גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  טכנולוגיה

דוח המבקר על הסייבר במלחמה: היעדר קטסטרופה – בזכות המזל ולא המוכנות

בדוח מבקר המדינה, מצביע מתניהו אגלמן על היעדר היערכות המדינה לאירועי סייבר ● מהדוח עולה פער עמוק ומדאיג בין חומרת האיום הקיים לבין רמת המוכנות בפועל ערב מלחמת "חרבות ברזל" ● נקבע כי ישראל חייבת לייצר מסגרת אחידה ותקציב רב-שנתי לאימוץ בינה מלאכותית ● "העובדה שמדינת ישראל לא חוותה אירוע משבית קטסטרופלי נובעת ממזל ולא ממוכנות מערכתית"

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן / צילום: כדיה לוי
מבקר המדינה מתניהו אנגלמן / צילום: כדיה לוי

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן מפרסם את הדוחות האחרונים שלו לפני סיום תפקידו, זאת לאחר מינויו לתפקיד של עו"ד מיכאל ראבילו, המקורב לראש הממשלה בנימין נתניהו. בדוחות האחרונים הוא מצביע על היעדר היערכות המדינה לאירועי סייבר ותפקודה במהלך מלחמת "חרבות ברזל", על הביקורת המקבילה הרב-לאומית בנושא ההיערכות הממשלתית לבינה מלאכותית, על המוכנות לאימוץ והטעמה של בינה מלאכותית בגופם ציבוריים בישראל ולבסוף על הגנת המידע הממוחשב בבית הנשיא.

נזכיר כי הגנת הסייבר על תשתיות המדינה ונכסיה הדיגיטליים מהווה את אחת הסוגיות המרכזיות שהמבקר אנגלמן שם עליהן דגש מיוחד וסימן כראשונות במעלה עוד מכניסתו לתפקיד.

"ליקויים משמעותיים": מבקר המדינה מזהיר מבעיות בהיערכות למתקפות סייבר במשרדי הממשלה
הבכיר שיוצא לאור: "הולכים לקראת חורף של מתקפות סייבר קשות"

זינוק בהיקף ובעוצמה של מתקפות הסייבר במהלך "חרבות ברזל"

מלחמת "חרבות ברזל" הוכיחה כי ממד הסייבר הפך לחלק בלתי נפרד מהמערכה הרב-זירתית ומהחוסן הלאומי של ישראל. לפי דוח מבקר המדינה, לאורך הלחימה חלה קפיצת מדרגה משמעותית בתעוזה וביצירתיות של התוקפים, כאשר האיום התפתח ממבצעי השפעה ומניעת גישה בתחילת הדרך, דרך מתקפות למחיקת מידע וגרימת נזק, ועד למיקוד מובהק בשנת 2024 באיסוף מודיעין על אזרחים, אישים ותהליכים במשק. משרד מבקר המדינה הפיץ שאלון מורחב ל-21 הגופים המרכזיים כדי לקבל תמונת רוחב על מוכנותם לפי תקנים בינלאומיים ותורת ההגנה של מערך הסייבר. לדברי משרד המבקר, הבדיקה כללה איסוף מסמכים, ניתוח נתוני ניטור טכנולוגיים, פגישות עומק עם 11 מהגופים, ושאלון השלמה שנשלח חודשיים לתוך המלחמה. בדיקות עומק דומות בוצעו גם מול יחידות הסייבר המגזריות של משרדי הממשלה.

בדוח המבקר הוזכרו מאות אירועי סייבר בעלי פוטנציאל נזק משמעותי שאירועי בתקופת המלחמה עד אפריל 2024, מתקפות כמו מתקפות סייבר על מוסד אקדמי גדול (מתקפת כופרה שכללה הצפנה), חברה לאחסון אתרים (השפעה על משרדי ממשלה וכ-40 חברות גדולות במשק), בית חולים (פריצה למערכות המחשוב), משרד ממשלתי (פעילות חשודה) וחברה לפתרונות מחשב IT (פגיעה בכ-10 מכללות ומחיקת חומרים ופרסום נתונים רגישים).

