גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מהילדות במצרים דרך הכסף הגדול ועד להשקעות האימפקט: שיחה עם סר רונלד כהן

סר רונלד כהן הוא אבי ההון-סיכון באנגליה ומייסד קרן אייפקס ● אבל בגיל 60 הוא עזב הכל ועבר להתמקד בהשקעות אימפקט, כשאף אחד מסביב לא הבין על מה הוא מדבר ● עכשיו הוא מסביר איך מודדים השפעה על העולם, ומבטיח: "מי שיעשה טוב, גם ירוויח יותר" ● חצי שעה של השראה

חצי שעה של השראה עם ערן גפן. ראיון עם סר רונלד כהן / צילום: איל יצהר, מנחם רייס
חצי שעה של השראה עם ערן גפן. ראיון עם סר רונלד כהן / צילום: איל יצהר, מנחם רייס

חצי שעה של השראה עם ערן גפן · סר רונלד כהן | מייסד אייפקס: תעשה טוב לעולם ותרוויח יותר

 

ערן גפן, מנכ"ל G^Team חברה לייעוץ אסטרטגי, בשיחה עם סר רונלד כהן

החלטתי להזמין את סר רונלד כהן להתארח בפודקאסט שלי, דווקא בגלל שהוא שונה מרוב האורחים שלי. הוא גם שונה מהטייפקאסט של המנכ"לים והמנכ"ליות שיוצא לי לעבוד איתם ביומיום. קודם כל, יש לו תואר אצולה ממלכת אנגליה, אבל יותר חשוב - יש לו תפיסת עולם שונה.

רוב המנהלים ובעלי החברות רוצים לדעת איך לייצר צמיחה, צמיחה וצמיחה, כזו שתייצר ערך לבעלי המניות, לעובדים וללקוחות. אבל כהן מכניס למשוואה את האימפקט החיובי על העולם. וזה לא שהוא איזה היפי מחבק עצים, מדובר באיש אמיד ביותר שהביא את השקעות ההון־סיכון מארה"ב לאנגליה, ייסד את קרן אייפקס, בנה הון משמעותי בעשר אצבעות והמציא את תחום השקעות האימפקט.

אבל סביב גיל 60 משהו קרה לו, והוא הבין שאין סתירה בין צמיחה ויצירת ערך לבין השפעה לטובה, אלא להפך. והצלחתי אפילו לחלץ ממנו הבטחה, כאיש שמבין בעסקים והשקעות, שמי שיקים היום עסק שתורם לעולם - סיכויי ההצלחה שלו טובים יותר.

רגע, אז לקרוא לך סר כאילו?
"אתה יכול לקרוא לי רוני".

נתחיל ברשמי, סר רונלד כהן. איך בעצם נהיית סר?
"באנגליה, אם עשית משהו משמעותי בתחום מסוים או בשביל המדינה, אתה מקבל את התואר. אני הייתי חלק מהקמת תחום ההון סיכון ולכן קיבלתי תואר אבירות ב־2001".

מהמלכה, עם החרב וכל זה?
"עם חרב־חרב, משני הצדדים. חייבים להיזהר".

אתה בעצם ייסדת את קרן אייפקס, שעוד נחזור אליה, אבל מה שמעניין זה שהיה לך משבר גיל 60 ואז החלטת להחזיר את השותפות שלך לשותפים האחרים - וללכת לעשות משהו לטובת העולם. קצת כמו הנזיר שמכר את הפרארי שלו.
"לא הייתי מתאר את זה כמשבר, כל החיים רציתי גם לעשות טוב וגם להרוויח. אולי זה קשור לזה שגדלתי במצרים, בקהיר, וכשהייתי בן 12 ההורים שלי איבדו הכל ועזבנו כפליטים".

מה הזיכרון הכי משמעותי שלך מחוויית הפליטות?
"שהיה לי אוסף בולים ופחדתי שיקחו לי אותו במכס".

זה היה בעצם כל רכושך.
"נכון. עזבנו עם מזוודה אחת".

ובמצרים הייתם מבוססים?
"לאבא שלי היה משרד של יבוא ויצוא. לא היינו עשירים, אבל חיינו יפה מאוד".

