיר, ומפרה את פסק הדין פעם אחר פעם. כמות המעצרים והמאסרים בישראל לא פוחתת, חרף השימוש הסיטונאי בשחרורים מנהליים. לאור העובדה כי מספר תקני הכליאה מוגבלים ויקרים מאוד, ברור שיש לנו, האזרחים, אינטרס כי השחרורים ייעשו באופן מבוקר ככל הניתן תוך בחינת מסוכנותו הנשקפת ושיקומו.

אין ואקום. על כל אי שחרור של 'קסטיאלים' למיניהם בוועדות שחרורים, שב"ס משחרר באופן שרירותי אסיר אחר בשחרור מנהלי. האם אנחנו לא מעוניינים לעודד ולתמרץ אסירים להשתקם על מנת שיזכו בשחרור מוקדם, כאשר האופציה החלופית היא שחרור אסירים באופן סיטונאי?

פרופ’ גזל-אייל במאמרו הנ"ל הרחיב עד כמה מנגנון השחרור המנהלי הוא בעייתי. "המנגנון לשחרור אסירים מסוכנים כדי לפנות מקום, גורם לכך שאותם אסירים משתחררים בלא תנאי, בזמן שאת העצורים ומבקשי השחרור על תנאי ניתן לשחרר בכפוף למגבלות משמעותיות שיקטינו את מסוכנותם".

עוד לדבריו, "השחרור המנהלי המוגבר, בצורתו כיום, גם מצמצם את היקף הפיקוח על אסירים משוחררים. כיוון שאסירים רבים מוותרים על השחרור על־תנאי ממאסר, בהמתנה לשחרור מנהלי, אותם אסירים משוחררים פטורים ממנגנוני הפיקוח שמטילות ועדות שחרורים על מי ששוחרר על־תנאי ממאסר".

ובכלל, האם עצם השהות של ה'קסטיאלים' עוד כמה חודשים בכלא תושיע את עם ישראל? האם איננו מעדיפים שאנשים יישבו כמה חודשים פחות בכלא אך שהותם שם תתמרץ אותם להשתקם ותקטין את המסוכנות שנשקפת מהם?

ההתמודדות עם העבריינים מורכבת ביותר


אמירה פופוליסטית נוספת מתייחסת לכך שלא הגיוני שאסיר ישתחרר כל כך מוקדם. לדוגמה, השחקן משה איבגי שוחרר על ידי ועדת השחרורים בסה"כ 5 חודשים לאחר שנכלא. אך זו אמירה טיפשית, מכיוון שמשך זמן הכליאה נקבע על ידי בית המשפט שהרשיע את הנאשם וגזר את עונשו. ועדת השחרורים מקבלת את גזר הדין כנתון, וממנו היא מוסמכת לקצר שליש.

החוק מגדיר מהם שיקולי הוועדה: "בבואה להחליט אם ראוי אסיר לשחרור על-תנאי, תשקול הוועדה את הסיכון הצפוי משחרורו של האסיר לשלום הציבור, לרבות למשפחתו, לנפגע העבירה ולביטחון המדינה, את סיכויי שיקומו של האסיר ואת התנהגותו בכלא".

כאשר הוועדה החליטה לשחרר את משה איבגי בשחרור מוקדם, זעמה ח"כ נעמה לזימי וטענה שמדובר ביריקה בפרצוף של הנפגעות. לזימי העלתה טענות שאינן ממין העניין, אך בחרה שלא להתייחס ללשון החוק מכוחו פועלת ועדת השחרורים.

הפופוליזם לא עוצר כאן, אלא ממשיך גם בחקיקה להחמרת ענישה. בשנים האחרונות חברי הכנסת קידמו חוקים להחמרת ענישה וקביעת עונשי מינימום על מספר לא מבוטל של עבירות. תעשו גוגל עם המילים "הצעת חוק" + "החמרת ענישה" ותקבלו מבול של הצעות חוק להחמרת ענישה בשלל רחב של עבירות.

