גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דיווחים: האיחוד האירופי נמנע מקבלת החלטה בנוגע להשתתפות ישראל ב"הורייזן"

בצעד חסר תקדים, הנציבות האירופית המליצה על השעיה חלקית של ישראל מתוכנית "הורייזן" בשל המלחמה בעזה ● לפי דיווחים, בשלב זה לא הצליחו המדינות שמקדמות את ההחלטה להעביר אותה ● אם המהלך היה מאושר, המימון לחברות שעוסקות בין השאר במזל"טים, בינה מלאכותית וסייבר היה נחסם

נשיאת הנציבות, אורסולה פון דר ליין. לפי הדיווחים תמכה ויזמה את המהלך / צילום: Reuters, Johannes Neudecker
נשיאת הנציבות, אורסולה פון דר ליין. לפי הדיווחים תמכה ויזמה את המהלך / צילום: Reuters, Johannes Neudecker

נציגי 27 המדינות החברות באיחוד האירופי לא הצליחו להסכים ביניהם על תמיכה במהלך שהציעה הנציבות האירופית - השעיה חלקית של ישראל מגישה למענקים ולהשקעות בתוכנית "הורייזן"; כך מדווחים בשעה האחרונה כלי התקשורת אירופיים. לפי הדיווחים, בין היתר באתר "פוליטיקו" ובסוכנות הידיעות האיטלקית, גרמניה מתנגדת למהלך ומנסה להפעיל את השפעתה כדי לבלום אותו.

איראן לא נשארת מאחור: שיגרה לוויין לחלל זמן קצר אחרי ישראל, בעזרת רוסיה
המניות שצפויות להרוויח מהסכם הסחר בין ארה"ב והאיחוד האירופי

כדי שההצעה תעבור צריכות לפחות 15 מדינות המייצגות 65% מאוכלוסיית האיחוד לתמוך בו (רוב מיוחס). כרגע, לפי "פוליטיקו", ישנן עשר מדינות בלבד. כמו כן, לא ברור מה עמדת איטליה, מדינת מפתח שאם היא תצטרף לגרמניה תוכל לטרפד את המהלך. נציגי 27 המדינות לא הצליחו להסכים בסוגייה היום, והנושא יידחה לדיונים נוספים בימים ובשבועות הקרובים. גורם דיפלומטי אמר כי בשל חופשת הקיץ הנוכחית, ייתכן שהחלטה בנושא תתקבל רק אחרי הקיץ.

הרקע למהלך הוא המלחמה בעזה, ובדיקה משפטית שיזמו מדינות האיחוד, ושקבעה ביוני כי יש "אינדיקציות" לכך שישראל מפרה את הסכם הבסיס ליחסים עם האיחוד.

מתוך "תפריט" של עשר סנקציות אפשריות על ישראל, בחרה הנציבות, שהיא הזרוע הביצועית של האיחוד, באפשרות של מניעת גישה למענקים בהיקף של מיליארדי דולרים לחברות ישראליות צעירות המפתחות טכנולוגיות חדשניות במיוחד.

כיצד התקבלה ההחלטה?

בישראל הופתעו מהדינמיקה שהובילה לצעד החריף. עד כה, הייתה זו מועצת שרי החוץ של האיחוד שדנה בסנקציות אפשריות על ישראל. אך אתמול נחשף כי הנציבות עצמה הוסיפה את הצעד לסדר היום של דיון של 27 הנציבים המכהנים.

העיתון "אל־פאיס" מספרד, מדינה המזוהה עם דרישה להשעות כליל את היחסים עם ישראל ולהטיל עליה סנקציות חמורות, היה היחיד שדיווח על כך מבעוד מועד. מקורות אחרים דיווחו לאחר הדיון כי נשיאת הנציבות אורסולה פון דר ליין תמכה ויזמה במהלך.

הנציבות אישרה את המהלך ביום שני בערב, הפיצה מסמך שבו היא מסבירה את הצעדים והשלכותיהם, והודיעה כי תעביר את הצעת ההחלטה לאישור של 27 המדינות החברות באיחוד האירופי. אישור כזה יכול להתקבל כבר ביום ג', לפי הדיווחים.

מהן הסנקציות המוצעות?

