גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בתאגיד דורשים משחקניות הטלוויזיה באינטרנט: שלמו על השידורים השוטפים

לאחר כישלון התאגיד לקבל תשלום על שירותי ה-VOD שלו, כעת מבקשים מנהליו מהוט, yes, סלקום ופרטנר לשלם לו בהתאם למודל שיש להן מול קשת ורשת ● לגלובס נודע כי המהלך עבר את אישור מועצת התאגיד, שהציבה תנאי: 50% מההכנסות ממכירת התכנים יועברו ליוצרים

מתוך ''קופה ראשית'' / צילום: צילום מסך, כאן 11
מתוך ''קופה ראשית'' / צילום: צילום מסך, כאן 11

התאגיד מנסה שוב לגבות משחקניות ה-OTT (הטלוויזיה על גבי האינטרנט) תשלום על תכניו - הפעם גם על השידור הליניארי. לגלובס נודע כי הנהלת התאגיד והמועצה שלו מובילות מהלך שבמסגרתו התבקשו סלקום, פרטנר, FREETV, הוט ו-yes להעביר לתאגיד תשלום עבור כל אחד מהמנויים שלהן לשירותי הטלוויזיה על גבי האינטרנט, בפורמט הזהה לזה שבו הן פועלות מול קשת ורשת.

התשלום אמור לכלול את הזכות לשדר גם את השידור הליניארי של הערוצים "כאן 11" ו"כאן חינוכית", וגם את תכני ה-VOD של שני הערוצים. בקשה לתשלום נשלחה לחברות בימים האחרונים.

עוד נודע לגלובס כי המהלך עבר את אישור מועצת התאגיד, שהציבה תנאי שלפיו 50% מההכנסות ממכירת התכנים יועברו ליוצרים בעלי הזכויות בתוכן, ביניהם מפיקים, במאים וכדומה.

כישלון דמי התפעול

בעבר הופיעו תכני התאגיד בכל הפלטפורמות האינטרנטיות בחינם, מבלי שהחברות נדרשו לשלם על התוכן כסף. זאת, למרות שהצרכן של הפלטפורמות משלם תמורת השירות. נזכיר כי התאגיד ממומן בכספי ציבור מתוקף חוק השידור הציבורי, שבמסגרתו מועברים אליו בכל שנה כ-800 מיליון שקל. בשנים הראשונות התוכן ניתן חינם, בין היתר מתוך תפיסת הפצת התוכן של התאגיד, שראתה מחויבות להגיע לצופה בכל נקודה אפשרית, על מנת שייחשף לתוכן שממומן בכספי ציבור.

לפני כשנה הוחלט בתאגיד לשקול מחדש החלטת מועצה קודמת, שמכוחה נחתמו ב-2019 הסכמים עם הוט, yes, סלקום ופרטנר, שאפשרו להן להציע את תכני התאגיד בשירותי ה-VOD ללא תמורה. חברי המועצה השתכנעו כי לא נכון להעביר חומרים שהופקו בכסף ציבורי לגורמים מסחריים מבלי שתשלום עבורם יחזור בחלקו לציבור, ואפשרו להנהלה, שבראשה עמד אז המנכ"ל הקודם אלדד קובלנץ, לפנות לפלטפורמות ולדרוש תשלום.

קובלנץ, שקיווה שלא יצטרך לשלם עבור זכויות יוצרים, כינה את התשלום המבוקש על סך 1.2 מכל חברה בשם "דמי תפעול", זאת למרות שלאנשי התאגיד היה קשה להסביר מה התפעול המסובך שנדרש על מנת להעביר את השידור לשחקניות ה-OTT.

לא רק חברות הטלוויזיה כעסו - גם המפיקים זעמו על הניסיון לגבות כסף על תכנים מבלי לשתף אותם בהכנסות. מאחר שההצעה של התאגיד התייחסה אך ורק לתכני ה-VOD, האיום שהפנו לחברות הטלוויזיה לא היה משמעותי דיו.