מצד אחד, על פי נתוני מערך הסייבר הלאומי והשב"כ, מפרוץ המלחמה ועד ליוני 2025, מדינת ישראל לא חוותה אף אירוע סייבר שפגע באופן משמעותי במשק, כך שזו נראית כהצלחה. מצד שני, חל שיפור דרמטי בקצב וביכולות התקיפה של האויב. יש צורך דחוף להמשיך ולחזק את קווי ההגנה כדי להבטיח שהמשק והמערכת הביטחונית ימשיכו לתפקד ברצף. חלק מאי הסדר בתעשייה יש מספר גופים הנגועים בדבר - מערך הסייבר הלאומי, הרשות להגנת הפרטיות, שב"כ, יה"ב (היחידה להגנת הסיבר בממשלה), יחידות סייבר מגזריות, רשות חירום לאומית, המטה לביטחון לאומי, גוף תמ"ק (תשתית מדינה קריטית) וגופים חיוניים. כפי שפורסם בעבר בגלובס, העלות השנתית הכלכלית המצטברת למשק הישראלי מנזקי מתקפות סייבר בשנה עומד על 12 מיליארד דולר.

מהדוח של המבקר עולה פער עמוק ומדאיג בין חומרת האיום הקיים לבין רמת המוכנות בפועל ערב מלחמת "חרבות ברזל". לדבריו, העובדה שמדינת ישראל לא חוותה אירוע משבית קטסטרופלי נובעת ממזל ולא ממוכנות מערכתית. לדברי המבקר הכשלים רחבים מאוד: ראשית, ניתוק מוחלט של הדרג המדיני, במשך עשור, ראשי הממשלה לא יזמו ולא קיימו אף דיון ייעודי בקבינט המדיני-ביטחוני בנושא סייבר. נושא הסייבר נבלע בתוך סקירות רחבות יותר והקבינט לא נחשף למכלול הסיכונים. עוד נכתב כי מערך הסייבר לא העביר דיווחים חצי-שנתיים על מצב ההגנה לגורמים השונים משנת 2020 ועד 2025.

שנית, ישנו ואקום חקיקתי ותשתיתי. למרות קונצנזוס מקצועי והחלטות ממשלה רבות, משרד ראש הממשלה לא הצליח להעביר "חוק סייבר לאומי" במשך למעלה מ-10 שנים. ישראל נמצאת בפיגור בינלאומי ניכר בתחום זה, כך נקבע. בנוסף, במשך 6 שנים שקדמו למלחמה (מאז 2018) לא נערך שום תרגיל סייבר לאומי. מערך הסייבר לא תיקף את איום הייחוס הלאומי, ותרחישי האיום המגזריים החלו להיכתב רק אחרי שפרצה המלחמה ולא הושלמו עד יוני 2025. שלישית, בקרב 21 הגופים הקריטיים שענו על השאלון, עלה כי שליש מהגופים קיבלו ציון נכשל ביצירת כלים בסיסיים להתמודדות עם אירוע סייבר, 38% לא היה צוות הנהלה לניהול משבר ובמחצית מהגופים, וועדת ההיגוי לא התכנסה כלל בשנה וחצי שלפני המלחמה.

במשרד מבקר המדינה מציעים כי "כלל הגורמים האמורים לראות בליקויים התרעה כוללת ומשמעותית המחייבת נקיטת פעולות, חלקן דחופות - לפעול בהקדם לתיקונם. על מערך הסייבר בשיתוף משרדי הממשלה ויחידות הסייבר המגזריות לגבש תוכנית פעולה לאומית-ממשלתית שתבטיח צמצום פערים ברמת ההגנה הן בטווח הקצר והן בטווח הארוך ולהביאה לאישור הממשלה. מומלץ כי ראש הממשלה ייזום ויקיים דיונים סדורים לצורך הצגת תמונת מצב היערכות המדינה לאירוע סייבר ופערים בה לצורך קבלת החלטות בקבינט המדיני-ביטחוני או בוועדת שרים ייעודית שתוקם לנושא זה וזאת באופן תקופתי ולפחות אחת לחצי שנה וכן מומלץ כי משרד ראש הממשלה והעומד בראשו יפעלו להשלמת חקיקת חוק הסייבר".