ההתמודדות של המדינה עם עבריינות היא מורכבת ביותר. בג"ץ בפסק דין "מרחב מחיה" לא הפך, בלשון המעטה, את ההתמודדות לפשוטה וקלה יותר. הפתרון הקל להתמודד עם המציאות הוא להשתמש בפלסטר של החמרת ענישה וקביעת עונשי מינימום, בלי להתעניין מה יהיו ההשלכות בפועל של חוקים אלה. הפתרון הקל לקבל מחיאות כפיים הוא להרתיע את ועדות השחרורים מלשחרר עבריינים בשחרור מוקדם.

לאף אחד מהפופוליסטים הקולניים נגד שחרורם של הקסטיאלים למיניהם לא אכפת שהתוצאה תהיה שחרור לא מבוקר של עבריינים מסוכנים. שחרור כזה לא יעניין איש, מלבד את הקורבן הבא של האסיר שהשתחרר בשחרור שרירותי מוקדם ואשר נשקפת ממנו מסוכנות.

עוד כתבות

חברת מילו - עובדי החברה / צילום: איל יצהר

אחרי שחתם הסכם אסטרטגי, יוניקורן הפינטק מליו מפטר 60 עובדים

הפיטורים של 10% מהחברה מגיעים אחרי שהחברה חתמה על הסכם עם הבנק האמריקאי קפיטל וואן והשיקה מוצר חדש ● רוב המפוטרים הם אנשי מכירות בארה"ב ● מליו: "על רקע שינויים בסדר העדיפויות, נאלצנו לקבל החלטה קשה"

שדה התעופה רמון / צילום: Shutterstock

מהפכה קטנה: תושבי הרשות הפלסטינית יוכלו להמריא לחו"ל מישראל

עד כה, תושבי הרשות הפלסטינית שרצו להמריא לחו"ל נאלצו להמריא מעמאן, אליה הגיעו דרך מעברי הגבול היבשתיים ● הטיסות, שימריאו משדה התעופה רמון אל אנטליה, ובהמשך גם לאיסטנבול, יופעלו ע"י חברת התעופה הטורקית אטלס בתדירות של שתי טיסות בשבוע

משאית של חברת CAZOO שקרן Marcho Partners הימרה עליה והפסידה / צילום: Shutterstock

מה גרם לקרן הגידור הזו להתרסק ב-84% תוך חצי שנה?

קרן Marcho Partners הבריטית הפסידה כמעט 84% בשישה החודשים הראשונים של 2022, לאחר שמניות Shopify ומניות צמיחה אחרות ירדו בחדות ● ההפסד הגדול ביותר היה על Cazoo, חברה שרכבה על גל רכישת המכוניות המשומשות בזמן המגפה

פינוי בינוי ברחוב ויצמן בתל אביב / צילום: שירי דובר

תוכנית המתאר של המטרו מתקדמת: האם יש לה הצדקה?

המועצה הארצית לתכנון ובנייה החליטה בינתיים שלא לאמץ כלשונה את החלטת הוולנת"ע לא לאשר פרויקטי תמ"א 38 באזור התחנות העתידיות של המטרו, אך נתנה אור ירוק לתוכנית המתאר של הפרויקט (תמ"א 70) ● כתבי הנדל"ן והתחבורה של גלובס, אריק מירובסקי ואסף זגריזק, חלוקים על נחיצות התוכנית

ננה ורשבסקי, מייסדת ובעלת 'בובות געגוע' / צילום: תמונה פרטית

המעצבת שלוקחת בגדים וזיכרונות והופכת אותם לבובות: "בחופשת הלידה הבנתי שעצמאיות הן פשוט לבד בעולם"

ננה ורשבסקי, בת 36 מירושלים ● נשואה+2 ● מייסדת ובעלת "בובות געגוע" ● "קיים קושי אמיתי בתמחור אומנות – בתחילת דרכי תמחרתי בובות בחמישית מכמה שהן עולות היום, ולקח לי פי חמישה זמן להכין כל אחת" ● גלובס שם את הסיוע לעסקים קטנים ולעצמאים במרכז 

בורסת וול סטריט / צילום: Shutterstock

נאסד"ק ירד 1.2%; למונייד זינקה12%, איירון סורס נפלה 11%

מדד דאו ג'ונס נסוג 0.2% ומדד S&P 500 נחלש 0.4% ● בנעילה באירופה: מדד דאקס ירד 1.1%, פוטסי 100 התקדם 0.1% וקאק 40 נסוג 0.5% ● הנפט נחלש והזהב התקדם ● לייבפרסון קרסה 24%

