גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הסכם קונסיגנציה כמסווה לעיסקת מכר ומשכון

ה"פ 175123/96 המבקשת: אופנת ברוך תעשיות טקסטיל בע"מ נגד המשיבה: מישנאל תעשיות ומסחר (1987) בע"מ

חברת מישנאל תעשיות ומסחר בע"מ הינה בעלת זכויות במקרקעין בראשל"צ. מישנאל בנתה והפעילה על המקרקעין קניון בשם "שופ-אין".

חברת פרונטו - בית האופנה לגבר בע"מ, היתה שוכרת של חנויות בקניון. מישנאל הגישה נגד פרונטו תביעה בסדר דין מקוצר. לבקשתה, הוטל צו עיקול זמני על כל המטלטלין שבחנות פרונטו. ביום 26.1.96 ניתן פסק דין לטובת מישנאל, ובמסגרתו אושר העיקול הזמני.

חברת פרונטו נקלעה לקשיים כלכליים, ובתחילת שנת 1995 הפכה חידלת פירעון. בסוף חודש אוקטובר 1995 נעלה מישנאל את החנות, תוך שהיא מונעת מפרונטו להוציא את הסחורה המצויה בה. בד בבד הפסיקה פרונטו את ניהול עסקיה בחנות.

מרבית הסחורה שנותרה בחנות היתה מתוצרת חברת אופנת ברוך תעשיות טקסטיל בע"מ (להלן: "ברוך"). ביום 28.1.96 הוגשה ע"י ברוך המרצת הפתיחה, בה עותרת ברוך לקבלת צו עשה, אשר יורה למישנאל להשיב לידיה את הסחורה שנתפסה בחנות פרונטו. ברוך מבססת את התובענה על הטענה, כי הינה הבעלים של סחורה זו, וכי מסרה אותה לידי פרונטו במסגרת עיסקת קונסיגנציה.

אין מחלוקת בין הצדדים, כי החל ממועד פתיחת חנות פרונטו ובמשך מספר שנים, נהגה ברוך למכור סחורה לפרונטו כמקובל, ולא היתה ביניהם העברת סחורות על דרך של "קונסיגנציה".

ואולם, ביום 6.2.95, סמוך לאחר הגשת תביעת מישנאל והטלת העיקול, נערך בין ברוך לבין פרונטו "הסכם הקונסיגנציה" (להלן: "הסכם הקונסיגנציה"), ובו נקבע כי:

"תישאר הסחורה שתספק ברוך לחנות, בבעלות ברוך, עד למכירתה ללקוח; והחנות תקבל מברוך אחוזים בשיעור שייקבע בהתאם למכירה בפועל של הסחורות שתספק ברוך לחנות; ותוך שמירת זכות ברוך ליטול את הסחורה בחזרה, במלואה או בחלקה, בכל עת".

עוד נקבע בהסכם הקונסיגנציה, בסעיף 6, כי:

"החנות מצהירה, מאשרת ומתחייבת, כי הסחורה שתקבל לחנות מברוך, תישאר אך ורק בבעלות ברוך עד למכירתה, וכי החנות מקבלת לחזקתה בלבד את הסחורה מברוך; וכי החנות מאפשרת לברוך לשווק את מוצריה מהחנות בלא כל תמורה נוספת מעבר לאמור ולמפורט בסעיף 5 לעיל".

הסכם הקונסיגנציה מוסיף וקובע בסעיפים 3 ו-4, כי ברוך תהא חופשיה להציג ולמכור בחנות מוצרים מתוצרתה על פי שיקול דעתה, וכי המכירות בחנות תתבצענה רק באמצעות חשבוניות מס של ברוך.

לאחר חתימת ההסכם אף נתלה בחנות שלט, בנוסף לשלט של פרונטו, לפיו החנות הינה "חנות מפעל" של אופנת ברוך.

