גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מחקר של הטכניון: הישראלים נשארים בבית בגלל הייאוש מהפקקים והאוטובוסים

החוקרים מצאו כי אזרחים רבים בארץ נמנעים מנסיעות מבעוד מועד, אפילו אם הם בדרכם לרופא או לביקור משפחתי ● התופעה ניכרת בעיקר אצל מי שאינם משתמשים ברכב פרטי, והנפגעים העיקריים הם אוכלוסיות מוחלשות שנאלצות לוותר על נסיעות

עומס תנועה בתל אביב / צילום: כדיה לוי
עומס תנועה בתל אביב / צילום: כדיה לוי

רונן ויתר לאחרונה על התור לרופא. הוא עובד במגדלים בבני ברק וכדי להגיע לרופא שאליו קבע תור חודשים מראש - הוא נדרש להחליף שני אוטובוסים. אולם, האוטובוס איחר, רונן איחר לתחנת ההחלפה ונאלץ לחכות לאוטובוס הבא שהגיע 20 דקות מאוחר יותר. אך זה כבר היה מאוחר מדי, והוא המשיך הביתה - כפי שקורה לרבים מאזרחי ישראל.

כנראה שהתרגלנו לחשוב שמדובר בצירוף מקרים מצער, אבל זו תופעה מוכרת שנחקרת בעולם ולאחרונה גם בישראל. גופי תחבורה ומדינות בודקים את נסיעותיהם של אנשים, אבל לא שמים לב לאותן נסיעות שלא מבוצעות - ומה ניתן ללמוד מהן על מערכת התחבורה הציבורית.

הבדיקה הראשונה שביצע פרופ' קרל מרטנס מהמסלול לתכנון ערים ואזורים בטכניון ושותפיו גלי פרוינד, ד"ר מתן סינגר, וד"ר ג'ון פריצ'רד הייתה ניסוי כלים מחקרי בשנת 2017 בשכונת פלורנטין בתל אביב, ואילו הבדיקה האחרונה התבצעה בתחילת 2021. "ערכנו טסט בפלורנטין וגילינו סיפור אבסורדי", מספר פרופ' מרטנס. "אנשים לא יוצאים בערב לבלות כי הם לא מוצאים חניה כשחוזרים, ובו בזמן שוכחים שיש כל כך הרבה אפשרויות התניידות בשכונה שלהם. אנשים מוותרים כשאין סיבה לוותר בגלל חוסר מדיניות חניה טובה".

לדבריו של מרטנס, הבעיה היא לא מצוקת החניה, אלא אופן ניהול המשאב. "אם מספר תווי החניה שניתנים היה תואם את מספר החניות שעומד לרשות התושבים, וכן היו גובים כסף על חניה ממבקרים ואוכפים בכל יום ושעה - המצב היה טוב יותר".

לאחר מכן, הבדיקה התרחבה לכמה אזורים במטרופולין גוש דן ובה נבדקו בת"א אזור הצפון הישן ושכונת נווה שרת, וכן כפר סבא ומושבים סמוכים. במחקר הסתבר כי רק 48% ממי שלא נוסעים ברכב פרטי, לא ויתרו על נסיעות. 17% ויתרו פעם אחת, 18% ויתרו כמה פעמים ו־17% נוספים ויתרו פעמים רבות על נסיעות.

 

בהיעדר רכב, התלות באנשים אחרים גוברת

בקרב מי שאין לו רכב פרטי, התגלתה תלות גדולה באנשים אחרים. 14% כמעט תמיד תלויים באדם אחר, ו־9% דיווחו כי הם תלויים באדם אחר ביותר ממחצית מנסיעותיהם (לעומת 4% בכל אחת מהקטגוריות בקרב משתמשי הרכב הפרטי). המצב בעייתי גם אצל בעלי רכב פרטי, כשאמנם 61% דיווחו כי לא ויתרו על נסיעות - אך 20% ויתרו פעם אחת, 12% פעמים ספורות ו־7% פעמים רבות.

החוקרים ערכו סיבוב נוסף בחודשים דצמבר 2020 ועד למרס 2021 והוסיפו אזורים נוספים לבדיקה, בין השאר בעיר רמלה. מהממצאים עולה כי 18% ממי שאין ברשותם רכב מוותרים על נסיעות פעמים רבות ו־53% מעולם לא ויתרו כלל. בד בבד, 72% מקרב משתמשי הרכב הפרטי לא ויתרו על נסיעה ו־5% מהם ויתרו פעמים רבות.