אז פתאום הבנת מה זה מחסור.
"בדיעבד אני זוכר שההורים שלי עשו מאמץ שאנחנו לא נרגיש שום לחץ. אמנם גרנו בדירה קטנה והלכתי לבית ספר ציבורי ולא היה הרבה כסף, אבל רק בגיל 16-17 הבנתי שהיתה אז תקופה קשה".

כלומר הם הצליחו להסוות לך את זה.
"כן, הם הפכו הכל לאתגר חיובי. הגעת לאנגליה, יש לך הזדמנות ללמוד שפה חדשה. אבא שלי למשל אמר למנהל בית הספר, שאם הוא יקבל אותי אני אהיה הראשון בכיתה. כששמעתי את זה הבנתי שיש עליי אחריות לא לאכזב את ההורים שלי, אז עבדתי קשה ובאמת הגעתי להיות הראשון בכיתה. והיה לי גם מזל - היה שם מורה שקראו לו ריצ'רד, שהאמין בי ואמר לי שאני חייב להתקבל לאוקספורד. עכשיו, מבית הספר ההוא אף אחד לא הלך לאוקספורד. הוא אמר לי שהוא ילמד אותי, ואכן כך היה. עברתי את כל הבחינות בהצטיינות".

מדהים, והוא עשה את זה וולונטרית.
"שנים חיפשתי אותו אחרי שעזבתי את בית הספר. אחרי 40 שנה מצאתי אותו בעיר קטנה באנגליה וביקרתי אותו. כמה שנים עוד היינו בקשר".

מה הוא אמר כשבאת?
"הוא אמר לי שהפתעתי אותו, שהוא רגיל להיות בסוף התור".

אולי בגלל זה הוא בחר בך, כי גם אתה היית קצת בסוף התור והוא ראה שיש פוטנציאל. זה קצת פריבילגי להגיד, עכשיו כשיש לי אני אדאג לעולם. אבל זה הרבה יותר מרשים שמישהו שאין לו, שהוא בעצמו בסוף התור, עדיין משקיע אנרגיה במישהו אחר.
"זה נכון. אני גם רציתי לעזור כי עזרו לי. אחר כך הגעתי לאוקספורד ולמדתי פילוסופיה, פוליטיקה וכלכלה, וגם הייתי נשיא מועדון הדיבייט".

ואיך משם הגעת לאייפקס?
"לא ידעתי איך להרוויח מהלימודים שלי, אז אבא שלי שאל, למה שלא תלך ללמוד בהרווארד ביזנס סקול? קיבלתי מלגה, ובמסגרתה הייתה לי אחריות להביא לאנגליה משהו בעל ערך אחרי הלימודים".

סוג של אימפקט, רמז מטרים.
"ואז חזרתי עם הרעיון של יזמות בהון סיכון, ונכנסתי לתחום".

לפני זה לא היה באירופה בכלל המודל הזה של הון סיכון וסטארט־אפים.
"לא היו יזמים. חשבו אז שאפשר להצליח רק בארה"ב".

בוא ננסה להבין במה שונה המודל הזה מאחרים. בגדול, משקיעים בחברה שהיא מונעת טכנולוגיה, בדרך כלל בצוות קטן מאוד. אבל איך לפני כן היו משקיעים ביזמים?
"לפני ההון סיכון היית הולך לדודה העשירה שלך ומבקש ממנה כסף כדי להקים חברה".

עכשיו אני אעשה לך קצת עוול על החיים, נעשה פאסט פורוורד לגיל 60. הקרן מצליחה, נכון? כמה היא מגלגלת?
"מיליארדים".

ואתה שותף, יושב טוב, החיים נוחים, יש מוניטין. ואז משהו גורם לך לחפש שינוי. מה קורה שם?
"מה שקורה זה שתמיד חשבתי שיש לי דרך ההון סיכון יכולת לצמצם פערים בין עשירים לפחות עשירים".

והאמנת בזה?
"בטח, כי נתקלתי באנשים שבאו מחברות חלשות והצליחו בגדול, וגם הסביבה שלהם התעשרה".