עיקר המחלוקת בין הצדדים נוגע לפרשנות שיש ליתן להסכם הקונסיגנציה הנ"ל. בעוד שלגירסת ברוך תכלית העיסקה הינה "מתן רשות שימוש לברוך בחנות פרונטו לצורך הפעלת חנות מפעל שלה במקום ולמתן שירותי כ"א למכירת מוצרי ברוך בחנות, כנגד תשלום עמלה בשיעור %25 מסך כל היקף המכירות של ברוך בחנות", זאת ותו לא, הרי שלגירסת מישנאל, הסכם הקונסיגנציה שנחתם בין פרונטו לברוך אינו אלא מסווה לעיסקה שכוונתה שיעבוד מוצרי ברוך כערובה לחיוב, ומהותה האמיתית הינה מכירת הסחורה לפרונטו תוך הבטחת חיוביה של פרונטו.

ההלכה העוסקת בסוגיה שבפנינו נקבעה בע"א 455/89 קולומבו, מאכל ומשקה בע"מ נ' בנק למסחר בע"מ ואח', פד"י מה (5) 490 (להלן: "הלכת קולומבו").

באותו מקרה נערך הסכם בין חברת "מאמא יוקרו" לבין חברת קולומבו, לפיו תספק האחרונה צעצועים לראשונה בקונסיגנציה, וזאת לאחר שבמשך שנים סופקו הצעצועים בדרך של מכירה רגילה.

עם מסירת הסחורות אף נרשם על תעודות המשלוח שסיפקה קולומבו, כי "הסחורה הינה רכוש קולומבו עד תשלומה המלא,... - קונסיגנציה". חברת "מאמא יוקרו" נקלעה לקשיים כספיים, ומונה לה כונס נכסים לבקשת בנק למסחר בע"מ.

השופט בך קבע, כי יש לראות בעיסקת הקונסיגנציה באותו מקרה משום עיסקה שנועדה "להבטיח שיעבוד של הנכסים לטובת קולומבו כערובה לחובות של 'מאמא יוקרו' בקשר לאותה עיסקה", ועל כן חלות הוראות חוק המשכון, תשכ"ז-1967, על עיסקה זו, לרבות סעיף 2 (ב) לחוק, הקובע כ"הוראות חוק זה יחולו על כל עיסקה שכוונתה שיעבוד נכס כערובה לחיוב, יהא כינויה של עיסקה זו אשר יהא", כן חל סעיף 178 לפקודת החברות, ומשלא נרשם שיעבוד על הסחורה לטובת קולומבו, נקבע כי כונס הנכסים, באותו עניין, זכאי היה להחזיק בסחורה.

המקרה שלפנינו דומה דמיון רב למקרה שנדון בהלכת קולומבו. בשני המקרים נערך בין הצדדים, בשלב מסויים, "הסכם קונסיגנציה", וזאת לאחר שבמשך מספר שנים סופקה סחורה בדרך של מכירה רגילה.

בשני המקרים נקבע, כי הבעלות בסחורה נותרת בידי החברה המספקת את הסחורה, ואולם, בעוד שבמקרה קולומבו נקבע בין הצדדים, כי הבעלות בסחורה תיוותר בידי החברה המספקת עד לתשלום מלוא ערכה על ידי מקבלת הסחורה, הרי שבמקרה שלפנינו הוסכם כי מקבלת הסחורה (פרונטו) אינה אמורה כלל לשלם את תמורתה אלא להיפך. פרונטו אמורה היתה למכור את הסחורה ללקוחות ולקבל מאת ברוך עמלה בגין פעולה זו.

זאת ועוד. בהסכם הקונסיגנציה במקרה שלפנינו נקבעו הוראות מפורשות אשר הקנו לברוך שליטה על הסחורות שתוצגנה בחנות, ועל החשבוניות שבהן תבוצענה המכירות, וכן נקבעה במפורש זכותה של ברוך ליטול את הסחורה בכל עת מן החנות על פי שיקול דעתה.

