לא צריך לדאוג למי שעתידו מובטח בהייטק. למורים דווקא כן

במקום למשוך סטודנטים למקצועות קריטיים שנמצאים בחסר רוחבי משווע, מתכוונת המדינה להעניק הלוואות קיום מפנקות לסטודנטי הייטק

עובד בהייטק / צילום: Shutterstock
עובד בהייטק / צילום: Shutterstock

הכותב הוא מנכ"ל "דרך כפר יוזמות חינוך", הפועלת לשינוי פני החברה באמצעות חינוך מעצים ומשייך

ידיעה קטנה בעיתון בישרה על תופעה מדאיגה גדולה. המדינה, כך דווח, תחל בקרוב בניסוי להענקת הלוואות בריבית נמוכה לסטודנטים במקצועות ההייטק, שתוחזרנה רק אם אותם סטודנטים יגיעו לרמת הכנסה מסוימת. היוזמה נולדה במועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה, מה שמלמד כמובן על החשיבות שמייחסים במועצה למקצועות שיזכו בהלוואה, ומבוססת מטבע הדברים על ההנחה שמי שלומד את המקצועות הללו צפוי לעתיד תעסוקתי מבטיח ומשתלם, שבחסותו לא יקשה עליו לפרוע את ההלוואה. עם כל הכבוד, מתנות חינם מצד המדינה הרי די נדירות.

בישראל יש כבר היום, וטוב שכך, שפע של מלגות ואפשרויות מימון למה שמכונה מקצועות ה־stem (Science, Technology, Engineering, Mathematics). מספיק לפתוח דף תמיכה אקראי של כל מוסד להשכלה גבוהה בישראל שמלמד מדעים כדי להיווכח בהיצע הגדול. למשל מלגות של קרן אייסף ומשרד רה"מ, מלגות מטעם משרדי ממשלה נוספים, מלגת "מנהיגי שוליך" ועוד מענקים ייעודיים רבים מספור לכל אוכלוסייה ומגזר כמעט שניתן להעלות על הדעת - מנשים ועד חרדים, עבור הקהילה הלהט"בית ובאוכלוסיות פריפריה כמובן. כשל שוק לא קיים כאן.

מחסור רוחבי חמור

התמיכה המוצהרת והנלהבת של המדינה במקצועות ההייטק, גם כשאין צורך מיוחד בחיזוקם, מאירה באור עגום מאוד את יחסה למקצועות אחרים - זוהרים פחות ועם צפי הכנסה נמוך משמעותית, אבל כאלו שקשה להמעיט בחיוניותם, כאלו שאלמלא נדאג להמשך התקיימותם, יהיה קשה מאוד בעתיד לספק סטודנטים לתחומי המדעים שכה חפצים ביקרם.

ישראל סובלת כבר תקופה ממושכת ממחסור רוחבי בשורת מקצועות ליבה: מקצועות ליבת הקיום החברתי. מורים בראש ובראשונה, ולצדם רופאים, פסיכיאטרים, פסיכולוגים, עובדים סוציאליים, מקצועות פרא־רפואיים, שוטרים ועוד. המחסור ממשי, כואב ומורגש היטב, בין היתר, בבתי ספר בכל רחבי הארץ שמתקשים מאוד לאייש תקני הוראה, במרפאות ציבוריות שקורסות תחת העומס ובשירותים לקויים מאוד לאזרח בשלל תחומים.

התעמקות באותיות הקטנות של הדיווח רק מעצימה את התסכול. לדברי גורמים במועצה הלאומית לכלכלה, התוכנית החדשה צפויה להעניק הלוואות לסטודנטי הייטק ללא קשר למצבם הכלכלי, ובאופן זה מקווה המדינה לסייע להם לסיים את התואר ללא דאגות פרנסה במהלך הלימודים. אתם הבנתם את זה?! וכי לסטודנט להוראה או לעבודה סוציאלית אין דאגות פרנסה אגב לימודים מאמצים? ספק אם אפשר לשדר זלזול באופן בוטה יותר.

במקום לתמוך במקצועות מבוססים, משל בעטנו בהצלחה לשער ריק, הגיע הזמן שהמדינה תנתב הלוואות קיום ממשלתיות נוחות ל"מקצועות בסיס" למיניהם, חינוך בראשם. הלוואות? נתיימר אפילו לומר שראוי לתת מענקים לתחומי לימוד מסוימים בתנאים מתאימים. כן, למה לא לעשות מאמץ אמיתי למשוך כוח אדם איכותי ומיומן להוראה, למה לא לשדר סוף סוף שהמדינה מעריכה גם את המקצוע הזה ואחיו, מעוניינת באמת ובתמים לתמרץ את מי שבחר בהם, כלומר בחר בהתמסרות לחברה, כדרך חיים?

ללמוד מאחרים

נשמע מופרך? במדינות אחרות, מדינות סקנדינביה או הולנד למשל, זה עובד לא רע בכלל. במדינות אלה ואחרות כמותן חלק ניכר מתקציב החינוך מופנה להשקעה מגוונת בהכשרת מורים איכותית, מתוך הבנה שגם זו השקעה שעתידה להחזיר את עצמה במובהק, כמו ההלוואות לאנשי ההייטק לעתיד. מי שמקונן בקביעות על הישגים לא מספקים של תלמידי ישראל במבחנים למיניהם, ראוי לו שילך אחורה עד ליחס המדינה הבסיסי לחינוך. לטוב ולרע, הכול מתחיל שם.

יש לומר גם עוד משהו על הבחירה בהלוואות ולא במלגות. בישראל ישנה, כאמור, פעילות רחבה ומבורכת של קרנות. מוטב למדינה לחבור אליהן ולייצר עמן סינרגיה משמעותית במקום לבחור באפיק ההלוואות, שהניסיון המצטבר בארה"ב מלמד כי פשט את הרגל, פשוטו כמשמעו. "משבר חובות הסטודנטים" בארה"ב, שנוגע לאוכלוסייה של לא פחות מ־40 מיליון איש, נובע מחוב מצטבר בסכום עצום: 1.7 טריליון דולר. לא בכדי הכריז הנשיא ביידן לפני כחודש על מחילת חובות רחבה.

אנו אוהבים לקרוא לישראל "סטארט־אפ ניישן". אבל אם הממשלה תמשיך לתעדף בהגדרה את "הסטארט־אפ" ולהותיר מאחור מגזרים שלמים אחרים, היא עתידה, במקרה הטוב, למצוא עצמה סטארט־אפ בלי "ניישן".