"בתקופת הקורונה, המצב בכבישים היה טוב בגלל הקורונה, ולכן המצב בעבור אנשים עם רכב היה טוב יותר, אך התלות באחרים בקרב מי שאין להם רכב התעצמה", מסביר פרופ' מרטנס. "היום, המצב על הכבישים חזר לקדמותו ונעשה אפילו יותר גרוע".

המחקר הגדול ביותר שנעשה בנושא בוצע באנגליה, כשממשלתו של טוני בלייר החליטה בתחילת שנות האלפיים לחקור את תופעת ההדרה החברתית גם מבחינה תחבורתית, בשעה שהתחבורה הציבורית הייתה מופרטת וקווים ללא כדאיות כלכלית דוללו. מהמחקר עלו ארבעה ממצאים עיקריים: 40% ממחפשי העבודה דיווחו שקשיי תחבורה מנעו מהם לקבל משרה; ל־50% מבני 18-16 היה קשה לשלם את עלות הנסיעה לבית הספר; 18% ממחוסרי המכוניות דיווחו על קושי במפגש עם בני משפחה וחברים; וכן, 7% ממחוסרי המכוניות ציינו כי ביטלו או שלא הצליחו להגיע לפגישה עם רופא, בגלל קשיי התחבורה. "זה, לכאורה, מספר קטן אבל ההשלכות עצומות כי הרבה פעמים כשטיפול רפואי נדחה - המצב נעשה גרוע וחמור יותר", מסביר פרופ' מרטנס.

מחקר אחר שמבוצע בישראל בוחן את דרכי ההגעה מיישובים קטנים סמוכים לים לחופים. "אין שירות לחופים בתחבורה ציבורית ובני נוער תלויים בהורים, או בחברים, או שהם מתחילים לנסוע בטרקטורונים", אומר פרופ' מרטנס. "במחקר שביצענו בהולנד, ראינו כי ויתור על נסיעות נפוץ יותר אצל שכבות חלשות יותר באוכלוסייה, אבל בארץ הפקקים כל כך גרועים שהם משפיעים על החלטתם של אנשים לוותר על נסיעות ואזור המחיה מצטמצם. אם אני גר במקום שבו התחבורה לא מתפקדת, הרדיוס שבו אני יכול להשיג הזדמנויות קטן".

מתכננת הערים גלי פרוינד מסבירה כי "האוכלוסיות הנפגעות הן רבות. רמת הכנסה, בעלות על רכב ומוגבלויות הם גורמים מרכזיים שיכולים לרמוז על ויתור על נסיעות. בנוסף, ידוע שיש אוכלוסיות פגיעות יותר שמנוות 5%-6% מהאוכלוסייה. אין לנו את המאפיינים המדויקים שלהן - וצריך לחקור לגביהן".

פרוינד מציינת כי בפריפריה קשה יותר להתנייד, אף שברמה הסטטיסטית - אנשים שגרים במקומות פרבריים נאלצים להחזיק יותר כלי רכב פרטיים. "מחקרים מצאו שנוער מושפע עמוקות מתשתיות התחבורה, ומי שגרים במקומות פרבריים והם 'מבוגרים צעירים' (Young Adults) אלה בדיוק האוכלוסייה שסובלת בעת הגדילה וההתעצבות הרגשית, בשל התלות העמוקה באחרים. אלה דברים שמבוגרים צעירים שגרים במקום מחובר ומקושר תחבורתית לא מרגישים באותה עוצמה. תחושת התלות והוויתורים שיכולים ללוות אותה, משפיעים על ההחלטות העתידיות שלהם. יש מי שעולה בו הרצון לעבור למקום עירוני, ויש מי שמבין שאם הוא רוצה להתקדם ולהיות חופשי - הוא חייב להחזיק רכב. וכך, נוצרת בעלות כפויה על רכב".

"עניים מוציאים חלק ניכר מהכנסותיהם על רכב"

לדבריה, "יש אנשים שבאמת לא אוהבים רכב, אבל מבינים שבלעדיו הם לא יוכלו לבקר את ההורים בסופ"ש. אבל מי שבאמת סובלים מבעלות כפויה על רכב ברמה גבוהה הם מי שגרים במקום עני ומפורבר, ונאלצים להוציא אחוז ניכר מההכנסות הנמוכות ממילא שלהם על רכב פרטי".