אני מבין, אבל אני עובד עם הרבה מנכ"לים שמספרים לעצמם איזשהו סיפור על משהו חיובי במה שהם עושים, אבל בסוף מה שמניע אותם זה כסף. בסוף זאת הייתה קודם כל חברה עסקית, והרצון לעשות כסף קשור לילדות, לאבא שלך וכל זה.
"באוקספורד העולם היה אז מאוד אידיאליסטי. אלה היו שנות השישים, Flower Power, קמפיינים נגד האטום. האמת היא שכשהקמתי את אייפקס המטרה שלי הייתה לעשות טוב ולהרוויח כסף באותו זמן".

בסדר הזה?
"כן. דרך הון סיכון יכולתי לתרום מקומות עבודה בתקופה שהיו באנגליה יותר משלושה מיליון מובטלים, אבל מה שראיתי זה שעזרתי להגדיל את הפערים בין העשירים לפחות עשירים. אלה שנולדו במשפחות מרקע חלש נשארו תקועים שם. אז בגיל 60 החלטתי שאקדיש את החיים שלי למשהו יותר חשוב מכסף. לא רציתי שעל המצבה שלי יכתבו 'הרוויח 30% בכל שנה'. אולי זה שהייתי פליט השפיע עליי".

אז יצאת מהקרן, ומה אז?
"השאלה היתה איך לחבר את עולם ההשקעות לאנשים שרוצים לשפר, ליזמים חברתיים. לעשות הון סיכון עם פילנתרופיה".

רגע, מה עם המניות שלך באייפקס?
"בניתי חקיקה לארגון, שכל אחד שעוזב בגיל 60 חייב לתרום אחר כך כמה שהוא או היא יכולה, והמניות יימכרו לשותפים הנשארים בתוך שמונה שנים".

מתי בנית את החוק הזה?
"בין גיל 53 ל־60. זה לא רק לעצמי, זה לכולם. רציתי שהחברה תצליח לאורך זמן. השנה אייפקס בת 50, בלי החוק הזה היא היתה נראית אחרת".

אז מה הדבר הראשון שעשית?
"ב־2005 הובלתי כוח משימה, לאתר חשבונות רדומים בבנקים כדי להוציא את הכסף ששייך לאנשים שנעלמו ולהשתמש בו למטרות חברתיות. בסוף קיבלתי מממשלת אנגליה 400 מיליון ליש"ט מהכספים האלה. ב־2007, אחרי שהבנתי שהכסף ישוחרר, הקמתי את Social Finance - חברה שמנפיקה אגרות חוב חברתיות, Social Impact Bonds, כלומר אפשרויות להשקעה בפרויקטים חברתיים מדידים, שגם מניבות למשקיעים החזר כספי מהמדינה או מגוף פילנתרופי במקרה שהפרויקט מצליח. גייסתי חברים פילנתרופים לתרום כסף כמוני, ובתוך שלוש שנים היינו 18 איש במרתף של המשרד שלי בפורטון פלייס בלונדון. באנגליה אנחנו מקימים סטארט־אפים במרתפים, אין לנו מוסכים".

זה מבחינתך מודל אימפקט?
"מה שאגרת החוב החברתית הזאת עושה זה לגרום לנו, כשאנחנו משקיעים, לשקול לא רק את הסיכון והרווח, אלא את הסיכון, הרווח והאימפקט. אגרת החוב החברתית יצרה את היכולת למדוד אימפקט במדויק - כי איך הממשלה או גוף פילנתרופי יכולים לשלם על תוצאות חברתיות אם הן לא מדידות?".

אוקיי.
"והיום ה־SEC, רשות ניירות ערך האמריקאית, מציעה שכל חברה תוציא כל שנה, לצד הריבית שלה, את כל האימפקטים הסביבתיים שלה".

זה מטורף.
"נכון. וזה קורה גם מחוץ לארה"ב. מי שדוחף אותנו לכיוון הזה זה יזמים ומשקיעים".

תן לי לראות אם הבנתי. אתה מגיע מהעולם הפיננסי, אתה מבין מה זו השקעה ומה זו תוצאה ואיך דברים עובדים. אז אמרת, אם ניישם את הידע הזה על העולם, נוכל לשפר אותו לטובה. ניישם את מודל ההון סיכון אחד לאחד, ואחר כך עלית עוד מדרגה לרמה של בנק השקעות, ולמודל האג"ח היותר מתקדם. אז אם בהתחלה הבאת את התפיסות העסקיות הפיננסיות לעולם החברתי והציבורי, עכשיו אתה עושה הפוך - מביא את אמות המידה הציבוריות אל החברות. עד כאן הבנתי נכון?
"מצוין".

