צילום: Shutterstock, Pixels Hunter
1האירועים שישפיעו על שבוע המסחר
שבוע המסחר בת"א ייפתח בצל הדיווחים על ההסכם המתגבש בין ארה"ב ואיראן, לפיהם הפסקת האש תוארך ב-60 יום ומצר הורמוז ייפתח מחדש, במקביל למו"מ שיתנהל בנוגע לסוגיית הגרעין. מחר לא יתקיים מסחר בוול סטריט בשל יום הזיכרון האמריקאי, ובנוסף לא מתקיים מסחר בבריטניה.
בינתיים, נדמה כי האפשרות לחידוש המלחמה עדיין עומדת על השולחן: בכיר איראני אמר לרויטרס כי איראן לא הסכימה למסור את האורניום המועשר שלה - בניגוד להצהרתו של הנשיא טראמפ. טראמפ, מצדו, פרסם ברשת החברתית שלו, Truth Social, תמונה המראה מטוס אמריקאי תוקף ספינות איראניות, לצד הכיתוב: "!Adios". בהמשך התייחס למגעים ואמר כי ההגעה לעסקה "לגמרי תלויה בי. אם יהיו חדשות הן יהיו רק חדשות טובות, אני לא סוגר עסקאות גרועות".
בת"א, האירוע המרכזי של השבוע הוא החלטת הריבית שיפרסם מחר (ב') בנק ישראל, כאשר בהנחה שהמלחמה לא תחודש, בקרב האנליסטים גוברות ההערכות שהריבית תרד ברבע אחוז. לצד המעקב אחר ההתפתחויות הביטחוניות, המשקיעים יסבו את תשומת לבם גם לעונת הדוחות, שנכנסת לשבוע עמוס.
בין היתר, ידווחו חברות הביטוח הראל , הפניקס ומנורה מבטחים , בתי ההשקעות מיטב ואלטשולר שחם והחברות הביטחוניות אלביט ומנועי בית שמש . גם חברות הבנייה דמרי , ישראל קנדה ואאורה יפרסמו דוחות, לצד חברות האופנה פוקס , אורבניקה וקסטרו .
בוול סטריט, על אף שרמת אי־הוודאות נותרה גבוהה, היא ממשיכה להיסחר ברמות שיא, בתמיכת קדחת ה-AI. זאת למרות ששוקי החוב הגלובליים מאותתים על עלייה משמעותית במפלס הסיכון, ושמחירי הנפט בעולם עדיין גבוהים.
2וול סטריט ברמות שיא, הדואליות ידחפו מעלה את ת"א
הבורסה בת"א תקבל מחר דחיפה מורגשת מהמניות הדואליות, שחוזרות מוול סטריט בפער ארביטראז' חיובי כולל של כ-0.6%. קמטק , טאואר ואנלייט יבלטו לחיוב ויטפסו בשיעור של 4.5%-6.5%. פאלו אלטו תזנק בכ-6.6%, לאחר שקפצה לשיא כל הזמנים בוול סטריט, אם כי היא עדיין לא כלולה במדדי הבורסה. מנגד, יבלטו לשלילה טבע ואלביט , שייחלשו בכ-1.9% ובכ-2.6%, בהתאמה.
הבורסה בת"א סיכמה את שבוע המסחר המקוצר החולף בעליות שערים קלות. מדדי ת"א 35 ות"א 125 טיפסו בכ-0.2%, בעוד מדד ת"א 90 התקדם בכ-0.3%. את העליות הוביל מדד הבנקים, שהתחזק בכ-4.8%, על רקע פרסומי הדוחות של לאומי, דיסקונט, הבינלאומי ומזרחי טפחות. גם מדד הביטחוניות, שספג לחצים בשבועות האחרונים, בלט לחיוב וטיפס בכ-3.3%.
מנגד, את הירידות הוביל מדד הקלינטק, שנפל בכ-5.7%. בבית ההשקעות IBI ייחסו את המגמה השלילית לציפיות ההולכות וגוברות להעלאת ריבית בארה"ב, אשר עשויה להשפיע לרעה על חברות שמנהלות שם פרויקטים. אך גם לאחר הירידות, מדובר במדד הענפי החזק ביותר מתחילת השנה, עם תשואה של מעל 43% - כפולה מזו שהניב מדד ת"א 35.