לדעת פרוינד, חלק גדול מהישראלים מחזיקים רכב פרטי מאילוץ, "אבל הם לא מרגישים שמשהו נכפה עליהם. הרי ברור שעיר זה יקר ופרבר זה זול, ועלות הבעלות על רכב היא דבר שקוף. ההבדל הוא שבעיר אתה לא חייב רכב לכל הנסיעות, ובפרבר כן. זה חלק בלתי נפרד מאורח החיים הזה, ואין דרך לספק תחבורה ציבורית איכותית בפרבר. אך העובדה שאין לנו אפשרות לגור בעיר עירונית בזול או לפחות לא בשיא היוקר - הופכת רבים לבעלי רכב בעל כורחנו".

עוד כתבות

צילום: Eduardo Munoz Alvarez (AP) (עיבוד תמונה)

הטעויות הנפוצות שמשקיעים עושים בהשקעה באג"ח ממשלתיות

בוול סטריט ג'ורנל מרחיבים על הטעויות הנפוצות של משקיעים באיגרות חוב ממשלתיות ● להערכתם, הטעות הנפוצה ביותר היא בהשקעה בקרנות אג"חיות שנסחרות בתנודתיות ● במקביל הם מסבירים כי כיום, תשואות האג"ח הממשלתיות קצרות הטווח אטרקטיביות יותר מאשר ארוכות הטווח

מפגינים פרו פלסטינים באוניברסיטת קולומביה / צילום: Reuters, Lev Radin

ההפגנות הפרו-פלסטיניות באוניברסיטאות העלית בארה"ב צוברות תאוצה

כניסתו של פרופסור שי דוידאי, ישראלי המרצה באוניברסיטת קולומביה, נחסמה ● עשרות נעצרו באוניברסיטת ייל לאחר שהקימו מחנה אוהלים בקריאה לשחרור עזה

ראש אמ''ן, אלוף אהרון חליוה / צילום: דובר צה''ל

ראש אמ"ן האלוף אהרון חליוה הודיע על פרישה מצה״ל

חליוה הודיע היום על פרישה, חצי שנה אחרי המחדל המודיעיני העמוק של ה-7 באוקטובר ● במכתב שחיבר לרמטכ"ל, כתב כי "אגף המודיעין בפיקודי לא עמד במשימה עליה אנו אמונים. לעד אשא עימי את הכאב האיום של המלחמה"

רס''ן דור זימל ז''ל / צילום: דובר צה''ל

הותר לפרסום: מת מפצעיו רס"ן במיל' דור זימל, שנפצע מכטב"ם הנפץ בצפון

דור זימל שנפצע אנושות מהתפוצצות הכטב"ם בערב אל-עראמשה מת מפצעיו ● ראש הממשלה בנימין נתניהו התייחס למבוי הסתום בסוגית העסקה לשחרור חטופים ● השר בני גנץ תקף את השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר והתייחס בדבריו לציוץ שלו שלשום ● חיל האוויר תקף יעדי טרור של חיזבאללה, מחבל חוסל ומבנים צבאיים הושמדו ● הקונגרס אישר חבילת סיוע של מיליארדי דולרים לישראל, גלנט בירך ● עדכונים שוטפים

10 המניות היקרות ביותר בוול סטריט / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

אלה הן 10 המניות הכי יקרות בוול סטריט

הן נחשבות למניות לוהטות במיוחד, אבל האם הן התחממו מדי? ● לאחרונה הצביע מגזין ביזנס אינסיידר על עשר חברות בשווי 10 מיליארד דולר לפחות הנסחרות בתמחור יקר במיוחד ביחס להכנסותיהן ● לרשימה נכנסו אנבידיה, מיקרוסטרטג'י ומניות טכנולוגיה נוספות, אבל גם רשת מזון מהיר ● לאחרונה, כשמשקיעים הופכים סלקטיביים יותר ואנליסטים חוששים מבועה חדשה, גם המניות היקרות חוטפות

שלומי ויוסי אמיר / צילום: יח''צ, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

