גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

פרופ' לתכנון ערים: "שיווקי קרקע למגורים יורידו מחירים? זו שטות גמורה"

פרופ' נורית אלפסי, ראש מגמת תכנון ערים באוניברסיטת בן גוריון, סבורה כי המערכת התכנונית בישראל תקועה בשלל של אינטרסים וקונספציות מיושנות, וכי התוכניות שהיא מייצרת קורצות ליזמים ולא מיטיבות עם הציבור ● על תוכנית המתאר למטרו היא זועמת: "האבסורד הכי גדול כאן הוא שלוקחים את מערכת התכנון ומשתמשים בה ככלי לצורך מימון המטרו"

פרופ' נורית אלפסי / צילום: איל יצהר
פרופ' נורית אלפסי / צילום: איל יצהר

"משיחות עם קולגות באקדמיה ובפרקטיקה, אני מתרשמת שכולנו חולקים את התחושה שמתרחשת סביבנו קטסטרופה. הליכי התכנון המואצים הנתמכים במנגנונים עוקפי ביקורת יוצרים מציאות אסונית, שאין ממנה דרך חזרה", כך פותח מכתב קשה שכתבה ראש המגמה לתכנון ערים באוניברסיטת בן גוריון לעמיתיה באקדמיה, פרופ' נורית אלפסי. המכתב מסתיים בקריאה ליצירת מה שאלפסי מכנה "פעולה רציפה של מחאה".

המעורבות של האקדמיה בכל הקשור לנושאי דיור בכלל ולתכנון ובנייה בפרט היא מזערית בדרך-כלל. לפני חמש שנים, באופן חריג, הגישו קבוצת אנשי אקדמיה התנגדות לתוכנית הוותמ"ל לעיר אופקים, אולם ההתנגדות נדחתה, ואנשי האקדמיה שנוכחו לדעת כי טענותיהם העקרוניות נענות במענים טכניים - כנראה נואשו וחדלו מלנסח מסמכים דומים, אומרת אלפסי בראיון עימה. 

תוכנית פינוי-בינוי חדשה תאושר מחר בקריית שמונה, והמדינה תידרש להכניס את היד עמוק לכיס 
עוד שטחים לתעשייה: אושר שינוי תוכנית המתאר לקריית גת שיעניק לאינטל אפשרות להתרחב 
תוכנית המתאר של המטרו מתקדמת: האם יש לה הצדקה? 

"אני מוקפת באנשים ביקורתיים, ויש המון ביקורות מתוך האקדמיה על המערכת, אבל למי נשמיע אותה? אני יכולה להעיד שבמערכת התכנון אין הרבה אנשים שרוצים לשמוע אותי. יש גם כאלה שמסכימים איתי, אבל לכודים בתוך גלגלי השיניים. אחרים פשוט אוטמים את האוזניים.

"אם יודעים שהתכנון למגורים לא מוצלח, למה ממשיכים? אם יודעים שיש משבר תחבורה, למה להמשיך לתכנן שכונות תלויות רכב? אם יודעים שיש משבר מזון עולמי, למה להמיר קרקע חקלאית מניבה לפיתוח?

"השטנץ התכנוני האחיד בתוכניות חדשות יחסית דומה מאוד לשכונות שבנו כאן בשנות החמישים והשישים, רק שעם מבנים גבוהים יותר ומיתוג יוקרתי, מה שמביא את מחירי הדירות בשכונות הללו להיות גבוהים יותר מממוצע הדיור בעיר שבה נבנו. אין בישראל מה שיש במדינות רבות אחרות בעולם - מגוון נישות של בנייה למגורים, שמיועדות גם לאמצע שרשרת הדיור".

"ב־2011 היינו טיפשים ותמימים"

"ב־2011 היינו כולנו שקועים במחאה החברתית. כמה טיפשים ותמימים היינו. עכשיו, אחרי משבר הקורונה, השיח על משבר האקלים, משבר הדיור, משבר התחבורה - התסכול שוב נמצא בשיא השיאים. בעקבות כל זה הגעתי למסקנה שצריך לזעזע את אמות הסיפים. עוד כנס, עוד ספר, עוד כתבה בעיתון - זה לא יזיז פה כלום. אני ממש רוצה להקים גוף שלא ירפה, ושיוריד בכל יום פטיש חמישה קילו על השיח הציבורי. אני מקווה לשכנע את החברים שלי שצריך לעשות משהו".