הסנקציות הן לגבי פרוייקט EIC Accelerator, המיועד לחברות סטארט־אפ ועסקים קטנים, המפתחים טכנולוגיות פורצות דרך. האיחוד הסביר כי לחברות מסוג זה, יש סיכוי גבוה לפתח טכנולוגיות שיכולות להיות בעלות שימוש דואלי, אזרחי וגם צבאי. האיחוד הזכיר תחומים כמו סייבר, מל"טים ו־AI כבעלי פוטנציאל לניצול לשימוש דואלי.

לא לגמרי ברור אם ההמלצה היא להשעות כרגע מהתוכנית את כל החברות הישראליות, או רק את אלה שהטכנולוגיה שלהם יכולה להיות דו־שימושית, אך בכל מקרה ההגדרה של האיחוד מהן טכנולוגיות שיכולות להיות דו־שימושיות היא מרחיבה מאוד.

עד היום, התחום העיקרי בו התקבלו מענקים מתוכנית זו הוא דווקא תחום הבריאות, וביחס אליו קיבל התחום הביטחוני סכום זניח.

על פי נוסח הודעת האיחוד, ההגבלה חלה על חברות שנוסדו בישראל. אין התייחסות לחברות המאוגדות מחוץ לישראל ופועלות בה. האיחוד הדגיש את חוסר רצונו לפגוע בקשרים עם האוניברסיטאות ישראל.

איזה היקף תקציב נמצא בסכנה?

מדובר בתקציב של מיליארדי אירו לאורך כל שנות התוכנית. התקציב הכולל של האקסלרטור לשנת 2025 הוא כ־634 מיליון אירו: 250 מיליון לחברות הנענות לאתגרים טכנולוגיים ספציפיים שהגדיר האיחוד (EIC Accelerator Challanges) ועוד 384 מיליון אירו במסלול כללי (EIC Accelerator Open).

על פי אתר חברת הייעוץ Winnovart אשר מסייעת לחברות לקבל מענקים מגורמים ממשלתיים, נמסר כי בין 2014 ל־2022, קיבלו 287 חברות ישראליות מימון מן התוכנית בהיקף של 348 מיליון אירו, כ־6.8% מתקציב האקסלרטור בתקופה זו. על פי נתונים אלה, חברות ישראליות היוו 4.9% מהזוכות בתקציב.

הזכיות נמשכו גם אחרי הרפורמה המשפטית ואפילו אחרי המלחמה. על פי הודעת רשות החדשנות מיולי 2024, בסבב המענקים שהסתיים בתקופה זו, 9 חברות זכו בסכום של 108 מיליון אירו, מה שהציב את ישראל במקום השלישי במספר החברות הזוכות באותו סבב.

חברות יכולות לקבל מן ה־EIC Accelerator מענקים בגובה של עד 2.5 מיליון אירו לחברה עבור חברות בשלב הראשוני של פיתוח הטכנולוגיה, או השקעות כנגד הון בהיקף של עד 15 מיליון אירו, עבור חברות בשלב מסחור הטכנולוגיה החדשנית.

דוגמאות לחברות שנהנו מהפרוייקט הן למשל בלקין ויז'ן לטיפול בגלאוקומה, שקיבלה ב־2021 גם השקעה וגם מענק, בהיקף כולל של 17.5 מיליון דולר, ונמכרה במאי 2024 בסכום של עד 330 מיליון דולר, או חברת מדיוונד אשר פיתחה ומשווקת תכשיר רפואי לטיפול בכוויות, וקיבלה ביולי 2024, בעיצומה של המלחמה, 16.25 מיליון דולר, גם הם השקעה בשילוב עם מענק. הסכום הזה יעזור לחברה לפתח את המוצר שלה גם לתחום הטיפול בפצעים כרוניים.

על פי נתונים אלה, מדובר באבדן של כ־40 מיליון אירו בשנה. הסכום עצמו לא גדול ביחס לכלל תעשיית ההייטק הישראלית, אבל ההשקעות הללו מגיעות בשלבים מוקדמים של פעילות החברות, ואז הן יכולות להיות משמעותיות מאוד.

האם האיחוד האירופי נקט צעד כזה בעבר?

ישראל נהנתה עד כה ממעמד מאוד מכובד ב"הורייזן". בתוכניות הראשונות זכו מדענים ישראלים במענקי מחקר בשיעור גבוה בהרבה מהתרומה היחסית של ישראל לתקציב התוכנית. במסגרת המשא ומתן על התוכנית האחרונה, האי־שוויון הזה סודר, ונקבע כי ישראל תעביר לתוכנית לפחות 2.4 מיליארד אירו לשבע השנים שבין 2021 ל־2027.