מערך הסייבר טען לפני מספר חודשים, כי הדוח מציג מצב לא מדויק ומחמיר מדי. לדבריו, 21 הגופים אינם מהווים מדגם סטטיסטי מייצג של המשק, יש ביניהם שונות רגולטוריות והמבקר התעלם מבקרות מפצות (פתרונות הגנה חלופיים כשהם לא עומדים בתקן המקורי). מבקר המדינה דחה את הטענות.

ממערך הדיגיטל הלאומי נמסר: "ביחס למגזר הממשלתי שבאחריותו, המערך פעל ופועל באופן רציף, אחראי ומקצועי. ככל שעולות טענות בדוח שאינן משקפות את מלוא הפעילות שבוצעה, הדברים ייבחנו ויוצגו לגורמים הרלוונטיים שנית".

ישראל חייבת לייצר מסגרת אחידה ותקציב רב-שנתי לאימוץ בינה מלאכותית

משרד מבקר המדינה קיים שתי בדיקות בתחומי הבינה המלאכותית וקבע כי אימוץ בינה מלאכותית בממשלה לא יכול להישען יותר על "יוזמות מקומיות", או על מוטיבציה של מנהל כזה או אחר. כדי להפוך את החדשנות ליכולת ממשלתית אמיתית, המדינה חייבת לייצר מסגרת אחידה ומחייבת הכוללת תקציב רב-שנתי, הגמשת מנגנוני רכש, פתרון חסמי אבטחת מידע והכשרה שיטתית של עובדי הציבור.

לפי הדוח, המבקר הוביל וניהל ביקורת מקבילה רב-לאומית במסגרת ארגון EUROSAI, שבו המבקר אנגלמן מכהן כנשיא ובהשתתפות 12 מדינות כמו צרפת, איטליה שוויץ ועוד. לדברי המבקר, ישראל נכנסת למהפכה עם נתוני פתיחה מצוינים בזכות אקוסיסטם טכנולוגי מפותח, הון אנושי איכותי ויוזמות ממשלתיות נקודתיות. אך מה הפערים? ראשית, היעדר תוכנית ארוכת טווח. אין בישראל תוכנית לאומית מקיפה ומחייבת הכוללת לוחות זמנים, תקציב ומדדי בקרה. שנית, כספים שאושרו לא מומשו במלואם, בעיקר בתחום קריטי כמו מחשוב-על ותשתיות לאימון מודלים גדולים. בנוסף ישנו חוסר שיתוף במידע וכי חסרים בממשלה מנהלים משפטנים ואנשי אבטחת מידע שמבינים טכנולוגיה ויודעים לפקח על ספקים חיצוניים.

דבר נוסף, המבקר ביצע מיפוי רוחבי מקיף שבו ענו 70 גופים מובילים כמו משרדי ממשלה, בתי חולים ועיריות. מצד אחד, עלה במיפוי מוטיבציה ומודעות ניהולית - 77% מההנהלות מייחסות חשיבות רבה לשילוב בינה מלאכותית וכי ב-63% מהגופים כבר מונה גורם מוביל, וב-72% מופעלות הכשרות לעובדים. מצד שני, ישנם פערים תשתיתיים וניהוליים קשים: רק 18% מהגופים אימצו אסטרטגיה מוגדרת ל-AI, ל-58% מהגופים אין תקציב ייעודי לנושא וכי 68% מהפרויקטים תקועים.

בית הנשיא פעל ללא גורם ממשלתי מנחה בתחום הסייבר

בית הנשיא הוא סמל מרכזי של מדינת ישראל - פגיעה במערכות אלו עלולה לפגוע לא רק בתפקודו, אלא גם באופן שהמוסד נתפס בתודעה הלאומית. אך לא רק זאת, ישנה רגישות עצומה של המידע, שכן במערכות הממוחשבות של בית הנשיא ישנו מידע על קרוב על ל-100 אלף מבקשי חנינה ומאגר זה נוהל בבית הנשיא שלא על פי חלק מהוראות הדין החלות על גופים המחזיקים במאגרי מידע. האיום הזה מקבל משנה תוקף ודחיפות בעת מלחמה, שכמות תקיפות הסייבר מתגברת.