מדוע לדעתך התכנון בישראל כל-כך בעייתי?
"יש כמה גורמים, שהשילוב ביניהם קטלני: הראשון הוא העבר הסוציאליסטי של המדינה. היום קורה כאן מה שקורה גם במדינות הגוש הסובייטי לשעבר - כל מה שמריח ממנו ריח של אחריות המדינה, נתפס מוקצה מחמת מיאוס.

"דיור ציבורי ושיקום שכונות בישראל הם טראומה שלא תראה במדינות אירופיות או מרכז אסיאתיות, שמתגאות בדיור הציבורי שלהן, ובהשקעה ציבורית במרחב העירוני. בפועל, המדינה משווקת קרקע, חותמת על הסכמים עם יזמים, מרק"ל ועד מתקני התפלה ותחנות כוח, בונה מחלפים ומספקת בתי ספר בשכונות הגרועות שהיזם הפרטי בונה.

"התוצאה היא תכנון שמופנה ליזמים, לרצות אותם, למשוך אותם, לגרום להם להשקיע. זה בהכרח גורם להעדפה של יזמים גדולים, תופעה שאופיינית גם למדינות פוסט-סוציאליסטיות אחרות. לתכנון במנות קטנות, תוך יצירת מגוון, הדרגתיות - מה שנחשב היום לדרך הטובה ביותר ליצירת מרחבי חיים עירוניים - לא תמצא תומכים בממסד הישראלי.

"יש את בעיית הבעלות הציבורית על הקרקע, ורמ"י שמחזיקה בה, ומשרד השיכון שממשיך ליזום הקמת שכונות חדשות, כי זה (לדעתו) תפקידו. לדעתי, לעומת זאת, זה משרד השיכון היחיד בעולם שמתכנן מגורים פרטיים, ולא דיור ציבורי. גם לרמ"י יש אגף תכנון וברור שגם הם לא יתכננו שום דבר - לא שיפור, לא מרחב ציבורי, לא עיבוי ולא התחדשות - בשכונות שכבר נבנו. אלה יכולות לעמוד עשרות שנים בלי שהמדינה ומוסדותיה בכלל יבחינו בהן. מרביתן בנויות בצפיפות נמוכה ואפשר היה לעבות אותן, אבל למי יש אינטרס? האנרגיה מופנית כלפי הקמת החדש.

"הייתי מוסיפה אצבע מאשימה למשרד האוצר, שאין לו ולו טיפת הבנה של דינמיקה עירונית. הם חושבים דרך החור של הגרוש על הכנסות המדינה, ומאמינים ששיווק קרקע למגורים יתרום להורדת מחירים. זו כמובן שטות גמורה: הקמת שכונות חדשות מושכת את השוק כלפי מעלה".

"איטיות כשלעצמה היא לא בעיה"

אחת הטענות המושמעות לעתים קרובות נגד מוסדות התכנון היא שהם איטיים. מה דעתך בנדון?
"איטיות כשלעצמה היא לא בעיה - תכנון צריך להיות שקול, אחראי, וחשוב לחשוב לפני שמקבלים החלטות. אם לוקח שנה לאשר תב"ע, זה נראה לי סביר כי באמת צריך שהמידע ישקע, שהתוכנית תיבחן, שההשלכות ילובנו.

"הבעיה שהאיטיות במערכת הקיימת נגרמת מהסיבות הלא נכונות, ולכן גם נמשכת הרבה יותר ממה שאפשר לקבל כלוח זמנים סביר. קח את העובדה שכל נציגי הממשלה בוועדות המחוזיות צריכים לקבל את אישור מערכות התכנון שלהם: רמ"י, שיכון, חינוך, תיירות, כלכלה, תחבורה, תשתיות, צה"ל, ועוד וכל אחד צריך לבדוק את השלכות התכנון על הסקטור שלו. עכשיו, כל משרד כזה מעלה טענות/הצעות/הסתייגויות, ואז שוב כולם צריכים לבדוק וחוזר חלילה.

"וגם: המרחב בישראל מכוסה בים של תוכניות מתאר ארציות, מחוזיות, מקומיות ובים של תיקונים ותיקוני תיקונים. שוב - לאגד את המידע, לבדוק, להוציא את המוץ מהתבן ולגבש עמדה. אופס, עברו כמה שנים.