על איכות משלמים

אמנם לתאגיד יש תכנים שחלקם נחשבים אטרקטיביים, כמו הסדרות מנייאכ וטהרן, אולם הם לא נחשבים לתכנים "שוברי שוויון". כלומר, הסיכון לאבד מינויים בהעדרם לא היה גבוה, ולכן כל חברות הטלוויזיה מלבד פרטנר דחו את ההצעה של התאגיד. בהמשך הוריד התאגיד את תכני ה-VOD מהפלטפורמות.

מתוך ''טהרן'' / צילום: צילום מסך, כאן 11

אלא שבשנה האחרונה חל שינוי משמעותי בשוק: המודעות לאיכות התוכן שמייצר התאגיד גדלה משמעותית, ולראייה - כוכבי סדרות המיוצרות בכאן 11, דוגמת "קופה ראשית", מככבים בהצלחה בברייק הפרסומות של הערוצים המסחריים. זאת בנוסף לחותמות איכות כמו זכייתה של הסדרה "טהרן" בפרס האמי.

בנוסף, חל שינוי במעמד החוקי של העברת ערוצי טלוויזיה באמצעות פלטפורמות אינטרנטיות. לפני מספר חודשים עבר חוק שהסדיר את הוראת השעה שעל פיה התנהל השוק בשנים האחרונות, ולפיה ערוצי הטלוויזיה גובים כסף מהפלטפורמות האינטרנטיות תמורת התוכן שלהם.

בעת שחוקק החוק הקודם לא הייתה קיימת האפשרות של שידור טלוויזיוני על גבי האינטרנט. החוק, שאמור היה להגדיר את מערכת היחסים בין הפלטפורמות המאפשרות את השידור לבין הערוצים יוצרי התוכן, קבע כי השידור הליניארי של הערוצים יינתן ללא תשלום לפלטפורמות.

השינויים בשוק - כניסת המכשירים המקליטים, והתפתחות הטלוויזיה האינטרנטית - יצרו מציאות חדשה שהחוק לא תאם לה, ולכן כפתרון ביניים נקבעה הוראת שעה שהפכה לחוק לפני מספר חודשים.

גם בתאגיד השידור הציבורי התרחשו בינתיים שינויים משמעותיים - המרכזי שבהם הוא הדחתו של המנכ"ל אלדד קובלנץ, ובהמשך מינויה של סמנכ"לית הטלוויזיה טל פריייפלד לממלאת מקום. נציין כי היוצרים - בעיקר איגוד המפיקים - לא נותרו אדישים לניסיונות הקודמים של התאגיד למכור את התוכן ולהשאיר אותם מחוץ לחגיגה. לכן הם הובילו ליצירת שיח מול ההנהלה הקודמת, וביתר שאת מול ההנהלה החדשה והמועצה, במטרה להגן על היוצרים במקרה של מכירה.

טל פרייפלד / צילום: יח''צ תאגיד כאן

כאמור, בתאגיד בחרו לבקש הפעם להתקשר עם חברות הטלוויזיה במודל שבו הן פועלות מול קשת ורשת - תשלום של מספר שקלים עבור כל מנוי משלם.

להשקיע ביצירה מקומית

בערוצים המסחריים רואים בשנים האחרונות רווח נאה ממכירת התוכן לפלטפורמות. בעבר נאמר לגלובס שלא לייחוס כי על כל מנוי מקבלות קשת וקשת תשלום של 3-4 שקלים (התשלום לקשת גבוה יותר). בשוק יש כבר כ-800 אלף מנויי OTT משלמים, כך שמדובר בהכנסה נוספת של כ-10 מיליון שקל בשנה.

נזכיר כי yes מתכוונת להעביר את כל המנויים שלה עד 2026 לפלטפורמה האינטרנטית, וגם בהוט מאיצים בחודשים האחרונים את המעבר, כך שבסופו של דבר הערוצים יוצרי התוכן אמורים לחלוק עם הפלטפורמות את הרווחים על כל המנויים המשלמים.

