גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מדד תשומות הבנייה כבר עלה למשק 9 מיליארד שקל השנה. לשלושה מומחי מימון יש פתרון

מרוכשי דירה חדשה ועד הקבלנים: זינוק מדד תשומות הבנייה משפיע על כל שרשרת הייצור ● לממשלה יש יכולת ומוטיבציה להתערב, כפי שעשתה בעבר בשוק המט"ח - אז למה היא לא עושה את זה? ● שלושה מומחי מימון מובילים מציעים פתרון במאמר מיוחד לגלובס

זינוק במדד תשומות הבנייה / צילום: Shutterstock
זינוק במדד תשומות הבנייה / צילום: Shutterstock

מנחם ברנר הוא פרופ' למימון ב־NYU וממציא מדד הפחד (VIX) יחד עם פרופ' דן גלאי

ד"ר מאיר סוקולר הוא לשעבר משנה לנגיד בנק ישראל

רו"ח אורי כהן הוא ראש משרד הייעוץ הכלכלי קוגנום

יוקר המחיה בישראל, מהגבוהים בעולם, מושפע במידה רבה ממחירי הדיור. העלייה המתמדת, הצפויה והבלתי צפויה, במחירי הדיור מושפעת מגורמים רבים, כאשר המחסור בהיצע קרקעות, במיוחד באזורי ביקוש, הוא גורם מרכזי, אך לא היחיד. גורם משמעותי נוסף הוא מדד תשומות הבנייה שמביא לכך שלמעשה, מחירי הדירות הסופיים אינם ידועים לרוכשים גם בזמן החתימה על חוזה הקנייה.

מהו מדד תשומות הבנייה

את המדד מספקת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. הוא חשוב מאוד לענף הבניין כולו ולרוכשי דירות חדשות ("יד ראשונה מקבלן") בפרט. זאת, משום שהתשלומים על רכישת דירות חדשות צמודים אליו. המדד מפורסם באמצע כל חודש, ומודד שינויים המתרחשים בהוצאות הקשורות לבנייה: עבודה, חומרים, מוצרים ושירותים. הוא משמש אדריכלים, קבלנים, בעלי מלאכה ולקוחות כדי לקבל אומדן על ההתייקרות הצפויה של חוזי הבנייה.

 

נזק לכל שרשרת הייצור

רוכשי דירות בבנייה ("על הנייר") חשופים לעליית מדד תשומות הבניה בתקופה שבין חתימת ההסכם ועד תשלום מלוא הסכום לקבלן. מאחר ומשך הבנייה הממוצע של בניין למגורים הוא כשנתיים וחצי, מחיר הדירה הסופי יכול לעלות במהלך התקופה הזו בעשרות ובמאות אלפי שקלים.

והם לא היחידים. יזמים חשופים גם הם לעליית מדד התשומות לאורך תהליך הבנייה, בגין חוזי ביצוע צמודים למדד התשומות ובגין רכישת חומרים וציוד. קבלני ביצוע חשופים אף הם לעליית תשומות הבנייה בגין חוזי ביצוע שאינם צמודים במלואם לשינוי במדד תשומות הבנייה. בנוסף, יזמים ורוכשי דירות חשופים לסיכוני פשיטת רגל של קבלני ביצוע בלתי מוגנים, גם אם בפרויקט הספציפי נכללו הגנות.

להערכתנו, היקף החשיפה הריאלית של המשק הישראלי למדד תשומות הבנייה נאמד בכ־150־200 מיליארד שקל. כלומר, העלות המשקית של עליית מדד תשומות הבנייה רק במחצית הראשונה של 2022 נאמדת בכ־7־9 מיליארד שקלים.

 

השינוי האחרון בחוק המכר לא הביא עמו פתרון מספק. עד לאחרונה, ההצמדה למדד תשומות הבנייה בחוזי מכר של דירות התייחסה, לרוב, למלוא מחיר הדירה שטרם שולם, כך שהיא כללה גם את רכיב הקרקע. לאחרונה אושר תיקון לחוק המכר, אשר הגביל את ההצמדה ל־80% לכל היותר ממחיר הדירה ול־50% משיעור עליית המדד, וזאת עד מועד המסירה שנקבע בחוזה בלבד. גם לאחר הקטנת עלות הדירה הנתונה להצמדה בחקיקה, החשיפה הזו עדיין מהווה בעיה הדורשת פתרון, ולו רק מאחר והחשיפה אינה מוגבלת לרוכשי דירות חדשות, אלא עומדת בפני המשתתפים בכל שרשרת הייצור, גם של דירות למגורים וגם של בנייה מסוגים נוספים.