אוקיי, ואיך הגיבו אליך בהתחלה?
"חשבו שאני מטורף. לא הבינו על מה אני מדבר, סיכון, רווח ואימפקט. ראיתי שצעירים לא רוצים לקנות מוצרים של חברות שעושות רע. המגמה היתה שם, היו חסרים הכלים. והכלי הכי חשוב זה המדידה של האימפקט והערכת השווי של האימפקט".

זה הגיים צ'יינג'ר.
"נכון ואז הקדשתי את המאמצים שלי למציאת התשובות האלה. ואז לפני שלוש שנים דיברתי עם פרופסור לחשבונאות שפגשתי בהרווארד ביזנס סקול, ושאלתי אותו אם הוא חושב שאפשר לנתח אימפקט מבחינה פיננסית. אמר לי, בטח. אז אמרתי אוקיי, בוא נעשה את זה. ועכשיו הוצאנו לאור את דוח האימפקט הסביבתי והחברתי של אלפי חברות".

איך מודדים אימפקט?
"כמו בחשבונאות. אנשים לא מבינים שבשנות השלושים כל חברה יכלה ליצור את העקרונות החשבונאיים שלה ולמדוד לפיהם את הרווח שלה. רק אחרי הנפילה בבורסה של 1929, הבינו שהם לא באמת מבינים מה הרווח שהחברה עושה. אז אחרי ארבע שנים הגיעו ה־Generally Accepted Accounting Principles".

ערן גפן / צילום: מנחם רייס

כלומר, עשו סדר, חוקים, תהליכים, אודיטינג מה שנקרא. אתה אמרת, במאה השנים האחרונות היתה פה התפתחות מדהימה בתחום הפיננסים, איך מודדים, איך לא מרמים, איך משווים. ניקח את הדבר הזה לכולם שעד אותו רגע זה לא היה קיים בו, וניישם. אז יש את הכלים, השאלה אם יש רצון. יש חברות שעושות בכאילו.
"נכון, אז קוראים לזה גרין וושינג, ועכשיו ה־SEC רוצה לעצור את זה, כי זה משפיע על השווי של החברה. מה שאנחנו עושים עכשיו זה מה שקרה ב־1933 ו־1934 עם השקיפות. עכשיו אנחנו מביאים שקיפות ואימפקט".

בעצם נוצרה פה קטגוריה חדשה שמשנה את העולם. עכשיו תן לי להשתמש בכלים שלך. תן לי שורות תחתונות, אם אתה בעצמך עושה אודיטינג - בכמה אנשים נגעתי, כמה כסף הזזתי. תן לי את הטוטאל אימפקט שלך.
"חלק מהטוטאל אימפקט שלי זה שהקדשתי 20 שנה לפתח את המחשבות האלה, לכתוב את הספר, להקים ארגונים".

זה לא אימפקט, זה כמו ממשלות, אומרות מה עשינו. תן לי תוצאות.
"התוצאות היום זה טריליון דולר".

או, זה מספר יפה. מה זה הטריליון הזה?
"טריליון דולר של הלוואות ואגרות חוב שקשורות לאימפקט. זו תוצאה או לא?"

וזה לא היה קיים קודם.
"אף פעם בהיסטוריה של העולם הפיננסי".

תוצאה נחמדה, אבל אתה מסוגל ליותר.
"אתה ממהר. האימפקט שלי הוא דרך ההשקעות שלי. גם בארץ יש לי צוות קטן עם טל קינן ויוני כהן, ואנחנו משקיעים בחברות אימפקט כמו אופטיבוס (Optibus) לדוגמה, חברה שמנהלת את התחבורה הציבורית על ידי בינה מלאכותית. לפני עשר שנים חברה כזאת היתה מודדת את הרווח שלה והצמיחה שלה. עכשיו היא מודדת את ההשפעה שלה על התחבורה - את הזמן שהנוסעים ממתינים כדי להגיע לעבודה, את השימוש במכוניות, שעות עבודה של נהגים, פערים חברתיים".