כאמור בקשה לתשלום נשלחה גם ל-FREETV, חברת הטלוויזיה החדשה של קבוצת קשת-RGE, שמתעתדת לעלות לאוויר בעוד חודשים ספורים.

נראה כי לא לחינם בחרו במועצת התאגיד להתנות את האישור במכירת התוכן בתשלום זכויות ליוצרים. מעבר לכך שמדובר במהלך מתבקש על פי חוק, הוא מפרק למעשה את רוב ההתנגדויות המסורתיות שהיו לחברות הטלוויזיה בנושא בעבר.

כיום ההשקעה ביצירה מקומית היא חובה רגולטורית של קשת, רשת, הוט ו-yes. השחקניות שמשדרות על גבי האינטרנט בלבד אינן כפופות לה, ובפועל, למרות שהרווח שלהן בנוי משידור תוכן לקהל המקומי, רובן לא משקיעות כמעט בכלל ביצירה המקומית.

הוט ו-yes אמנם משקיעות ביצירה מקומית, אולם היקף ההשקעה שלהן הוא פועל יוצא של הכנסותיהן משידורי הכבלים והלוויין, ובגלל השינויים בשוק (בין היתר, התחזקות שחקניות ה-OTT והפלטפורמות הבינלאומיות) הרווחים שלהן נשחקים כל העת, וה-8% שהן נדרשות להשקיע מתוך הכנסותיהן שווים פחות משנה לשנה. לכן, ברור גם לחברי המועצה, שכל חברות הטלוויזיה יתקשו להתנגד למהלך שמאפשר להעביר כסף נוסף לתעשייה.

עוד כתבות

מנכ''ל האוצר שלומי הייזלר בוועידת מרכז הנדל''ן באילת / צילום: נאו מדיה

מנכ"ל האוצר נגד מנהל רשות המסים: "מס דירה שלישית ירחיק משקיעים משוק הנדל"ן"

לפי מנכ"ל האוצר, שלומי הייזלר, החזרת "מס דירה שלישית" כבר בתקציב הקרוב לא נמצאת על הפרק ● על הביקורת שהעביר ינקי קוינט בכנס התשתיות של גלובס בשבוע שעבר, הוא עונה: "אמירות חמורות ואין בהן דבר וחצי דבר. באוצר יש אנשים מופלאים" ● וזו התוכנית שלו למלא את קופת המדינה, נוכח הגירעון המחמיר

חנן מור, מנכ''ל קבוצת חנן מור / צילום: איל יצהר

הנושים זעמו, וחנן מור ידולל ל-1% ממניות קבוצת הנדל"ן שהקים

לפי הסדר החוב המתגבש, חנן מור יחזיק כ-1% ממניות החברה ● במקביל, יוקצה לנושי החברה, בעיקר בנקים וגופים מוסדיים, מניות שיהוו כ-96% מהון החברה

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר

חברת הסייבר הישראלית Coro (קורו) / צילום: CORO

המשבר בהייטק נגמר? סטארט-אפ ישראלי שני מודיע בתוך שבוע על גיוס של 100 מיליון דולר

חברת קורו (Coro) הישראלית, העוסקת במכירת מערכות סייבר לעסקים קטנים ובינוניים, הודיעה על גיוס של 100 מיליון דולר ● ככל שנודע, כספי הגיוס כולם הושקעו בחברה ולא בקניית מניות מיזמים או משקיעים קודמים ● כל הגיוס התבצע מקרנות הון סיכון זרות

חרדים בלשכת הגיוס / צילום: מיטב ודובר צה''ל

בג"ץ: לעצור תשלומים לישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים החל מה-1 באפריל

בג"ץ הוציא את צו הביניים בשל היעדר מקור חוקי להעברת התשלומים ● וכעת, מיום שני הקרוב יופסק התקצוב לתלמידי ישיבות שחייבים בגיוס ● השופטים אימצו עמדה מחמירה מזו של היועמ"שית ● התנועה לאיכות השלטון: "צו הביניים הזה מהווה צעד תקדימי בדרך לשוויון, וציבור המשרתים מודה לבית המשפט על החלטתו החשובה"

