האם מכת החשמל של ביידן תעניק תנופה מחודשת למניות האנרגיה המתחדשת בת"א

עליות חדות שרשמו מניות הקלינטק בימים האחרונים, בעקבות חבילת תמריצים "ירוקה" שמקדם הנשיא האמריקאי, המתיקו את האכזבה שהסבו למשקיעים בשנתיים האחרונות ● מי הן החברות המקומיות שנערכו להגדלה משמעותית בפעילותן בארה"ב, ומי הישראלית הקטנה שמייחסת לעצמה "תרומה משמעותית בגיבוש נוסח הצעת החוק"

חזי שטרנליכט

תוכנית תמריצים חדשה שמקודמת בקונגרס האמריקאי עוררה לחיים את מניות האנרגיה המתחדשת הנסחרות בת"א, לאחר תקופה ארוכה שבה חוו אובדן עניין מצד המשקיעים וירידה בערכן. מדד ת"א קלינטק, שבו נכללות החברות הבולטות בענף, זינק בתחילת השבוע ב-4%, והשלים עלייה דו-יומית של כ-6%.

השוק האמריקאי הפך בשנים האחרונות אבן שואבת עבור חברות מישראל המקימות פרויקטים של אנרגיה מתחדשת. מדובר בשוק ענק, שהשנה בלבד מתוכננת בו הקמת פרויקטים בהיקף של 56 ג'יגוואט (פרויקטים סולאריים, אנרגיית רוח והפקת חשמל בגז טבעי). לשם השוואה, בישראל מותקנים כיום רק 3.6 ג'יגוואט של אנרגיה מתחדשת, עם תוכניות להתקנה של 9.6 ג'יגוואט בסוף 2025, עיקרם באנרגיה סולארית. 

משקיעים בחברות האנרגיה המתחדשת בת"א מקווים כי הבשורה האמריקאית תוביל להתאוששות המדד הענפי, לאחר שהציג ביצועים מאכזבים מאז הושק בנובמבר 2020. היה זה בעיצומה של שנת הקורונה, שבה נרשם גל הנפקות של חברות הפועלות בתחום.

נכון להיום קשה להגיד שמדד ת"א קלינטק סיפק את הסחורה. בשנה שעברה דעך הסנטימנט כלפי הסקטור, כך שמתחילת דרכו ועד עתה ירד המדד ב-26% - בזמן שמדד ת"א-35 עלה באותה תקופה ב-43%. בחודש האחרון המגמה נבלמה מעט, לאחר שמדד הקלינטק עלה ב-14% וחזר לרמתו מחודש אפריל האחרון.

ההתאוששות המסוימת של המדד מרחיקה ממנו את ההשוואה המתבקשת, שלא בטובתו, למדד מניות אחר שהשיקה הבורסה המקומית, שגם הוא נחשב לטרנדי בעת השקתו, אך בהמשך איבד מזוהרו - מדד ת"א קנאביס. זה צלל ב-72% מאז הושק בחודש פברואר 2021, ולאחרונה הודיעה הבורסה על ביטולו.

טרנד ההשקעה באנרגיה מתחדשת חווה כאמור את שיאו בשנת הקורונה. את גל ההנפקות הגדול שפקד את הבורסה בשנים 2020-2021 החלה חברת דוראל אנרגיה, אשר פועלת בעיקר בתחומי הסולאר והאגירה. לקראת סוף אותה שנה הונפקה גם נופר אנרג'י, הפועלת בעיקר בתחום הסולארי.

את הענף מובילות כיום שתי חברות ותיקות יחסית: אנלייט, בראשות המנכ"ל גלעד יעבץ, שמקימה בעיקר פרויקטים בתחום הסולארי וכן בתחום הרוח, ואנרג'יקס, שבשליטת קבוצת הנדל"ן המניב אלוני חץ (53%), שבעל המניות העיקרי בה הוא נתן חץ. אנרג'יקס מנוהלת על ידי אסי לוינגר ומחזיקה בפרויקטים בתחום הסולארי ובתחום הרוח.

מדובר בשתי החברות בעלות השווי הגבוה מבין 25 המניות המרכיבות את מדד ת"א קלינטק - אנלייט נסחרת לפי 7.6 מיליארד שקל ואנרג'יקס בשווי של  7.4 מיליארד שקל. הבאות בתור, בפער משמעותי, הן נופר אנרג'י ודוראל אנרגיה, עם שווי של 3.7 מיליארד שקל ו-1.8 מיליארד שקל, בהתאמה.

מנייה קטנה יחסית במדד, של חברת נוסטרומו, רשמה ביום ראשון את הזינוק הגבוה ביותר, של 15%, במחזור חריג, שתיקן רק מעט מתשואה שלילית שנתית העומדת כעת על כ-70%.

נוסטרומו, הנסחרת לפי שווי של 90 מיליון שקל, מפתחת מערכות אגירת אנרגיה לבתים, שתפקידן לנצל את פערי מחירי החשמל בין שעות השיא והשפל. החברה ציינה בהקשר לחקיקה בארה"ב, כי הייתה לה "תרומה משמעותית בגיבוש נוסח הצעת החוק הסופי שפורסמה, ולכך שזיכוי המס האמור יחול גם על מוצרי החברה".

