על רקע המלחמה המתפתחת ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בינלאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין, בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל במלחמה, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.
● הסעודים מנסים לקדם הפסקת אש, ולמה האיראנים עדיין לא תקפו?
● קרן העושר הגדולה בעולם מעלה הילוך ומתרחקת עוד מהשקעות ישראליות
1האיום של חמאס לרצוח חטופים מחליש את כוחו במו"מ
"מדובר בשלב חדש ומחריד במלחמה שהולכת ומסלימה", נכתב בכתבה שפורסמה ב-CNN לגבי "הוראות חדשות" שהוציא חמאס למחבלים המופקדים על שמירת החטופים הישראלים בעזה, ולפיהן הם צריכים לרצוח אותם אם כוחות ישראלים יתקרבו. נכתב כי כשהוא "מנצל את התפרצות הזעם הציבורי בישראל על חוסר יכולתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו להחזיר הביתה את החטופים הנותרים, פרסם חמאס תמונה בסגנון קומיקס של דמות כורעת מאוימת באקדח, ואחריה סרטון של עדן ירושלמי". "בתזמון אכזרי במיוחד" הודיע חמאס שיפרסם סרטונים עם "הודעות אחרונות" של חטופים, בהם עדן ירושלמי ואורי דנינו, שנחטפו מפסטיבל המוזיקה נובה. עוד נכתב כי משפחת ירושלמי האשימה את חמאס בטרור פסיכולוגי, "שיעורר עוד יותר את הזעם בחברה הישראלית".
"חמאס הוציא את סוגיית החטופים מהמשוואה. הוא יודע שהממשל הנוכחי בישראל לא מעוניין בעסקה לשחרור חטופים", צוטטה טהאני מוסטפא, אנליסטית בכירה ב-Crisis Group (ארגון בינלאומי העוסק במניעת ופתרון סכסוכים עולמיים). עוד הוסיפה כי "בשלב זה, הם לא יכולים להסכים לשום דבר פחות ממה שהם דורשים כעת: הפסקת אש מוחלטת ונסיגה מלאה של כוחות ישראליים'. אורן גולדברג, אנליסט פוליטי, אמר כי "נראה שההתקפות של ישראל על חמאס לא מסייעות לשחרור החטופים, אלא רק מחמירות את מצבם. התחושה שממשלת נתניהו לא כשירה היא עכשיו הרבה יותר חזקה עבור הרבה אנשים".
נכתב גם כי המוות של ששת החטופים העמיק את המתיחות בין נתניהו לשר הביטחון יואב גלנט, כאשר השניים חלוקים בנוגע לצורך להחזיק כוחות בפילדלפי. בהקשר זה צוטט ד"ר נמרוד נוביק, היועץ לשעבר של שמעון פרס, שאמר כי ההתמקדות החדשה במסדרון פילדלפי היא סמלית בלבד. "לגילוי' המסדרון והעלאה של מעמדו לאתר קדוש אין שום ערך ביטחוני. אם כבר, כיבוש של המסדרון - העובר לצד עיירות וערים מאוכלסות בצפיפות - עלול לסכן את הכוחות הישראליים", אמר.
בוול סטריט ג'ורנל גם התייחסו להוראה החדשה של חמאס. נכתב כי "האיום של חמאס להוציא להורג עוד חטופים אם ישראל תנסה חילוץ נוסף הוא חרב פיפיות עבור ארגון הטרור, שרוצה להגביר את הלחץ על בנימין נתניהו להפסקת אש, אך עלול להפסיד קלף מיקוח יקר", החטופים עצמם. נכתב כי מספר החטופים שנותר מצומצם מאוד, "מה שמקשה על חמאס להשיג את דרישותיו לשחרור האסירים. בנוסף, פחות חטופים חיים פוגע גם בלגיטימיות של הארגון ומקשה עליו לטעון כי התקפתו ב-7 באוקטובר הייתה מוצדקת או הצליחה להשיג את מטרותיו".
מתוך ה-CNN, מאת כריסטיאן אדוארדס. לקריאת הכתבה המלאה.
מתוך וול סטריט ג'ורנל, מאת רורי ג'ונס, סאמר סד. לקריאת הכתבה המלאה.