"עניין אחר הוא כוח האדם. נדרש כוח עזר תכנוני של בודקי תוכניות שיפרטו מה השינוי וכו'. כוח אדם שחסר. לא משלמים מספיק על התפקיד המשעמם הזה וחסרים בודקי תוכניות. אז לוקח יותר זמן".

מדוע ההתחדשות העירונית בישראל מקרטעת? מה לדעתך יביא אותה למקום טוב?
"הסיבה העיקרית לדשדוש היא המנגנון שתיארתי, שמתעדף הקמה של חדש על פני שיפור של הקיים. גורם נוסף הוא הציפייה שהתחדשות עירונית תמומן על ידי הקרקע. כלומר על ידי תוספת זכויות בנייה. זה מאוד לא בר־קיימא - כי זה תרגיל שאפשר לעשות רק פעם אחת. בנוסף, זה הופך את ההתחדשות העירונית למושג שמתייחס למגורים בלבד, ומתעלם מהאפשרות להתניע התחדשות ספונטנית דרך חידוש של המרחב הציבורי".

בממשלה רואים בדיירים את האשמים ופועלים ללחוץ אותם בחוקי דייר סרבן כאלה ואחרים. מה דעתך?
"זה באמת הזוי - גם העובדה שנוצרים דיירים סרבניים וגם העובדה שהמדינה מחפשת דרכים חוקיות כדי לפגוע בזכות הקניין ולאלץ אנשים לצאת מבתיהם בניגוד לרצונם. שני הדברים האלה הם תוצר של השיטה לפיה המדינה מקנה זכויות בדרך שמכוונת לכך שיזם גדול יטפל בשבילה בשכונה שלמה בבת אחת.

"ברבות ממדינות מערב אירופה התחדשות עירונית נעשית בדרך שמזכירה קבוצות רכישה. המארגן של קבוצת הרכישה הוא הרשות המקומית. היא אולי גם נותנת סכום התחלתי, אם יש הצדקה. אבל בכל מקרה, היא עוזרת לתושבים (קיימים וחדשים) להכין תכנון מחדש, וכל אחד משלם על מה שהוא מקבל: דירה גדולה, דירה קטנה, דירה עם גג, עם גינה וכו'. התוצאה היא מגוון גדול של דירות, מגוון מחירים, ובלי יזם גדול שמתווך בין הרשויות לבין התושבים. לוקחים קבלן שיבנה, אבל היזם הוא הממסד והתושבים".

"פינוי הבסיסים לטובת המרכז בלבד"

אחד מהדברים שנוגעים לאלפסי מאוד, זו הפריפריה. "בישראל, כמו במדינות רבות אחרות, מה שמכונה בגאוגרפיה 'מרחב הזדמנויות' נפרש בצמוד למוקד המטרופוליני. זה מרחב שמשופע בתשתיות ובשירותים ציבוריים, מוסדות השכלה, הזדמנויות תעסוקה, הזדמנויות תרבותיות, שירותי פנאי, מוקדי תחבורה, שירותי בריאות וכו'.

במקרה שלנו, מרכז העסקים של תל אביב הוא מרכז העסקים של ישראל כולה. אין כאן מקום לעוד מוקד עסקי־מטרופוליני גלובלי, ובמרחק של שעה מתל אביב אנחנו נמצאים בסוג של פריפריה.

"צריך להבין איך זה נוצר, כדי להבין איך לשנות. קח לדוגמה את כביש שש: המדינה חתמה על הסכם עם יזם שפיתח את הכביש ממשאביו וקיבל זיכיון שמאפשר לו למכור את השימוש בכביש לנהגים. כביש אגרה. המדינה לא השקיעה שקל בעניין - רק קידמה את התוכנית ודאגה לפנות את הקרקע. זה קרה באזור המרכז בלבד. בחלקים הדרומיים והצפוניים, הזכיין/יזם לא היה מעורב. לא השתלם לו לעבוד בפריפריה. את הקצוות של הכביש המדינה פיתחה בעצמה (ובהתאמה, אנחנו לא נדרשים לשלם כשנוסעים בהם).

