גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בשל התנגדות האוצר: הממשלה לא אישרה הקמת מרכז חישובים אקלימי לאומי

הממשלה הסירה מסדר היום החלטה להקמת מרכז חישובים אקלימי לאומי, שיאפשר קבלת החלטות מבוססת נתונים באשר להתמודדות עם נזקי משבר האקלים ● באוצר טוענים כי הממשלה לא נמצאו מקורות תקציביים לכך ● בשל היעדר יכולות חישוב, בניגוד לקיים בעולם, הערכות האקלימיות של ישראל מתבססות על מודלים מלפני עשור, שמתייחסים לתוואי שטח גדול מאוד, ואינם מדויקים

חילוץ בשיטפון באזור חיפה, נובמבר 2020 / צילום: חילוץ והצלה
חילוץ בשיטפון באזור חיפה, נובמבר 2020 / צילום: חילוץ והצלה

מרכז חישובים אקלימי לאומי ימתין: לאור דרישת משרד האוצר, הנושא הוסר מסדר יומה של הממשלה, שאמורה הייתה לאשר היום (א') תקציב לטובת מרכז שיאפשר קבלת החלטות היערכות לשינוי אקלים תוך התבססות על ידע מדעי ממוקד. זאת, למרות שמדובר במימוש של החלטת ממשלה משנת 2018, ולמרות שמשרדי הממשלה נדרשים לפעול להתמודדות עם נזקי משבר האקלים, אך ללא תשתית ראויה שתשקף באופן מהימן את המגמות האקלימיות בשטח, ברמת רזולוציה הנוגעת יכולות לענפים השונים במשק ולאזורים שונים בארץ.

בשל מיקומה הגיאוגרפי, ישראל מתחממת בקצב כפול מהעולם, ופגיעה לתופעות שונות המתרחשות בשל שינויי האקלים. מרכיב הכרחי ובסיסי לפיתוח מדיניות יעילה בנושא ההסתגלות לשינויי האקלים הבלתי נמנעים, היא קיומן של תחזיות ותרחישי אקלים מפורטים לטווח הארוך, באופן ממוקד לאזורנו, תוך בחינה מרחבית. אך בישראל אין כיום טכנולוגיה כזו, והיא איננה יכולה לבצע הרצת סימולציות ברזולוציה גבוהה על ידי גופי הממשלה, לבחינת תסריטים שונים והשפעותיהם האפשריות. למשל, כיצד ישפיעו הצפות על שכונות בנהריה, כיצד תושפע החקלאות באזורים שונים בארץ וכיצד מושפעים מקורות המים משינויי האקלים, או מהי מגמת ההתחממות הממוקדת הצפויה עבור באר שבע עשורים קדימה. ללא ידע ממוקד, מתקשה הממשלה להכריע מהי הדרך הנכונה להקצות תקציבים להתמודדות עם מניעת הצפות, או הסתגלות לשינויים מסוגים שונים במרחב הציבורי.

מקורות המימון: חמישה משרדים ורשות

לכן, בחודש יולי בשנת 2018, החליטה הממשלה ליישר קו עם מדינות רבות בעולם, ולהורות על בחינת הקמת מרכז חישובים לאומי בעל יכולת עיבוד גבוהה, אשר ישמש להרצת סימולציות אקלימיות ברמה גבוהה ולבחינת סימולציה של מידת האפקטיביות של פעולות הסתגלות שונות. כך, גם המליצה מנהלת ההיערכות לשינוי האקלים בדוח הראשון שלה, שפורסם באפריל אשתקד. בניגוד לישראל, ביתר מדינות ה-oecd, מתבססות הערכות השירות המטאורולוגי וההיערכות לאירועי קיצון על מודלים אקלימיים עדכניים ומתקדמים. אך בשל היעדר תשתית, בישראל המודלים האקלימיים מתבססים על כלים מדעיים מלפני עשור.

ההחלטה להקים את מרכז החישובים הלאומי נדונה בין המשרדים השונים לאורך השנים האחרונות, אך הממשלה התמהמה עם הקמתו ולא פעלה לכך במסגרת חוק ההסדרים והתקציב האחרון, וגם לא הקצתה לכך תקציב במסגרת החלטתה להקים את פרויקט מחשב העל הלאומי (במימון ציבורי של 290 מיליון שקל). היום, ביקשה הממשלה לאשר תקציב עתידי לנושא מבסיס תקציבם של משרדי הממשלה עצמם, לאחר הסכמות ביניהם, ולא במסגרת הקצאה ממשלתית חדשה. אך כעת, במשרד האוצר ביקשו להסיר את הנושא מסדר היום של הממשלה.