2022 חידדה את המצוקה

הבעיה מתחדדת לנוכח אי הוודאות של העת האחרונה. בעשר השנים האחרונות עלו מדד המחירים לצרכן ומדד תשומות הבנייה בצורה מתונה, אך כל זה השתנה באופן דרמטי בעקבות התפרצות הקורונה. אי הוודאות הכלכלית עלתה במידה רבה עקב ההתפרצות האינפלציונית הלא צפויה, כאשר מתווספת לכך מלחמת רוסיה־אוקראינה. הדבר בא לידי ביטוי ביתר שאת במחירי הסחורות המשפיעים על מדד תשומות הבנייה. בין ינואר ליוני השנה עלה מדד תשומות הבנייה בכ־4.4%. כלומר, דירה שרכשנו לפני חצי שנה בכמיליון שקל התייקרה כבר היום ב־40 אלפי שקל, והיד עוד נטויה.

להערכתנו, אנו עומדים בפני תקופה לא קצרה של אי ודאות גבוהה במחירי תשומות הבניה. תופעה זו תשליך כמובן ישירות על מחירי הדיור. לכן הקטנת החשיפה למדד תשומות הבנייה תטיב עם קוני הדירות ועשויה לצנן את מחירי הדיור.

השוק לא יתקן את עצמו

למצב הקיים מספר השלכות שליליות עיקריות על המשק הישראלי: גידול ביוקר המחיה של רוכשי דירות בבנייה, בעיקר זוגות צעירים ומשפרי דיור שחלקם אינם מודעים לבעיה בעת רכישת הדירה; סיכון של אי עמידה בתנאי הסכם הרכישה לנוכח התייקרות הדירות לאורך תהליך הבנייה; סיכוני עלויות פשיטת רגל של קבלני ביצוע ויזמים שלא הגנו על עצמם חוזית, וגידול בעלויות עסקה עקב קיומו של סיכון שלא ניתן לגידור.

כל מה שתיארנו פה מצביע על ביקוש גבוה להגנה מפני מדד תשומות הבנייה. במילים אחרות, אם אפשר היה לקנות ביטוח כזה, סביר שרוכשי דירות רבים היו מעדיפים לרכוש אותו, ולא להישאר בסיכון של "בריחת" מחיר הדירה במאות אלפי שקלים. ולמה בעצם שגוף פיננסי גדול, כמו בנק או חברת ביטוח, לא יציע הגנות כאלה?

להבנתנו, מורכבותו של המדד מרתיעה גם גופים פיננסיים בעלי ניסיון מלהציע פתרון ביטוחי. הרכב המדד - עבודה, חומרים ומוצרים - כולל חשיפות מגוונות מדי, לספקים מצומצמים מדי ולפרמטרים לא סחירים שיכולים גם לפעול בכיוונים מנוגדים. הוא מהווה אתגר משמעותי לגוף פיננסי שמבקש להרוויח מהצעת ביטוח כזו. כך שהגם שזה פתרון "שוק" נדרש ומתבקש, למיטב ידיעתנו אין גוף פיננסי שמוכן להציע אותו.

יש לציין שלמרות הרושם הראשוני שיש קורלציה גבוהה בין מדד המחירים לצרכן לבין מדד תשומות הבנייה, בדיקה של הנתונים בפועל בעשר השנים האחרונות מצביעה על מתאם נמוך מאוד (בסביבות 0.15), ומשתנה על פני זמן. לכן, גידור הסיכון באמצעות השקעה באג"ח צמודות למדד המחירים לצרכן, הקיימות בשוק, אינו מהווה פתרון.

הפתרון מתחיל בממשלה

לממשלה, מנגד, יכולת ומוטיבציה לטפל בבעיה. היכולת נובעת מהאופק ארוך הטווח של מדיניותה, כך שיש לה יכולת ל"גלגל" סיכונים קצרי טווח, וכן מכך שחלק מהכנסותיה ממסים ישירים ועקיפים (מע"מ, מס רכישה) גדלים עם עליית מדד תשומות הבנייה. המוטיבציה הישירה והעקיפה הינה הפחתת יוקר המחייה, ובפרט מחירי הדיור; הקטנת הסיכון הבנקאי והמשקי עקב קיטון בעלויות פשיטות רגל ודחייה וצמצום של הביקוש למשכנתאות ולאשראי לנדל"ן; צמצום עלויות עסקה יגדיל את התחרות בתחום ואת מחזורי העסקים וההכנסות ממסים הנגזרות מכך.