ערן זינמן ורעי מן, מייסדים ומנכ''לים משותפים, מאנדיי.קום / צילום: נתנאל טוביאס

מייסד מאנדיי: "המכפיל של החברה משקף את אמון המשקיעים שהחברה לא רק צומחת אלא גם יעילה"

מניית הטכנולוגיה הישראלית נסקה בעקבות תוצאות טובות מהצפוי ברבעון השני, וחזרה כמעט למחיר ההנפקה אשתקד ● ערן זינמן, מייסד ומנכ"ל: "מאנדיי מציגה צמיחה מאוד גבוהה, ולצד זה שיפור ביעילות בצריכת המזומנים ובהפסד התפעולי, והשוק מתגמל חברות כמונו שצומחות ומשתפרות

בניין בורסת ת''א / צילום: איל יצהר

הירידות בבורסה טובות לעסקי הבורסה: הגדילה הכנסות ורווחים בשיעור דו-ספרתי

עלייה חדה של 33% במחזור היומי בשוק המניות של ת"א, בעקבות התנודתיות הגוברת, הקפיצה את הכנסות הבורסה מעמלות והובילה אותה להציג רווח של 29 מיליון שקל במחצית ● גיוסי ההון והחוב נמשכו במרץ, בהובלת הבנקים וחברות הנדל"ן, וחיפו על עצירת שוק ההנפקות הראשוניות

איוב קרא, מתמודד בליכוד / צילום: אוהד צויגנברג ידיעות אחרונות

האם פעילות אל-ג'זירה נסגרה בכל מדינות ערב

האם יש מדינות ערביות שאסרו על אל-ג'זירה לפעול משטחן? כן, אך הן מעטות ● המשרוקית של גלובס

מדד המותגים החדש מוכיח עד כמה מותגי הרכב המסורתיים מעוגנים בתודעת הציבור הישראלי / צילום: יוסי כהן

איזה מותג רכב הוא האהוב ביותר בישראל, ומה המקום של טסלה ברשימה?

לא פחות מעשרה מותגי רכב חדרו לרשימה הכללית של מאה המובילים ● על אף התהודה שיצרה טסלה והחשמליות הסיניות שעשו עלייה מוצלחת, החברות המסורתיות הן אלו שכבשו את הטבלה ● מדד המותגים 2022

משרדי חברת פייבר (Fiverr) / צילום: אמיר מאירי

למדו שרווחיות היא לא מילה גסה: בהייטק המקומי פיטרו כבר מעל לאלף עובדים

היום נודע כי וויקס וקלטורה יפטרו יחד כמעט 200 עובדים ● בשבוע שעבר פלטפורמת הפרילנסרים הישראלית פייבר הכריזה שתפטר 8% מהעובדים, ותחזית הרווח שלה כמעט והכפילה את עצמה ● האם יהיו עוד חברות הייטק ישראליות אמיצות מספיק כדי להתרכז ב-EBITDA והתזרים החופשי?

וול סטריט / צילום: Shutterstock, Lucky-photographer

ג'פריס: שוק המניות הגואה מתקרב לאיתות על מהלך "ענק", אבל באיזה כיוון?

קצב העלייה של שוק המניות, בעודו ממשיך להתאושש מהשפל של יוני, מתקרב לעוצמה שקדמה למהלכים "ענקיים" בעבר ● המשקיעים עומדים בפני דילמה, משום שמהלכים מסוג זה יכולים ללכת לשני הכיוונים, כפי שציינו אנליסטים בבנק ההשקעות ג'פריס

אבישי אברהמי WIX / צילום: שלומי יוסף

וויקס מתייעלת: מפטרת כ-100 עובדים, מרביתם בחו"ל

מדובר על פחות מ-2% מכלל עובדי החברה ● החברה צפויה לפרסם מחר את דוחות הרבעון השני, ואנליסטים צופים שהיא תציג בדוחות הפסד נקי (Non-GAAP) של 42 סנט למניה

