גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הצעת החוק שנותנת הטבת מס למשקיעים במאיון העליון עברה שלב בכנסת

מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה מתן הטבות מס למשקיעים בסטארט-אפים ישראלים צעירים ● בגרסה הקודמת של החוק מ-2019 הוא לא הוכח ככדאי למדינה, והטבות המס ניתנו לאזרחים מהמאיון העליון עם הכנסה שנתית ממוצעת של 4.8 מיליון שקל

שרת החדשנות אורית פרקש-הכהן / צילום: מארק ישראל סלם, "ג'רוזלם פוסט"
שרת החדשנות אורית פרקש-הכהן / צילום: מארק ישראל סלם, "ג'רוזלם פוסט"

מליאת הכנסת אישרה היום (ב') בקריאה ראשונה שורת תיקוני חקיקה ממשלתיים לטובת תעשיית ההייטק. התיקונים לא נכנסו לחוק ההסדרים בשנה שעברה, והממשלה ממשיכה לקדם אותם בהליך חקיקה רגיל גם אחרי התפזרות הכנסת. התיקונים, שמאוגדים תחת הצעת חוק "לעידוד תעשייה עתירת ידע", עלו לדיון בזמן פיזור הכנסת, לאחר שהושגו על כך הסכמות בין הקואליציה לאופוזיציה.

מי שהציגה את תיקוני החקיקה מטעם הממשלה היא שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה אורית פרקש-הכהן. פרקש-הכהן אמרה כי החוק המוצע הוא תוצאה של תהליך למידה מקצועי ארוך של גורמים שונים בממשלה כולל רשות המסים ומשרד האוצר.

רוב חברי הכנסת שנרשמו לנאום אחרי השרה ויתרו על זכותם או לא נכחו במליאה. שני היחידים שמימשו את זכות הנאום היו ח"כ משה ארבל (ש"ס), שהודה לבורא עולם על השתלת הכליה שעבר, ושלמה קרעי (הליכוד), שהיה היחיד שהתנגד להצעה. "לממשלה הזאת יש כסף בלתי מוגבל כדי לחלק לכמה מאות טייקונים. אם יש לכם כסף תשקיעו במי שצריך", אמר קרעי. הצעת חוק הממשלתית עברה ברוב של 18 תומכים מול 3 מתנגדים. יחד איתה עברו בקריאה ראשונה גם שתי הצעות פרטיות מקבילות.

כל תיקוני החקיקה בהצעה יהיו תקפים, לאחר שיאושרו בוועדה ובקריאה שנייה ושלישית במליאה, כהוראת שעה עד 2025. לאחר מכן תצטרך הממשלה לבחון את השפעתם ולהחליט האם לחדש אותם.

זיכוי או דחיית מס

תיקון החקיקה השנוי במחלוקת ביותר נוגע ל"חוק האנג'לים". חוק האנג'לים היה הוראת שעה מ-2012 עד 2019, אז פג תוקפו, וכעת הממשלה מחזירה אותו בגרסה מורחבת ומשופרת. לפי התיקון המוצע, משקיעים פרטיים בחברות סטארט-אפ בשלבים מוקדמים, המכונים אנג'לים, יקבלו זיכוי מס בגובה של עד 3.5 מיליון שקל בגין השקעה בחברה כזו. ההשקעות שיוכרו לזיכוי המס הן בחברות סטארט-אפ בתחילת הדרך שלא קיבלו השקעות של מעל 12 מיליון שקל והכנסותיהן השנתיות מטכנולוגיה אינן עולות על 4.5 מיליון שקל

מסמך הצעת החוק מציין כי חוק האנג'לים בגרסתו הקודמת לא תרם לתעשיית ההייטק, כאשר מימוש הטבת המס לא היה גבוה והעלות התקציבית של ההטבה עלתה על התועלת ממנה. על כן, הממשלה הגדירה מקצה שיפורים שמפשט וממקד את ההטבה בתיקוני החקיקה הנוכחיים.

