גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בניסיון להתמודד עם סין ומשבר האקלים, בארה"ב שואפים להחליף מדיניות כלכלית

בשנים האחרונות גוברות בארה"ב הקריאות לאמץ מדיניות כלכלית שתשפר את הייצור המקומי ותתמודד עם חולשות במודל הנוכחי ● מהתחדשות בדיור ובתחבורה ועד ניסיון להחזיר ליבשת מפעלי תעשייה שעברו אל מעבר לים, בארה"ב מנסים לאמץ מדיניות תעשייתית חדשה

בריאן דיז, ראש המועצה הלאומית לכלכלה בבית הלבן, ואליזבת' דור, סמנכ''לית בכירה ב-Whirlpool באירוע קידום חקיקה לייצור מקומי / צילום: Associated Press, Patrick Semansky
בריאן דיז, ראש המועצה הלאומית לכלכלה בבית הלבן, ואליזבת' דור, סמנכ''לית בכירה ב-Whirlpool באירוע קידום חקיקה לייצור מקומי / צילום: Associated Press, Patrick Semansky

באפריל 2020, בשיא הגל הראשון של מגפת הקורונה, פרסם היזם והמשקיע מארק אנדריסן מאמר קצר ומהדהד תחת הכותרת "זה הזמן לבנות". אנדריסן כתב אודות החוסרים שהתגלו בתחילת המגיפה: בבדיקות קורונה, במכונות הנשמה, במסכות וכדומה.

אולם, החוסרים האלה היו עבור אנדריסן סימפטום לבעיה עמוקה הרבה יותר בחברה המערבית ובמיוחד בארצות הברית. להשקפתו, הם העידו על "הכישלון שלנו לעשות, ובאופן ספציפי - על חוסר היכולת הנרחב שלנו לבנות".

במאמר אנדריסן פירט שורה של תחומים שבהם ארצות הברית חדלה מלבנות כנדרש: מדיור, דרך תחבורה ועד מפעלי תעשייה, שעברו מעבר לים. "אנחנו צריכים לדרוש יותר מהמנהיגים הפוליטיים שלנו, מהמנכ"לים שלנו, מהיזמים שלנו, מהמשקיעים שלנו. כולנו יכולים לתרום לבנייה", כתב היזם.

המאמר של אנדריסן עורר לא מעט רעש בארצות הברית, אך הוא לא היחידי שראה במגפת הקורונה קריאת השכמה למערב. בשנים האחרונות ניתן לזהות קולות משני צדי המפה הפוליטית שתומכים להחליף את המודל הישן ולאמץ מדיניות תעשייתית חדשה, כזו שתסייע לתחרות מול סין ותתמודד עם משבר האקלים.

מארק אנדריסן, כותב המאמר ''זה הזמן לבנות'' / צילום: Associated Press, Eric Risberg

"רעיון הכלכלה החופשית מתעלם מהמציאות"

בנאום שנשא ביוני השנה, טען בריאן דיז, ראש המועצה הלאומית לכלכלה בבית הלבן, כי "המגפה חשפה חולשות כלכליות ייחודיות". לדבריו: "המדפים ריקים בחנויות. יש מחסור בתרופות בסיסיות, צווארי בקבוק בשרשראות האספקה - משבבי מחשבים ועד לציוד רפואי מתקדם. המשבר החריף הזה חשף כיצד הבסיס התעשייתי שלנו התרוקן מתוכן, בתהליך שהתרחש לאורך עשורים".

עוד אמר דיז באותו נאום: "הגישה של המגזר הפרטי וגם של המדיניות הציבורית שלנו לגבי ייצור מקומי העניקה עדיפות לעלויות נמוכות וקצרות טווח על חשבון הביטחון, הקיימות והעמידות. זו הייתה קריאת ההשכמה". דיז תיאר "מדיניות תעשייתית חדשה" שארצות הברית צריכה לאמץ, כזו שכוללת, בין היתר, שיפור שרשראות האספקה, השקעה ציבורית ממוקדת, וגם התמודדות עם משבר האקלים.

בדבריו, הוא התייחס לשיקול מרכזי נוסף - סין. "אנחנו צריכים להיות מפוכחים לגבי העובדה שהרעיון של כלכלת שוק חופשי עולמית ופתוחה מתעלם מהמציאות, ושסין ומדינות אחרות משחקות לפי סט כללים אחר", אמר דיז.