יזמיות המגורים מדווחות על עלייה בקצב מכירת הדירות בחודשים האחרונים / צילום: שלומי יוסף

דוחות חברות הנדל"ן מגלים: "המשבר ההיסטורי" נמשך בקושי חודשיים

למרות נבואות הזעם והמחסור המתמשך בעובדי בניין בצל המלחמה, יזמיות המגורים מדווחות על התאוששות ● מחודש דצמבר נרשמת עלייה בקצב מכירת הדירות, לא נרשמים עיכובים במסירות, לפי בכירים בענף רוב אתרי הבנייה חזרו לעבוד, ואפילו מדד המניות הענפי רושם תשואת שיא

ביתן של קבוצת צ'אנגן בתערוכת מכוניות בסין / צילום: ap, Ng Han Guan

קבוצת הרכב השלישית בגודלה בסין בדרך לישראל

משלחת בכירה של צ'אנגן (Changan) סינית נערכת לייצא לישראל, הכניסה של החברה לישראל היא חלק ממהלך ההתרחבות הגלובלית שעליו הכריזה השנה ● מרצדס E קלאס והקרוסאובר של פורד: הדגמים החשמליים שבדרך ● השבוע בענף הרכב

משה ארבל, שר הפנים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בעקבות חשיפת גלובס: השר ארבל קורא לנתניהו לאפשר כניסת פועלי בניין פלסטינים לישראל

שר הפנים מציין במכתבו: "גוברות ההערכות כי אלפי פועלים פלסטיניים מיהודה ושומרון מועסקים שלא כדין בענף" ● הוא קורא לראש הממשלה לבחון הסדרה של הכנסת הפועלים לישראל, בין היתר על ידי בחינה פרטנית של כל פועל והגבלת גיל

אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה / איור: גיל ג'יבלי

בדיקת אי הסדרים בעיצומה, אז איך זה שאפשר להפקיד חיסכון לכל ילד בסלייס

רשות שוק ההון מצאה לאחרונה אי סדרים חמורים בהתנהלותו של בית ההשקעות סלייס ● למרות זאת, באתר הביטוח הלאומי סלייס מוצגת כאפשרות להפקדת כספים בתוכנית "חיסכון לכל ילד" ● עד תחילת מאי לא ניתן יהיה למשוך כספים מקופות סלייס, אך הרגולטור לא מודאג

הראלי בוול סטריט יימשך? זה מה שמלמדת ההיסטוריה

מדד המניות המוביל S&P 500 עשוי לסיים את הרבעון הראשון עם עלייה של 10% ● האם ניתן להסיק מכך שהמשך השנה יתאפיין בראלי? לפי מחקרים של כמה גופי השקעות, החדשות הרעות נוטות להגיע במחצית השנה השנייה

חיילים צרפתים מפטרלים בפריז / צילום: Reuters, Benoit Tessier

באירופה מתכוננים לאירוויזיון ואולימפיאדה תחת חשש כבד מחטיפות ופיגועים

אירוויזיון במאלמו, אליפות היורו בגרמניה ואולימפיאדה בפריז: שורת האירועים ההמוניים באירופה הקיץ, במקביל למלחמה בעזה והסיכון הגבוה לטרור איסלמי, מעלים את הכוננות בה לשיאים חדשים ● האמצעים שעל הפרק: שימוש ברחפנים והחזרת הנוכחות המשטרתית בגבולות

גזירת סרט בפתיחת משרדי ASI, חברת הבת בהודו יחד עם שגריר ישראל בהודו, נאור גילאון / צילום: תעשייה אווירית

מתחת לרדאר: התעשייה האווירית הקימה חברה בת בהודו

התעשייה האווירית השיקה השבוע את חברת הבת ההודית שלה בניו דלהי ● החברה הוקמה במסגרת שיתוף הפעולה בין התעשייה האווירית לבין DRDO, גוף המחקר והפיתוח בנושאי הגנה של ממשלת הודו