נשאלת השאלה, באם קביעות אלו בהסכם הקונסיגנציה שבפנינו, בהנחה שאכן התממשו בפועל, יש בהן כדי ליצור הבחנה בין הסכם זה ובין הלכת קולומבו, באופן המוליך למסקנה כי במקרה שלפנינו, להבדיל מן המקרה אשר נדון בעניין קולומבו, אין המדובר בעיסקת מכר ושיעבוד מוסווית?

אין ספק, כי המניע העיקרי שעמד ביסוד כריתתו של "הסכם הקונסיגנציה" במקרה שלפנינו, היה יצירת מנגנון עיסקי, לפיו לא תועבר הבעלות בסחורה לפרונטו, והדברים עולים ברורות מלשון ההסכם עצמו.

הסיבה לכך לא היתה בשום אופן חשש כלשהו מצד פרונטו, כי לא תוכל למכור את הסחורה, שהרי פרונטו רכשה במשך מספר שנים סחורה מברוך במכר רגיל, ומכרה אותה בחנות.

הסיבה האמיתית בגינה נחתם "הסכם הקונסיגנציה" עולה מן העדויות. הסכם הקונסיגנציה נחתם, מכיוון שלפרונטו לא היו עוד באותה תקופה אמצעים לרכוש, בדרך המכר הרגילה, סחורה מאופנת ברוך, והסכם הקונסיגנציה נועד לאפשר לפרונטו להמשיך ולקבל סחורות מאת ברוך לשם מכירתן, תוך הבטחה מקסימלית של זכויות ברוך בסחורה זו לעומת נושים אחרים של פרונטו.

המסקנה כי מטרת "הסכם הקונסיגנציה" היתה לאפשר לפרונטו להמשיך ולגייס סחורה, על אף הקשיים הכלכליים אליהם נקלעה החנות, וזאת תוך הבטחת האינטרסים של ברוך בסחורה זו.

הסכם כזה אינו יכול על פי מהותו ועל פי מטרתו להיחשב כהסכם קונסיגנציה, שכן הוא נעדר את המאפיינים של עיסקת קונסיגנציה, כפי שאלה הוגדרו על ידי כב' השופט בך בהלכת קולומבו.

עוד ציין כב' השופט בך בהלכת קולומבו את משמעותו של סעיף 2 (ב) לחוק המשכון, כהוראה חוקית המדגישה את מהות העיסקה, להבדיל מחזותה החיצונית, באומרו:

"לידתה של הוראה זו נעוצה בתופעה הנפוצה של ניסיונות, שעשו צדדים לעיסקאות משכון, להסוות את האופי האמיתי של העיסקאות בכסות משפטית שלא היתה, באופן פורמלי, זו של שיעבוד... חוק המשכון, בסעיף 2 (ב) שבו, מנסה להתמודד עם התופעה האמורה של הסוואת עיסקאות משכון. החוק אומר לנו, כי יש להתעלם מן החזות החיצונית של העיסקה ולבדוק, אם מבחינה מהותית מדובר בעיסקה שכוונתה שיעבוד נכס כערובה לחיוב".

במקרה שבפנינו הוקנו, אמנם, לברוך אמצעי שליטה בסחורה, אך היו נרחבים במידה ניכרת מאלו שנקבעו במקרה בו דנה הלכת קולומבו, אך במהותה נותרה העיסקה שבפנינו דומה לעיסקה שבהלכת קולומבו, ולפיה רצונם של הצדדים היה כי פרונטו תוכל להמשיך לעסוק בממכר סחורתה של ברוך בחנות, כפי שעשתה במשך שנים מספר קודם לכן, תוך ניסיון להקנות לברוך באותו שלב ביטחון מקסימלי בגין סחורה זו, בשל הקשיים הכספיים שאליהם נקלעה פרונטו.

מטרתו האמיתית של "הסכם הקונסיגנציה" היתה, אם כן, שיעבוד הסחורה לטובת ברוך, כערובה לחיוביה של פרונטו, תוך הבטחת עדיפותה של ברוך בסחורה זו על פני נושים של פרונטו.

