תחנה מרכזית בת גלים וקולנוע עדן תל אביב / עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: Shutterstock, איל יצהר
המושג "פיל לבן" מקורו, כך מתברר, בנדירותם של הפילים האסייתיים הלבקניים בטבע: היותם נדירים כל כך - ויפים במיוחד, בעיני רבים - גרמה לאדם לשמור עליהם מכל משמר ולוודא שלא ייפגעו - עד שהפכו ללא מועילים בהשוואה לאחיהם, הפילים "הרגילים".
אולי בשל הממדים הגדולים והצבע הלבן של מבנים מרכזיים רבים, עם השנים הפך המושג הזה לאחד המושגים הרווחים בהקשרים נדל"ניים. כשמבנים כאלו הפכו מנכס יוקרתי וחשוב למבנה עזוב ומוזנח, בלב המרחב הציבורי, הם קיבלו את הכינוי "פילים לבנים".
● שלושה מלונות שיחזרו לפעילות ומתחם ההתחדשות העירונית בבאר שבע: הפילים הלבנים הגדולים של ישראל | חלק שני
● אלפי דירות הוגרלו בערים האלה. בכמה הן נמכרות היום?
ברחבי הארץ ישנם, על פי ההערכות, עשרות ואף מאות "פילים לבנים", ביניהם כאלו אשר עומדים ריקים ונטושים כבר עשרות שנים.
ברוב המקרים מדובר בנכסים שהפוטנציאל הנדל"ני שלהם גדול, ויש כאלו אשר טוענים כי הפיכתם לשמישים ופיתוחם היא אחת הדרכים להתגבר על משבר הדיור ועל המחסור בנכסים כיום. למרות זאת, גורמים שונים לאורך השנים מונעים את פיתוחם ואת השתדרגותם לטובת כלל הציבור.
אחת החברות ששמה חוזר בכתבה זאת היא נצבא, שבבעלותה לא מעט נכסים אשר ממתינים שנים על שנים לשינוי.
החברה, שרכשה בשנת את 2003 את נכסי אגד שכללו תחנות אוטובוסים עם שטחים נרחבים בלב הערים, מחזיקה ב"פילים לבנים" גדולים ומשמעותיים מאוד בכמה וכמה ערים ברחבי הארץ - ולא רק בתחנות אוטובוס.
נראה כי כל עוד אין גורם אשר מחייב את נצבא להשלים את הפיתוח ואת התכנון המחודש (כפי שאירע עם המלון הענק שהיא בונה בדרך בגין בתל אביב), היא נוטה להשאיר את המצב על כנו, לעתים גם עשורים.