"בדרך דומה, אם במרכז יש מכונת גידול שעובדת מעצמה, הדרך להביא תשתיות לפריפריה היא על ידי השקעה ציבורית. המאבק על תקציבים ציבוריים הוא לא קל, ולעתים קרובות נופל קורבן לשיח מבלבל ומטעה. קח לדוגמה את העברת בסיסי צה"ל דרומה, אירוע שבשיח הלאומי מוכרים אותו כ'תרומה אדירה של המדינה לתושבי הדרום'.

"אם נגרד קצת את הכיסוי הנוצץ, נראה שהצבא מפנה באזור המרכז רצועות קרקע יקרות מפז; השטחים היקרים מתוכננים מיד למגורים - ובאופן הזוי, בחלק מהמקרים משרד הביטחון נשאר היזם של פרויקטי הבנייה הללו(!!). הבסיסים החדשים מוקמים בבועות מסוגרות ומגודרות, מנותקות מסביבתן, וזוכים לתשתיות תחבורה שמחברות אותם למרכז הארץ יותר מאשר לסביבתם הדרומית החדשה. תשתיות תחבורה רעועות בדרום הארץ - כביש 31 הנודע לשמצה - זוכות לשדרוג בהזדמנות חגיגית זו. אבל שימו לב: רק עד הבסיס. לא משקיעים בפריפריה סתם כך".

תמ"א 70: "זלזול מוחלט ברעיון של תכנון"

אבל גם במרכז אלפסי רואה בעיות. אחת מהן היא תמ"א 70, אותה תוכנית שמקדמת בימים אלה המדינה על מנת לעצב מחדש את הבינוי באזורי תחנות קווי המטרו העתידיות. אלפסי רואה בתוכנית שתי בעיות עיקריות: עצם זה שמדובר בתוכנית מתאר ארצית ועצם זה שמכוחה יוטל המיסוי שיממן את הקמת המטרו.

"תמ"א 70 היא יצירה של קווי המטרו, אבל מהר מאוד היא תקבל חיים משל עצמה, כי אישורה לא קשור בכלל להתקדמות המטרו", היא אומרת. "חלק מהאבסורד הוא שניתן יהיה לייצר חריגות מטורפות בגובה ודברים נוספים שאולי לא היו מתקבלים על הדעת, אלמלא הייתה ההצדקה הזו של מימון המטרו. האבסורד הכי גדול כאן הוא שלוקחים את מערכת התכנון ומשתמשים בה ככלי לצורך מימון המטרו.

"תמ"א 70 היא המחשה בולטת לכך שמסתכלים כאן על מערכת התכנון לא כעל משהו מקצועי שצריך לייצר עיר טובה, או עיר יפה בהתאם לערכים של עירוניות. יכול להיות שזה יהיה, אבל הדבר המרכזי בתוכנית הזו הוא שמדובר בכלי מימון. זה זלזול מוחלט ברעיון של תכנון. הרעיון של התמ"א מלכתחילה זה לעקוף את המערכת ולהשתמש בכלים של תכנון כדי לעשות דברים שהם בכלל לא תכנון".

במינהל התכנון אומרים שהתוכנית תעשה את הערים טובות יותר.
"אם בעקבות המטרו עושים תוכנית עירונית שלמה חדשה וכל מיני דברים, זה תורם. אבל כאן זו תמ"א שמטרתה לממן את המטרו באמצעות זכויות הבנייה שהיא מעניקה. כלומר, לוקחים כלי תכנוני ומכפיפים אותו לשיקולים כלכליים קצרי-טווח. זה הפוך מתכנון. יאשרו את התוכנית ויתחילו לגבות את המס הרבה לפני שהמטרו יוקם. ואז, הדבר הבא שיקרה יהיה, כשירצו לממש את המטרו ואז יגידו: מהיכן ניקח את הכסף? מהמס שקיבלנו לפני 30 שנה? עליו אתם רוצים שנסתמך? הסיפור הזה לגמרי עקום.

"אתה יודע, לפריפריה מוכרים סיפורי פיתוח נוסח בסיסי צה"ל בדרום, אבל היא לא מקבלת בסופו של דבר שום דבר. אבל גם במרכז זה לא שמחה גדולה, כי בעצם התכנון הוא טלאי על טלאי. תוכנית אחת עובדת על המטרו, תוכנית שנייה על הרכבת הקלה ותוכנית שלישית עוסקת בשימושי הקרקע ביחס אליהן, הן לא מדברות ביניהן ואם יש איזשהו תיאום הוא פרוצדורלי בלבד.