2הטילים של איראן לא מדויקים כמו שחושבים
"בעוד איראן מאיימת לתקוף את ישראל על רקע ההתנקשות במנהיג חמאס בטהרן, תוכנית הטילים שלה היא אחת האפשרויות הבודדות שלה לתקיפה ישירה, אך ישנם ספקות לגבי מידת הסכנה שהיא מהווה", נכתב בסוכנות הידיעות AP. "התוכנית עמדה מאחורי המתקפה חסרת התקדים של איראן על ישראל באפריל, כאשר איראן הפכה לאומה הראשונה ששיגרה מטח כזה מאז שהרודן העיראקי סדאם חוסיין שלח טילי סקאד לעבר ישראל במלחמת המפרץ ב-1991. אך מעטים מהטילים האיראניים הגיעו ליעדיהם. רבים הופלו על ידי קואליציה בראשות ארה"ב, בעוד שאחרים ככל הנראה נכשלו בשיגור או התרסקו בזמן טיסה. נראה שאפילו אלה שהגיעו לישראל החמיצו את יעדם", נכתב. "כעת דוח חדש של מומחים ששותף בלעדית עם סוכנות הידיעות AP מצביע על כך שאחד הטילים המתקדמים ביותר בטהרן הוא הרבה פחות מדויק ממה שחשבו בעבר".
התקיפה באפריל הראתה "יכולת מסוימת לפגוע בישראל", צוטט סם לאיר, עמית מחקר במרכז ג'יימס מרטין למחקרי אי-הפצה. אבל "אם הייתי מנהיג עליון, כנראה הייתי קצת מאוכזב". פביאן הינץ, מומחה לטילים ועמית מחקר במכון הבינלאומי למחקרים אסטרטגיים שחוקר את איראן, אמר כי "ברור מאוד שהמתקפה לא הייתה מהלך סמלי בלבד וגם לא מהלך שמנסה להימנע מנזק. זה היה ניסיון רציני לגבור על ההגנות הישראליות". צוין כי "גורמים אמריקאים, שדיברו בעילום שם כדי לדון בענייני מודיעין, אמרו ל-AP שהם העריכו ש-50% מהטילים האיראניים נכשלו בשיגור או התרסקו לפני שהגיעו ליעדם".
נכתב כי לאחר תקיפה בבסיס האוויר נבטים, "אנליסטים ממרכז ג'יימס מרטין למחקרי אי-הפצה סקרו את המתקפה" וראו ש"למרות ההתמקדות לכאורה של איראן בטייסות, אף אחד מהטילים לא פגע בהם ישירות". נכתב כי האנליסטים מצאו ש"המרחק הממוצע בין ההאנגרים לאזורי פגיעת הטילים היה כ-1.2 קילומטרים, מה שמעיד על בעיית דיוק משמעותית", מאחר ו"בשגיאה משמעותית בהרבה מתווך השגיאה של 50 מטר שהוערך לראשונה על ידי מומחים עבור הטיל הבליסטי האיראני ה'עימאד'. 'זה אומר שהעימאד' הרבה פחות מדויק משחשבו ההערכות הקודמות", אמר לאיר. "וזה מצביע על כך שאיראן נמצאת בפיגור לעומת מה שסברו בעבר".
מתוך בסוכנות הידיעות AP, מאת ג'ון גמברל. לקריאת הכתבה המלאה.
3חברת הפיננסים שהסתבכה בארה"ב בגלל עמדות אנטי-ישראליות
בכותרת של כתבה שפורסמה בגואיש ניוז סינדיקייט (JNS) נכתב כי "מונטנה דורשת לקבל תשובות על שיטות אנטי-ישראליות לכאורה" בהן נוקטת לכאורה חברת הפיננסים MSCI. זאת לאחר ש"העיתון דיווח בשבוע שעבר כי האתר הציבורי של MSCI מצהיר על הורדת הדירוג של בנקים ישראלים המנהלים עסקים ביהודה ושומרון, בעוד שהוא לא עושה זאת עם בנקים סיניים הפועלים בשינג'יאנג אויג'ור, שם וושינגטון העריכה כי סין מבצעת רצח עם נגד האוכלוסייה האויגורית האתנית".
צוינה שם שורה של חקירות שיזמו כמה מדינות בארה"ב, כולל מונטנה, איווה וטנסי, לגבי MSCI בשל שיטות הפעולה הפוטנציאליות שלה נגד ישראל, ונכתב כי "התובע הכללי של מונטנה, אוסטין קנודסן, הביע מחויבות חזקה לחייב את MSCI באחריות לכל פרקטיקה מפלה, תוך ציון חוקי הגנת הצרכן של מונטנה כבסיס המשפטי לחקירה, בהתחשב בכך שחלק מהמשקיעים במונטנה מעורבים ב-MSCI". עוד צוין כי פעולותיו של אוסטין קנודסן, התובע הכללי של מונטה, "הן חלק ממאמץ גדול יותר בקרב 18 תובעים כלליים אחרים של המדינה, בראשות פלורידה, שגם הם בוחנים את MSCI מסיבות דומות, על כך שהענישה לכאורה חברות ישראליות באופן שעלול לפגוע בהזדמנויות העסקיות וההשקעה שלהן".
