על רקע המצב הביטחוני המתפתח ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בינלאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין - בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.
הכתבות שאנחנו מציגים במדור לקוחות מתוך עיתונים גדולים בעולם, ואינן משקפות בהכרח את תפיסת העולם של גלובס.
● 100 ימים אחרי החיסול: למה באיראן עדיין לא קברו את עלי חמינאי?
● המדינות שדחפו להפסקת הירי, ואחת שניצלה את הכאוס
1"התקיפה של איראן על ישראל חושפת שאיפות אזוריות חדשות ואגרסיביות"
מטחי הטילים הבליסטיים ששיגרה איראן מסמנים את שאיפתה להפגין עוצמה אזורית, להעמיד את וושינגטון בעמדת מגננה ולהוכיח כי היא עדיין מחזיקה ביכולות תקיפה משמעותיות - זאת חרף מסע האוויר האינטנסיבי שניהלו נגדה ארה"ב וישראל. כך עולה מטור פרשנות של כתבי הוול סטריט ג'ורנל, לורנס נורמן וג'ארד מאלסין.
עוד נכתב בטור כי "מנהיגי טהרן מהמרים ככל הנראה שמתקפות הטילים, בצירוף רצונו של הנשיא דונלד טראמפ לשמור על עסקת שלום אפשרית, יפעילו לחץ על ראש הממשלה בנימין נתניהו לצמצם את המתקפה נגד חיזבאללה בלבנון, בעקבות התקיפה האווירית שביצעה ישראל בביירות ביום ראשון".
השניים ציינו כי מאז תחילת התקיפות האמריקאיות והישראליות באיראן בסוף פברואר, דור חדש של מנהיגים איראנים ניציים זנח את עקרונות הזהירות שנקטה טהרן במשך עשורים. מטרתם היא לשקם את ההרתעה באמצעות תגובה ישירה לכל איום על האינטרסים שלהם, במטרה להבטיח שאף צד לא יסיים את המלחמה בתחושת ניצחון.
עוד צוין כי בהתייחס לתגובה האיראנית בעקבות התקיפה בביירות ביום ראשון, אמר עלי ואעז, מנהל פרויקט איראן ב-International Crisis Group: "איראן הציבה את וושינגטון במצב שבו היא מנסה להפריד בין שתי חזיתות, בעוד הטריגרים המרכזיים נותרים מחוץ לערוץ ההידברות ארה"ב-איראן: חופש הפעולה שישראל תובעת בלבנון וסירובו של חיזבאללה לסגת". לדבריו, "המלחמה הפכה את איראן לפחות נרתעת מסיכונים, לא ליותר".
בטור עולה, כי התקיפה האיראנית מדגישה כיצד קונפליקט ישיר בין שתי היריבות האזוריות, שנחשב לבלתי נתפס לפני 2024, הופך לתופעה שגרתית. אם בעבר איראן וארגוני החסות שלה היו בעמדת מגננה, כיום טהרן מפגינה נכונות ליטול סיכונים ממשיים כדי להגן על המיליציות השותפות לה.
מתוך וול סטריט ג'ורנל, מאת לורנס נורמן וג'ארד מאלסין. לקריאת הכתבה המלאה.
2דיווח: תקיפה ישראלית אפשרית באחד ממרכזי הטילים החשובים של איראן
סרטונים המתעדים פיצוצים, עשן ופגיעות טילים אפשריות באזור נג'ף-אבאד שבמרכז איראן מצביעים לכאורה על תקיפות ישראליות השבוע במתחם "אחמד כאזמי", אחד מבסיסי הטילים האסטרטגיים של משמרות המהפכה. כך דווח בערוץ איראן אינטרנשיונל, המזוהה עם האופוזיציה האיראנית הגולה.
לפי הדיווח, אזרחים שתיעדו את האירוע ושלחו את הסרטונים לערוץ זיהו את מוקדי התקיפה בהרים הסמוכים לנג'ף-אבאד ובאזורים המקיפים את וילא-שהר, חומייני-שהר והומאיון-שהר. המתקן אחמד כאזמי שוכן בלב אזור זה.
המתחם קרוי על שמו של אחמד כאזמי, מפקד חיל האוויר של משמרות המהפכה לשעבר. האתר משתרע על פני כשני קילומטרים רבועים ומשמש לייצור, הרכבה ואחסון של טילים אסטרטגיים. כלי התקשורת הממלכתיים באיראן נוהגים לתאר אתרים כגון זה כ"ערי טילים".