על פי הדוח, בית הנשיא פעל לחלוטין ללא גורם ממשלתי מנחה בתחום הסייבר. בניגוד לתחומי הכספים והמשאב האנושי, המוסד לא החיל על עצמו את כללי אבטחת המידע המחייבים את משרדי הממשלה. רק בספטמבר 2024 אומצו רשמית הנחיות יה"ב (היחידה להגנת הסייבר בממשלה). בנוסף, תפקידי ליבה קריטיים של ניהול ובקרה טכנולוגית לא הוטלו רשמית על אף עובד במוסד.

על פי הדוח, אין לבית הנשיא תוכנית להתאוששות מאסון, חלק מהמערכות הממוחשבות הגיעו לסוף מחזור החיים שלהן ואף בחלק מתחנות הקצה פעלו גרסאות שפג תוקפן וכך היו חשופות לפגיעות (ולא נערכו עדכוני גרסה נדרשים). יתרה מכך, החל משנת 2022, בית הנשיא מקבל שירותי תמיכה למאגר החנינות הרגיש מספק חיצוני ללא הסכם חתום ובתוקף. אך לצד זאת, בהסכמים מול הספק לא הוגדרו המטרות להן מותר לו להשתמש במידע, לא פורטו המערכות ולא נקבע מנגנון - כך שאין הגנות משפטיות נדרשות.

המסמך נחתם בכך ש"מבקר המדינה מתניהו אנגלמן קבע כי על בית הנשיא כגוף ציבורי בעל חשיבות לאומית מהמעלה הראשונה, להמשיך לפעול לתיקון הליקויים שעלו בביקורת, במטרה להבטיח את הסודיות, השלמות, הזמינות והשרידות של המידע המצוי ברשותו, למנוע פגיעה בצנעת הפרט של תושבי המדינה ולמנוע פגיעה בשם הטוב ובתדמית של בית הנשיא".

תגובת מערך הדיגיטל הלאומי לגבי בית הנשיא: "בית הנשיא אינו נמנה עם הגופים המחויבים בפיקוח יה"ב. שיתוף הפעולה עמו נעשה ביוזמת בית הנשיא ומתוך רצון להסתייע בידע ובמומחיות המקצועית של יה"ב. יה"ב פעלה בהתאם לבקשה ובמסגרת שיתוף פעולה מקצועי, שמטרתו מתן מענה מקצועי בתחום ההגנה על התשתיות והשירותים הדיגיטליים".

תגובת מערך הסייבר לדוח מבקר המדינה: חוק הגנת הסייבר הלאומי שאושר אמש בקריאה ראשונה, ישפר את רמת ההגנה בסייבר של ארגונים חיוניים ושל ספקים דיגיטליים ויחזק את משרדי הממשלה הרגולטורים להוביל את ההגנה במגזרים השונים בהנחיה מקצועית של מערך הסייבר לאומי. חשוב לציין כי פעילות ההגנה האינטנסיבית של מערך הסייבר הלאומי, יחד עם שותפיו למשימה ובמיוחד בתקופת המלחמה, הביאה למניעת הצלחות משמעותיות מהאויבים אשר לא הצליחו לייצר פגיעה ברציפות התפקוד הלאומית או בחיי אדם, כפי שניסו שוב ושוב. מערך הסייבר הלאומי למד את ממצאי הדוח לעומק, כפי שהוא עושה עם כל ביקורת מקצועית, טיפל כבר בחלק מהנושאים שהועלו וימשיך לפעול ליישום הלקחים.