"הבעיות של מערכת התכנון הן לא איזה אירוע שולי שעובר לידנו. בגלל המבנה המיושן וחוסר התיאום בין המוסדות, אנחנו משלמים יותר על דיור, תקועים בפקקים, סובלים מפערים חברתיים גדולים וממרחב הזדמנויות ירוד במרחק של שעת נסיעה ממרכז הארץ.

"אפשר לפתור חלק גדול מהבעיות החברתיות והכלכליות באמצעות תכנון מרחבי, אבל צריך אומץ לשנות. להסתכל מה קורה מחוץ לישראל, להתייעץ עם מומחים, ולהיות חזקים מספיק כדי לפרק את המוסדות הקיימים ולבנות אותם מחדש".

פרופ' נורית אלפסי

אישי: בת 62, תושבת תל אביב, נשואה, אם לשתיים, מצפה לנכדה
מקצועי: בוגרת תואר ראשון בהנדסת תעשייה וניהול מהטכניון, דוקטורט בגיאוגרפיה מאוניברסיטת תל אביב. ראש מגמת תכנון ערים באוניברסיטת בן גוריון
עוד משהו: נשיאת האגודה הגיאוגרפית הישראלית, ס. יו"ר איגוד המתכננים בישראל וחברה בוועד המנהל של סיכוי־אופוק

עוד כתבות

דם אברמוב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך

בלי אסקפיזם ועם לוחם בשיקום, הפרסומת של בנק הפועלים היא הזכורה ביותר

פרסומת הבנק, שבה מככב הלוחם הפצוע אדם אברמוב, היא גם המושקעת ביותר עם כ–1.6 מיליון שקל ● מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה עולה כי השבוע התברגו שתי פרסומות חדשות: מנורה מבטחים וטאצ' ● הפרסומת של ביטוח 9 היא האהודה ביותר גם השבוע

צילומים: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת, אייל רדושיצקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

כועסים על היציאה לפגרה, אבל הבעיה עמוקה מזה

הבנקים כביכול תחת אש, אבל לא צפויים לספוג ריקושטים כבדים ● פגרת הכנסת מעוררת ביקורת, אבל לא היא הבעיה ● והטעם לפגם בפרס על צילום העיתונות ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

הראלי בוול סטריט יימשך? זה מה שמלמדת ההיסטוריה

מדד המניות המוביל S&P 500 עשוי לסיים את הרבעון הראשון עם עלייה של 10% ● האם ניתן להסיק מכך שהמשך השנה יתאפיין בראלי? לפי מחקרים של כמה גופי השקעות, החדשות הרעות נוטות להגיע במחצית השנה השנייה

ישראל תקפה בשדה התעופה בסוריה / צילום: נלקח מרשתות חברתיות לפי סעיף 27 א' לזכויות יוצרים

דיווח: אחד ההרוגים בתקיפה שמיוחסת לישראל - בכיר חיזבאללה שפעל בסוריה אנשי חיזבאללה ואזרחים

בין ההרוגים בתקיפה בנמל התעופה בחלב ישנם גם חיילים מצבא אסד, דווח כי מערכות ההגנה האווירית הופעלו • מוקדם יותר נפצעו 2 בתקיפה שיוחסה לישראל באזור דמשק • דובר צה"ל עדכן כי בכיר חמאס חוסל בפעילות בבית החולים שיפא ● עדכונים בולטים

משה ארבל, שר הפנים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בעקבות חשיפת גלובס: השר ארבל קורא לנתניהו לאפשר כניסת פועלי בניין פלסטינים לישראל

שר הפנים מציין במכתבו: "גוברות ההערכות כי אלפי פועלים פלסטיניים מיהודה ושומרון מועסקים שלא כדין בענף" ● הוא קורא לראש הממשלה לבחון הסדרה של הכנסת הפועלים לישראל, בין היתר על ידי בחינה פרטנית של כל פועל והגבלת גיל