כחלק מהשיפור בהצעה, באופן תקדימי יוכלו משקיעים לבחור במסלול נוסף במקום זיכוי המס. באופציה השנייה יוכלו המשקיעים לקבל דחייה ארוכת טווח של תשלום מס למועד עתידי בעבור רווחי הון שהפיקו ממכירה של חברה טכנולוגית, אם ישקיעו את הכסף חזרה בחברות סטארט-אפ צעירות (שחלוף מניות). כך לדוגמה, משקיע שמכר את מניותיו בסטארט-אפ אחד כתוצאה מאקזיט של החברה, יוכל להעביר את הסכום להשקעה בחברה אחרת בלי לשלם עליו מס. אם החברה בה המשקיע שם את כספו לא מצליחה ונסגרת, בעצם המדינה סבסדה חלק מההפסד שלו על ידי דחיית המס. במסלול זה ההטבה יכולה להגיע עד ל-5 מיליון שקל פר השקעה בחברה.

הביקורת כלפי סעיף זה נובעת מכך שהיכולת לדחות את תשלום המס אינה קיימת בתחומי השקעות אחרים מלבד השקעות בחברות סטארט-אפ. בנוסף, ברור כי הטבות מס אלו יזרמו לכיסי משקיעים מולטי מיליונרים. לפי הצעת החוק, ב-2019 ניצלו 275 אנשים את הטבת המס בחוק האנג'לים בגרסתו הקודמת. ההכנסה החייבת במס הממוצעת של מי שניצלו את ההטבה הייתה 4.83 מיליון שקל, מה שמעמיד אותם עמוק במאיון העליון.

תיקוני החוק הללו נועדו לעודד סטארט-אפים צעירים, לאור ירידה נמשכת במספר חברות הטכנולוגיה שקמות בישראל מדי שנה לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. אלא שהנתונים לא בהכרח מעידים על כשל שוק שדורש התערבות וסיוע ממשלתי בעידוד ההשקעות בסטארט-אפים צעירים.

לפי דוח חברת המחקר IVC, מספר גיוסי ההון של סטארט-אפים ישראלים בשלב הסיד הראשוני עמד ב-2021 על 124, עלייה בהשוואה ל-84 ב-2020 ו-90 ב-2019. גם ההשקעה הממוצעת שקיבל סטארט-אפ בשלב הסיד עלתה מ-3 מיליון דולר ב-2020 ל-3.85 מיליון דולר ב-2021. מגמה זו המשיכה במחצית הראשונה של 2022 בה נרשמו 82 השקעות סיד בגובה ממוצע של 5 מיליון דולר.

רכישת חברה כהוצאה מוכרת

תיקון נוסף הכלול בהצעה הממשלתית יאפשר לחברות טכנולוגיה ישראליות לקבל הכרה כהוצאה לצרכי מס ברכישה של שליטה בחברה טכנולוגית אחרת, זרה או ישראלית. את עלות ההשקעה בחברה האחרת אפשר יהיה לקזז כהוצאת מס בשיעורים שנתיים שווים במשך חמש שנות מס לאחר השגת השליטה, וזאת כנגד ההכנסה החייבת במס של החברה הנרכשת. מטרת התיקון היא לעודד חברות גדולות להישאר בישראל וקבלת ההטבה דורש עמידה בשורת תנאים ובדיקה של רשות החדשנות.

לבסוף, התיקונים מעניקים פטור ממס למוסד פיננסי זרה המספק אשראי על הכנסותיו מריבית, דמי ניכיון או הפרשי הצמדה, שמשלמת לו חברה טכנולוגית ישראלית כהחזר הלוואה. מטרת מהלך זה היא להוריד את העלויות שמשלמות חברות טכנולוגיה על גיוס אשראי ממוסדות פיננסים זרים.

מטרת התיקונים היא לחזק את תעשיית ההייטק, הידועה בתור הקטר של המשק, אך יש לציין כי הממשלה החלה לקדם תיקונים אלו בתקופת שגשוג ופריחה חסרת תקדים עבור חברות סטארט-אפ. לפי דוח חברת IVC לסיכום שנת 2021, חברות סטארט-אפ ישראליות גייסו במהלך שנה זו 25.6 מיליארד דולר - סכום גבוה בכמעט פי 2.5 מאשר ב-2020 ויותר מפי שלושה בהשוואה ל-2019. הפריחה הזו התגלגלה גם למשקיעים בסטארט-אפים שרשמו בשנתיים האחרונות תשואות שיא על השקעתם. פריחה זו נעצרה אמנם השנה אך עדיין לא ברור היקף ההאטה הנוכחית בהייטק וכמה זמן היא תימשך.