עוד כתבות

עסקים סגורים בזמן המלחמה עם איראן / צילום: טלי בוגדנובסקי

סבב הלחימה הציף מחדש את החורים הקיימים במתווה הפיצויים

בעקבות מלחמת ה-7 באוקטובר ושני הסבבים מול איראן, גובש סוף-סוף מתווה סיוע לעסקים ולעובדים, שאמור להישלף אוטומטית בעת הצורך, ללא דיונים נוספים ● אבל ההתחדשות הנוכחית של הלחימה מול איראן חושפת שוב את אותן שאלות שלא קיבלו מענה גם בפעמים הקודמות

מערכת ה-Personal Computer של פרפלקסיטי על גבי מחשב של אפל. מריצה משימות AI מורכבות

אפל רוצה שהבינה המלאכותית תעבוד על האייפון שלכם, ולא רק בענן

בזמן שמרוץ הבינה המלאכותית מתמקד בחוות שרתים ובמרכזי נתונים מרוחקים, אפל מציגה בכנס המפתחים השנתי WWDC חזון שלפיו חלק גדל מהעיבוד יתבצע ישירות על מכשירי המשתמשים ● כך החברה מבקשת לצמצם את התלות בענן, ולהפוך את האייפון ואת ה-mac לפלטפורמות בינה מלאכותית עצמאיות

העובדים בורחים מהמגזר הציבורי / צילום: Shutterstock

דוח חדש: השכר במגזר הציבורי נשחק, ושיעור העובדים המצטיינים ירד

נתוני משרד האוצר חושפים תמונת מצב עגומה: בעוד השכר במגזר הפרטי מזנק, שיעור המצטיינים בפסיכומטרי המשתלבים בשירות הציבורי צנח ב־25% בעשור האחרון ● העובדים סובלים משחיקה וירידה במיומנויות ● וגם: אחד מכל חמישה עובדי ממשלה משלים הכנסה בחוץ

חלק טיל איראני שנפל ביו''ש / צילום: Reuters, Ammar Awad

המשקיעים בת"א יצאו לקנות, וגם סבב לחימה עם איראן לא עצר אותם

ביום המסחר שלאחר התקיפה האיראנית, המשקיעים בבורסה בת"א שוב הפגינו בגרות - בדומה לעימותים צבאיים קודמים ● הנפילות בפתיחה נמחקו בזמן קצר, וגורמים בשוק מסבירים: "אם לא היית פותח טלוויזיה, לא היית יודע בכלל שיש אירוע צבאי עם איראן"

האדריכל משה ספדיה והנשיא לשעבר ביל קלינטון. בקטן: מבנה המוזיאון בארקנסו / צילום:  Zach Hilty/BFA, טים הרסלי

ביל קלינטון ומרתה סטיוארט מריעים לאדריכל הישראלי

הרחבת מוזיאון קריסטל ברידג'ס שתכנן האדריכל הישראלי משה ספדיה נחנכה בארה"ב בנוכחות ביל והילארי קלינטון, מרתה סטיוארט, יורשת וולמארט אליס וולטון ובכירים נוספים מעולמות העסקים והתרבות ● וגם: תמונה שצולמה לאורך גבול ישראל זכתה בתחרות הצילום של קנט, וטיב טעם משקיעה כ־35 מיליון שקל במערך ליקוט רובוטי לפעילות האונליין שלה ● אירועים ומינויים

כותרות העיתונים בעולם

דיווח: ישראל פגעה באחד ממרכזי הטילים החשובים של איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה אפשר ללמוד על איראן מסבב הלחימה הקצר, דיווח שישראל תקפה במתחם "אחמד כאזמי" באיראן, ובצרפת טוענים שישראל מגינה על סוחרי קפטגון בסוריה • כותרות העיתונים בעולם 

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נעילה מעורבת בוול סטריט; מניות השבבים התאוששו

הנאסד"ק טיפס בכ-0.9% ● מדד השבבים של פילדלפיה, שצנח במעל 10% ביום שישי האחרון, זינק במעל 5% בהובלת מיקרון ומארוול ● אינטל קפצה בחדות לאחר דיווח על מגעים בינה לבין גוגל ואנבידיה ● סרבראס המריאה בכ-20% בעקבות גל של המלצות קנייה ● מחירי הנפט רשמו עליות קלות ● הביטקוין טיפס, לאחר שסטרטג'י הודיעה כי רכשה בשבוע שעבר מטבעות בשווי 101 מיליון דולר