ואם הם יגידו לך תקשיב, יש משהו שיכול להגדיל לנו מאוד את הרווח, אבל ידפוק לנו את יתר המדדים. מה יותר חשוב? כל חברה צריכה בסוף לבחור.
"בטווח הקצר תרוויח יותר, בטווח הארוך אחרים יקחו לך את המקום".

כלומר לא בגלל האידיאולוגיה.
"לא. תסתכל על טסלה. הפסידו המון כסף, נכון?"

נכון.
"ומה השווי של החברה היום?"

יותר מכל חברות הרכב.
"טריליון דולר. אם הם היו ממשיכים להיות כמו פורד או משהו כזה, היו מגיעים לטריליון דולר?"

לא.
"וזה בגלל האימפקט. כי יש צרכנים שלא רוצים לקנות מכונית מזהמת, וגם העובדים של טסלה נאמנים יותר ונותנים את הנשמה לחברה".

אז אתה אומר שלא צריך לבחור, אלא שהאימפקט החיובי מייצר גם את האימפקט הכלכלי בעולם של היום, בגלל העובדים והצרכנים וכל האקו סיסטם. וזה משהו שהשתנה, כי בעולם הפיננסי שאתה גדלת בו, לא ראו ממטר.
"הוא היה nastier, אבל הערכים השתנו. צרכנים חושבים אחרת, משקיעים חושבים אחרת, הטכנולוגיה יכולה לשפר את החיים והסביבה באופן שלא יכולנו לדמיין וגם למדוד את האימפקטים ולהפוך אותם לשקופים. היום יותר קשה להקים חברה מזהמת ולגייס בשבילה כסף. ואין סתירה היום בין תרומה לשיפור החברה לבין רווחים".

אבל יש קבוצות אוכלוסיה שנשארו מאחור והפסידו במשחק הקפיטליסטי, והם יגידו עליך, עכשיו העשירים האלו, לא רק שהם מנצחים במשחק, עכשיו הם גם ממרקים לעצמם את המצפון כדי להרגיש טוב עם זה שהם ניצחו במשחק ורוצים לעזור לנו בקטנה. אבל את כל המשחק צריך לשבור. הבעיה היא עצם חוקי המשחק. ואתה, סר כהן - מאלו שניצחו את המשחק.

"אני אומר שהשיטה שלנו, שאומרת לחברות ולאנשים 'תרוויחו הכי הרבה בלי לדאוג להשלכות של מה שאתם עושים על הסביבה', השיטה היא הגורם האחראי לבעיות האקלימיות והחברתיות שלנו.

אולי הפתרון צריך להיות הרבה יותר דרסטי. אולי המשחק דפוק צריך לשבור ולבנות אותו מחדש?

"אם אתה לוקח את התמריץ הכספי מהשיטה שלנו, אז אתה נפרד מכלכלת שוק. אפילו סין שהייתה חברה קומוניסטית עברה למודל הזה היום. אין שיטה יותר טובה".

אני מניח שיש תנועות שאומרות השיטה הזאת דפוקה.

"יש. יש קומוניסטים".

כלומר, כשאמרתי לך סוכן כפול יכול להיות שאתה עדיין מייצג את השיטה ואת התפיסה הזו רק עם תיקונים קטנים.

"אבל אני חייתי את המאמץ הקומוניסטי לשפר את החיים של אנשים, וראיתי שזה לא עובד. גם הם ראו שזה לא עובד".

אבל אולי אפשר להמציא שיטה חדשה. עם הכנסה קבועה, שכולם מדברים, יש כל מיני רעיונות חדשים, אולי שיטה אחרת.

"אני אומר, היום אם אנחנו רוצים לשפר את החיים של אנשים ואת הסביבה באופן הכי חזק, הכי משמעותי. יותר טוב לתקן את הקפיטליזם דרך האימפקט, מלנסות שיטה אחרת, כי אני לא רואה שיטה אחרת. אם יש שיטה אחרת, אני אקח אותה בשמחה".

אני עובד עם חברות מצליחות ועם מנכ"לים ועוזר להם לייצר צמיחה. אבל צמיחה לא עושה טוב לעולם, כלומר הרבה פעמים כן, אבל המשימה שלי היא לייצר להם את הקפיצה הבאה. בפעם הבאה שאני יושב עם מנכ"ל או מנכ"לית, מה אני אומר להם?