העובדה שהבעלות בסחורה לא הועברה פורמלית לידי פרונטו, וכן העובדה שהצדדים דאגו להסתיר את אופיה האמיתי של העיסקה, בקובעם כי הרווחים שאמורה היתה פרונטו להפיק ממכירת סחורתה של ברוך, יועברו אליה בדרך של עמלה, בשיעור מוסכם של %25 ממחזור המכירות שתבצע פרונטו, כל אלה אין בהם כדי לשנות את המסקנה.

התוצאה: ביהמ"ש קובע, כי הסכם הקונסיגנציה אינו אלא מסווה לעיסקת מכר ומשכון, ומשלא נרשם שיעבוד, אין לברוך זכויות עדיפות בסחורה, ובקשתה נדחית.

מפי השופטת: א. חיות (שלום, תל-אביב) (א. חיות מכהנת כשופטת בפועל בביהמ"ש המחוזי, תל-אביב).

בשם המבקשת: עו"ד אגמון ו/או שרגיל.

בשם המשיבה: עו"ד גדעון אליאב ו/או מנור. « «הסכם קונסיגנציה כמסווה לעיסקת מכר ומשכון «ה"פ 175123/96 המבקשת: אופנת ברוך תעשיות טקסטיל בע"מ נגד המשיבה: מישנאל תעשיות ומסחר (1987) בע"מ

עוד כתבות

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי / אילוסטרציה: Shutterstock

הטבת המס הגדולה שהבטיחה הממשלה נכנסה לתוקף. מה יקרה לנטו שלכם?

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי, אשר תגדיל להם את ההכנסה הפנויה ● ואולם, מומחים טוענים כי הטבת המס לא תשפיע על מי שבאמת זקוק לה

מבצע לתשלום חלקי על דירה על הנייר / צילום: דרור מרמור

מספר הדירות שנרכשות רק עולה, אז למה נתוני המשכנתאות נמוכים?

נתוני המשכנתאות החדשות שניטלו ממשיכים לדשדש כבר כמה חודשים, למרות העלייה ברכישת דירות ● האם מבצעי הקבלנים המאפשרים לשלם רק 10% בתשלום הראשון ואת היתר במסירה, יתבטאו במשכנתאות בעוד שנתיים־שלוש?

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

בורסת ת"א ננעלה ביציבות; אלקטריאון זינקה ב-18%, ישראכרט ב-8%

אל על השלימה גיוס של 100 מיליון דולר, המנייה עולה ב-4% ● הבורסה בת"א מסכמת רבעון ראשון בעליות נאות במדדים המובילים ● לאומי על הדולר המתחזק: "מציע למשקיעים הצעה שאי אפשר לסרב לה" ● באופנהיימר צופים "רוח גבית לשוק המניות האמריקאי לפחות עד שנת 2025"

הסכם אינו נדרש כתנאי עבור זוגות במערכות יחסים כאלה ואחרות / צילום: Shutterstock, Viacheslav Lopatin

זוג הקפיא עוברים ואז נפרד. האם האישה תוכל להשתמש בהם?

כשלושה עשורים לאחר פרשת נחמני, בתי המשפט עדיין נאלצים לדון בתביעות בלתי אפשריות לגבי גורלם של עוברים מוקפאים ● מן הראוי היה לחייב כל זוג שפונה לבצע הפריה חוץ-גופית, לחתום על הסכם שמתייחס לאפשרות הריאלית של פרידה במהלך הזמן שחולף בין יצירת העוברים המוקפאים לבין השימוש בהם

יזמיות המגורים מדווחות על עלייה בקצב מכירת הדירות בחודשים האחרונים / צילום: שלומי יוסף

דוחות חברות הנדל"ן מגלים: "המשבר ההיסטורי" נמשך בקושי חודשיים

למרות נבואות הזעם והמחסור המתמשך בעובדי בניין בצל המלחמה, יזמיות המגורים מדווחות על התאוששות ● מחודש דצמבר נרשמת עלייה בקצב מכירת הדירות, לא נרשמים עיכובים במסירות, לפי בכירים בענף רוב אתרי הבנייה חזרו לעבוד, ואפילו מדד המניות הענפי רושם תשואת שיא

מירי רגב, ליכוד / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

ועדות חקירה ממלכתיות תמיד הטילו אחריות אישית על ראש הממשלה?