אייזיק דבח, מנכ''ל דלתא ובעל השליטה בחברה / צילום: אמיר לוי - ניו יורק

דלתא מורידה את יעד הרווח ו"רותמת" את הדולר החלש להקפצת שכר הבעלים

חברת ההלבשה התחתונה דלתא מבקשת להגדיל את שכרו של אייזיק דבח, בעל השליטה והמנכ"ל, כך שיעמוד על עד 2.3 מיליון דולר בשנה – פי 115 מהשכר הממוצע של עובדי החברה ● בין היתר יופחת יעד הרווח הנקי למענק – שבו לא עמד דבח אשתקד – ב-8.5 מיליון דולר

יחגוג החודש יום הולדת, דונלד טראמפ, נשיא ארה''ב / צילום: ap, Alex Brandon

טראמפ נערך ליום ההולדת ה־80 שלו, ושום מלחמה לא תעצור אותו

בניגוד לסבבים קודמים בין ישראל לאיראן שבהן הנשיא האמריקאי לא חשש מלהשתמש בשפה מאיימת, דווקא בהסלמה הנוכחית הוא נקט גישה פייסנית יותר ● להבעות השלום של טראמפ יש הסבר: הלחימה במזרח התיכון מתנגשת עם מספר אירועים בארה"ב, בהם יום הולדתו

יקבי כרמל / צילום: תמר מצפי

בכפוף לשימוע: הממונה על התחרות שוקלת להכריז על יקבי כרמל כמונופול

בדיקת רשות התחרות העלתה כי יקבי כרמל מחזיקה ביותר ממחצית מהאספקה בשווקי התירוש והיין לקידוש, ולכאורה גם בכוח שוק משמעותי ● הכרזה כמונופול תכניס את החברה תחת החובות והאיסורים הקבועים בחוק המזון

תחנת הכוח דוראד / צילום: יגאל גורן

תחנת הכוח דוראד חתמה על עסקת בינוי בהיקף של 3 מיליארד שקל

תחנת הכוח חתמה על הסכם בינוי ורכש מול חברת מנרב, יחד עם שותף בינלאומי, וכך מתקדמת במירוץ שהזניקה רשות החשמל להקמת תחנות כוח, במסגרתו ארבע תחנות הכוח הראשונות שיסגרו פיננסית יקבלו תיעדוף בחיבור לרשת ● לפי הודעת מנרב, תחנת הכוח דוראד 2 צפויה לפעול באמצעות גז טבעי ובהספק מוערך של כ-800 מגה־וואט

נושאת המטוסים האמריקאית אברהם לינקולן במצר הורמוז / צילום: ap, Zachary Pearson

טראמפ מאיים בתקיפה, באיראן עונים: "נגיב בעוצמה"

טראמפ: האיראנים הם אלה שהפילו את המסוק אמריקאי, אנחנו נגיב ● הרמטכ"ל בצפון: "התקיפה באיראן הייתה הכנה למהלומה משמעותית וכבדה" ● מחבל שחדר לשטח ישראל מדרום לבנון פתח באש לעבר כוח צה"ל שפעל במרחב ● מקור בממשלת לבנון: המשוואה של "תקיפת הדאחיה בביירות מול תקיפה איראנית לעבר ישראל" - קרסה ● עדכונים שוטפים

הייטקיסטים קונים משמעותית פחות דירות דירות בתל אביב / צילום: shutterstock עיבוד: טלי בוגדנובסקי

נתונים חדשים מגלים: הייטקיסטים קונים פחות דירות בתל אביב

נתונים ראשוניים של האוצר חושפים צניחה חדה בשיעור ההייטקיסטים שרוכשים דירות בעיר, בעוד שמלאי הדירות הלא-מכורות הולך ונערם ● היזמים והמשווקים מודים: "רואים ירידה של עד 40% ביכולת הרכישה, רבים יושבים על הגדר"

פעילות במחנה קיץ של סימד / צילום: מצגת החברה

הקרנות נאלצו למכור - ואג"ח סימד התרסקו בחצי

לאחר שחברת מחנות הקיץ הגישה בקשה לחדלות פירעון, ודירוג האג"ח שלה הורד, קרנות הסל המחזיקות בהן נאלצו למכור, ומחירן צנחו ל-29 אגורות בלבד ● סימד, שקרסה בפתאומיות לאחר שבעליה רוקנו את קופת המזומנים שלה, עדכנה כי התקבלו הצעות לא מחייבות וראשוניות לרכישת נכסיה