"תגיד לו, הטכנולוגיה הגיעה, העולם השתנה. היו אנשים שחשבו שהטכנולוגיה תשנה רק את עולם המחשבים, אבל ראינו את הטלפון, ראינו את האינטרנט, ראינו את כל התעשיות. אותו דבר קורה היום עם האימפקט. האימפקט זה ה־Disruption הבא. אתה חייב להבין את זה ולנצל את המגמות האלה, או לסרב לקבל אותן והגורל שלך ייגזר.

"כמה זה יעלה לך? תעשה את החשבון ותתחיל. תבדוק את האימפקט של המוצרים שלך, של התפעול שלך, של שרשרת האספקה שלך. בעוד שלוש או חמש שנים תהיה מוכרח לפרסם כל שנה לצד הדו"ח הכספי את דו"ח האימפקט. זה בדרך. כדאי להבין איפה אתה עומד ביחס למתחרים".

תגיד, לסיכום, מה היית אומר לילד ההוא שיצא ממצרים אם היית פוגש אותו עם אוסף הבולים שלו?
"העולם הולך לאימפקט. זה העתיד, זו הדרך להצליח כספית וגם לתרום לשיקום העולם. זה נותן לך כצעיר את המשמעות שאתה מחפש בחיים".

אתה באמת יכול להבטיח לי, אם אני צעיר שמקים חברה, עזוב את מה שאומרים בחוץ, בסוף בכספים, האקסל יעדיף את מי שהמטרות שלו טובות יותר? מניסיון החיים שלך.
"בלי ספק".

ערן גפן הוא מייסד G^Team, חברה לייעוץ אסטרטגי, שעוזרת לחברות לפתח מנועי צמיחה חדשים. הוא בעל ניסיון בעבודה עם מנכ"לים והנהלות של החברות המובילות בארץ ובעולם, בהן קוקה קולה, וולט, מיקרוסופט, שטראוס וקימברלי קלארק. חברה קודמת שהקים נרכשה על ידי WIX. גפן מפעיל את הפודקאסט "חצי שעה של השראה" ומחבר הספר "יוצרים צמיחה - כך הופכים יצירתיות עסקית לתוכנית עבודה".

עוד כתבות

מבצע לתשלום חלקי על דירה על הנייר / צילום: דרור מרמור

מספר הדירות שנרכשות רק עולה, אז למה נתוני המשכנתאות נמוכים?

נתוני המשכנתאות החדשות שניטלו ממשיכים לדשדש כבר כמה חודשים, למרות העלייה ברכישת דירות ● האם מבצעי הקבלנים המאפשרים לשלם רק 10% בתשלום הראשון ואת היתר במסירה, יתבטאו במשכנתאות בעוד שנתיים־שלוש?

חברת הסייבר הישראלית Coro (קורו) / צילום: CORO

המשבר בהייטק נגמר? סטארט-אפ ישראלי שני מודיע בתוך שבוע על גיוס של 100 מיליון דולר

חברת קורו (Coro) הישראלית, העוסקת במכירת מערכות סייבר לעסקים קטנים ובינוניים, הודיעה על גיוס של 100 מיליון דולר ● ככל שנודע, כספי הגיוס כולם הושקעו בחברה ולא בקניית מניות מיזמים או משקיעים קודמים ● כל הגיוס התבצע מקרנות הון סיכון זרות

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

החברה שביטלה עסקת רכישת דירות ב־97 מיליון שקל והשיא של רפאל

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: רפאל מסכמת שנה עם שיא בהכנסות ובצבר ההזמנות, הרווח של מיטרוניקס בירידה ומשק אנרגיה עברה לרווח של 1.6 מיליון שקל בזכות פרויקט יכיני, אזורים Living ביטלה רכישת 48 דירות בפרויקט בבני ברק וחברת הביטוח איילון עברה לרווח ● מדור חדש

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי / אילוסטרציה: Shutterstock

הטבת המס הגדולה שהבטיחה הממשלה נכנסה לתוקף. מה יקרה לנטו שלכם?