גם הבורסה בניו יורק סיכמה שבוע חיובי. מדד ה-S&P 500 טיפס ב-0.9% וחתם כך שבוע שמיני רצוף של עליות - ואת רצף השבועות הירוקים הארוך ביותר שלו מאז 2023. הנאסד"ק הוסיף לערכו כ-0.5%, והדאו ג'ונס מוטה התעשייה טיפס בכ-2.1% לשיא חדש של כל הזמנים. מדד השבבים של פילדלפיה (SOXX) עלה לשיא חדש, ובאופן מעניין, ללא תמיכה מצד מניית אנבידיה . ענקית השבבים סיימה את השבוע בירידה של מעל 4%, למרות שתוצאותיה הכספיות ניפצו את תחזיות האנליסטים.
אירוע חשוב נוסף מהשבוע החולף הוא הגשת התשקיף של SpaceX, חברת החלל של אילון מאסק, לקראת הנפקה בנאסד"ק, לפי שווי של לפחות 1.5 טריליון דולר. החברה מבקשת לגייס 80 מיליארד דולר או יותר - מהלך שיהפוך אותה בקלות להנפקה הגדולה ביותר בהיסטוריה. ויולטה טודורובה, אנליסטית מחקר בחברת Leverage Shares, התייחסה למהלך והעריכה כי השוק עומד כעת בפני מבחן קריטי של תיאבון הסיכון.
"אם המשקיעים יסכימו לקבל שווי שמתקרב ל-2 טריליון דולר למרות הריבית הגבוהה וההפסדים העצומים, זה יהיה סימן ברור לכך שהכסף בוול סטריט עדיין רודף אחרי סיפורי צמיחה ארוכי טווח כמעט בכל מחיר", היא כתבה. יבלונסקי הוסיפה כי SpaceX מחזקת מגמת השקעה רחבה הרבה יותר. "החברה הופכת לפלטפורמת תקשורת וחלל אינטגרטיבית, והמשמעות היא שהחלל הופך בהדרגה לשכבה כלכלית נוספת של הכלכלה הדיגיטלית העולמית... אם SpaceX תיכנס בעתיד למדדים מרכזיים, קרנות פסיביות עשויות להזרים ביקושי עתק למניה".
רונן מנחם, הכלכלן הראשי של מזרחי טפחות, התייחס לשבוע המסחר בצל ההתקדמות במגעים מול איראן וציין כי "השווקים למדו לקח מר מהפרות קודמות, וייקח להם זמן להשתכנע שהעניינים חוזרים לשגרה... שוקי המניות עלו תוך כדי המלחמה לשיאים חדשים, בין השאר בהולכת סקטור הטכנולוגיה והייפ ה-AI, ולכן אינני צופה עליות של ממש בעקבות עצם ההסכמות שהושגו. ייתכן אפילו כי רוב העליות המיוחסות לתרחיש כזה כבר תומחרו, משום שחלף זמן לא קצר מאז המלחמה בשטח פסקה והדיווחים נעו מצד לצד לגבי המו"מ.
"בישראל, גם כאן שוקי המניות בשיא, למרות שישראל הייתה בטבור הסכסוך ולמרות שלא ברור הקישור שיהיה בין הזירה האיראנית לזירה הלבנונית, ועל אף הנתק בתהליך מול חמאס בדרום. אם וככל שהפרשנות הצבאית והמדינית תהייה שההסכמים שהושגו לא משרתים בהכרח את מטרות ישראל, אפשר שנראה ביצועי חסר קלים לעומת שוקי חו"ל".
בחטיבה הפיננסית של בנק הפועלים העריכו כי "גם אם ברמה התפיסתית, הסכם מסוג זה לא מתקבל בישראל כהישג, השווקים צפויים להיות מושפעים מהעולם, ובכלל זה מצפי לירידה חדה במחיר הנפט, וירידה בסיכונים הגיאופוליטיים בעולם. אנו נזהרים לא לרתום את העגלה לפני הסוסים, שכן רק ביום שבת טראמפ העריך שסיכויי ההסכם עומדים על 50%".
