נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon
מאז שנכנס שוב לבית הלבן, דונלד טראמפ מוביל קו ברור נגד הגיוון במקומות העבודה וגם נגד מעורבותם של תאגידים במה שמכונה ESG - סביבה (Environment), חברה (Society) וממשל (Governance). מבחינתו, מדובר בעוד אג'נדה ליברלית שצריכה לחלוף מהעולם.
מי שעשויים להיות מושפעים כעת מהרוח המנשבת מעבר לאוקיינוס הם משרדי עורכי הדין בישראל. רבים מהמשרדים המובילים החלו בשנים האחרונות לספק ללקוחותיהם ייעוץ בתחום ה־ESG, וחלקם אף הקימו מחלקות ייעודיות בתחום וצירפו לשורותיהם עורכי דין המתמחים בו.
● הסדר החוב אושר: רשת מלונות בראון תימכר לישראל קנדה
● העליון מרחיב את ההגדרה לעבירות הלבנת ההון
● שאלות ותשובות | מתי אסור לקזז הפסד מניירות ערך? המשמעות של הפסיקה החדשה והדרמטית
כך, באתרי האינטרנט של חלק מהמשרדים הגדולים בענף - דוגמת גולדפרב גרוס זליגמן, הרצוג פוקס נאמן, גורניצקי וארדינסט בן נתן טולידאנו - ניתן למצוא פרקטיקות שעיסוקן הרשמי בייעוץ ESG. בחלק מהמשרדים האחרים, כגון מיתר וליפא מאיר, השירות מופיע תחת מחלקות האקלים ואיכות הסביבה. בשבלת הקימו חברה־בת בתחום, המנוהלת על־ידי יועצי ESG שאינם משפטנים ונתמכת על־ידי שותפים במשרד. משרדים נוספים מספקים את השירות תחת מחלקות הרגולציה, התאגידים והמשפט המסחרי.
בעבר הסוגיה לא נחשבה כלל כתחום משפטי, והיו אלה בעיקר פירמות ראיית חשבון או חברות ייעוץ עצמאיות שסיפקו שירותים סביב כתיבת דוחות של אחריות תאגידית וביצוע סקרים לניהול סיכונים סביבתיים. הפירמות הגדולות לראיית חשבון פעילות גם כיום בתחום.
טרנד בתרבות העסקית
בשנים האחרונות החלו בעולם - ובעיקר באירופה - לחוקק חוקים בסוגיות כגון דיווחי ESG. הרגולטורים הפיננסיים בישראל הצטרפו למגמה. בנק ישראל, רשות ניירות ערך ורשות שוק ההון דרשו מהבנקים, מהחברות הציבוריות ומהגופים המוסדיים לדווח על שיקולים סביבתיים וחברתיים.
חברות גדולות, ובעיקר אלה הישראליות הפועלות בחו"ל, או חברות זרות הפועלות בישראל, מצאו את עצמן נזקקות לליווי מקצועי כדי להבין את החקיקה החדשה בתחום ולוודא שהן מצייתות לה.
ה־ESG גם הפך לטרנד בתרבות העסקית, וחברות מבקשות להבטיח את מקומן בדירוגים בתחום - כמו זה שמספק ארגון מעלה. משרדי עורכי הדין זיהו את הצורך שעלה מהשוק - וכמובן את הפוטנציאל הכלכלי.
אך האם עורכי הדין הם הגורם המתאים לייעץ בנושאים החורגים לעתים מעבר לחוק ולרגולציה, ונוגעים לניהול סיכונים סביבתיים ופיננסיים? עו"ד מיכל ארלוזורוב, ששימשה כיועצת המשפטית של חברת אדמה במשך 17 שנה, הצטרפה באחרונה כיועצת בכירה וראש תחום ESG במשרד וקסלר ברגמן. לדבריה, "קשה היום לעשות את ההבחנה בין מה נחשב משפטי 'פר סה' לבין מה לא נחשב כזה בתחום. החקיקה התפתחה, והדברים שלובים".
ארלוזורוב מספקת המחשה: "חברה שרוצה להנפיק בנאסד"ק תצטרך לדווח למשקיעים שם מה היא עושה ב־ESG. כלומר, זה לא מחוץ למגרש המשפטי. כך גם לגבי דיווח על פליטות לפי הרגולציה של המשרד להגנת הסביבה. מבחינת אחריות - עדיף לחברה שעורך דין יוודא כי היא עומדת בכללים, במיוחד אם היא ציבורית".
גימיק שיווקי?
עו"ד ד"ר צבי גבאי, ראש מחלקת הרגולציה במשרד ברנע ג'פה לנדה, מסביר כי הרגולציה בתחום גוברת, והמוסדיים דורשים יותר ויותר מחברות לפעול בתחום ה־ESG. להערכתו, בעתיד יהפכו גם דיווחי ה־ESG לחלק מהדוחות הכספיים. "לקוחות מגיעים עם שאלות. חברה שמקבלת מימון מהאיחוד האירופי כפופה לרגולציית ESG אירופית, ורוצה להבין מה נדרש ממנה. אנחנו אחראים בעיקר על ההיבטים המשפטיים", אומר גבאי.
ואומנם, עורכי הדין מתמקדים בייעוץ משפטי ורגולטורי - והערך המוסף שלהם ללקוחות בא לידי ביטוי בעיקר כאשר החברה נדרשת לציית לכללי דיווח. שירותים נוספים בתחום, כמו הכנת דוחות וביצוע סקרים, ממשיכים להיות מבוצעים על־ידי שחקנים נוספים כמו רואי חשבון. מה שמעלה את השאלה האם מאחורי הסתערות המשרדים על שוק ה־ESG עומד שינוי אמיתי - או שמא מדובר בגימיק שיווקי?
"בגלל התחרות, המשרדים מנסים להמציא את עצמם מחדש ולרכב על טרנדים", אומר גורם בענף. "לא מתעוררות שאלות משפטיות אמיתיות סביב ESG, וזה משהו שעורכי דין לדיני חברות יכולים לתת לו מענה, כך שאין באמת הצדקה להפוך את זה לשירות בפני עצמו. להציע פרקטיקה בתחום עם תמחור ייעודי זה נטו שיווק".
האם המשרדים בונים על בוננזה מהתחום? ארלוזורוב סבורה כי הפוטנציאל הכלכלי תלוי בכיוון שאליו ינוע ה־ESG בעולם ובישראל. "ככל שהדיווחים ישתלבו בדוחות הכספיים, ותהיה רגולציה כמו שכבר מדברים עליה בישראל, זה יתפתח. הרעיון הוא להיערך מראש, כדי שנוכל לתת מענה כשהיום הזה יגיע".