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי, אשר תגדיל להם את ההכנסה הפנויה ● ואולם, מומחים טוענים שהטבת המס לא תשפיע על מי שבאמת זקוק לה

עדי, עפרה ועירית שטראוס / צילום: אוסף פרטי

ילדיו של מיכאל שטראוס מוכרים מניות של החברה ב-327 מיליון שקל

שלושת ילדיו של מיכאל שטראוס, עפרה, עדי ועירית, מוכרים כ-4% ממניות שטראוס ● המכירה מגיעה לאחר שביולי אשתקד רכשו השלושה 24% מהקבוצה מילדיה של רעיה שטראוס בן דרור, אחותו של מיכאל

משה ארבל, שר הפנים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בעקבות חשיפת גלובס: השר ארבל קורא לנתניהו לאפשר כניסת פועלי בניין פלסטינים לישראל

שר הפנים מציין במכתבו: "גוברות ההערכות כי אלפי פועלים פלסטיניים מיהודה ושומרון מועסקים שלא כדין בענף" ● הוא קורא לראש הממשלה לבחון הסדרה של הכנסת הפועלים לישראל, בין היתר על ידי בחינה פרטנית של כל פועל והגבלת גיל

עובדי חברת הביומד גמידה סל / צילום: איל יצהר

חברת הביומד גמידה סל תהפוך לפרטית ותפטר 25% מהעובדים

קרן הייברידג' משתלטת על גמידה סל באמצעות המרת אג"ח ותהפוך אותה לחברה פרטית ● מנכ"ל החברה אבי ג'נקינס: "החיפוש שלנו אחר חלופה אסטרטגית לא הניב תוצאות" ● המניה צונחת ביותר מ-80%

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

מלך השכר של ת"א: המנכ"ל שהרוויח כ-90 מיליון שקל ב-2023

עיקר התגמול של מנכ"ל נייס ברק עילם – הוני ● במשך שנותיו כמנכ"ל נייס צבר תגמולים בהיקף של כ-460 מיליון שקל לפי שער החליפין הנוכחי ● שכר של כ-17 מיליון שקל למנכ"ל אלביט אשתקד

ציור הקיר להחזרת החטופים, ובהם אלמוג מאיר ג'אן / צילום: באדיבות משפחת מאיר

עדויות מהשבי: "חיילים עוברים עינויים, מורעבים בכלובים"

משפחות החיילים החטופים לפני הפגישה עם נתניהו: "גורמי הביטחון הפחידו אותנו" • פיגוע ירי בבקעת הירדן: מחבל פתח באש לעבר רכבים שנסעו בכביש 90 מצפון ליריחו, בן 30 נפצע בינוני • ירי רקטי לעבר גורן, גרנות הגליל וראש הנקרה • דיווחים פלסטיניים: צה"ל תוקף בצפון הרצועה ובמקביל פועל באיו"ש • סנטקום: השמדנו 4 כטב"מים ארוכי-טווח של החות'ים • עדכונים שוטפים

קרן כהן חזון, מנכ''לית ובעלת השליטה בתורפז / צילום: ששון משה

תורפז רוכשת יצרני חומרי טעם בלגית-גרמנית תמורת 48 מיליון דולר

תורפז צפויה לרכוש את קבוצת קלאריס & ווילך באמצעות חברת הבת שלה - פיט ● החברה מייצרת חומרי הגלם היחודיים לתחום הבשר והאפייה ומחזור המכירות שלה הסתכם ב-35.1 מיליון דולר ב-2023

אולם הקונצרטים בו התרחש הפיגוע במוסקבה / צילום: Reuters

הפיגוע במוסקבה הביא את אירופה להגביר כוננות מפני מתקפת דאעש

צרפת ואיטליה פרסמו אזהרות מפיגועי דאעש בשטחן, כשהחשש עולה לקראת חג הפסחא ● המתקפה ברוסיה העלה גם לפני השטח את האזורים העניים ביותר במדינה, בהם צובר ארגון הטרור השפעה

רשות המסים / צילום: איל יצהר

רשות המסים תפסה מסמכים של שני עורכי דין וחטפה ביקורת חריפה משופטי העליון

במסגרת חקירה קיבל פקיד שומה חקירות מבית משפט השלום צו חיפוש במשרד של שני עו"ד ● השניים טענו שהמסמכים נתפסו על ידי צו של בית משפט השלום בהליך פלילי, אבל רשות המסים העבירה את הערעור שלהם לביהמ"ש המחוזי בהליכים אזרחיים ● ביהמ"ש העליון פסק כי רשות המסים לא יכולה לזגזג בין הליך פלילי לאזרחי

ביתן אינטל בגרמניה / צילום: Shutterstock

אינטל תכננה להשקיע 86 מיליארד דולר באירופה. סטארט־אפ קטן מקשה עליה

קרב פטנטים שחברת שבבים קטנה מנהלת נגד אינטל בגרמניה עשוי לחבל בתוכניות של הענקית באירופה כולה ● ניצחון משמעותי לתביעה נרשם החודש, עם הוצאת צו מניעה זמני נגד מכירת כמה מעבדים של אינטל ● השאלה הגדולה: האם ייפתחו משפטים דומים ביבשת?