עד כמה חריפה הביקורת שנמתחה על נתניהו בדוח מירון בהשוואה היסטורית? בדקנו ● המשרוקית של גלובס

פרויקט תמ''א 38 בחיפה / צילום: פאול אורלייב

משרד המשפטים יוזם: יזמי התחדשות עירונית יתחייבו מראש על מועד מסירת הדירות

שורת תקנות שיזם משרד המשפטים, שיידונו בקרוב בוועדת הפנים של הכנסת, יחייבו יזמי התחדשות עירונית במתן מועדי מקסימום לאישור תוכנית הפרויקטים שלהם ואכלוס הדירות שהם מקימים ● תקנות בולטות נוספות הן חשיפת ערבויות מחייבות, גילוי ניגוד אינטרסים של היזמים, וידוא שהדיירים מבינים את ההסכם ועוד

איציק וייץ, מנכ''ל קבוצת קרסו מוטורס / צילום: אלעד גוטמן

המספרים חושפים: כך הפך מותג בנזין סיני אלמוני למכרה הזהב של קבוצת קרסו

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מהדוח השנתי של יבואנית הרכב עולה כי המותג צ'רי, שמכירותיו זינקו ב-2023, הקפיץ את נתח השוק שלה וסייע לה להציג רווח מכובד בתקופה קשה ● אבל ל"אסטרטגיה הסינית" הזו, שמשנה בצורה משמעותית את הפוקוס העסקי של הקבוצה, יש מחיר - ובראשו דריסת מותגים ותיקים

מנכ''ל האוצר שלומי הייזלר בוועידת מרכז הנדל''ן באילת / צילום: נאו מדיה

מנכ"ל האוצר נגד מנהל רשות המסים: "מס דירה שלישית ירחיק משקיעים משוק הנדל"ן"

לפי מנכ"ל האוצר, שלומי הייזלר, החזרת "מס דירה שלישית" כבר בתקציב הקרוב לא נמצאת על הפרק ● על הביקורת שהעביר ינקי קוינט בכנס התשתיות של גלובס בשבוע שעבר, הוא עונה: "אמירות חמורות ואין בהן דבר וחצי דבר. באוצר יש אנשים מופלאים" ● וזו התוכנית שלו למלא את קופת המדינה, נוכח הגירעון המחמיר

מערכת ReDrone של אלביט / צילום: אלביט מערכות

הנקמה של פוטין בהודו, ומערכת יירוט הרחפנים החדשה של אלביט

אלביט הציגה ללקוחות אירופאיים את מערכת היירוט המתקדמת שלה, אלג'יריה מצאה מענה בסין מול עוצמת המל"טים מתוצרת ישראל, ארה"ב שמה את מבטחה בלייזר, והנקמה של פוטין בראש ממשלת הודו • השבוע בתעשיות הביטחוניות

מרכז תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בעל דירה סירב לחתום על פרויקט תמ"א וזכה ב־320 אלף שקל נוספים

בעל דירה בפרויקט תמ"א 38 בת"א, שהוא גם בעלים של חלק מהחצר, ביקש פיצוי של 1.2 מיליון שקל ● המפקחת על המקרקעין קבעה בהסכמת הצדדים כי אכן מגיע לו פיצוי תמורת חתימתו

מישל וונטסוס, לשעבר מנכ''ל ביוג'ן / צילום: Quris

"ביוג'ן הייתה פסגת הקריירה שלי עד כה": המנכ"ל לשעבר מדבר על התוכניות לעתיד

מישל וונטסוס היה מנכ"ל ביוג'ן בתקופה שבה הייתה במוקד תשומת הלב בעקבות התרופה החדשנית שלה לאלצהיימר, אבל בסוף שילם בכיסאו על הכישלון שלה בשוק ● בראיון ל"גלובס", הוא מגיב על הביקורת שהושמעה נגדו, מספר אילו חברות מעניינות אותו עכשיו ומדבר על ההשקעה שלו בקיוריס הישראלית ● על המיזם החדש שהוא מקים בסינגפור, הוא עדיין לא מוכן לפרט