מרחב הפתרונות שהממשלה יכולה להציע יכול לכלול הגבלת יכולת ההצמדה של חוזים למדד תשומות הבנייה כפי שנעשה בתיקון האחרון לחוק המכר. אלא שההגבלה נחשבת התערבות משמעותית בחופש ההתקשרות החוזית ומגינה רק על חלק מהחשופים.

פתרונות של סבסוד עלות החשיפה לאוכלוסיות מוגדרות או זכאיות כרוכים בעלות תקציבית לטווח ארוך ולמעשה הופכים את הבעיה מבעיה של השוק לבעיה של הממשלה. פתרון אחר, בהינתן היתרונות שיש לממשלה, כפי שמנינו לעיל, הינו מעורבות הממשלה כ"מתווך" לזמן קצוב. הממשלה יכולה לשמש כמאתחלת (jump-starter) שוק הגנות פיננסיות כנגד מדד תשומות הבנייה, ובכך לעזור לשוק לפתור את הבעיה לטווח ארוך בעצמו.

אנו מציעים לפתח מכשיר פיננסי סחיר אשר יונפק על ידי הממשלה באמצעות בנק ישראל, או על ידי מוסד פיננסי בגיבוי ממשלתי. המכשיר יספק הגנה מפני מדד תשומות הבנייה (למשל, אופציה או חוזה עתידי) שיונפק במכרז וייסחר בבורסה. הסחירות תאפשר הקטנת פערי תיווך, ותאפשר התפתחות שוק הגנות בבורסה או מעבר לדלפק. לממשלה תהיה שליטה על היקפי ההנפקה, והיא תוכל לפעול גם בשוק המשני בעת הצורך, וכך לשלוט בעלות התקציבית. יש להניח שעם הזמן יכנסו גופים נוספים להיצע ההגנות, כך שהממשלה תוכל להקטין את מעורבותה בשוק הזה לאחר ייזומו והתפתחותו.

בהינתן אפשרויות הגנה של יזמים, סביר שנתחיל לראות היצע חוזי מכר ללא הצמדה למדד תשומות הבנייה. אמנם סביר שמחיר הדירה ישקלל גם את עלות ההגנה, אולם מחיר זה מצוי בתחרות בין יזמים. כמו כן, רוכשי דירות בבניה יוכלו לרכוש ביטוח כנגד עליית מדד תשומות הבנייה או חלקו ממוסדות פיננסיים, אשר יוכלו להתכסות כנגד הסיכון בשוק.

מהלך דומה נעשה בתחילת שנות התשעים על ידי בנק ישראל בשוק המט"ח. כדי להניע את שוק נגזרי המט"ח בישראל, הבנק המרכזי הנפיק במכרז אופציות מט"ח שהציעו הגנה ל"חשופי" מט"ח. לאחר שהשוק "התבגר", יצא בנק ישראל מהשוק והוחלף על ידי גורמים מסחריים. חשוב להדגיש, שעל פני זמן, פעילות אתחול שוק הגנות המט"ח של בנק ישראל לא הייתה כרוכה בהפסדים או רווחים משמעותיים (לא הייתה עלות תקציבית). אמנם, המקרה שבפנינו נבדל משוק המט"ח (למשל, אי סחירותו של נכס הבסיס), אבל ככלל הבעיה דומה וגם הפתרון האפשרי.

מעבר לזה, קיומו של מכשיר כזה, יגדיל את המוטיבציה של הממשלה לטיפול בגורמים לעליית המדד שהינם בהשפעת הממשלה ושלוחותיה, כגון פעולות להגברת התחרות, הסרת חסמי יבוא, וכיו"ב.

הזדמנות גם לבנקים

יתכן שמוסד פיננסי גדול יכול אף הוא להרים את הכפפה, לדלג על שלב האתחול הממשלתי, לעשות זאת בעצמו ולהרוויח מכך. יש לו יתרונות לגודל וכרית ביטחון רחבה שמאפשרת לו לספוג הפסדים. אלה, עלולים בתורם להתממש בשלבים הראשונים של השקת מכשיר פיננסי בשוק הבתולי בשל הקושי המובנה בהערכת הסיכון ותמחורו. 

