נמל מספנות ישראל / צילום: איל יצהר
במשרדי הממשלה צופים, כי לאחר המלחמה יוצפו נמלי הים בסחורות, כפי שהתרחש לאחר משבר הקורונה. אבל ההסדרה בנמלים נתקעה, לאחר ששגרירות הודו בישראל הגישה תלונה למשרד החוץ, בעקבות הכוונה להעניק רציף נוסף לשימוש נמל המפרץ - המתחרה בנמל חיפה - שהזיכיון להפעלתו נרכש על ידי חברת אדאני ההודית.
● ניתוח גלובס | דוחות היבואניות חושפים: הרווח מכל רכב שנמכר נחתך בחצי בתוך שנתיים
● השבוע בענף הרכב | גל גדול של כלי רכב חשמליים מתוצרת סין ביבוא עקיף
כעת נודע לגלובס, כי במשרדי הממשלה מתכננים לפרוט את ההסדרה למהלכים שיבוצעו בהדרגה, שהראשון בהם הוא שחרור המגבלה החלה על נמל מספנות ישראל. המשמעות: הגברת התחרות ודחיקת נמל חיפה.
כתוצאה מהרפורמה בנמלים, שחלה בתחילת שנות ה-2000, ניתן זיכיון לפריקת מטען כללי (שאינו מגיע במכולות) לנמל מספנות ישראל הקטן, שבבעלות שלומי פוגל, סמי קצב ושלמה שמלצר, זאת לצד נמל חיפה הוותיק, שהיה אז בבעלות הממשלה. ואולם, הזיכיון למספנות ישראל הוגבל לפריקתן של 5% מהסחורות שמגיעות דרך הים. המגבלה ההיסטורית הזו נועדה להגן על עובדי נמל חיפה הממשלתי, שכן חלק משכרם נגזר מהיקף הסחורות שהם פורקים.
בשנת 2021 נפתח מול שעריו של נמל חיפה נמל המפרץ, שאותו מפעילה SIPG הסינית. ב-2022 חברת אדאני ההודית וגדות הישראלית זכו במכרז להפעלת נמל חיפה. בד בבד, זה כמעט עשור מתנהלים דיונים בבתי המשפט לנוכח בקשתה של מספנות ישראל להסיר ממנה את מגבלת ה-5%, ולאפשר לה להתחרות. בשנת 2017 המדינה הבטיחה לבג"ץ לבחון את עמדתה בנושא.
הסכמות בין המשרדים
מאז, במשרד האוצר שוכנעו שיש לבטל את המגבלה, וניסו לשכנע את משרד התחבורה להסירה, ללא הצלחה. בחודשים האחרונים חלה פריצת דרך משמעותית, כשאנשי אגף תקציבים ומנכ"ל משרד התחבורה, משה בן זקן, הגיעו להסכמות שמקובלות גם על השרים, להסדרה כוללת בענף הנמלים. במסגרת זו, לצד הסרת המגבלה לנמל מספנות, גם יינתן שימוש ברציפים נוספים לנמלים החדשים בצפון ובדרום, רציף נוסף לנמל אשדוד ופתיחת מגבלות על עיסוקים שונים שחלו על נמל חיפה, כדי לשים סוף לטענות של הנמלים זה כלפי זה.
בנמל חיפה הזדעקו, ויו"ר הנמל רון מלכא כתב למשרדי הממשלה כי בעת ההתמודדות על המכרז הוצג מצג שלפיו הרציפים הנוספים יינתנו לנמל המפרץ המתחרה רק כשהיקף המכולות במשק יגיע ל-4.9 TEU, כשעתה מדובר על מעט יותר מ-3 TEU. במכתב למנכ"ל האוצר טען מלכא, כי מהלך כזה "ייחשב כהפרה חמורה של ההבנות שעמדו בבסיס רכישת חברת נמל חיפה". ואולם, עיון בכתב ההסמכה מגלה כי ניתן להעביר את הרציפים גם מתחת לרף שנקבע באישור שרי התחבורה והאוצר, ואילו מעל לאותו רף יכול הנמל להפעיל את הרציפים גם ללא צורך באישור השרים. נוסף על כך, במשרדי הממשלה דוחים את הטענה שלפיה הוצג לנמל מצג אחר.
עוברים לפסים מדיניים
מלכא מציין במכתבו כי אין כעת תורים בנמלים, בשונה מבתקופת הקורונה, וכי פתיחת הרציפים "בטרם הספיקה חברת נמל חיפה להתייעל ולפתח כושר תחרות, תדחק את החברה אל מחוץ לשוק, תפגע בתחרות בטווח הארוך, ואם לא די בכך, תייצר פגיעה בבת-ברית אסטרטגית של מדינת ישראל (כלומר הודו, א' ז') - תוך מתן מתנה לסינים (כלומר, לחברת SIPG המפעילה את נמל המפרץ, א' ז')".
מיד לאחר מכן, התבשרו במשרדי הממשלה כי השגרירות ההודית בישראל שיגרה תלונה למשרד החוץ נגד ההסדרה, ובמשרד האוצר תקפו את נמל חיפה: "הניסיון להשתמש במנופים מדיניים לטובת אינטרסים עסקיים ולמניעת תחרות - לא ראוי", מסרו אז לגלובס (מלכא שימש בתפקידיו הקודמים כשגריר ישראל בהודו).
כתוצאה מכך, ההסדרה בנמלים עלתה על פסים מדיניים, והיא תקועה. שרת התחבורה מירי רגב צפויה לטוס להודו בתחילת ספטמבר, שם תיפגש עם המיליארדר ההודי גאוטם אדאני, שהחברה שבשליטתו רכשה את זיכיון נמל חיפה, ותדון עימו בהסדרה. בכל אופן, על רקע החשש מתורים בנמלים, והרצון לשכלל את התחרות, צפויים שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ושרת התחבורה מירי רגב לחתום בימים הקרובים על צו שמסיר את המגבלה מנמל מספנות ישראל לפריקת מטען כללי. כך, נמל חיפה ייקלע לתחרות רבה יותר, היות שנמל המפרץ התמחה בפריקת מכולות זריזה ואפקטיבית, ומן הצד השני נמל מספנות ישראל, המתמחה בפריקה של מטען כללי כמו ברזל, עץ וכד', לצד ממגורה חדשה שמוקמת בו, יוכל לפרוק בהיקפים גדולים עוד יותר.
חשיבות הנמלים למשק
ייתכן שהדבר מבטא את זעמם של הדרג המקצועי והפוליטי במשרדי הממשלה, לנוכח הלובי שמפעילים בנמל חיפה כנגד ההסדרה, אך יש כאן גם חשיבות משקית. לנמלי הים בישראל חשיבות אסטרטגית רבה מבחינת הסחר הבינלאומי של המדינה. "העובדה שכ-99% מסך מטעני היצוא והיבוא עוברים בנמלים אלו מצביעה על התלות הגבוהה של הסחר הבינלאומי של ישראל בנמלי הים", נכתב בדוח מבקר המדינה.
"תלות זו נובעת בראש ובראשונה מכך ששוקי המקור והיעד של ישראל אינם סמוכים לה, בשל מיקומה הגיאוגרפי ומצבה הגיאופוליטי. כמו כן, מיעוט המשאבים הטבעיים מחייב משק פתוח, שבו שיעור היבוא גבוה ונותן מענה לכלל צורכי המשק. לפיכך, חשיבותם של נמלי הים לכלכלת ישראל מצריכה את פעילותם הסדירה", נכתב.