טיוטה קודמת של תיקוני החקיקה שפורסמה באפריל כללה הערכה של הפסדי המס הצפויים למדינה כתוצאה מיישום תיקוני החקיקה המדוברים. הפסדי המס נאמדו ב-65 מיליון שקל בשנת 2022, 75 מיליון שקל לשנת 2023, 85 מיליון שקל בשנת 2023 ו-95 מיליון שקל בשנת 2025.

כלומר, סך הכל העלות עומדת על 320 מיליון שקל לארבע שנים בהן יחולו התקנות כהוראת שעה, כאשר לאחר מכן הן יבחנו שוב על ידי הממשלה. חלק קטן מאוד מהסכום, 15 מיליון שקל בשנת 2024 ו-25 מיליון שקל ב-2024, אמורים להגיע מהפחתה בתקציב רשות החדשנות, הגוף הממונה על קידום ההייטק, או מביצוע פעילות מאזנת אחרת.

משרת החדשנות אורית פרקש-הכהן נמסר: "אני גאה בקידום החוק שהוא בשורה גדולה לתעשיית ההייטק, אחד ממנועי הצמיחה של המשק הישראלי. החוק הוא תוצאה של עבודה מקצועית של שנים שמטפלת בחסמים בתעשיית ההייטק הישראלית. דווקא בתקופה מאתגרת מבחינה כלכלית יש לחוק זה חשיבות מיוחדת. כך למשל, החוק יעודד השקעות בסטארט-אפים שהם המנוע של תעשיית ההייטק ובתקופת משבר סובלים מקושי בגיוסי השקעות, יתמרץ חברות הייטק ישראליות גדולות שיתמזגו עם פעילויות בחו"ל להשאיר את בסיסים בישראל ולספק תעסוקה לישראלים והכנסות למדינה ועוד".

עוד כתבות

עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: יח''צ, איל יצהר

בדיקת רשות ניירות ערך והשאלה: מה שמותר לנתן חץ ולדוד פורר, אסור לאחים אמיר?

האחים יוסי ושלומי אמיר משופרסל התקפלו השבוע בפני הרגולטור והחילו על עצמם "וולונטרית" את ההגבלות של בעלי שליטה ● אבל האחים אמיר הם לא היחידים שהתנהלו כמו בעלי שליטה ללא ההגבלות, אז מדוע דווקא הם תפסו את תשומת-הלב של רשות ניירות ערך?

שירי הייסר ואסף גריס, מנכ''לים משותפים בראובני-פרידן

תקציב הפרסום של ישראכרט, בהיקף 25 מיליון שקל, עובר לראובני-פרידן

ב-12 השנים האחרונות טופל תקציב ישראכרט בקבוצת פובליסיס ● זהו התקציב הראשון בעידן המנכ"לים החדשים בראובני-פרידן, שירי הייסר ואסף גריס

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

מתחזקות העליות בת"א; מדד הבנקים מטפס בכ-1.8%

ת"א 35 עולה ב-1% ● הדולר בשיא של חמישה חודשים מול השקל ● בגוגל פיטרו כ-30 עובדים שמחאו נגד מתן שירותים של החברה לישראל ● בבלקרוק אופטימיים לגבי עונת הדוחות בארה"ב ומעריכים צמיחה ברווחיות גם מחוץ לסקטור הטכנולוגיה

כטב''ם מדגם שאהד 136 מוצג בטהרן / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

חיקוי ירוד וזול: זהו הכטב"ם שאיראן שיגרה לעבר ישראל

שאהד 136 נחשב גם לחיקוי ירוד של המל"ט המתאבד הארופ, מתוצרת התעשייה האווירית, שלפי הערכות מחירו עומד על כ־700 אלף דולר ● לצורך ההשוואה, מחיר שאהד 136 מוערך בכ־30 אלף דולר בלבד

סם אלטמן / צילום: כדיה לוי

המיזם החדש של סם אלטמן במפרציות ואיך יכול להיות שישראל נותרה בחוץ

הדיווחים על ביקוריו של מנכ"ל OpenAI באיחוד האמירויות ובסעודיה נמשכים, ולפי הערכות המטרה היא הקמת תשתיות לפיתוח שבבי בינה מלאכותית ● ישראל לא חלק מהתוכניות, אבל בענף לא דואגים: "אם אלטמן יחפש את ההון האנושי, ישראל עשויה להיות חלק מהתמונה"