"השקעה של 369 מיליארד דולר בשינוי האקלים"

האירוע המשמעותי שהתרחש בשבוע החולף בארה"ב היה התקדמות בחקיקה של חבילת התמריצים שמקדם ממשל ביידן. החבילה נכללת בחוק המכונה "החוק לצמצום האינפלציה", אשר צפוי לעבור בהמשך השבוע לפני היציאה לפגרה של הסנאט. הוא הושג לאחר התקדמות מפתיעה במגעים בין מנהיג הרוב הדמוקרטי בסנאט, הסנאטור צ'אק שומר, לסנאטור הדמוקרטי ג'ו מנצ'ין מוירג'יניה המערבית. האחרון נחשב לקול המתנגד במפלגה הדמוקרטית להעברת תוכנית התמריצים.

ברביעי האחרון הודיעו שומר ומנצ'ין בהודעה משותפת על התוכנית ש"תשקיע 300 מיליארד דולר בצמצום הגירעון ו-369 מיליארד בביטחון אנרגטי ובתוכניות בתחום שינוי האקלים, במהלך העשור הקרוב".

המשמעות העיקרית מבחינת תעשיית האנרגיה הירוקה היא הטבות בדמות זיכוי מס בשיעור של 30% מההשקעה ברכישת הציוד לפרויקטים. ההטבה צפויה להינתן לעשר השנים הקרובות, למול הטבה של 22% כיום. היא תשפר משמעותית את יכולות המימון של הפרויקטים וגם את הרווחיות של החברות הפועלות בתחום.

כל אלו ועוד ישפיעו באופן ישיר על חברות הישראליות בתחום שפועלות בארה"ב. החוק יביא לגידול בביקוש לפאנלים ואגירה בארה"ב, מה שעלול לגרור התייקרות של פרויקטים בישראל וקושי להשיג חומרי גלם.

מנגד, בארה"ב נערכת כיום חקירה פדראלית בנוגע להטלת מכסים על פאנלים סולאריים שיוצרו מרכיבים בסין, שעלולה להביא בעתיד להטלת מכסים משמעותיים עליהם. הנשיא ביידן הקפיא לשנתיים הקרובות את ההטלה של המכסים הללו, מה שהוביל למרוץ בין החברות הפועלות בארה"ב לרכישת ציוד להקמת שדות סולאריים.

אנלייט ואנרג'יקס: תוכניות התרחבות בארה"ב

החברות המקומיות, שישראל הפכה "קטנה עליהם" בכל הקשור לביצוע פרויקטים חדשים (ראו מסגרת), פונות יותר ויותר לביצוע של פרויקטים בחו"ל - באירופה ובארה"ב.

בראשן ניצבת אנלייט, שמעל ל-80% מצבר הפרויקטים הכולל שלה בתחום הסולארי מופנה לארה"ב. לפי נתוני הרבעון הראשון מתכננת אנלייט הקמת פרויקטים בהיקף של 14.5 ג'יגוואט בארה"ב (חלק מהנתון כולל פרויקטים קטנים יחסית בקרואטיה).

לאנלייט כבר יש פורטפוליו "בשל" של פרויקטים בארה"ב, שיושלמו עד לסוף 2024, בהיקף של 1.66 ג'יגוואט.

בסוף יוני 2021 רכשה אנלייט את חברת קלינרה (Clenera) האמריקאית תמורת 390 מיליון דולר, במטרה להתרחב בעזרתה בארה"ב. לקלינרה היו 50 פרויקטים סולאריים בהיקף מתוכנן של 12 ג'יגוואט בעת הרכישה. לאחרונה דיווחה אנלייט כי היא בוחנת הנפקה בארה"ב, ואף הגישה טיוטת תשקיף חסויה לרשות ניירות ערך האמריקאית.

גם למתחרה אנרג'יקס תוכנית להתרחב בהיקפים גדולים בארה"ב. לחברה פרויקטים בשלבים מתקדמים בהיקף של 1 ג'יגוואט, שיחוברו עד סוף השנה הבאה. נוסף על כך יוזמת החברה פרויקטים סולאריים בהיקף של 5.4 ג'יגוואט ופרויקטים של אגירה בהיקף של 6.4 ג'יגוואט בארה"ב. מדובר ביותר מ-63% מצבר הפרויקטים הסולאריים הכולל שלה. 

עוד מתבלטת חברת דוראל, שבשליטת דורון דוידוביץ ואלון קסל, אשר לה תוכנית שאפתנית להקמת 11.1 ג'יגוואט בפרויקטים סולאריים בארה"ב ועוד 5 ג'יגוואט במתקני אגירה בארה"ב. מדובר ביותר מ-70% מסך הפרויקטים שמתכננת דוראל בתחום האנרגיה המתחדשת, וזו גם אחת התוכניות הגדולות לשוק האמריקאי בקרב החברות הציבוריות מישראל. דוראל פועלת ישירות באמצעות חברה בת אמריקאית, שבה היא מחזיקה ב-42%, והיתרה עם שותף מקומי (38%) וחברת הביטוח מגדל (20%).

גם למצטרפת החדשה למסחר בת"א, חברת שיכון ובינוי אנרגיה (ראו מסגרת), פעילות סולארית בארה"ב בהיקף של 468 מגוואט, עם פרויקטים שניים מהם, בקליפורניה, בהיקף של 208 מגוואט, כבר בהפעלה מסחרית. פרויקט נוסף בטקסס צפוי להפעלה השנה והיקפו 260 מגוואט. ○

צרו איתנו קשר *5988