כך חישבנו את החשיפה של המשק למדד תשומות הבנייה

להערכתנו היקף החשיפה הריאלית של המשק הישראלי למדד תשומות הבנייה נאמד בכ־150־200 מיליארד שקל על פי שני אינדיקטורים עיקריים.

הראשון הוא אומדן המבוסס על היקף המטראז' בבנייה פעילה בישראל כפול אומדן עלות מ"ר בניה. האומדן מגיע לכ־215 מיליארד, אך הוא כולל גם תשתיות ועוד.

האינדיקטור השני הוא נתוני החשבונות הלאומיים שפורסמו על ידי הלמ"ס: ההשקעה הגולמית בבינוי בשנת 2020 הייתה כ־155 מיליארד שקל, מתוכה כ־80% בבנייה למגורים ושלא למגורים וכ־20% עבודות הנדסה אזרחית. אם נתייחס לבניה למגורים ושלא למגורים בלבד (כ־125 מיליארד שקל), ונכפול זאת במחצית משך הבנייה הממוצע של בניין (31 חודשים, הנתון לבניה למגורים בלבד) נקבל סדר גודל של כ־160 מיליארד שקל.

החשיפה הפיננסית נטו מושפעת, כמובן, מהסדרים פיננסיים של העברה החשיפה בין קונים ומוכרים, אשר יכולה במקרים מסוימים, לבטא העברת יתר (כגון הצמדת התמורה לרבות מרכיב הקרקע) או חסר של הסיכון.

עוד כתבות

שי ג'ינפינג, נשיא סין, עם מזכיר המדינה האמריקאי אנתוני בלינקן בבייג'ינג / צילום: Reuters, LEAH MILLIS

סין והמערב: בינתיים ממשיכים לדבר ולחרוק שיניים

מזכיר המדינה האמריקאי מגיע לבייג'ינג עם הפתעה לא נעימה: טיוטת סנקציות על בנקים סיניים, התומכים בתעשיית הנשק הרוסית ● איך לדבר עם סין? איך לחזות את מניעיה ומהלכיה? ומה לעשות במרגליה, ביישומוניה ובסטודנטים שלה? הדמוקרטיות המערביות מוסיפות להתלבט

רונן דר ועומרי גלר, Run:AI / צילום: Run:AI

היזמים מכרו את הסטארט־אפ לחברה הלוהטת בעולם. כמה יקבלו העובדים?

בזמן שהיו דוקטורנטים להנדסת חשמל בתל אביב, הרבה לפני ש-AI הפך לטרנד הלוהט של השווקים, חברו להם יחד עמרי גלר ורונן דר להקמת חברה בתחום - Run:AI ● מי הייתה המשקיעה הראשונה שהביעה בהם אמון, מתי הבינו שבינה מלאכותית תהיה הדבר הבא, ואיך השפיעה עליהם המלחמה ● אתמול החברה נרכשה רשמית ע"י אנבידיה בסכום המוערך בכ-720 מיליון דולר

מנכ''ל מקורות עמית לנג ומנכ''ל איגודן דודו מחלב / צילום: מקורות

מקורות ואיגודן יקימו מרכז מחקר וחדשנות לאומי לתחומי המים

המרכז יוקם בחממה הטכנולוגית של איגודן שתוקם באזור ראשון לציון על פני שטח של כ-2 דונם ותכלול מעבדות, חדרי הדרכה וחממת מחקר לחוקרים מהאקדמיה ומהשוק הפרטי

עו''ד דוד ליבאי / צילום: תמר מצפי

הלך לעולמו שר המשפטים לשעבר דוד ליבאי

ליבאי כיהן כשר המשפטים בכנסת ה-13 בממשלת רבין מטעם מפלגת העבודה ● בתפקידו כשר המשפטים דאג, בין השאר, לחקיקת רפורמה בדיני המעצרים והחיפושים ולחקיקתו של חוק הסנגוריה הציבורית ● היה שותף לחקיקת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד: חופש העיסוק

השופט בדימוס איתן אורנשטיין, לשעבר נשיא בית המשפט המחוזי תל אביב / צילום: דוברות לשכת עורכי הדין