מתוך הג'ואיש ניוז סינדיקייט, מאת מייק ווגנהיים. לקריאת הכתבה המלאה.
4ביקורת מכל הכיוונים על הצעד של בריטניה להגביל נשק לישראל
"ממשלת בריטניה הגנה שלשום על החלטתה להגביל חלק ממכירות הנשק לישראל, על רקע הביקורת המקומית והבינלאומית הגוברת", נכתב בוושינגטון פוסט. נכתב כי שר ההגנה הבריטי, ג'ון היילי, הסביר כי הוחלט להשעות 30 מתוך 350 רישיונות ייצוא נשק בגלל חשש שהנשק עשוי לשמש בדרכים שמפרות את המשפט ההומניטארי הבינלאומי בעזה. צוין כי היילי הדגיש ביום שלישי כי המדינה נותרה "בעלת ברית איתנה" של ישראל, והוסיף כי "הנחישות שלנו לעמוד לצד ישראל, להיות חלק מההגנה הקולקטיבית אם היא שוב תהיה תחת מתקפה ישירה, נותרה נחושה ומוחלטת", וכי ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו כינה את ההודעה "מבישה".
עוד נכתב כי ראש הממשלה לשעבר בוריס ג'ונסון האשים את המנהיג הנוכחי, קיר סטארמר, ואת שר החוץ דיוויד לאמי ב"נטישת ישראל", בעוד שהרב הראשי של בריטניה, אפרים מירוויס, אמר ב-X: "קשה להאמין שממשלת בריטניה, בעלת ברית אסטרטגית קרובה של ישראל, הודיעה על השעיה חלקית של רישיונות נשק". ביקורת נשמעה גם מהצד השני, הארגון הבינלאומי למאבק בעוני אוקספם וגם ארגון זכויות האדם אמנסטי אינטרנשיונל "אמרו שפעולותיה של ממשלת בריטניה לא היו מספיקות".
ב-BBC צוין כי "אמנסטי אינטרנשיונל בריטניה אמר כי הצעדים 'מצומצמים מדי', והאשים את הממשלה ב'פוליטיקה של הצהרות ריקות'". עוד צוין כי "חוסאם זומלוט, השליח הבכיר של הפלסטינים בבריטניה, כינה את האיסור החלקי 'צעד ראשון חשוב' למילוי של בריטניה את 'חובותיה המשפטיות על פי החוק המקומי והבינלאומי'". צוין גם כי "מכירת הנשק בבריטניה לישראל קטנה בהשוואה לבעלות ברית אחרות, ותורמת רק 1% מהיבוא הביטחוני של המדינה. בריטניה מייצאת נשק למספר מדינות כולל אוקראינה, ערב הסעודית וטורקיה".
מתוך הוושינגטון פוסט, מאת ויקטוריה ביסט, לובדיי מוריס. לקריאת הכתבה המלאה.
מתוך ה-BBC, מאת חפסה חליל. לקריאת הכתבה המלאה.
5גרטה תונברג נעצרה במחאה אנטי-ישראלית באוניברסיטת קופנהגן
"המשטרה עצרה הבוקר (ד') את גרטה תונברג, פעילת האקלים השוודית שהגיע כדי להקים מאהל מחאה נגד ישראל במרכז קופנהגן", נכתב בעיתון הדני אקסטה בלדט. נכתב כי "קבוצת הסטודנטים נגד הכיבוש שיתפה הודעה באינסטגרם שבה נראה שהשתלטה על בניין המוזיאון באוניברסיטת קופנהגן", וכי "מדובר לכאורה במחאה נגד שיתוף הפעולה של האוניברסיטה עם אוניברסיטאות ישראליות".
"הסטודנטים נגד הכיבוש ואני נמצאים בבניין הממשל של אוניברסיטת קופנהגן", כתבה תונברג ברשת וציינה שהמשטרה מרחיקה את המפגינים. "לא נעזוב את האתר עד שאוניברסיטת קופנהגן תסיים את שיתוף הפעולה עם אוניברסיטאות ישראליות", נכתב בפוסט באינסטגרם מטעם הקבוצה. אך המשטרה "הכריחה את המפגינים הצעירים, כולל תונברג, לעזוב במהירות את אוניברסיטת קופנהגן". נכתב כי כמה אנשים, כולל תונברג, נלקחו משם באזיקים.
מתוך האקסטרה בלדט הדני, מאת נאנה מרלין ולנטין. לקריאת הכתבה המלאה.