צילום: ap, AP23024601572019_e5rllq

וול סטריט סגרה את הרבעון הראשון הטוב ביותר מאז 2019; מדד S&P 500 שבר שיא חדש

שיא חדש גם לדאו ג'ונס ● סיכום הרבעון הראשון באירופה: השווקים עלו בכ-7% ● בלומברג: "שוק הקקאו קורס", וולס פארגו: "עליית המחיר תגולגל אל הצרכנים" ● מייסד בורסת הקריפטו FTX נידון ל-25 שנות מאסר ● הצמיחה בארה"ב עמדה על 3.4%, יותר מהצפוי ● ג'יי.פי מורגן: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו" ● מחר "יום שישי הטוב" אין מסחר בוול סטריט ובמדינות רבות אחרות

סם בנקמן-פריד / צילום: ap, Bebeto Matthews

סם בנקמן-פריד, מייסד בורסת הקריפטו FTX, נידון ל-25 שנות מאסר

בנובמבר האחרון חבר מושבעים בארה"ב מצא את סם בנקמן-פריד אשם ● היום, השופט בתיק קבע כי הוא ירצה 25 שנות מאסר ● "אני הייתי המנכ"ל ולכן האחריות היא עלי", אמר בנקמן-פריד עם מתן גזר הדין

חרדים בלשכת הגיוס / צילום: מיטב ודובר צה''ל

בג"ץ: לעצור תשלומים לישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים החל מה-1 באפריל

בג"ץ הוציא את צו הביניים בשל היעדר מקור חוקי להעברת התשלומים ● וכעת, מיום שני הקרוב יופסק התקצוב לתלמידי ישיבות שחייבים בגיוס ● השופטים אימצו עמדה מחמירה מזו של היועמ"שית ● התנועה לאיכות השלטון: "צו הביניים הזה מהווה צעד תקדימי בדרך לשוויון, וציבור המשרתים מודה לבית המשפט על החלטתו החשובה"

חברת הסייבר הישראלית Coro (קורו) / צילום: CORO

המשבר בהייטק נגמר? סטארט-אפ ישראלי שני מודיע בתוך שבוע על גיוס של 100 מיליון דולר

חברת קורו (Coro) הישראלית, העוסקת במכירת מערכות סייבר לעסקים קטנים ובינוניים, הודיעה על גיוס של 100 מיליון דולר ● ככל שנודע, כספי הגיוס כולם הושקעו בחברה ולא בקניית מניות מיזמים או משקיעים קודמים ● כל הגיוס התבצע מקרנות הון סיכון זרות

אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה / איור: גיל ג'יבלי

בדיקת אי הסדרים בעיצומה, אז איך זה שאפשר להפקיד חיסכון לכל ילד בסלייס

רשות שוק ההון מצאה לאחרונה אי סדרים חמורים בהתנהלותו של בית ההשקעות סלייס ● למרות זאת, באתר הביטוח הלאומי סלייס מוצגת כאפשרות להפקדת כספים בתוכנית "חיסכון לכל ילד" ● עד תחילת מאי לא ניתן יהיה למשוך כספים מקופות סלייס, אך הרגולטור לא מודאג

ייצור השבבים / צילום: Shutterstock, Golubovy

חברות השבבים הישראליות שמשלמות על הקשחת הכללים

ביטול רכישת חברת שבבים ישראלים על ידי הענקית האמריקאית קוואלקום מתווספת לנסיגת אינטל מרכישת טאואר אשתקד ● לפי מומחים, מדובר במגמה מתעצמת של הקשחת העמדות מצד רגולטורים בעולם ● "חברות צריכות להתחיל לחשוב מראש על אלטרנטיבות", הם אומרים

ינקי קוינט, מנכ''ל רמי ומ''מ מנהל רשות החברות / צילום: יוסי זמיר

מתחנות כוח ועד מוסכי רכבת: בענף התשתיות טוענים שרמ"י תוקעת מיזמים

בפנייה דחופה מבקשים במינהל התכנון מרשות מקרקעי ישראל לשחרר היתרים למיזמי תשתית לאומיים ● ברקע זה, גורמים בענף טוענים כי פרויקטים גדולים, בהם תחנות כוח ומוסכים של הרכבת הקלה, תקועים בגלל התנהלות הרשות ● רמ"י: "חלק מהפרויקטים יצאו לדרך"

מרכז תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בעל דירה סירב לחתום על פרויקט תמ"א וזכה ב־320 אלף שקל נוספים

בעל דירה בפרויקט תמ"א 38 בת"א, שהוא גם בעלים של חלק מהחצר, ביקש פיצוי של 1.2 מיליון שקל ● המפקחת על המקרקעין קבעה בהסכמת הצדדים כי אכן מגיע לו פיצוי תמורת חתימתו

מתחם חזית הים בחיפה / הדמיה: מן-שנער-יעד אדריכלים

נסגר המכרז הראשון של רמ"י בחזית הים בחיפה: כמה תשלם הזוכה?