אורנשטיין דחה בקשה להתפטר מבוררות המיליונים גרטנר-גרטלר

המיליארדר דן גרטלר ביקש לפסול את השופט בדימוס איתן אורנשטיין מתיק הבוררות בסכסוך עם האחים גרטנר, בנימוק שאורנשטיין סבור כי גרטלר הוא זה שעומד מאחורי חשיפת השיחות שלו עם יו"ר לשכת עוה"ד לשעבר אפי נוה, מהן עולה חשש ליחסי "תן וקח" בין השניים • אורנשטיין, שכבר כתב את פסק הבוררות, דחה את הבקשה

מדפי סופר. פתיחת שוק המזון ליבוא התקדמה חלקית / צילום: טלי בוגדנובסקי

פתיחת שוק המזון ליבוא: ההחלטה קודמה, אך הצלחתה חלקית בלבד

מדור "המוניטור", של גלובס והמרכז להעצמת האזרח, עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות, תוך בחינה מפורטת של יישום או היעדר יישום של סעיפי ההחלטה ● הפעם, בשיתוף המכון הישראלי לתכנון כלכלי: הגברת התחרות והסרת חסמי יבוא מזון

הדולר מתחזק בחדות מול השקל

השקל נחלש בחדות מול המטבעות הזרים. אלו הסיבות

השקל נחלש בחדות הן מול הדולר והן מול האירו ● הכלכלנים הבכירים מסבירים כי מעבר למתיחות הגיאופוליטית מול איראן ולצד ההסלמה בצפון, גם גורמים בינלאומיים תורמים להיחלשות המטבע המקומי

מארק צוקרברג / אילוסטרציה: גלובס

הסיבות לצניחה של מניית מטא למרות תוצאות חזקות, והחשש מאפקט דומינו שיגיע עד לגוגל

מטא אכזבה בגדול את המשקיעים עם תחזית פושרת לרבעון הבא, למרות שהכתה את התחזיות בשורת הרווח וההכנסות ● אוראל לוי, מור קרנות נאמנות: "השוק חושש שטרנד ה-AI לא מצליח לייצר הכנסות" ● וגם: למה אחרי פרסום הדוח של מטא צנחה מניית אלפאבית במסחר המאוחר ומי עוד צפוי להיפגע מאפקט הדומינו?

עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון, אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה, אפי סנדרוב, המנהל המיוחד שמינתה רשות שוק ההון / איורים: גיל ג'יבלי

המנהל הממונה מצא: בסלייס לא החזירו ללקוחות 2 מיליון שקל

מבדיקת המנהל המיוחד שמונה לסלייס, עולה שחברת ניהול הקופות לא השיבה למבוטחים את כספם כפי שחויבה ע"י רשות שוק ההון, בגין ניהול לא תקין ● עוד התגלה שהסכומים שצריכים להיות מוחזרים גבוהים יותר ● אסף גולדברג, שעמד בראשות החברה: "לא נגרמה פגיעה בעמיתים"

וול סטריט / צילום: Unsplash, Roberto Júnior

מסחר מסביב לשעון? בוול סטריט שוקלים שינוי קיצוני

בורסת ניו יורק שלחה סקר לסוחרים בנושא מפתיע במיוחד ● על פי דיווח בפייננשל טיימס, הבורסה בדקה מה דעתם על מסחר מסביב לשעון - 24/7, או 24 שעות בשבוע המסחר ● ומי מציע את זה כבר היום?

בועז לוי, מנכ''ל התעשייה האווירית לישראל / צילום: יוסף יהושע

בתעשייה האווירית רוצים לחתוך את הדיבידנד למדינה. הבעיה: הבונוס לעובדים ייתקע

אחרי שיא בהכנסות וזינוק ברווח הנקי, לגלובס נודע שבתעשייה האווירית יבקשו מרשות החברות לנצל את הכסף למחקר ופיתוח ● עד שלא יסוכם הדיבידנד למדינה, גם המענקים לעובדים בהקפאה

טסלה ונטפליקס. תוצאות הפוכות ותזכורת / צילומים: Shutterstock

שתי ענקיות, תוצאות הפוכות ותזכורת לכלל החשוב של עונת הדוחות

טסלה פרסמה ביום שלישי בלילה דוח רבעוני מאכזב, אבל המניה זינקה בפתיחת המסחר ב־13% ● בשבוע שעבר קרה בדיוק ההפך לענקית טכנולוגיה אחרת, נטפליקס, שמנייתה צנחה למרות תוצאות חיוביות ● הסיבה: המלכות האמיתיות של עונת הדוחות הן התחזיות