השאיפות של ביידן והמירוץ מול סין

ביום שלישי השבוע אפשר היה לראות את המדיניות התעשייתית החדשה עליה דיבר דיז קורמת עור וגידים. אל שולחנו של הנשיא ג'ו ביידן הגיע לאישור סופי חוק הכולל, בין היתר, השקעה של יותר מ־50 מיליארד דולר בחיזוק תעשיית השבבים האמריקאית. זאת, לצד השקעה של כ־200 מיליארד דולר במחקר ופיתוח, בין היתר לצורך הקמת מרכזי חדשנות אזוריים, בשיתוף פעולה בין אוניברסיטאות למגזר הפרטי.

החוק עבר בעזרת קולות של מחוקקים משני צדי המתרס, כשהתחרות מול סין נזכרת בו באופן מפורש, כשלמימון לחברות השבבים נלוות הגבלות על מתקני ייצור מסוימים בסין. זהו מירוץ חימוש טכנולוגי.

אל החוק הזה הצטרפה השבוע גם חקיקת האקלים והבריאות של ביידן, שעברה משוכה קריטית בסנאט, בקולות הדמוקרטים בלבד. זהו הגלגול הנוכחי והרזה יותר של תוכנית ההשקעה של נשיא ארצות הברית, שנושאת את הכותרת "תוכנית להורדת האינפלציה". התוכנית השאפתנית כוללת גם שיעור מס מינימלי של 15% על תאגידים שמרוויחים מעל מיליארד דולר, ושורת צעדים נוספים שאמורים לתרום להורדת הגירעון.

במישור האקלים, החוק הנוכחי כולל השקעה של 369 מיליארד דולר במעבר לאנרגיה ירוקה, שיוקצו למגוון תחומים: סובסידיות ליצרני פאנלים סולריים וטורבינות רוח, הלוואות ומענקים למעבר לתשתיות ירוקות, להפחתת פליטות במפעלים מזהמים ובחקלאות ועוד.

זה אולי לא החוק המלא שאותו ביידן היה רוצה להעביר - כמעט כל ההשקעות החברתיות ותוכניות הרווחה קוצצו ממנו, בין השאר בגלל שלא היו לו מספיק קולות בסנאט. עם זאת, התוכניות האלה מהוות ניצחון פוליטי משמעותי עבור הבית הלבן, שהעביר מאז תחילת 2021 גם תוכניות השקעה בתשתיות וגם את תוכנית הסיוע בקורונה (שמבקריה טוענים שגודלה המוגזם תרם לאינפלציה). במישור המעשי, בחוקים הנוכחיים ישנה השקעה של מאות מיליארדי דולרים בתעשייה האמריקאית, וליתר דיוק, בכיוונים ספציפיים עבור התעשייה האמריקאית.

 

תמיכה פוליטית רחבה לשינוי

החקיקה שאותה הצליח הנשיא להעביר, כאמור, לא כוללת את כל מה שתכנן ביידן במקור, ובמיוחד אינה כוללת מהפך ברשת הביטחון החברתית בארצות הברית. ובכל זאת, אפשר למצוא בא היגיון מקשר שמתחבר לשינוי רחב יותר.

בשנים האחרונות אפשר לזהות קולות משני צדי המפה הפוליטית בארצות הברית שתומכים מכיוונים הפוכים במדיניות תעשייתית, או לכל הפחות ביותר מעורבות ממשלתית בעיצוב הכלכלה. לדוגמה, פרופסור טיילר קאוון מאוניברסיטת ג'ורג' מייסון, אחד ממעוזי הליברטריאניזם בארצות הברית, הכריז בתחילת 2020 שהוא רואה באופן חיובי השקעה בתשתיות, מדעים, אנרגיה גרעינית ותוכנית חלל.

מנגד, אפשר למצוא גם תמיכה משמאל במדיניות שמתמקדת בצד ההיצע. קרי, לא רק במיסוי ובחלוקת קצבאות ותקציבים ציבוריים, אלא גם בניסיון להשפיע על הכלכלה עצמה - בין אם בעידוד חדשנות או במעבר לאנרגיה ירוקה, ובין אם בניסיון לטפל באי השוויון באמצעות שוק העבודה באמצעות יצירת משרות טובות למעמד הביניים.