הכפר פטריצ'ה באיטליה. ראש העיר מנסה למכור בתים באירו / צילום: Shutterstock

באיטליה מנסים למכור בתים באירו אחד. אז למה זה לא עובד?

ראשי עיירות קטנות באיטליה, שהתרוקנו מתושבים בשל מגמת עיור ארוכת־שנים, מציעים בתים למכירה באירו אחד בלבד, כאשר עלות השיפוץ מוטלת על הקונה ● התקשורת האמריקאית רווייה בסיפורים על בתים עתיקים שעברו שיפוץ והפכו לבתי נופש משפחתיים, אך בפועל, עסקי "הבתים באירו" עומדים בפני חסמים רבים

חנן מור, מנכ''ל קבוצת חנן מור / צילום: איל יצהר

הנושים זעמו, וחנן מור ידולל ל-1% ממניות קבוצת הנדל"ן שהקים

לפי הסדר החוב המתגבש, חנן מור יחזיק כ-1% ממניות החברה ● במקביל, יוקצה לנושי החברה, בעיקר בנקים וגופים מוסדיים, מניות שיהוו כ-96% מהון החברה

עו''ד ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: עידן גרוס

רשות ניירות ערך הטילה עיצום בסך 700 אלף שקל על אי.בי.אי

העיצום, שהוטל בגין הפרות חוק איסור הלבנת הון, הוא הגבוה ביותר שהוטל לפי חוק זה על מפוקח של רשות ניירות ערך בשנים האחרונות ● אי.בי.אי בתגובה: "ב-2018, התקופה אליה מתייחס דוח הרשות, תחום המטבעות הדיגיטליים היה עדיין חדשני, ולא הייתה כל רגולציה שהסדירה את הנושא"

אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס

במשרד האנרגיה בוחנים: הקמת מתקן להנזלת גז בהשקעה של 7 מיליארד דולר

חלק משמעותי מיצוא הגז של ישראל תלוי היום במצרים, ומתקן הנזלה יאפשר יצוא לרחבי העולם כדי לבזר את הסיכונים ● מי יממן את עלויות ההקמה האדירות?

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

הבית הלבן בהודעה רשמית אחרי קרב הגרסאות: נתניהו אישר שתצא משלחת לוושינגטון

דובר צה"ל: ""במסגרת האימונים יתורגלו תקיפות מאסיביות וארוכות טווח" • גבר בן 38 נהרג מפגיעת רקטה במפעל בקריית שמונה, כמה נוספים נפצעו קל • נתניהו לסנטור ריק סקוט: "החלטת ארה"ב עודדה את חמאס. שלא יסמכו על הלחץ הזה - זה לא יעבוד"  • עדכונים שוטפים

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

עובדים שהוצאו לחל"ת בענף התיירות עומדים להישאר ללא דמי אבטלה

במשרד האוצר הניחו שאין צורך בקביעת מודל חל"ת ארוך־טווח וסברו כי המלחמה תסתיים לפני שהעובדים ימצו את ימי האבטלה והחופשה שצברו ● כעת, עסקים רבים טרם התאוששו, כשהמצוקה הגדולה היא בענף התיירות

שי אהרונוביץ׳, מנהל רשות המסים / צילום: ניב קנטור

מס דירה שלישית חוזר לשולחן: "המערכות כבר מוכנות"

לדברי מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', המדינה צריכה ליצור אחידות ולהפסיק לשנות את שיעורי מיסוי הנדל"ן בתדירות גבוהה ● עוד הוא הוסיף כי צריך לחשוב על מס דירה שלישית: "מבחינתנו זה צעד נכון שיעלה בתקציב 2025"