גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מה עדיף - מופת או תעוזה?

האם כדאי להשקיע בקרן הון סיכון או ללכת על חברת השקעה * למה הפכו פורמולה ודנבאר לחביבות המשקיעים וכתא"ל לא * מדריך למשקיעי ההיי-טק - פרק שני ואחרון

במחקרו "הזדמנויות השקעה - הון סיכון סחיר בישראל", מתאר האנליסט עמית שניר מחברת תמיר פישמן את מופת ודנבאר טכנולוגיות, שתיים מהחברות המשקיעות בחברות היי-טק צעירות. שניר גם נותן תיאור מפורט של מצב ההשקעות בהון סיכון בישראל. מומלץ להשיג את הסקירה ולעיין בה.

ישנם גופים רבים המשקיעים בהון סיכון בישראל: יש כ-70 קרנות הון סיכון, חברות השקעה ממוקדות, חברות השקעה פיננסיות שמשקיעות במיגוון רחב של חברות, וישנם המשקיעים הפרטיים.

שניר צופה, כי בחמש השנים הבאות תזדקק התעשייה הזו לכ-1.7 מיליארד דולר בהשקעות חדשות. כ-1.34 מיליארד דולר יגויסו לכ-1500 חברות קיימות, שחלקן כבר עשו סיבוב אחד או יותר של גיוס הון סיכון; ועוד כ-375 מיליון דולר תגייסנה כ-750 חברות חדשות, שיקומו בחמש השנים הקרובות. שניר מעריך שכ-1000 מהחברות הקיימות וכמחצית מהחדשות ייסגרו בחמש השנים הבאות. אם זה נכון, אז אחוז ההצלחה הישראלי גבוה.

אנחנו מעריכים, שרק כמאה חברות יצליחו. אם אכן יהיו לנו 100 'נייסים' או 'אורבוטקים', דיינו; ואם יהיו לנו 75 ואפילו 50, זה גם הישג לא רע.

אבל אותנו, המשקיעים, לא כל-כך מעניין אם יהיו 100 חברות שיצליחו, אלא שהחברה שבה השקענו תצליח. אנחנו רוצים להרוויח, בגלל זה השקענו.

בואו ונבחן את הסיכויים של משקיע קטן שיש לו בין 1000 ל-10,000 דולר להשקעה בהון סיכון. משקיע כזה אינו יכול להשקיע בהנפקה פרטית ישירות בחברה, הסכומים הנדרשים לכך גדולים בהרבה. הדרך שלו ליהנות מסיכויי ההצלחה היא באמצעות השקעה במניות של קרן הון סיכון סחירה, או במניות של חברת השקעות. במילים אחרות, המשקיע הקטן צריך לתלות את יהבו בהנהלה שיודעת לבחור את השקעותיה בצורה הטובה ביותר.

כעת, משהצטמצמו האלטרנטיבות, צריך לבחור באיזה מהחברות הסחירות להשקיע. זו לא החלטה קלה.

משקיעים יכולים להמשיך ולצמצם את האלטרנטיבות על-ידי השקעה רק בארבע קרנות הון הסיכון שעוסקות בהיי-טק בלבד: מופת, תעוזה, מרתון ושדות מו"פ (לשעבר פורז). החברות הללו גייסו כספים מהציבור, והן משקיעות (בדרך-כלל באחוזים נמוכים ויחד עם משקיעים נוספים) בחברות היי-טק בתחילת דרכן המסחרית.

המטרה היא שבסופו של דבר תוכל הקרן לממש את השקעתה בחברת ההיי-טק בערכים הגבוהים משמעותית מעלות הכניסה. אם זה אכן קורה אז מניות הקרן יעלו בהתאם, והמשקיע הקטן ייצא נשכר.

לתעוזה ולמרתון יש שני סוגי מניות. האחד "מוגן", והשני מניות רגילות. המניות המוגנות הן כאלה שממשלת ישראל, באמצעות קרן ענבל, נותנת למשקיע הגנה כלפי מטה, רצפה.

הרעיון של ענבל היה לתת למשקיעים ביטחון שהשקעתם לא תרד לטמיון, אך מסתבר שמעורבות הממשלה אינה משנה את החלטות המשקיעים, ואם כן, אז אולי לרעה בלבד.