הרש גולדברג פולין

מחאה ספונטנית בירושלים אחרי פרסום הסרטון של הרש החטוף

המוחים יצאו לרחובות בקריאה להחזרת החטופים • מקור ביטחוני: צה"ל מוכן מיד להתחיל במבצע ברפיח • ביידן חתם על סיוע לאוקראינה וישראל בשווי עשרות מיליארדים • שר הביטחון גלנט: מחצית ממפקדי חיזבאללה בדרום לבנון חוסלו, החצי השני מתחבא • פגיעה ישירה בשני בתים באביבים, קרוואן אחד נשרף - אין נפגעים בגוף ● עדכונים שוטפים

רצפת המסחר בבורסת וול סטריט / צילום: ap, Richard Drew

הבורסה האמריקאית בדרך למטה? זה מה שחושבים בבנקים הגדולים

הימים האחרונים בבורסה האמריקאית אופיינו בתנודתיות גבוהה - ירידות חדות שהתחלפו בעליות מרשימות ● בסיטיבנק, ג'יי. פי מורגן וגולדמן זאקס מספקים תחזיות סותרות לגבי ההמשך ● וגם: הסיבות לרכבת ההרים והכיוון של הבורסה בתל אביב

סאטיה נאדלה, מנכ''ל ויו''ר מיקרוסופט / צילום: Associated Press, Mark Lennihan

מיקרוסופט עקפה את הציפיות; המניה מזנקת במסחר המאוחר

הכנסות החברה היו 61.9, ב-19% לעומת הרבעון המקביל אשתקד ● הרווח למניה 2.94 דולר למניה, מעל הצפי ● המניה עולה ב-5% במסחר המאוחר

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Daniel Cole, Toby Melville)

״הטיסות יוצאות״, מכריז סונאק, ומוכן לגרש את המהגרים

מנהיג השמאל הקיצוני בצרפת "יודע את ההבדל בין יהודי לבין צלף של צה"ל" ● טראמפ מרשה לקונגרס לסייע לאוקראינה ● "הטיסות יוצאות", מכריז ראש ממשלת בריטניה, ומוכן לגרש מהגרים ● טסלה מאבדת את הדמוקרטים ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם

פט גלסינגר, מנכ''ל אינטל / צילום: ap, Seth Wenig

אינטל פיספסה את התחזיות, פרסמה תחזית קודרת והמניה צוללת

הרווח המתואם היה 18 סנט למניה לעומת צפי לרווח של 14 סנט ● חטיבת היצור הכניסה רק 4.4 מיליארד דולר וירדה בכ-10% ברבעון הראשון ביחס לרבעון המקביל אשתקד ● המניה יורדת ב-9% במסחר המאוחר, אובדן של 13.5 מיליארד דולר בערב אחד

מאהל המחאה הפרו פלסטיני באוניברסיטת קולומביה (עיבוד: טלי בוגדנובסקי) / צילום: ap, Ted Shaffrey

המוחים הפרו-פלסטיניים עוטים מסכות קורונה כדי להיות חופשיים לבעוט

הלוק החדש של המפגינים מאפשר להם לחרוג מהשורות ● צה"ל נדרש לענות על שאלות קשות ● והאמריקאים מודאגים מהכוח של טיקטוק ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

סונדאר פיצ'אי, מנכ''ל גוגל / צילום: Associated Press, Tsering Topgyal

גוגל את היכתה את הציפיות ותחלק לראשונה דיבידנד; המניה מזנקת ב-13% במסחר המאוחר

הכנסות החברה היו הרבה מעל הציפיות, 80 מיליארד דולר לעומת צפי של 78.6 מיליארד ● הרווח היה 1.89 דולר למניה, ב-20% מעל הצפי ● החברה תחלק לראשונה בתולדותיה דיבידנד ותבצע רכישה חוזרת של מניות

מפגינים בארה''ב בעקבות החקיקה נגד טיקטוק / צילום: Reuters, Lenin Nolly

ארה"ב נוקטת צעד דרמטי נגד טיקטוק. אלו המשמעויות

ארה"ב מציבה אולטימטום לאפליקציה החברתית הסינית: להימכר לקונים שיזכו לאישורה - או להפסיק לפעול במדינה ● האם מדינות נוספות יצטרפו לארה"ב, וכיצד תושפע הפעילות בישראל?