האיחוד האירופי עד כה השעה את ההשתתפות של שתי מדינות בלבד - רוסיה ובלארוס. הוא גם פסל כמה עשרות מוסדות מחקר הונגריים בשל "מצב שלטון החוק" בהונגריה, והמגמות האנטי־דמוקרטיות במדינה.

מה ההשלכות של הצעד על יחסי האיחוד עם ישראל?

הצעת ההחלטה של הנציבות משקפת את השפל העמוק ביחסי האיחוד עם ישראל, אחרי קרוב לשנתיים של מלחמה בעזה. האהדה שהייתה לישראל בחודשים ואפילו בשנה האחרונה נשחקה על ידי הדשדוש בעזה, המצב הקשה של האוכלוסייה ומה שנתפס באירופה כחוסר תוחלת של הפעילות הצבאית.

אם ההחלטה תתקבל בעתיד, בריסל תוכל להמשיך להפעיל לחץ על ישראל, להרחיב את איסור הגישה ל"הורייזן", לפגוע בהסכם "שמיים פתוחים", למנוע כניסה פטורה מוויזה של ישראלים לאיחוד ולהטיל חרם מסחרי על מוצרי התנחלויות. רוב הצעדים הללו דורשים רוב מיוחס בלבד.

עוד כתבות

ניקאש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו נטוורקס שנכנסת לבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה חשפה: המועד שבו ענקית הטכנולוגיה תתחיל להיסחר בישראל

פאלו אלטו תחל להיסחר בבורסה כבר ביום שני הקרוב, ה-23 בפברואר ● החברה נסחרת בנאסד"ק בשווי של 123 מיליארד דולר, או 387 מיליארד שקל לפי השער הנוכחי ● מתי החברה צפויה להיכנס למדדים ומי עלולות לשלם את המחיר?

דירות להשקעה בכפר סבא שמיועדות להשכרה לסטודנטים לטווח ארוך של קבוצת ברדוגו / צילום: 3DVISION

הדירה נמכרת קומפלט עם הריהוט, אבל האם יהיו שוכרים?

קבוצת ברדוגו בונה מעונות סטודנטים בכפר סבא, ומציעה דירה מרוהטת בהנחה, ופטור מהצמדה למדד תשומות הבנייה. מה הסיכונים ולמי זה מתאים ● מאחורי המבצעים

מערכת של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

התעשייה האווירית יוצאת למכרז לרכישת 2,500 מכוניות. ומי לא יוכל להשתתף?

בצל עבודת מטה במערכת הביטחון לבחינת סיכוני מידע ברכבים חכמים, הועברה לספקיות הליסינג המשתתפות במכרז של התעשייה האווירית הנחיה לא רשמית להימנע מהצעת דגמים מתוצרת סין ● המשמעות: סינון רוב דגמי הפלאג־אין והחשמליות בקבוצות המחיר הרלוונטיות והסטת הביקוש להיברידיות יפניות וקוריאניות ● במקביל, באירופה מקודמת רגולציה להוצאת "ספקים בסיכון גבוה" משרשראות האספקה • השבוע בענף הרכב

ד''ר ירון דניאלי / צילום: גבריאל בהרליה

"הרוכשים איראנים לשעבר, והיה חיבור": האקזיט של חברת המכשור הרפואי מישראל

חברת האבחון הישראלית Metasight נמכרה ב59 מיליון דולר עם אופצייה ל-90 מיליון דולר נוספים ● הרוכשת  גארדנט הלת' שהוקמה ע"י יזמים איראנים, תהפוך את מרכז הפיתוח של מטאסייט ברחובות לאתר שלה בישראל

גם בארה"ב מתכוננים למתקפה אפשרית וטוענים - זה מה שטראמפ לא מבין לגבי איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן מוכנה להקריב הרבה בשביל שהשלטון ישרוד וזו בעיה לארה"ב, חמאס מתחזק בעזה, והתוכנית הביטחונית של טראמפ לעזה נחשפת • כותרות העיתונים בעולם