אלעד שרון, מנכ''ל קוגנייט / צילום: אתר החברה

"להוטים לסייע לכם": גם חברת הטכנולוגיה הביטחונית קוגנייט תחת מתקפה אקטיביסטית

חברת ההשקעות נויברגר ברמן מעריכה כי גיוס הון ושינויים בדירקטוריון החברה הישראלית יאפשרו תפנית בעסקיה: "מאמינים שאנו יכולים לסייע לקוגנייט לחזור לרווחיות, לצמוח בעקביות ולהחזיר את הערך המהותי שאבד לבעלי המניות"

דורון ארזי, מנכ''ל סרגון / צילום: ליאורה כץ

מאבק השליטה בסרגון: הדירקטוריון מסרב גם להצעת הרכישה המשופרת

אוויאט הציעה בתחילה לרכוש את סרגון בתמורה למחיר של 2.8 דולר למניה, שהם כ-235 מיליון דולר בסך-הכול, אך בשבוע שעבר, לאחר שדירקטוריון סרגון המליץ לבעלי המניות שלא להיענות לכך, ההצעה עלתה ל-3.08 דולר למניה, שהם כ-259 מיליון דולר

עפרה שטראוס, ציון בלס, גיורא בר דעה / צילום: שי יחזקל, סיון פרג', איל יצהר

מאחורי הקלעים של הטלטלה בשטראוס: למה פורש המנכ"ל ומי היורש המיועד

גורמים בענף מעריכים כי סיום כהונתו של גיורא בר דעה סוכם מראש, ללא קשר למשבר מפעל הממתקים ● המועמדים להחליפו צמחו בתוך החברה, כשהמוביל ביניהם הוא ציון בלס, העומד בראש חברת הקפה ● היעד האסטרטגי: הרחבת הפעילויות בארה"ב ופיתוח שווקים חדשים

לוקחים משכנתה? כך תפיקו את המירב / אילוסטרציה: Shutterstock

רפורמת המידע במשכנתאות נכנסת לתוקף: מה היא תספק, ומה תצטרכו לחשב לבד

בסוף אוגוסט תיכנס לתוקף הרפורמה שנועדה להקל על תהליך ההשוואה בין הבנקים בטרם לקיחת המשכנתה ● בין השאר, הבנקים יצטרכו להציג למבקשי המשכנתאות את גובה הריבית הכוללת בהתאם לתחזיות, סך התשלומים הצפוי וסכום ההחזר החודשי הגבוה ביותר

פרויקט ''דירה להשכיר'' בגליל ים / צילום: איל יצהר

קבוצת איציק תשובה וקבוצת טריגו רכשו אופציה לזכויות פטורות ממכרז בשכונת גליל ים בהרצליה

החברות רכשו אופציה מקיבוץ גליל ים לייזום בשטח של כ-3 דונם, עליו יבנו 2 בניינים בני 10 קומות הכוללות 78 יח"ד וקומת מסחר בקרקע בשטח 700 מ"ר ● עלות הקמת הפרויקט מוערכת בכ-300 מיליון שקל

עופר בן-נון (מימין) ואוהד בוברוב, מייסדיי טאלון, ודן אמיגה (מימין) ומייק פיי, מייסדי איילנד / צילום: שי שרון, MKJ PHOTO

שתי החברות הישראליות שנלחמות על קטגוריית הסייבר החדשה. מי תשלוט בשוק?

חברות הסטארט־אפ איילנד וטאלון גייסו בשנה האחרונה מאות מיליוני דולרים כדי לפתח קטגוריית סייבר חדשה: דפדפן מאובטח לתאגידים ● מעבר לתחרות ביניהן, השתיים צריכות לדאוג גם מגוגל וגם מהקושי של המשתמשים לשנות הרגלים ● המשבצת

לוין, ברבר-צדיק, משה לארי, דב קוטלר / צילום: יח''צ, תמר מצפי, איל יצהר, גדי דגון

פסגות: הבנקים הרוויחו מהאינפלציה ומהריבית, בהמשך הצמיחה תיפגע

השבוע יתחילו הבנקים לפרסם את דוחות הרבעון השני, ובבית ההשקעות פסגות צופים רווח מצרפי של כ-5 מיליארד שקל - נמוך בכ-14% מאשר ברבעון הראשון ● מיכה גולדברג, סמנכ"ל המחקר: "ההאטה של בנק הפועלים במתן האשראי העסקי מיתנה את הצמיחה ברמת הענף; צופים שכל הבנקים יחזרו לחלק דיבידנד"