אחד הקולות הבולטים בהקשר זה הוא פרופסור דני רודריק מאוניברסיטת הרווארד. פרופסור רודריק, מבקר נודע של הגלובליזציה, פרסם השבוע טור בו הסביר שיש ביוזמות הנוכחיות הרבה מקום לשיפור לתפיסתו. בחזון שהוא היה רוצה לראות, המדיניות הממשלתית פועלת כדי להבטיח היצע של מקומות עבודה איכותיים גם עבור עובדים פחות משכילים ומיומנים.

משרות כאלה, הדגיש רודריק, אפשר למצוא לא בהייטק, אלא בענפי הבריאות והסיעוד (שדווקא נכללו בתוכנית המקורית של ביידן). עוד הוסיף רודריק שהחוקים החדשים יסייעו לתחרות מול סין ולהתמודד עם משבר האקלים, אך לראייתו לא בהכרח ליצור את מקומות העבודה הדרושים.

יש גם מי שמבקש להוסיף כוכבית לשיח על שובה של המדיניות התעשייתית. פרופסור רוברט רייך, אחד הקולות הפרוגרסיביים הבולטים במפלגה הדמוקרטית, הסביר בשנה שעברה, שמאז שנות ה־80 נוצרה בארצות הברית רתיעה מהתערבות בכלכלה ומכך שהממשלה "תבחר מנצחים", כלומר ממדיניות תעשייתית.

"הסוד הקטן והמלוכלך הוא שלאמריקה כבר יש מדיניות תעשייתית", ציין פרופסור רייך, והוסיף: "אבל מדיניות שמוכוונת להגדלת רווחים באמצעות סובסידיות לתעשיות ספציפיות, פרצות מס, תוכניות חילוץ ומכסים". במילים אחרות, לתפיסתו של רייך, הממשלה כבר מעורבת בכלכלה במגוון אופנים, והשאלה את מי המדיניות שלה משרתת - את הציבור כולו או חברות ספציפיות? זו שאלה, אגב, שתעלה באופן מתבקש גם לגבי היוזמות הנוכחיות של הממשל האמריקאי.

שבבים ואנרגיה הם שני אזורים שבהם הכלכלה מצטלבת עם ביטחון לאומי, ומעורבות ממשלתית בהם היא מתבקשת. אלא שבמאמר המקורי של אנדריסן נזכרו עוד שלל תחומים בהם נדרשת חזרה לבנייה, ולא רק על ידי הממשלה. אחד מהם היה פשוט בניינים - אנדריסן התלונן על כך שכבר לא ניתן לבנות בערים אמריקאיות. בשבוע שעבר הוא שוב עלה לכותרות, אחרי שהתברר שהוא ואשתו שלחו לעיריית אתרטון, קליפורניה, בה הם מתגוררים, התנגדות לבניית בתי דירות שישנו את אופייה.

עוד כתבות

המדינה החדשה שמצטרפת להליך נגד ישראל בהאג

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: רוב האמריקאים מתנגדים להמשך המלחמה, הממשלה הצרפתית מהצהירה שלא סיפקה נשק לישראל מאז ה-7 באוקטובר ואירלנד מצטרפת לתביעה נגד ישראל בהאג ● כותרות העיתונים בעולם 

מוצרים המיובאים על-ידי חברת דיפלומט

"נעביר את ההתייקרויות ללקוחות": בדיפלומט מזהירים מאפשרות של העלאות מחירים

יבואנית המזון והטואלטיקה פרסמה את תוצאותיה לשנת 2023 ולרבעון האחרון והציגה צמיחה בהיקפי הפעילות בישראל וכן בפעילותה העולמית ● למרות זאת - החברה הזהירה, שוב, מפני אפשרות להעלאת מחירים בהמשך השנה

פרופ' דניאל כהנמן / צילום: יח''צ מטר

פרופ' דניאל כהנמן, זוכה פרס נובל לכלכלה, הלך לעולמו

כהנמן, בן 90 במותו, זכה בפרס נובל בכלכלה בשנת 2002 על מחקר בתחום של קבלת החלטות בתנאי אי-ודאות

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי / אילוסטרציה: Shutterstock

הטבת המס הגדולה שהבטיחה הממשלה נכנסה לתוקף. מה יקרה לנטו שלכם?

