מלון לייטהאוס של רשת בראון בתל אביב / צילום: ויקיפדיה
רשת המלונות בראון, שמפעילה עשרות מלונות בישראל ובחו"ל, נמצאת בקשיים כלכליים לא פשוטים. חובות גדולים, המסתכמים לפי הערכות ב-100 מיליון שקל לפחות, תביעות משפטיות, שחשפו התמודדויות כלכליות מורכבות, וכמובן מציאות יום-יומית שפוגעת קשות בענף התיירות - כל אלו מציבים אותה במקום מהמאתגרים שהייתה בהם.
● חברות התעופה חוזרות לארץ, אבל בענף סקפטים: "אין בשורה באשר למחירים"
● 30 שנות סכסוכים משפחתיים נגמרו במכירת נכסים בחצי מיליארד שקל
לא במקרה מקיימת הרשת בימים אלו מה שהיא מגדירה כ"מגעים לשיתופי פעולה", ועל פי הפרסומים, בפועל היא מחפשת משקיע חדש, שאף ייקח על עצמו את השליטה על החברה. מתברר שישנם לא מעט קופצים על ההזדמנות, למרות החובות הגדולים והמצב הקשה בענף. מה הם רואים מבעד לצרות?
חובות של 100 מיליון שקל - וזו הערכה זהירה בלבד - הם לא עניין של מה בכך. נגד הרשת ובעל השליטה בה, ניר ויצמן, נוהלו הליכים משפטיים על הפרת שני הסכמי הלוואה לטובת השקעה של ויצמן בפרויקט הנדל"ן MOMA של קבוצת חג'ג' בשכונת פלורנטין בתל אביב.
החודש נמחקו התביעות, לאחר שויצמן הגיע להסדר עם המלווים - עובדת הרשת וגיסו. התביעות הוגשו על ידי עוה"ד אוהד רוזן ונתן שוורצמן, ומשתיהן עלה כי קבוצת בראון וויצמן היו ערבים להלוואות באופן אישי. ההלוואות ניתנו ל-4.5 שנים עם ריבית שנתית של 17%, תוך שהרשת יכלה לבחור אם לשלם בדירה בפרויקט MOMA או במזומן.
הטענה: הפרת חוזה בגובה 430 אלף אירו
התביעה האחת, על 2.2 מיליון שקל, הוגשה על ידי החברה הקפריסאית WK, העוסקת בהשקעות ונדל"ן ונמצאת בבעלות יראל קעה, גיסו של ויצמן. נטען להפרת חוזה הלוואה בגובה של 430 אלף אירו, שהיו שווים במועד מתן ההלוואה בשנת 2019 כ-1.7 מיליון שקל.
התביעה השנייה הוגשה על סך 2.3 מיליון שקל על ידי רו"ח מרים נעים, סמנכ"לית ברשת, שנתנה לחברה הלוואה בגובה 1.5 מיליון שקל. בשני המקרים נטען לביטולי צ'קים על ידי החברה. כאמור ויצמן הגיע להסדר עם המלווים והתביעות נמחקו.
ובכל זאת, על סמך הפרסומים לאחרונה ישנם כמה וכמה גופים אשר בוחנים את האפשרות להשקיע ברשת המלונות ולרכוש את השליטה בה - בהם בין היתר חברת ישראל קנדה, אשר לה חברה בת בתחום המלונאות, שהוקמה בשנת 2019. החברה אף ניסתה לרכוש את רשת בראון לפני שנה, כחלק ממהלך ההתרחבות שלה בענף, אך העסקה הזו לא הבשילה בסופו של דבר.
נראה כי להתעניינות הרבה יש שתי סיבות מרכזיות: אחת היא הפוטנציאל שרואים אותם מתעניינים ברשת ובמלונותיה; השנייה היא הרצון של לא מעט שחקנים להציג דריסת רגל משמעותית בענף המקומי. "זה לא סוד שהרבה מאוד גופים בישראל מעוניינים כיום להיכנס לתחום המלונאות בצורה משמעותית", אומר איתי שפרן, יועץ כלכלי ושותף בחברת פתרונות כלכלה תכנונית. "ישראל קנדה כבר בפנים, וכך גם שמות גדולים כמו עזריאלי, קבוצת חג'ג' ואחרים. יש היום ביקושים גבוהים לשימושי תיירות בארץ, וזה תחום שבאמת מעניין חברות עם כסף נזיל.