3בנק ישראל יחזור לרכוש מט"ח?
בשוק המט"ח המקומי, השקל התחזק בשבוע החולף מול הדולר בכ-0.6% ושער השקל - דולר הרציף ננעל ברמה של 2.907 שקלים ביום חמישי האחרון. הדולר, שלא נסחר בארץ מאז יום חמישי מול השקל בשל חופשת חג השבועות, יפתח את שבוע המסחר בקו סימבולי חדש 2.89 שקלים.
רונן מנחם התייחס להשפעה האפשרית של ההתקדמות במגעים מול איראן על השקל, וציין בסקירתו כי "השקל-דולר יושפע, מחד, מהיחלשות אפשרית של הדולר בעולם, אך מנגד הוא עשוי להגיב לביצועי־חסר של שוק המניות בארץ, ככל שיהיו כאלה, להורדת הריבית המסתמנת ולרמה הגבוהה שהשקל כבר הגיע מול הדולר וסל המטבעות".
מודי שפריר, האסטרטג הראשי של בנק הפועלים, העריך בסקירתו השבועית כי "על רקע הירידה החדה בליבת האינפלציה אל קרוב לגבול התחתון של היעד (קצב שנתי של 1.5%) ואינדיקציות ראשוניות כי הייסוף החד מתחיל לפגוע ביצואנים, גובר הסיכוי כי בנק ישראל יחזור לרכוש מט"ח כדי לתמוך ביעדי המדיניות המוניטרית של הבנק. נזכרי כי המשנה לנגיד, אנדרו אביר, אמר טרם פרסום מדד אפריל כי 'ככל שמתקרבים לגבול התחתון של יעד האינפלציה, יש יותר מקום לשקול שימוש' בכלי של רכישות מט"ח, וציין כי 'שילוב של שני כלים [הורדת ריבית ורכישות מט"ח] יכול להיות אפקטיבי יותר'".
מחירי הנפט ירדו בשבוע החולף, לנוכח ההתקדמות שנרשמה במגעים בין ארה"ב לאיראן, אם כי הם נותרו ברמות יחסית גבוהות. נפט מסוג ברנט ננעל ביום שישי במחיר של 103 דולר לחבית, בעוד נפט מסוג אמריקאי (WTI) ננעל במחיר של 96 דולר. בבנק ההשקעות ING כתבו בסוף השבוע שעבר כי "בעוד שישנם סימנים של אופטימיות, חוסר־הוודאות שולט. זו לא הפעם הראשונה שעסקה נראתה קרובה, ואז המגעים קרסו. לכן, יש חלק גדול מהשוק שיהיה יותר סקפטי לגבי הסימנים החיוביים שאנחנו עדים להם".
4דיסקונט: "הכוכבים מסתדרים בשורה" להורדת ריבית
כאמור, מרבית הכלכלנים מעריכים כי ככל שהמלחמה לא תתחדש, בנק ישראל צפוי להוריד מחר את הריבית ברבע אחוז לרמה של 3.75%.
האסטרטג הראשי של בנק דיסקונט, שמואל קצביאן, כתב בסקירה שפרסם כי "כל הכוכבים הסתדרו בשורה" לטובת הורדת ריבית מצד בנק ישראל, והעריך כי "אם כבר תהיה הפתעה, היא עשויה להיות לכיוון של הפתחת ריבית חדה יותר של 0.5%".
קצביאן ציין כי רמת הריבית נמצאת כיום באחוזון ה-75% של ההיסטוריה בישראל ב-20 השנים האחרונות, בעוד שרמת האינפלציה נמצאת באחוזון ה-53%, קרוב לקו האמצע בתקופה זו. בנוסף, הוא הזכיר את קצב הצמיחה השנתי, שעומד על 1.7% - כאשר לדבריו, בכ-84% מההיסטוריה קצב הצמיחה היה חזק יותר.
עוד ציין קצביאן כי "רמת ה-CDS לחמש שנים ירדה מאז סוף מרץ ב-21 נ"ב, בתשואות הממשלתיות נרשמה ירידה באופן בולט בהשוואה למרבית מדינות המערב, והשקל התחזק מול כל מטבעות המערב. כל זאת, עוד לפני הפרסומים האחרונים על הסכם מול איראן, גורם נוסף שלפחות בטווח הקצר (אם יתממש), יאפשר לבנק ישראל לצאת מ'עמדת ההמתנה' שלו".