קיה ספורטאז' ''לונג'' הייבריד / צילום: יח''צ

החל מ-190 אלף שקל: הרכב שלא מפסיק להשתדרג

הספורטאג' הוותיק, קיה ספורטאז' "לונג" הייבריד, מקבל חיים חדשים בזכות עיצוב עדכני ● הוא משמר את מערכת ההנעה ההיברידית החסכונית שלו ויש לו תא נוסעים שלא נופל מזה של מותגי פרימיום. לא בטוח שזה יעזור מול הסיניות בטווח הארוך

בנק מזרחי–טפחות יתרום 5 מיליון שקל לבנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי טפחות תורם 5 מיליון שקל לשכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי-טפחות יתרום 5 מיליון שקל לשיקום ובנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה ● תערוכת "אמנות ישראלית" בחסות בנק הפועלים תציג עבודות של אמנים ותיקים וצעירים, וההכנסות יוקדשו לנט"ל ● מרתון Winner ירושלים הבינלאומי ייערך ב-27 במרץ, בהשתתפות אנשי מילואים וכוחות הביטחון, בחסות הטוטו וחברת אזורים ● אירועים ומינויים

נשיא סין שי ג'ינפינג / צילום: Reuters

חיזור שקט בארץ, מתקפה פומבית בבייג'ינג: המשחק הכפול של סין מול ישראל

בעוד שבזירה הבינלאומית סין משמרת קו ביקורתי נגד ישראל כדי להתבדל מוושינגטון, בשטח היא מנמיכה להבות ● המטרה, לפי המומחית קאריס וויטי: ליהנות מהיכולות הישראליות בלי לשלם את המחיר הפוליטי הכרוך ביחסים גלויים ● במקביל, היא ממשיכה לחבק את טהרן

ישראלים במקלט בזמן ירי טילים. מותר לעבור דרך חצר השכנים רק במצב חירום / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום? מותר לעבור בחצר השכנים רק בזמן אזעקה

המפקח על המקרקעין דחה תביעה של שכנים שביקשו להיכנס למקלט דרך החצר של שכניהם: מותר עד עשר דקות לאחר האזעקה

זיו קורן (מימין) וניב חורש, מבעלי ראובני פרידן / צילום: אייל נבו

קבוצת ראובני פרידן ממזגת לתוכה את סוכנות Great Digital

ב-15 השנים האחרונות פעלה גרייט דיגיטל כסוכנות עצמאית, וכעת היא תמוזג לזרוע הדיגיטל של ראובני פרידן - ארלו ● היקף התקציבים של גרייט דיגיטל עומד על כ-20 מיליון שקל, ובין לקוחותיה נמנים WeWork, יוניליוור וקבוצת ניאופארם

נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, ושר המשפטים יריב לוין / צילום: יונתן זינגל/פלאש 90, נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

בג"ץ ללוין: נמק מדוע אינך משתף פעולה עם נשיא העליון לצורך מינוי שופטים

בג"ץ דן היום בעתירה נגד שר המשפטים לוין, בה נטען כי הוא נמנע מלשתף פעולה עם נשיא העליון עמית ואינו ממנה שופטים ● השופט שטיין: "אנחנו בסיטואציה משברית מאוד; אם אין נשיא מחוזי, מה אני עושה עם טרוריסט, משחרר אותו ממעצר מינהלי?" ● השופט גרוסקופף: "התשובה של לוין שאין מינויים כי הוא לא מדבר עם עמית אינה קבילה"

ד''ר אורן פרייס־בלום, מייסד אוסיו / צילום: באדיבות אוסיו

"לא התכוונו להתחבא": מתחת לרדאר, סטארט־אפ ישראלי כובש את שוק האורתופדיה בארה"ב

מתחת לרדאר, חברת אוסיו, שפיתחה שתלים לטיפול בפציעות, כבר גייסה 100 מיליון דולר ● המייסד, ד"ר אורן פרייס־בלום, מספר על הדרך מהמטבח בבית לשוק האורתופדיה האמריקאי, על ה"פיץ'" הראשון המפתיע ועל שיתוף הפעולה עם חברה מכפר זרזיר

אהרונוביץ', אנגלמן, כץ / צילום: יוסי זמיר, ניב קנטור, עמית שאבי-ידיעות אחרונות

רשות המסים פוזלת לרווחים מפולימרקט, אבל שוכחת דבר בסיסי בפלטפורמה

הרשות רוצה נתח מרווחי השחקנים בפולימרקט, אבל איך היא תאתר אותם ● הבירוקרטיה מכה באזרחים חולים ● ומה לא נלמר מפגיעת הטיל בבזן ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