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי, אשר תגדיל להם את ההכנסה הפנויה ● ואולם, מומחים טוענים שהטבת המס לא תשפיע על מי שבאמת זקוק לה

נשק אמריקאי נוחת בישראל אחרי המתקפה ב־7 באוקטובר / צילום: ap, Lolita Baldor

אמברגו הנשק הקנדי על ישראל רק נכנס לתוקף, וכבר עומד בסימן שאלה

ברקע החלטת הפרלמנט הקנדי לעצור את היצוא הביטחוני לארץ, הודיע משרד החוץ במדינה כי חברות עם אישורים בתוקף, יוכלו להמשיך ● בשלהי 2023, זינק יצוא הנשק מקנדה לישראל

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: שלומי יוסף

העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות

פסק דין שאישר פשרה עם סופרגז ואמישראגז קבע תקדימים בעניין שכר טרחת עורכי דין בתביעות ייצוגיות ● בין השאר נקבע שיוגבל לפי מדרגות מקסימליות ודרך היישום לתשלום הובהרה ● בשוק יש שמברכים על ההסדרה ואולם אחרים מזהירים: תפגע בתמריץ להשיג פיצוי מירבי

מבצע לתשלום חלקי על דירה על הנייר / צילום: דרור מרמור

מספר הדירות שנרכשות רק עולה, אז למה נתוני המשכנתאות נמוכים?

נתוני המשכנתאות החדשות שניטלו ממשיכים לדשדש כבר כמה חודשים, למרות העלייה ברכישת דירות ● האם מבצעי הקבלנים המאפשרים לשלם רק 10% בתשלום הראשון ואת היתר במסירה, יתבטאו במשכנתאות בעוד שנתיים־שלוש?

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

בזכות אגד: הרווח הנקי של קיסטון זינק ב-300%

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: קיסטון מציגה תוצאות חזקות בזכות אגד, והרווח הנקי של רציו ירד ל-127 מיליון דולר ● מדור חדש

עידן וולס, מנכ''ל קבוצת דלק / צילום: רון קדמי

העסקה שתגדיל את פוטנציאל הנפט של קבוצת דלק ב-100 מיליון חביות

הקבוצה סיימה את שנת 2023 עם הכנסות של 12.3 מיליארד שקל, צמיחה של 2.8% אבל הרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות ירד ב-60% ● החברה הבת איתקה צפויה להתמזג עם חברת נפט הפועלת בים הצפוני ● התגמולים לשלושת בכירי קבוצת דלק הסתכמו ב-2023 בעלות מצרפית של כמעט 50 מיליון שקל

תוכנית בת גלים / הדמיה: דרמן ורבקל אדריכלות

1,300 דירות במקום בסיס חיל הים בחיפה

תוכנית 'בת גלים' להקמת שכונה חדשה אושרה בוועדה המחוזית חיפה ● הרשויות שיכולות לקבל תמיכה מהרשות להתחדשות עירונית ● וגם: מאות יחידות דיור חדשות בגליל המערבי ● חדשות הנדל"ן

עובדי חברת הביומד גמידה סל / צילום: איל יצהר

חברת הביומד גמידה סל תהפוך לפרטית ותפטר 25% מהעובדים

קרן הייברידג' משתלטת על גמידה סל באמצעות המרת אג"ח ותהפוך אותה לחברה פרטית ● מנכ"ל החברה אבי ג'נקינס: "החיפוש שלנו אחר חלופה אסטרטגית לא הניב תוצאות" ● המניה צונחת ביותר מ-80%

אולם הקונצרטים בו התרחש הפיגוע במוסקבה / צילום: Reuters

הפיגוע במוסקבה הביא את אירופה להגביר כוננות מפני מתקפת דאעש

צרפת ואיטליה פרסמו אזהרות מפיגועי דאעש בשטחן, כשהחשש עולה לקראת חג הפסחא ● המתקפה ברוסיה העלה גם לפני השטח את האזורים העניים ביותר במדינה, בהם צובר ארגון הטרור השפעה

שר האנרגיה אלי כהן (משמאל) בפגישה עם שר האנרגיה של קפריסין ג'ורג' פפנסטאסיו / צילום: שלומי אמסלם, לע''מ