קזואו אואדה,  נגיד הבנק המרכזי ביפן / צילום: Reuters, Kyodo

יפן דוחפת את הריבית לשיא של 30 שנה, ומכניסה את וול סטריט לחרדה

יפן, מתקרבת להעלאת ריבית שתביא אותה לרמה של 1% ● למרות שמדובר בריבית נמוכה ביחס למערב, ההעלאה הצפויה עשויה לפגוע בסוחרי הקרי טרייד, ואולי אף להעלים מאות מיליארדי דולרים מוול סטריט

עו''ד יוסף ויצמן, יו''ר הוועדה להגנת המקצוע בלשכה עורכי הדין ודוד פופביץ, מייסד LoFrayer / צילום:  עידן כהן, פרטי

סטארט-אפ ה-AI למד מהר: לשכת עורכי הדין תיאבק בכל הכוח לשמור על הגילדה

לשכת עורכי הדין הציגה אולטימטום למיזם LoFrayer, המציע פלטפורמת AI לביטול דוחות: תורידו את האפליקציה מהאוויר ● הנימוק: ייעוץ משפטי ניתן עפ"י חוק רק ע"י עו"ד ● בשוק מעריכים כי מדובר בתקדים שעשוי לאיים על מיזמים דומים ● הלשכה: "נילחם עד הסוף"

מתקן לקידוח נפט בטקסס / צילום: Reuters, Eli Hartman

17 מיליארד דולר: הזינוק הדרמטי ביצוא הנפט בארה"ב

יצוא הנפט הגולמי זינק מ-7.9 מיליארד דולר בחודש אפריל אשתקד ל-17.1 מיליארד דולר באפריל השנה ● מבחינת ארה"ב מדובר בהשלכה חיובית של הסגר האיראני על הורמוז, אך הוא מגיע על חשבון הצרכנים האמריקאים שנאלצים לשלם מחירים גבוהים בזמן שהנפט מיוצא לחו"ל

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Jonathan Ernst

מכה לטראמפ: בית המשפט בלם את האגרה שהטיל על ויזות העבודה

בית משפט פדרלי קבע כי לממשל טראמפ לא הייתה סמכות להטיל אגרה חריגה של 100 אלף דולר על מעסיקים המבקשים ויזות H-1B לעובדים זרים מיומנים ● השופט קבע כי מדובר למעשה במס שלא אושר בידי הקונגרס ● בשלב זה לא ברור אם הממשל יערער על ההחלטה, אך הפסיקה מהווה מכה למדיניות ההגירה המצמצמת שמקדם טראמפ

חומרים: שאטרסטוק, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

חמש הנפקות נסגרו בהנחה של עד 26% על המחיר המבוקש. כך עובדת השיטה

חמש מבין שש החברות שהשלימו הנפקות בשבועות האחרונים - התפשרו משמעותית על השווי הראשוני שדרשו ● הרציונל: המנפיקים נותרים עם שווי אטרקטיבי, והמוסדיים יכולים להציג תמונת הצלחה בכיפופי הידיים ● מי הבעלים שנפגשו עם הכסף, המוסדיים שקנו את הסחורה, וההנפקה שבולטת במיוחד

נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן / צילום: Reuters, Anadolu

בדרך לחתימת הסכם ביטחוני, טורקיה ניסתה לשבש מטוסי בכירים באירופה

לפי דיווח בפוליטיקו, מטוסים שהטיסו את שרי ההגנה של צרפת, יוון והולנד לפסגת ביטחון בקפריסין סבלו מהפרעות בקשר, כשבמקביל מטוסי F-16 טורקיים עקבו אחריהם באוויר ● אנקרה מכחישה את הדיווח וטוענת כי מדובר ב"טענות פוליטיות" ● האירוע התרחש על רקע חתימת הסכם ביטחוני חדש בין צרפת לקפריסין, שמעורר התנגדות חריפה בצפון האי ובטורקיה