שכונת קריית משה ברחובות / צילום: איל יצהר

פינוי בינוי ברחובות: 65 מ"ר תוספת לכל דירה ומענק כספי של 100 אלף שקל

במרינה בהרצליה ייבנה מלון יוקרה שיכלול 365 חדרים שבו שותף גם הכוכב ההוליוודי לאונרדו דיקפריו ● במסגרת פרויקט פינוי-בינוי בשכונת קריית משה ברחובות, יהרסו 40 דירות ישנות ובמקומן ייבנו 224 דירות חדשות ● שכונה חדשה בבאר שבע תכלול 840 יחידות דיור שיוקמו ב-11 מבני מגורים ● חדשות הנדל"ן

חנן מור / צילום: אייל טואג

חנן מור מכר מניות ב-2 מיליון שקל, המניה נפלה ב-37%

המשקיעים של חברת הנדל"ן שנמצאת בהסדר חוב הרימו גבה כשראו את בעל השליטה לשעבר מוכר מניות, בהיקף של 78% ממחזור המסחר ביומיים, מה שהפיל את המניה ● ניתן להניח שמור היה מוכר עוד לולא עו"ד גינדס שביקש שיעצור

רשא חולי, מנכ''לית חברת הביומד מדיפלסט / צילום: יונתן בלום

המנכ"לית שנוסעת 5 שעות ביום כדי להגיע לעבודה: "חיה באוטו"

רשא חולי, מנכ"לית חברת הביומד מדיפלסט, תמיד ידעה שהיא רוצה לנהל מפעל ייצור ● היום היא אחת המנכ"ליות הערביות היחידות בישראל, ובכל יום נוסעת חמש שעות למשרד ● 40 עד 40: נבחרת המנהיגות הצעירה של גלובס 

הבורסה בפרנקפורט, השבוע / צילום: Reuters

עליות בחוזים העתידיים בארה"ב; טרום מסחר: טסלה בשפל שנה

הדאקס עולה ב-0.1% ● בדויטשה בנק צופים לטסלה ירידה של 30% ● בגוגל פיטרו כ-30 עובדים שמחאו נגד מתן שירותים של החברה לישראל ● בבלקרוק אופטימיים לגבי עונת הדוחות בארה"ב ומעריכים צמיחה ברווחיות גם מחוץ לסקטור הטכנולוגיה

בנק ישראל מכר 8 מיליארד דולר, אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת AdobeFirefly)

הדולר מזנק לשיא של חמישה חודשים. אלה הסיבות

המתיחות הביטחונית בין ישראל לאיראן לצד התחזקות הדולר בעולם הובילה לתיסוף חד מול השקל ● שער הדולר-שקל נסחר ברמה של כ-3.8 שקלים, שיא של חמישה חודשים

מסורק תת קרקעי ועד רחפנים: הכירו את 10 הסטארט-אפים המבטיחים לשנת 2024

גלובס בוחר את הסטארט-אפים המבטיחים של ישראל השנה ה-18 ברציפות: חברות הייטק הצומחות והמסקרנות ביותר, אלה שמייצרות אימפקט על תעשיות וצרכנים רבים, ונמצאות על המסלול הבטוח להנפקה ● הרשימה מתבססת על בחירות של קרוב ל-70 קרנות השקעה מקומיות וזרות מובילות בהייטק הישראלי ● החשיפה המלאה

איך עובד מדד הפחד והאם אפשר להרוויח ממנו? / עיצוב: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

לאמיצים בלבד: איך עובד מדד הפחד והאם אפשר להרוויח ממנו?

המתיחות בין איראן לישראל הביאה את מדדי הפחד בארץ ובחו"ל להיסחר סביב שיא של חמישה חודשים ● ממה מורכבים מדד הפחד הישראלי והאמריקאי? איך משקיעים בהם? ואיזה פרדוקס גלום בתוכם? ● גלובס עושה סדר

אנשי הפדרציה ואנשי המרכז הרפואי לגליל (במרכז איציק שמולי)

הפדרציה היהודית של ניו יורק תורמת כ־40 מיליון שקל ליישובי הצפון

מאז תחילת המלחמה תמכה הפדרציה ביישובי קו העימות ביותר מ-300 מיליון שקל ● המנכ"ל בישראל, איציק שמולי: "יש תחושה שהצפון נשכח מאחור, והסיוע נועד להדגיש את מחויבותנו" ● ישראל מתגייסת