לפי מקורות ל״גלובס״, במשרד האוצר מתקשים להשלים עם כך שהממשלה מבקשת להתחייב להקצאת תקציב על חשבון החלטות הממשלה הבאה, שכן מדובר בהקצאה תקציבית שתחל רק בשנת 2023. מהאוצר נמסר בתגובה כי ״ההצעה הועלתה לסדר היום בלא שהיה לה מקור מימון כנדרש והמוצע בה מנוגד לסעיף 40א לחוק יסודות התקציב. משכך, היא הוסרה לצורך המשך ליבונה והתאמתה להוראות הדין״.

הממשלה אכן לא תכננה להקצות את הסכום המדובר במסגרת התקציב הקיים ולא מצאה מקורות מימון למרכז באופן מידי שיאפשר גם מימוש במסגרת תקציב המשכי, למרות רזרבות בגובה יותר מ-20 מלש״ח בקופת המדינה. לפי ההצעה, גם אילו תאושר ההחלטה בשבועות הקרובים, מימושה יהיה תלוי בתקציב הממשלה הבאה ובאישורה.

זוהי לא הפעם הראשונה שבה הממשלה דוחקת את הנושא מסדר היום. כבר בשנת 2018, הוחלט להסיר מהחלטת הממשלה את הקצאת 10 מיליון שקלים לחקר הערכות סיכונים בתחום המטאורולוגיה, ההידרולוגיה, הים והשלטון המקומי. החלטה בנושא היערכות להתמודדות עם שינויי האקלים אכן עברה בממשלה בעת ההיא, אך ללא כל תקציב, לאור התנגדות האוצר. שרי הממשלה הוזהרו על ידי הדרג המקצועי הבכיר במשרד להגנת הסביבה כי ללא מחשב להרצת מודלים אקלימיים לא ניתן יהיה להבין לעומק האם אירועים אקלימיים המתרחשים בישראל משקפים מגמה של שינוי פיזיקלי, אך לא ניתן לכך כל מענה.

ככל שתאושר בעתיד הקמתו של מרכז החישובים האקלימי הלאומי, הוא יתוקצב מבסיס תקציבם של חמישה משרדים ורשות אחת: משרד התחבורה, רשות החדשנות והמשרד להגנת הסביבה יקצו 900 אלף שח מתקציבם כל אחד, ומשרדי החקלאות והאנרגיה ורשות המים - 450 אלף שח. בסך הכל, מדובר בהקצאה של 4 מיליון שח למטרה במשך 4 שנים ו-20 מיליון שקלים במשך 5 שנים. אותו תקציב יאפשר תשתית מכשור של 10,000 ליבות, פתרון אחסון והקמה של מרכז שיהווה בסיס ידע לממשלה, לאקדמיה ולחברה האזרחית.

מודלים שלא משקפים את המציאות

למרות שחקר המערכות האקלימיות התפתח מאוד לאורך השנים האחרונות, ישראל מדשדשת הרחק מאחור. בדוח שחיברה לאחרונה ועדת ההיגוי של האקדמיה הישראלית למדעים להתמודדות עם משבר האקלים, הצביע החוקרים על המצב העגום בשטח: מודלים האקלימיים שעליהם תוכנית ההסתגלות הלאומית למשבר האקלים מתבססים על רזולוציות גסות של כ-50 ק״מ היכולות להטעות, תוך הסתמכות על הדמיות כלל-עולמיות שבוצעו לפני כעשר שנים. מדובר בהערכות שאין בכוחן להבין בתהליכים מטאורולוגיים חשובים אשר מעצבים את האקלים בארץ, ולהציג למשל את מגמת עוצמות הגשם.

במודלים אלו אין יכולת להציג בבירור ובחדות אזורים גאוגרפיים חשובים בישראל - עמק הירדן ומפרץ ים סוף, אגן הניקוז של הכינרת (מאגר המים העיקרי של המדינה), ואפילו לא את צורתו ואת מיקומו של קו החוף של הים התיכון. כך למשל, על פי מודלים גסים אלו, באקלים הנוכחי אמורה הטמפרטורה הממוצעת בצוהריים במהלך הקיץ בירושלים להיות כ-36 מעלות צלזיוס, אך בפועל נמדדות לרוב 29 מעלות צלזיוס; על פי ההדמיות של המודלים יורדים בירושלים במהלך החורף 250 מילימטרים גשם בלבד, ואילו בפועל כמות המשקעים השנתית היא כ-550 מילימטרים.