מתן שטרית, הכלכלן הראשי של הפניקס, ציין כי "בשוק הריביות נותנים סיכוי של כמעט 70% להפחתת ריבית, כשבמבט שנה קדימה המשקיעים מצפים לכמעט שלוש הפחתות ריבית. חלק גדול מהחזאים מעריכים גם הם שהריבית אכן תרד השבוע, וניתן להבין מדוע - אם זה האינפלציה שנמצאת סביב מרכז היעד (ואף מתחת - אינפלציית הליבה), מדדי פרמיית הסיכון שירדו לרמה דומה ערב חרבות ברזל, וכמובן השקל החזק. לא שנתנגד להפחתת ריבית, אך חשוב לציין כי ישנם נתונים שפחות תומכים בהפחתת ריבית כרגע - נתוני הצמיחה וכרטיסי האשראי שמצביעים על ביקוש מקומי עמיד לחלוטין, שוק עבודה הדוק שחזר להצביע על האצה בלחצי השכר, מלחמה שעדיין לא הסתיימה, וכמובן, הסביבה הגלובאלית שהפכה לאינפלציונית יותר בעקבות משבר האנרגיה, כשהבנקים המרכזיים בעולם כבר מדברים על העלאות ריבית".
שטרית מציין כי בארה"ב, השווקים הפיננסיים עברו לתמחר קצת מעל העלאת ריבית אחת בשנה הקרובה, עם הסתברות של כ-95% להעלאה עד סוף השנה. קווין וורש, יו"ר הפד החדש, נכנס לתפקיד בתקופה מאתגרת במיוחד, כאשר האינפלציה מתחממת והרכב הפדרל ריזרב הוא המפולג ביותר מזה כמה עשורים.
הציפיות להעלאת ריבית והעליות הבולטות בתשואות האג"ח הממשלתיות מגיעות לאחר תקופה ארוכה במהלכה הנשיא טראמפ הפעיל על הפד לחצים כבירים להוריד ריבית, שהעלו בכמה הזדמנויות חששות מפני פגיעה בעצמאות הבנק המרכזי. עם זאת, בהשבעתו של וורש, טראמפ ציין כי הוא מעוניין שוורש לא יישא עיניים לאף אחד, ויהיה "עצמאי לחלוטין".
ביום חמישי הקרוב, יפורסם דוח ה-PCE לחודש אפריל - מדד המחירים המועדף על הפדרל ריזרב, אשר צפוי לשפוך אור נוסף על הכיוון אליו הולכת האינפלציה בארה"ב. כלכלן בבנק ההשקעות ING, ג'יימס נייטלי, אמר לוול סטריט ג'ורנל כי הדוח "כמעט לא יתרום כלל להרגעת החששות מפני האינפלציה, בסביבה בה עלויות השילוח רושמות עלייה ניכרת בעקבות התייקרות הדלקים".
5האם לוול סטריט יש עוד לאן לטפס?
כמה גבוה תעלה וול סטריט השנה? אם ההיסטוריה משמשת כמדריך, ייתכן שהמדדים קרובים לפסגה שלהם. מליסה בראון, מנהל חטיבת המחקר היישומי ב-SimCorp, אמרה ל-CNBC כי מאז 1926, רק בשלושה מקרים נרשמו ארבע שנים רצופות עם תשואות שנתיות של מעל 15% ל-S&P 500.
בראון ציינה כי אחרי רצף עליות שנתיות של שלוש שנים עם תשואה של 20% או יותר, התשואה הממוצעת של השנה הרביעית העוקבת עומדת על 3.9% בלבד - הרבה מתחת לממוצע השנתי, שעומד על 11.8%. לפי שעה, ה-S&P 500 עלה בכ-8% מתחילת השנה, ובראון צופה שזו תהיה התשואה גם לשנת 2026 כולה. "דברים לא יכולים לצמוח לנצח. אנחנו בבירור קרובים יותר לסיום הראלי מאשר לתחילתו", היא אמרה.