מתעלמת מטורקיה: ישראל מקדמת את חיבור רשת החשמל עם קפריסין ויוון

בפגישה עם שר האנרגיה של קפריסין, ג'ורג' פפנסטאסיו, דן שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן בנוגע לשיתוף פעולה בתחום האנרגיה ● השניים סיכמו כי פרויקט הכבל החשמלי התת-ימי שיחבר את רשת החשמל של ישראל לקפריסין וממנה ליוון, ואל רשת החשמל האירופית, יקודם בעדיפות גבוהה

נילי גולדפיין, ג'ודי (יהודית) אפרימי, ולימור שאקו בכנס משאבי האנוש / צילום: רמי זרנגר

הכלים שכל מנהל משאבי אנוש צריך לאמץ בעקבות המלחמה

הטראומה הקולקטיבית הציבה אתגרים חדשים בפני עולם העבודה הישראלי, בהיקפים עצומים ● הפתרונות להתמודדות עמדו בלב כנס שערכה השבוע ישראכרט לסמנכ"לי משאבי אנוש ● ישראל מתגייסת

יאיר לפיד, יש עתיד / צילום: כדיה לוי

האם עסקת שליט בוצעה זמן לא רב לפני הבחירות לכנסת?

יש קשר בין עסקת גלעד שליט מ־2011 לבחירות שהתקיימו ב־2013? אנחנו לא מצאנו כזה ● המשרוקית של גלובס

מטולה בחודש האחרון / צילום: Reuters, Raphael Gotheil

הצפון בוער, היישובים ריקים - והממשלה "מנותקת קשר"

ראשי הרשויות בצפון דוחפים כבר זמן רב להקמת מנהלת מסודרת, בדומה למינהלת "תקומה" בעוטף עזה - אך גורמים המעורים בנושא אומרים: "זה לא על הפרק" ● בינתיים המלחמה נמשכת, והמציאות בצפון בלתי אפשרית

רשות המסים / צילום: איל יצהר

רשות המסים תפסה מסמכים של שני עורכי דין וחטפה ביקורת חריפה משופטי העליון

במסגרת חקירה קיבל פקיד שומה חקירות מבית משפט השלום צו חיפוש במשרד של שני עו"ד ● השניים טענו שהמסמכים נתפסו על ידי צו של בית משפט השלום בהליך פלילי, אבל רשות המסים העבירה את הערעור שלהם לביהמ"ש המחוזי בהליכים אזרחיים ● ביהמ"ש העליון פסק כי רשות המסים לא יכולה לזגזג בין הליך פלילי לאזרחי

גל בר-דעה, מנכ''ל וואן זירו / צילום: איל יצהר

הבנק הדיגיטלי כבר שרף כ-800 מיליון שקל; המנכ"ל: "המשקיעים ימשיכו לתמוך"

לוואן זירו כבר יש כ-100 אלף לקוחות והמנכ"ל גל בר דעה מעריך כי "נהפוך לרווחיים כשנגיע ל-200 אלף לקוחות" ● את 2023 סיים הבנק של אמנון שעשוע עם הפסד של 357 מיליון שקל, אך בר דעה אופטימי:  "ההכנסה מלקוח יותר גבוהה ממה שחשבנו. אם נמשיך כך ונגביר פעילות אנחנו על דרך המלך"

הראלי בוול סטריט יימשך? זה מה שמלמדת ההיסטוריה

מדד המניות המוביל S&P 500 עשוי לסיים את הרבעון הראשון עם עלייה של 10% ● האם ניתן להסיק מכך שהמשך השנה יתאפיין בראלי? לפי מחקרים של כמה גופי השקעות, החדשות הרעות נוטות להגיע במחצית השנה השנייה

ביל אקמן ואישתו נרי אוקסמן / צילומים: RICHARD BRIAN, רויטרס; ויקיפדיה, Noah Kalina

המיליארדר ביל אקמן: "בורסת ת"א זמינה במחיר מציאה בגלל המלחמה"

אקמן ואישתו נורי אוקסמן רכשו בתחילת השנה כ־5% ממניות הבורסה תמורת כ־100 מיליון שקל ● "אני מאוד מתרשם מההנהלה, התוכניות העסקיות שלהם והיכולות הטכנולוגיות שלהם", כתב בציוץ ב-X