ישראל מתמודדת כבר כיום עם השלכות שינויי האקלים, השלכות שילכו ויחמירו עם השנים. לכן, עליה לגבש מדיניות להסתגלות עם השינויים הללו. המומחים, ובהם פרופ' דן יקיר, פרופ' שלומית פז ופרופ' איתן ששינסקי, מצביעים על מספר תחומים שבהם עיניה של הממשלה 'קשורות' בשל היעדר בסיס מדעי מדויק. כך למשל, ייתכן שבשל שינויים במאזן המים, יהיה צורך במקורות חדשים להספקת מים, ולהסדרים בנושא עם שכנותיה של ישראל. בשל עליית מפלס פני הים ובשל חדירת מים מלוחים ליבשה, ייתכן כי יהיה צורך בתכנון נמלים ואזורי חוף בהשקעה עצומה. כך יתכן גם שינויים בטמפרטורות ובעומס החום עלולים לגרור שינויים בצריכת החשמל ובדפוסי צריכת החשמל, ובעקבות זאת יהיה צורך בתוכניות ליצירת מקורות אנרגיה נוספים. שינויים במשטר העננות/הקרינה או במשטר הרוחות עלולים להשפיע על תפוקת מתקני האנרגיה המתחדשת ועל תרומתם היחסית למכלול מקורות האנרגיה.

לפי המומחים, ישנו צורך ביצירת תחזית אקלימית ארצית ואזורית ברזולוציה גבוהה של 2-3 ק״מ, הדורשים כוח חישוב שלא קיים כיום בישראל עבור מטרה זו. להערכתם, העלות לקבלת תחזית לאומית ראשונה, נאמדת בכ-10 מיליון דולר, ועליה להתעדכן מדי חמש שנים. מדובר, בסך הכל, בהשקעה של כ-2 מיליון דולר בשנה לאורך זמן, כחלק מתוכנית קיימת של הממשלה שכבר יצאה לדרך - במסגרתה מתוקצבת הקמת מחשב על הלאומי לפיתוח בינה מלכותית ומדע נתונים.

מרכז החישובים הלאומי, ככל שיקום, יימצא באחריות השירות המטאורולוגי, תחת משרד התחבורה. מטעם המשרד ושרת התחבורה, מרב מיכאלי, לא נמסרה תגובה לדברים.

עוד כתבות

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: שלומי יוסף

העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות

פסק דין שאישר פשרה עם סופרגז ואמישראגז קבע תקדימים בעניין שכר טרחת עורכי דין בתביעות ייצוגיות ● בין השאר נקבע כי שר הטרחה יוגבל לפי מדרגות מקסימליות, ודרך היישום לתשלום הובהרה ● בשוק יש שמברכים על ההסדרה, ואולם אחרים מזהירים: תפגע בתמריץ להשיג פיצוי מרבי

מירי רגב, ליכוד / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

ועדות חקירה ממלכתיות תמיד הטילו אחריות אישית על ראש הממשלה?

עד כמה חריפה הביקורת שנמתחה על נתניהו בדוח מירון בהשוואה היסטורית? בדקנו ● המשרוקית של גלובס

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

לאחר שלוש שנים של הפסד, אירופה עזרה לדוד פתאל לחזור להרוויח

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

כלל: רווח של 305 מיליון שקל ב-2023, השפעת רכישת מקס עוד קטנה

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: אימקו מסכמת את 2023 עם רווח כ-6.2 מיליון שקל לאחר שרשמה הפסד בתקופה המקבילה, כלל הציגה דוח רבעוני חזק, אך טרם רשמה רווח משמעותי מרכישת חברת כרטיסי האשראי מקס והרווח הנקי של מור השקעות זינק בכ-60% ● מדור חדש

ישראל תקפה בשדה התעופה בסוריה / צילום: נלקח מרשתות חברתיות לפי סעיף 27 א' לזכויות יוצרים

חיזבאללה מפרסם את שמותיהם של 5 מפעילי הארגון שנהרגו בחלב

בין ההרוגים בתקיפה בנמל התעופה בחלב ישנם גם חיילים מצבא אסד, דווח כי מערכות ההגנה האווירית הופעלו • מוקדם יותר נפצעו 2 בתקיפה שיוחסה לישראל באזור דמשק • דובר צה"ל עדכן כי בכיר חמאס חוסל בפעילות בבית החולים שיפא ● עדכונים בולטים