ליאת הר לב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך יוטיוב

כזה דבר לא ראינו הרבה זמן: שישה בנקים בטבלת הזכורות והאהובות

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לבנק לאומי - שגם אחראי להשקעה הגדולה ביותר, לפי יפעת בקרת פרסום - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת של בנק הפועלים היא האהובה ביותר זה השבוע הרביעי

מימין: פרופ' אסף חמדני, יו''ר הוועדה לרפורמה בדוחות; ספי זינגר, יו''ר רשות ני''ע; רו''ח שלומי שוב ופרופ' אמיר ברנע / צילום: אלון גלבוע

למה בשוק ההון חוששים מהרפורמה שאמורה להקל על דיווחי החברות?

בדיון בהשתתפות בכירי רשות ני"ע טענו מומחים כי המלצות ועדת חמדני עמומות, פוגעות ביחסים שבין מנהלים לדירקטורים ומאפשרות לדחות דיווחים על עסקאות ● יו"ר הרשות זינגר: "בגלל ה-AI, ייתכן שבעוד שנתיים-שלוש יהיה צורך בשינויים נוספים"

מסמכי אפשטיין

גלובס צולל למסמכי אפשטיין ומציג את ההסתבכות של האנשים העשירים והמקושרים בעולם

פרסום מיליוני מסמכים חושף את עומק הקשרים של העולם העסקי עם ג'פרי אפשטיין ● כשגם מייל בודד עלול להוות כאב ראש יחצ"ני, חברות מעדיפות להיפרד ממנהלים בכירים ● היועצת שקיבלה מתנות יוקרתיות, המיליארדר שאפשטיין היה לו "פותר בעיות חשאי" וטייקון הנמלים מדובאי שהחליף עמו אלפי מיילים מטרידים: גלובס נכנס למאורת הארנב כדי ללמוד עד כמה משפיעה הפרשה על הכלכלה העולמית ועל דמויות מפתח בה

מנכ''לית אנלייט, עדי לויתן / צילום: טל שחר

אנלייט מנצלת את הזינוק במניה: מגייסת כ-1.3 מיליארד שקל

חברת האנרגיות המתחדשות הגדולה בבורסה בת"א גייסה כ-1.3 מיליארד שקל מהמשקיעים המוסדיים במכירות מניות ● בעקבות כך, מחיר המניה יורד היום בכ-3.5% ● ע"פ החברה, הכסף ישמש ל"תמיכה בתכנית הצמיחה האסטרטגית שלה על פני הגיאוגרפיות השונות, תוך חיזוק של המאזן שלה"

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; נייס זינקה ב-13%, אוויס נפלה ב-22%

נאסד"ק ירד ב-0.5% ● למרות הכנסות שיא, התואר שוולמארט איבדה לאמזון ● ענקית המיכון החקלאי דיר זויקה לאחר לאחר שהיכתה את תחזיות האנליסטים והעלתה את תחזית הרווח ●  מחירי הנפט עלו לרמתם הגבוהה ביותר זה חצי שנה ● מספר התביעות הראשוניות לדמי אבטלה צנח ב-23,000, הירידה החדה ביותר מאז נובמבר

הגפנים. המשפחה היא הציר של הסיפור / צילום: ענת אגמון

אורנה לב נותנת שיעור בהתמדה, דיוק ותשוקה לעשייה

הקצינה ב–8200 שיצאה לגמלאות ממש לא פנטזה על ייננות, ורק לפני כעשור נטעה משפחת לב את הגפנים ברמת צבאים ● מדי שנה מייצרת לב ביקב אדם 4,000 בקבוקים בסך הכול, שבהם טמונים הקשר שלה לאדמה, ההיכרות עם הכרם ועבודת הכפיים

פטריק דרהי / אילוסטרציה: נוצר באמצעות AI

עם חובות של עשרות מיליארדים פטריק דרהי מנסה להחזיק את הראש מעל למים

דיווחים בתקשורת הזרה ושיחות עם שורה של גורמים משרטטים את דמותו של המיליארדר ואיל התקשורת פטריק דרהי, שבנה אימפריה על הלוואות בעידן של כסף זול, מתמודד מול חובות של עשרות מיליארדים וכעת רוצה גם לרכוש את רשת 13