כאב הראש החדש של האחים אמיר בשופרסל

‎בבקשה לתובענה ייצוגית, נטען כי האחים אמיר ביקשו לרכוש את השליטה בשופרסל באופן שיפטור אותם מלשלם לציבור את מלא פרמיית השליטה, כדי לא להיקלע לתחרות על השליטה בחברה ● התובעים מעריכים את הנזק בסכום הנע בין 232-146 מיליון שקלים

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: Shutterstock

להפסיק לרוץ על הגלגל. מה יקרה לכם אם תרוויחו פחות

המעבר למשרה עם משכורת נמוכה יותר, כרוך בדרך-כלל בקיצוץ בהוצאות ● יחד עם זאת, הוא עשוי להגיע עם עלייה ניכרת בזמן הפנוי ובאיזון בין העבודה והחיים

איך עובד מדד הפחד והאם אפשר להרוויח ממנו? / עיצוב: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

לאמיצים בלבד: איך עובד מדד הפחד והאם אפשר להרוויח ממנו

המתיחות בין איראן לישראל הביאה את מדדי הפחד בארץ ובחו"ל להיסחר סביב שיא של חמישה חודשים ● ממה מורכבים מדד הפחד הישראלי והאמריקאי? איך משקיעים בהם? ואיזה פרדוקס גלום בתוכם? ● גלובס עושה סדר

איסמאעיל הנייה / צילום: ap, Lebanese Official Government

מומחים מסבירים: אלו הסיבות שבגללן בכירי חמאס שוקלים לעזוב את קטאר

בסוף השבוע האחרון, התפרסמו דיווחים על כך שההנהגה הפוליטית של חמאס שוקלת לעזוב את קטאר ולהעתיק את בסיסה לעומאן או לטורקיה ● שני חוקרים בכירים במכון למחקרי ביטחון לאומי מסבירים מה עומד מאחורי הדיווחים, ואיך הדבר קשור לתפקיד שממלאת קטר במשא ומתן לשחרור החטופים

בעולם מתפעלים מישראל: "הראתה שהיא יכולה לתקוף מתי שהיא רוצה"

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: בוושינגטון פוסט מתפעלים מהמתקפה שמיוחסת לישראל באיראן, ובאיראן מנסים להקטין את האפקט שלה וגם: אייפ"ק פותח בקמפיין נגד פוליטיקאים אנטי-ישראלים בבחירות בארה"ב ● כותרות העיתונים בעולם 

צילומים: יריב כ''ץ (ידיעות אחרונות), יח''צ, shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

המילון העכשווי של ענף השיווק, הפרסום והמדיה

גלובס מציג את המושגים, האנשים, הרשתות והחברות שמסעירים בעת הנוכחית את אנשי השיווק, הפרסום והמדיה ● מהאחים אמיר והשרים ניר ברקת ושלמה קרעי, דרך האיום הסיני משיין, ועד רשתות המזון שעשו עלייה והבינה המלאכותית שכולם מתאמצים לייצר איתה מציאות חדשה

חיילי צה''ל בעזה / צילום: דובר צה''ל

יו"ר מועצת זכויות האדם באו"ם: "מבועת מההרס שבוצע בבתי החולים ברצועת עזה"

במהלך הלילה: אזעקות הופעלו במטולה ● מוקדם יותר - מטרה אוירית יורטה באזור קריית שמונה ● צה"ל פתח במבצע סיכול במסדרון החיץ ברצועה: מחבלים חוסלו, תשתיות טרור אותרו והושמדו • דיווח בניו יורק טיימס: ישראל תכננה מתקפה גדולה יותר נגד איראן, גם בטהראן שנבלמה ברגע האחרון ● כל העדכונים

מטוס B-52 שנושא עליו את טילי המיקרו־גל / צילום: Reuters, Michael Clevenger / Courier Journal / USA TODAY NETWORK

חודר בונקרים ומשבית כורים גרעיניים, ללא פגיעות בנפש: הנשק האמריקאי שיכול לשנות את מאזן הכוחות מול איראן

לפי חשיפת "דיילי מייל" הבריטי, ארה"ב פרסה בחשאי מערכת טילי מיקרו-גל, שהפעימות האלטקרו-מגנטיות שהם פולטים יכולים להשבית כל מכשיר אלקטרוני – כולל מתקני גרעין תת קרקעיים ● איך היא עובדת?