"החברות הללו שואפות לגוון כמה שיותר את פורטפוליו הנכסים שלהן, ומחפשות הזדמנויות חדשות, והן קיימות היום בתחום המלונאות. רשת בראון היא דוגמה טובה לכך. המלונות שלה נמצאים במקומות פנטסטיים, במוקדי התיירות הגדולים ביותר, במרכזי הערים. כמעט כל מלון של הרשת מציע מקום מצוין עם פוטנציאל אדיר. אולי ישנם כמה מלונות שידרשו שיפוץ ושדרוג, אבל רשת כזאת, עם מלונות במקומות כאלו - במרכז תל אביב-יפו, בירושלים ובאילת - יש פה פוטנציאל לבוננזה לא קטנה מצד מי שירכוש את השליטה בה".
לדברי גורם בענף המלונאות, "התמורה שמציעה הרשת נהדרת, ולמרות כל כך הרבה ברבורים שחורים שהתמודדה איתם - כולל המשבר הנוכחי שהוריד את התפוסה במלונות בתל אביב בכ-45% מתחילת המלחמה - היא עדיין עובדת טוב. אין ספק שמשקיע חדש יסייע לה, ייתן לה גב חזק ויאפשר לה להתרכז נטו בעבודה המלונאית".
השאלה הגדולה היא מה יעשה אותו משקיע פוטנציאלי עם החובות הגדולים שהצטברו. אלו אולי נחשבים למכשול העיקרי במציאת שותף מתאים. מומחים לתחום מציינים כי לא בטוח כלל שאותו משקיע יסכים לקחת על עצמו את כל החובות כולם, שרובצים בימים אלו כמשקולת על כתפיה של הרשת - אך ההערכות בענף הן כי מי שירכוש את השליטה ברשת יצטרך לקחת על עצמו לפחות חלק מהם. אפשר להניח כי כשיעשה זאת, הוא יכלול בין שיקוליו את אותו פוטנציאל עסקי משמעותי שהרשת מגלמת בתוכה, כהשקעה שיכולה להחזיר את עצמה במהירות מרגע שענף התיירות יתאושש.
השפעת המלחמה תימשך ארבע שנים לפחות
רשת בראון מפעילה כאמור מלונות בישראל שרובם ממוקמים במוקדי התיירות המרכזיים - תל אביב-יפו, ירושלים ואילת. יתר המלונות של הרשת פועלים בחו"ל - ביוון ובקרואטיה.
המצוקה הכלכלית של הרשת נובעת בעיקרה ממשברי הענק שפקדו את ענף התיירות בישראל החל ב-2020: משבר הקורונה, שהיה כלל-עולמי ואפיין בעיקר את 2020 ו-2021, והמלחמה המתמשכת, שפגעה קשות ספציפית בענף התיירות בישראל, החל בסוף שנת 2023 ועמוק אל תוך השנה הנוכחית.
על פי הנתונים האחרונים שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה על הענף, בין ינואר ליולי השנה נרשמו רק 1.2 מיליון לינות של תיירים מחו"ל בישראל (הכוונה היא למספר ימי לינה, ולא למספר התיירים), לעומת 5.8 מיליון בתקופה המקבילה אשתקד, ירידה דרמטית של 80%.
שפרן מעריך כי המצב שבו נמצא הענף רחוק מסיום, ולכן מחפשת הרשת כיוון חדש: "מניסיון העבר שנלמד במשברים קודמים, המציאות הנוכחית צפויה להקרין על ענף התיירות ארבע שנים קדימה לפחות, ודאי כשמדובר במלחמה קשה וארוכה כמו זו שאנחנו חווים כעת. הצפי הוא שהתיירות הנכנסת תציג השנה כניסות של 1.6 או 1.7 מיליון תיירים, לעומת יותר מ-4.5 מיליון תיירים ב-2019 - כלומר כשליש מהשיא.
"כפי שציינתי, לבראון נכסים איכותיים מאוד, אבל ברור שלאורך זמן הם לא יכולים לשאת את המצב הזה, שבו הם מציגים לאורך זמן תפוסות נמוכות מאוד. צריך להבין שבראון נפגעה אולי יותר מכולם במשבר הנוכחי, יותר מישרוטל ופתאל למשל, משום שהיא מאוד מוטה ומכוונת לתיירים מחו"ל, תיירי ה-FIT (free independent tourist, תיירים עצמאיים, י' נ'), והמלונות שלה נמצאים באזורים המבוקשים בעיקר מצידם. לכן היא חוותה את הפגיעה המשמעותית ביותר מכל השחקנים בענף התיירות".