איציק וייץ, מנכ''ל קבוצת קרסו מוטורס / צילום: אלעד גוטמן

המספרים חושפים: כך הפך מותג בנזין סיני אלמוני למכרה הזהב של קבוצת קרסו

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מהדוח השנתי של יבואנית הרכב עולה כי המותג צ'רי, שמכירותיו זינקו ב-2023, הקפיץ את נתח השוק שלה וסייע לה להציג רווח מכובד בתקופה קשה ● אבל ל"אסטרטגיה הסינית" הזו, שמשנה בצורה משמעותית את הפוקוס העסקי של הקבוצה, יש מחיר - ובראשו דריסת מותגים ותיקים

מערכת ReDrone של אלביט / צילום: אלביט מערכות

הנקמה של פוטין בהודו, ומערכת יירוט הרחפנים החדשה של אלביט

אלביט הציגה ללקוחות אירופאיים את מערכת היירוט המתקדמת שלה, אלג'יריה מצאה מענה בסין מול עוצמת המל"טים מתוצרת ישראל, ארה"ב שמה את מבטחה בלייזר, והנקמה של פוטין בראש ממשלת הודו • השבוע בתעשיות הביטחוניות

דם אברמוב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך

בלי אסקפיזם ועם לוחם בשיקום, הפרסומת של בנק הפועלים היא הזכורה ביותר

פרסומת הבנק, שבה מככב הלוחם הפצוע אדם אברמוב, היא גם המושקעת ביותר עם כ–1.6 מיליון שקל ● מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה עולה כי השבוע התברגו שתי פרסומות חדשות: מנורה מבטחים וטאצ' ● הפרסומת של ביטוח 9 היא האהודה ביותר גם השבוע

צילומים: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת, אייל רדושיצקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

כועסים על היציאה לפגרה, אבל הבעיה עמוקה מזה

הבנקים כביכול תחת אש, אבל לא צפויים לספוג ריקושטים כבדים ● פגרת הכנסת מעוררת ביקורת, אבל לא היא הבעיה ● והטעם לפגם בפרס על צילום העיתונות ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

כלל: רווח של 305 מיליון שקל ב-2023, השפעת רכישת מקס עוד קטנה

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: אימקו מסכמת את 2023 עם רווח כ-6.2 מיליון שקל לאחר שרשמה הפסד בתקופה המקבילה, כלל הציגה דוח רבעוני חזק, אך טרם רשמה רווח משמעותי מרכישת חברת כרטיסי האשראי מקס והרווח הנקי של מור השקעות זינק בכ-60% ● מדור חדש

שי אהרונוביץ׳, מנהל רשות המסים / צילום: ניב קנטור

מס דירה שלישית חוזר לשולחן: "המערכות כבר מוכנות"

לדברי מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', המדינה צריכה ליצור אחידות ולהפסיק לשנות את שיעורי מיסוי הנדל"ן בתדירות גבוהה ● עוד הוא הוסיף כי צריך לחשוב על מס דירה שלישית: "מבחינתנו זה צעד נכון שיעלה בתקציב 2025"

אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס

במשרד האנרגיה בוחנים: הקמת מתקן להנזלת גז בהשקעה של 7 מיליארד דולר

חלק משמעותי מיצוא הגז של ישראל תלוי היום במצרים, ומתקן הנזלה יאפשר יצוא לרחבי העולם כדי לבזר את הסיכונים ● מי יממן את עלויות ההקמה האדירות?

ביתן אינטל בגרמניה / צילום: Shutterstock

אינטל תכננה להשקיע 86 מיליארד דולר באירופה. סטארט־אפ קטן מקשה עליה

קרב פטנטים שחברת שבבים קטנה מנהלת נגד אינטל בגרמניה עשוי לחבל בתוכניות של הענקית באירופה כולה ● ניצחון משמעותי לתביעה נרשם החודש, עם הוצאת צו מניעה זמני נגד מכירת כמה מעבדים של אינטל ● השאלה הגדולה: האם ייפתחו משפטים דומים ביבשת?