קשת שביט, חוקרת בפרויקט Candle של נאס''א / צילום: שמוליק עלמני

"ניצלתי בנס": הצעירה שהגיעה עד לפרויקט השאפתני של נאס"א

בגילה הצעיר במיוחד קשת שביט הספיקה להיות חתומה על מאמר פורץ דרך בשער מגזין Science היוקרתי, ועובדת בפרויקט של נאס"א על מחקר שעתיד לדייק את המידע שיש לנו על כוכבים ● ב-7 באוקטובר היא הייתה בביתה בקיבוץ בארי, כשמחבלים ניסו לחדור אליו: "הוא ספג הרבה כדורים, ניצלתי בנס" ● 40 עד 40: נבחרת המנהיגות הצעירה של גלובס 

מטבע דני עתיק. האוסף של ברון מוערך בכ-72 מיליון דולר / צילום: Shutterstock, ABARONS

בעשרות מיליוני דולרים: אוסף המטבעות העתיק שעומד למכירה

מתוך חשש לעתיד התרבות הדנית, יצרן החמאה לארס אמיל ברון, שאסף מטבעות, מדליות ושטרות חוב אסר על מכירתם במשך מאה שנים ● כעת האוסף מותר למכירה והוא שווה סכום עתק

ראש אמ''ן אהרון חליווה

מבריק ויהיר, כריזמטי ונהנתן: הכירו את אהרון חליוה, האלוף השנוי במחלוקת שפרש היום

מבריק, כריזמטי, האיש הכי מקושר במטכ"ל, רוקסטאר, ומנגד נהנתן, יהיר ויש שיאמרו בוטה • ראש אמ"ן, שהודיע היום על פרישה מצה"ל, מיהר לקחת אחריות על הכישלון, אבל מאז, עלו עוד ועוד סימני שאלה סביב התנהלותו ● נראה שגם הוא - שיודע להתנהל מול התקשורת "אפילו יותר מדובר צה"ל" - לא צפה את עוצמות המתקפה ולא מפסיק למשוך אליו אש

דיזנגוף סנטר / צילום: גיא חמוי

מעל 3 מיליון שקל בדקה: זינוק בהוצאות בכרטיסי אשראי לעומת ערב פסח אשתקד

לפי נתוני חברת שב"א, בין השעות 8:00-14:00 הוציאו הישראלים סכום של 735 מיליון שקל • מדובר בזינוק של 14% בהוצאות בכרטיסי אשראי לעומת ערב פסח אשתקד • בשנה שעברה בשעות אלו נרשמו הוצאות בכרטיסי אשראי בסכום כולל של 645 מיליון שקל • ומה הייתה הדקה העמוסה ביותר היום?

ענבר שעשוע בר ניר ועדי אטון לפידות / צילום: דרור סיתהכול

קרן משפחת שעשוע תחלק 6 מיליון שקל לבעלי עסקים ששירתו במילואים

מענקי הצמיחה יינתנו לפי שיטה שבה בעלי עסקים שמגישים מועמדות צריכים במקביל לבחור מי מעמיתיהם ראוי לקבל את הכסף ● מאז פרוץ המלחמה חילקה הקרן 21 מיליון שקל למטרות שונות ● ישראל מתגייסת

ד''ר נטע מימון, מנכ''לית Neuro-Fi, חוקרת מוזיקה ומוח / צילום: יונתן בלום

החוקרת שיכולה להשפיע על המוח שלנו, בלי שנשים בכלל לב

ד"ר נטע מימון משלבת בין מוזיקה לחקר המוח כדי לסייע לחולי אלצהיימר ופרקינסון ● היא גם הקימה חברה שרוצה להפוך את מה שאנחנו שומעים באוזניות לגירוי מוחי שיעזור לנו להירגע ● 40 עד 40: נבחרת המנהיגות הצעירה של גלובס 

אילוסטרציה: shutterstock

הסעיף "הקטן" בעסקת נדל"ן שיתחיל לסבך אתכם עם רשות המסים

באילו מקרים השחקנים בשוק הנדל"ן "בני חורין" מהקשר שנכפה עליהם ככלל עם רשות המסים? ● גלובס עושה סדר בזכויות החוזיות והתנאים שמשחררים אתכם מחובת הדיווח לרשויות המס, לפחות בשלב עריכת החוזה