קניות אונליין / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי הצניחה בתחילת המלחמה: התאוששות בענפי התיירות והבילויים

חג הפסח שיחול בקרוב מחולל רכישות בתחום החופשות והמופעים ● אתר KSP מרחיב את שיתוף־הפעולה עם שטראוס לצד מותגים כמו ויסוצקי ולוואצה ● הדירוג החודשי של אתרי האונליין

בית הנבחרים בוושינגטון / צילום: ap, Jacquelyn Martin

"להשתמש בישראל כדי לדחוף את אוקראינה אל גרונו של העם האמריקאי"

זה מה שאומר ציר בית נבחרים הימני הקיצוני בארה"ב על תכסיס פרלמנטרי שנועד לאפשר סיוע צבאי לאוקראינה, לישראל ולטייוואן ● במקביל, הימין שוקל להדיח את יו"ר בית נבחרים על נכונותו להתפשר ● "הם רוצים שהעולם יעלה בלהבות", אומר ציר דמוקרטי

קיבוץ כפר עזה. עלות שיקום הנזק מוערכת ביותר מ־5 מיליארד שקל / צילום: Reuters, RONEN ZVULUN

יותר מ־5 מיליארד שקל: ממדי הנזק בעוטף עזה נחשפים

נזקים ביישובי העוטף, שמוערכים במיליארדי שקלים, נחשפו בהצעת המחליטים של הממשלה שאושרה היום ● מספר דורשי העבודה זינק, והפגיעה בחקלאות מוערכת במאות מיליונים ●  שיקום הבתים טרם החל בשלב זה

פיצוחים / צילום: תמר מצפי

הגרעינים של חממה בדרך החוצה מהבורסה - מי ייכנס במקומם?

חברת חממה סחר קיבלה הצעה להוצאת פעילותה מהבורסה והכנסת פעילות נדל"ן במקומה ● בעקבות מלחמת חרבות ברזל לחברה חובות בהיקף של 1.6 מיליון שקל מתושבים מרצועת עזה

פרויקט מתחם אילת של אאורה ברמת השרון / הדמיה: 3dvision ltd טרי די ויז'ן בע''מ

פינוי בינוי: אאורה שילמה היטל חריג עבור הדיירים לעיריית רמת השרון והם נדרשים להחזיר לה את הכסף

פרויקט הפינוי בינוי של אאורה במתחם אילת בשכונת מורשה, נבנה בשני שלבים ויכלול בסופו של דבר 687 יח"ד בשישה מגדלים עם שטחי מסחר ● כדי לא לעכב את הפרויקט וקבלת היתר הבנייה, החברה שילמה לפני כארבע שנים את התשלום וכעת מבקשת את הכסף ששולם בחזרה מהדיירים

ניסוי שיגור בטילי SM-3 / צילום: Reuters, U.S. Navy/Handout

מספינה בלב ים: הכירו את המתחרה החדש של חץ 3

חברת עין שלישית ביצעה מסירה ראשונה של "חייל רפאים", רחפן זעיר בעל יכולות AI, שמטרתו לסייע לכוחות קרקעיים לגלות אויבים בשטח פתוח ● חץ 3 כבר אינו המיירט המבצעי היחיד מחוץ לאטמוספירה ● עשות אשקלון רוכשת את אי.די.סי ב-40 מיליון שקל  ● ארה"ב אישרה מכירה של מערכות תקשורת בסך כ־100 מיליון דולר לסעודיה, וחיל האוויר האמריקאי רוצה להקים טייסות שיורכבו ממטוסי קרב בלתי־מאוישים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

עומר אלפרן, מנהל השקעות ושותף בחברת רובי קפיטל / צילום: דין אהרוני רולנד

"עד עכשיו יזמי נדל"ן לא יצאו עם פרויקטים שכבר מוכנים, מכאן נראה מבול"

חברת המימון החוץ־בנקאי רובי קפיטל משיקה קרן השקעות שנייה, במטרה לגייס חצי מיליארד שקל לפחות ● עומר אלפרן, מנהל השקעות ראשי ושותף בחברה: "בקרוב הרבה מאוד יזמים בתחום ההתחדשות העירונית יוציאו הרבה מאוד פרויקטים לשוק"