גזירת סרט בפתיחת משרדי ASI, חברת הבת בהודו יחד עם שגריר ישראל בהודו, נאור גילאון / צילום: תעשייה אווירית

מתחת לרדאר: התעשייה האווירית הקימה חברה בת בהודו

התעשייה האווירית השיקה השבוע את חברת הבת ההודית שלה בניו דלהי ● החברה הוקמה במסגרת שיתוף הפעולה בין התעשייה האווירית לבין DRDO, גוף המחקר והפיתוח בנושאי הגנה של ממשלת הודו

אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס

במשרד האנרגיה בוחנים: הקמת מתקן להנזלת גז בהשקעה של 7 מיליארד דולר

חלק משמעותי מיצוא הגז של ישראל תלוי היום במצרים, ומתקן הנזלה יאפשר יצוא לרחבי העולם כדי לבזר את הסיכונים ● מי יממן את עלויות ההקמה האדירות?

פליטים עזתים ברפיח / צילום: Reuters, IBRAHEEM ABU MUSTAFA

המומחה שמסביר: למה החליטו בעולם שרפיח היא הקו האדום

פלישת צה"ל לרפיח, בין המעוזים האחרונים של חמאס בעזה, עומדת בלב הדיון על עתיד המלחמה ● "העיר הפכה לסמל של המצוקה הפלסטינית והפליטות בעיני העולם", אומר ד"ר הראל חורב, מומחה לחברה הפלסטינית ● בראיון לגלובס הוא מסביר מדוע ישראל טועה בהתנהלותה ברפיח, מתייחס לפלונטר מול ארה"ב ומסביר מדוע חמאס ממשיך לסרב לעסקת חטופים

סם בנקמן-פריד / צילום: ap, Bebeto Matthews

סם בנקמן-פריד, מייסד בורסת הקריפטו FTX, נידון ל-25 שנות מאסר

בנובמבר האחרון חבר מושבעים בארה"ב מצא את סם בנקמן-פריד אשם ● היום, השופט בתיק קבע כי הוא ירצה 25 שנות מאסר ● "אני הייתי המנכ"ל ולכן האחריות היא עלי", אמר בנקמן-פריד עם מתן גזר הדין

מנכ''ל האוצר שלומי הייזלר בוועידת מרכז הנדל''ן באילת / צילום: נאו מדיה

מנכ"ל האוצר נגד מנהל רשות המסים: "מס דירה שלישית ירחיק משקיעים משוק הנדל"ן"

לפי מנכ"ל האוצר, שלומי הייזלר, החזרת "מס דירה שלישית" כבר בתקציב הקרוב לא נמצאת על הפרק ● על הביקורת שהעביר ינקי קוינט בכנס התשתיות של גלובס בשבוע שעבר, הוא עונה: "אמירות חמורות ואין בהן דבר וחצי דבר. באוצר יש אנשים מופלאים" ● וזו התוכנית שלו למלא את קופת המדינה, נוכח הגירעון המחמיר

איציק וייץ, מנכ''ל קבוצת קרסו מוטורס / צילום: אלעד גוטמן

המספרים חושפים: כך הפך מותג בנזין סיני אלמוני למכרה הזהב של קבוצת קרסו

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מהדוח השנתי של יבואנית הרכב עולה כי המותג צ'רי, שמכירותיו זינקו ב-2023, הקפיץ את נתח השוק שלה וסייע לה להציג רווח מכובד בתקופה קשה ● אבל ל"אסטרטגיה הסינית" הזו, שמשנה בצורה משמעותית את הפוקוס העסקי של הקבוצה, יש מחיר - ובראשו דריסת מותגים ותיקים

צילום: ap, AP23024601572019_e5rllq

וול סטריט סגרה את הרבעון הראשון הטוב ביותר מאז 2019; מדד S&P 500 שבר שיא חדש

שיא חדש גם לדאו ג'ונס ● סיכום הרבעון הראשון באירופה: השווקים עלו בכ-7% ● בלומברג: "שוק הקקאו קורס", וולס פארגו: "עליית המחיר תגולגל אל הצרכנים" ● מייסד בורסת הקריפטו FTX נידון ל-25 שנות מאסר ● הצמיחה בארה"ב עמדה על 3.4%, יותר מהצפוי ● ג'יי.פי מורגן: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו" ● מחר "יום שישי הטוב" אין מסחר בוול סטריט ובמדינות רבות אחרות