היוזמה למניעת איום גרעיני (NTI) הגדירה את האתר כמתקן הגדול ביותר באיראן להרכבה וייצור טילים. המתחם הוקם בסוף שנות ה-80 בסיוע צפון קוריאה וסין, ומוצריו כוללים דלקים מוצקים ונוזליים, רכיבי טילים, טילי שיהאב וכן טילי סילקוורם (Silkworm) וסדרת M מתוצרת סין. במהלך עם כלביא ושאגת הארי דווח שוב ושוב על פיצוצים עזים במתחם.
על פי הדיווחים, כושר האחסון של האתר מוערך בעד 2,000 טילים, אם כי מדובר בקיבולת הכוללת שלו. לאחר שתי מלחמות, לא ברור כמה טילים נותרו שם בפועל. בכל רחבי המתחם ניתן להבחין בסוללות עפר מוכנות לפריסת משגרים ובמסגרות לשינוע טילים.
מתוך איראן אינטרנשיונל. לקריאת הכתבה המלאה.
3טענה בצרפת: "ישראל מגנה על המעוז האחרון של סוחרי הסמים בסוריה"
בטור שפורסם בעיתון הצרפתי לה מונד, טוען ההיסטוריון והמומחה למזרח התיכון, ז'אן-פייר פיליו, כי "בנימין נתניהו עדיין מצר על הדחתו של בשאר אל-אסד, שנה וחצי לאחר שהדיקטטור הסורי אולץ להימלט מדמשק לרוסיה".
הסיבה: לפי פיליו, אסד, בדומה לאביו לפניו, כיבד את הסכם הפסקת האש שנחתם עם ישראל ברמת הגולן ב-1974. לאב ולבן לא הפריע שההסכם לא רק אפשר לישראל לכבוש את השטח, אלא גם לספח אותו. מסיבה זו, נתניהו נטה לחוס על כוחות משטר אסד במהלך מלחמת האזרחים (2011), ומיקד את תקיפותיו ביחידות איראניות ושלוחותיהן, בראשן חיזבאללה.
פיליו טוען כי נתניהו הגיע להסדר עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין שאפשר תקיפות ממוקדות אלו, אך לא גילה עניין בייצור והפצת ה"קפטגון" - הסם שהפך למקור ההכנסה העיקרי של הדיקטטורה הסורית. זאת משום שהמשלוחים לא יועדו לשוק הישראלי, אלא עברו דרך ירדן בדרכם לסעודיה.
זאת ועוד: פיליו מציין כי במקום לחגוג את נפילת אסד בדצמבר 2024 כתבוסה ל"ציר ההתנגדות", נתניהו פתח בקמפיין הפצצות חסר תקדים נגד כוחותיו של הנשיא החדש, אחמד אל-שראע, תוך שהוא פועל לשמר נוכחות רוסית בסוריה. "החישוב הישראלי היה שסוריה צריכה להישאר מוחלשת ומפורדת כדי שישראל תוכל לתפוס ערבויות טריטוריאליות חדשות", מסביר פיליו.
פיליו מתאר כיצד ישראל רקמה קשרים הדוקים עם השייח' היכמת אל-היג'רי, תומך בדלנות דרוזית. בצורה זו, "נתניהו ושר הביטחון ישראל כ"ץ הציגו את עצמם כמגני הקהילה הדרוזית בסוריה, המרוכזת באזור סווידא". עוד הוא טוען כי מאז מרץ 2025, סווידא הפך לאזור הפקר שמשך אליו סוחרי קפטגון, שכן הייצור בשאר חלקי סוריה קרס לאחר נפילת אסד.
"כך ישראל מגנה על המעוז האחרון של סוחרי הסמים בסוריה", כותב פיליו. לדבריו, הגנה זו הובילה להסלמה דרמטית בהברחות. כוחות הביטחון הירדניים, שיירטו משלוחים רבים, אף ביצעו תקיפות אוויריות נגד אתרים המקושרים לסחר בסמים באזור סווידא, לעיתים בתיאום עם דמשק.
מתוך לה מונד, מאת ז'אן-פייר פיליו. לקריאת הכתבה המלאה.