דם אברמוב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך

בלי אסקפיזם ועם לוחם בשיקום, הפרסומת של בנק הפועלים היא הזכורה ביותר

פרסומת הבנק, שבה מככב הלוחם הפצוע אדם אברמוב, היא גם המושקעת ביותר עם כ–1.6 מיליון שקל ● מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה עולה כי השבוע התברגו שתי פרסומות חדשות: מנורה מבטחים וטאצ' ● הפרסומת של ביטוח 9 היא האהודה ביותר גם השבוע

צילום: ap, AP23024601572019_e5rllq

מגמה מעורבת בוול סטריט; רשת הרהיטים RH מזנקת ב-16%, שיאומי ב-12%

נאסד"ק יורד ב-0.2% ● סיכום הרבעון הראשון באירופה: השווקים עלו בכ-7% ● בלומברג: "שוק הקקאו קורס", וולס פארגו: "עליית המחיר תגולגל אל הצרכנים" ● מייסד בורסת הקריפטו FTX נידון ל-25 שנות מאסר ● הצמיחה בארה"ב עמדה על 3.4%, יותר מהצפוי ● ג'יי.פי מורגן: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו" ●  אמזון השקיעה 2.75 מיליארד דולר באנטרופיק ● מחר "יום שישי הטוב" לא יתקיים מסחר בוול סטריט ובמדינות רבות אחרות

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

כלל: רווח של 305 מיליון שקל ב-2023, השפעת רכישת מקס עוד קטנה

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: אימקו מסכמת את 2023 עם רווח כ-6.2 מיליון שקל לאחר שרשמה הפסד בתקופה המקבילה, כלל הציגה דוח רבעוני חזק, אך טרם רשמה רווח משמעותי מרכישת חברת כרטיסי האשראי מקס והרווח הנקי של מור השקעות זינק בכ-60% ● מדור חדש

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

אייל בן סימון מימש אופציות של הפניקס בהיקף של 1.65 מיליון שקל

ביום האחרון לפני הפקיעה: מנכ"ל הפניקס וסמנכ"ל הכספים שלו מימשו יחד 170 אלף אופציות במחיר של 37.48 שקל למניה

הראלי בוול סטריט יימשך? זה מה שמלמדת ההיסטוריה

מדד המניות המוביל S&P 500 עשוי לסיים את הרבעון הראשון עם עלייה של 10% ● האם ניתן להסיק מכך שהמשך השנה יתאפיין בראלי? לפי מחקרים של כמה גופי השקעות, החדשות הרעות נוטות להגיע במחצית השנה השנייה

קרן כהן חזון, מנכ''לית ובעלת השליטה בתורפז / צילום: ששון משה

תורפז רוכשת יצרני חומרי טעם בלגית-גרמנית תמורת 48 מיליון דולר

תורפז צפויה לרכוש את קבוצת קלאריס & ווילך באמצעות חברת הבת שלה - פיט ● החברה מייצרת חומרי הגלם היחודיים לתחום הבשר והאפייה ומחזור המכירות שלה הסתכם ב-35.1 מיליון דולר ב-2023

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר

קבינט המלחמה. ללא נשים במוקד קבלת ההחלטות / צילום: קובי גדעון-לע''מ

המלחמה חושפת את אוכלוסיית הנשים לסיכונים חריגים. איך אפשר להתמודד איתם?

מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות ● הפעם, בשיתוף שדולת הנשים, על האתגרים שמציבה המלחמה בפני נשים ● נשים סובלות יותר מהיעדר ביטחון אישי וכלכלי - ובכל זאת הן לא נמצאות במוקד קבלת ההחלטות