יורו ישראל זכתה במכרז של רמ"י על קרקע של 23 דונם, להקמת 500 יחידות דיור ושטחי מסחר באחד מהמתחמים המסקרנים בישראל ● החברה תשלם על הקרקע, הסמוכה לבית החולים רמב"ם בחיפה, כ-205 מיליון שקל כולל הוצאות פיתוח

קבינט המלחמה. ללא נשים במוקד קבלת ההחלטות / צילום: קובי גדעון-לע''מ

המלחמה חושפת את אוכלוסיית הנשים לסיכונים חריגים. איך אפשר להתמודד איתם?

מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות ● הפעם, בשיתוף שדולת הנשים, על האתגרים שמציבה המלחמה בפני נשים ● נשים סובלות יותר מהיעדר ביטחון אישי וכלכלי - ובכל זאת הן לא נמצאות במוקד קבלת ההחלטות

מישל וונטסוס, לשעבר מנכ''ל ביוג'ן / צילום: Quris

"ביוג'ן הייתה פסגת הקריירה שלי עד כה": המנכ"ל לשעבר מדבר על התוכניות לעתיד

מישל וונטסוס היה מנכ"ל ביוג'ן בתקופה שבה הייתה במוקד תשומת הלב בעקבות התרופה החדשנית שלה לאלצהיימר, אבל בסוף שילם בכיסאו על הכישלון שלה בשוק ● בראיון ל"גלובס", הוא מגיב על הביקורת שהושמעה נגדו, מספר אילו חברות מעניינות אותו עכשיו ומדבר על ההשקעה שלו בקיוריס הישראלית ● על המיזם החדש שהוא מקים בסינגפור, הוא עדיין לא מוכן לפרט

מטבעות דיגיטליים / אילוסטרציה: Shutterstock

מחיר הזהב זינק במרץ ב-9.8%; הביטקוין צמוד ל-70 אלף דולר למטבע

היום חוגגים את יום שישי הטוב, ולכן לא יתקיים מסחר בבורסות אירופה ובוול סטריט ● אמש ננעלה וול סטריט בירוק, מדד ה-S&P 500 שבר שיא בפעם ה-23 מתחילת השנה ● מחיר הביטקוין עומד על כ-69.7 אלף דולר למטבע ● נעילה ירוקה באסיה, מדד שנגחאי עלה ב-1%

קרן כהן חזון, מנכ''לית ובעלת השליטה בתורפז / צילום: ששון משה

תורפז רוכשת יצרני חומרי טעם בלגית-גרמנית תמורת 48 מיליון דולר

תורפז צפויה לרכוש את קבוצת קלאריס & ווילך באמצעות חברת הבת שלה - פיט ● החברה מייצרת חומרי הגלם היחודיים לתחום הבשר והאפייה ומחזור המכירות שלה הסתכם ב-35.1 מיליון דולר ב-2023

פרויקט תמ''א 38 בחיפה / צילום: פאול אורלייב

משרד המשפטים יוזם: יזמי התחדשות עירונית יתחייבו מראש על מועד מסירת הדירות

שורת תקנות שיזם משרד המשפטים, שיידונו בקרוב בוועדת הפנים של הכנסת, יחייבו יזמי התחדשות עירונית במתן מועדי מקסימום לאישור תוכנית הפרויקטים שלהם ואכלוס הדירות שהם מקימים ● תקנות בולטות נוספות הן חשיפת ערבויות מחייבות, גילוי ניגוד אינטרסים של היזמים, וידוא שהדיירים מבינים את ההסכם ועוד

ניסאן X-TRAIL / צילום: יח''צ

המכונית של ניסן שמוכיחה: שוק הבנזין עדיין חי ובועט

ניסאן X-TRAIL, הטורבו-בנזין החדשה של ניסאן, מוכיחה שגרסאות הבנזין לא אמרו את המילה האחרונה: היא זריזה, נוחה ומרווחת