מישל וונטסוס, לשעבר מנכ''ל ביוג'ן / צילום: Quris

"ביוג'ן הייתה פסגת הקריירה שלי עד כה": המנכ"ל לשעבר מדבר על התוכניות לעתיד

מישל וונטסוס היה מנכ"ל ביוג'ן בתקופה שבה הייתה במוקד תשומת הלב בעקבות התרופה החדשנית שלה לאלצהיימר, אבל בסוף שילם בכיסאו על הכישלון שלה בשוק ● בראיון ל"גלובס", הוא מגיב על הביקורת שהושמעה נגדו, מספר אילו חברות מעניינות אותו עכשיו ומדבר על ההשקעה שלו בקיוריס הישראלית ● על המיזם החדש שהוא מקים בסינגפור, הוא עדיין לא מוכן לפרט

ביתן של קבוצת צ'אנגן בתערוכת מכוניות בסין / צילום: ap, Ng Han Guan

קבוצת הרכב השלישית בגודלה בסין בדרך לישראל

משלחת בכירה של צ'אנגן (Changan) סינית נערכת לייצא לישראל, הכניסה של החברה לישראל היא חלק ממהלך ההתרחבות הגלובלית שעליו הכריזה השנה ● מרצדס E קלאס והקרוסאובר של פורד: הדגמים החשמליים שבדרך ● השבוע בענף הרכב

קרן כהן חזון, מנכ''לית ובעלת השליטה בתורפז / צילום: ששון משה

תורפז רוכשת יצרני חומרי טעם בלגית-גרמנית תמורת 48 מיליון דולר

תורפז צפויה לרכוש את קבוצת קלאריס & ווילך באמצעות חברת הבת שלה - פיט ● החברה מייצרת חומרי הגלם היחודיים לתחום הבשר והאפייה ומחזור המכירות שלה הסתכם ב-35.1 מיליון דולר ב-2023

קבינט המלחמה. ללא נשים במוקד קבלת ההחלטות / צילום: קובי גדעון-לע''מ

המלחמה חושפת את אוכלוסיית הנשים לסיכונים חריגים. איך אפשר להתמודד איתם?

מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות ● הפעם, בשיתוף שדולת הנשים, על האתגרים שמציבה המלחמה בפני נשים ● נשים סובלות יותר מהיעדר ביטחון אישי וכלכלי - ובכל זאת הן לא נמצאות במוקד קבלת ההחלטות

דם אברמוב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך

בלי אסקפיזם ועם לוחם בשיקום, הפרסומת של בנק הפועלים היא הזכורה ביותר

פרסומת הבנק, שבה מככב הלוחם הפצוע אדם אברמוב, היא גם המושקעת ביותר עם כ–1.6 מיליון שקל ● מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה עולה כי השבוע התברגו שתי פרסומות חדשות: מנורה מבטחים וטאצ' ● הפרסומת של ביטוח 9 היא האהודה ביותר גם השבוע

דובר צה''ל, תא''ל דניאל הגרי / צילום: דובר צה''ל

דובר צה"ל: בכיר בחמאס חוסל בביה"ח שיפא

נזק נגרם לחצר בית בשלומי אחרי רצף אזעקות בגליל המערבי • דיווח: ישראל תקפה אזור פעילות של חיזבאללה בדמשק, 2 נפצעו • בית הדין בהאג הורה לישראל להכניס סיוע לעזה ללא הגבלה • מוקדם יותר: פצוע בינוני בפיגוע ירי בכביש 90 מצפון ליריחו • עדכונים שוטפים

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

בורסת ת"א ננעלה ביציבות; אלקטריאון זינקה ב-18%, ישראכרט ב-8%

אל על השלימה גיוס של 100 מיליון דולר, המנייה עולה ב-4% ● הבורסה בת"א מסכמת רבעון ראשון בעליות נאות במדדים המובילים ● לאומי על הדולר המתחזק: "מציע למשקיעים הצעה שאי אפשר לסרב לה" ● באופנהיימר צופים "רוח גבית לשוק המניות האמריקאי לפחות עד שנת 2025"

המדינה החדשה שמצטרפת להליך נגד ישראל בהאג

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: רוב האמריקאים מתנגדים להמשך המלחמה, הממשלה הצרפתית מצהירה שלא סיפקה נשק לישראל מאז ה-7 באוקטובר, ואירלנד מצטרפת לתביעה נגד ישראל בהאג ● כותרות העיתונים בעולם