נתחיל בהשוואה של ביצועי המניות. מתחילת השנה עשתה מניית מופת כ-%80. מרתון עשתה כ-%32 במניה המוגנת שלה וכ-%43 במניה הבלתי-מוגנת. שדות מו"פ עשתה כ-%48, ותעוזה כ-%83 במניה הבלתי-מוגנת וכ-%55 במניה המוגנת.

התוצאות הללו הן מעל כל המדדים הענפיים. כלומר שאם היה "מדד קרנות הון סיכון סחירות", הוא היה המדד המוביל. שני דברים מעניינים אפשר ללמוד מהמספרים הללו. הראשון, שמשקיעים מאמינים שההשקעות בתיק הקרנות יצליחו להתממש לאור ההנפקות הישראליות הרבות בניו-יורק (ברוב החברות המונפקות היו השקעות של קרנות הון סיכון).

השני, שהמניות המוגנות פחות מעניינות. האמת היא שקצת הופתענו שהמוגנות פיגרו אחרי הבלתי-מוגנות. מה הסיבה לכך? לדעתנו, משקיעים פרטיים מעדיפים שהממשלה אינה מעורבת, וזהו.

עם כל העליות הללו, לדעת אנשי המקצוע, מניות הקרנות נסחרות הרבה מתחת לערכן.

ניקח שתי דוגמאות. מופת, שכבר מימשה 6 מתוך 30 השקעותיה בהצלחה גדולה, ותעוזה, שעדיין לא מימשה, ציבורית, אף אחת מ-13 השקעותיה.

חישוב הערך הריאלי של קרנות מסוג זה הוא דבר פשוט. לוקחים את החברות השונות שבהן השקיעה הקרן, ולפי ערך העיסקה האחרונה שנעשתה בהן קובעים את שוויין, וכך מגיעים לערך הריאלי של הקרן.

לחלק מהחברות שבהן השקיעה הקרן ושכבר הונפקו באחת הבורסות יש מחיר שוק, וקל להעריך את שווי אחוז ההחזקה של הקרן. לגבי אותן חברות שעדיין לא הונפקו, מעריכים את שוויין לפי ערך החברה בעיסקה האחרונה שנעשתה.

במחירה של מניית מופת כבר גלומים רווחים גדולים מהשקעותיה בחברת המחשבים שני שנמכרה לאינטל; מחברת סקורפיו שנמכרה ל-US Robotics; מנייסקום, חברה בת של נייס, שנרכשה ע"י 3COM האמריקנית; ומהשקעותיה בווקלטק ובאורכית, שנמכרו בהנפקות ברווחים גבוהים.

החברה עדיין מחזיקה באחוז אחד באורכית ששוויו כ-2.5 מיליון דולר. בתיק של מופת נשארו 24 חברות פרטיות, ועוד למעלה מ-16 מיליון דולר במזומן. שווי האחזקות הפרטיות הוא כ-26 מיליון דולר (על-סמך עיסקאות אחרונות).

בחברת נטרו, לדוגמה, שעיסוקה בפיתוח, ייצור ושיווק של מערכות תקשורת אלחוטיות מתקדמות, השקיעה מופת 630,000 דולר. כיום, אחרי מספר השקעות פרטיות נוספות, מוערכים ה-%3 שבידי מופת בשווי של 6 מיליון דולר. זאת לאחר שביוני 1996 גייסה נטרו 12 מיליון דולר, לפי שווי של 200 מיליון דולר.

לצד מופת מושקעות בחברה הזו חברות בעלות שם עולמי כמו AT*T ,Citibank ,Xylan וחברת הענק בתחום תקשורת המחשבים, סיסקו. סביר להניח שהנפקה ציבורית שכנראה תתבצע לנטרו בשנה הקרובה תהיה בשווי חברה של יותר מ-400 מיליון דולר (המשקיעים האחרונים שנכנסו לא יסכימו להנפיק בפחות מפי 2 מערך השקעתם).

בהערכה כזו, ערך ההשקעה של מופת יעלה לכ-12 מיליון דולר לפני ההנפקה. זה ישפיע משמעותית על ערכה של מופת עצמה.

מופת צופה שלוש הנפקות של חברות שבהן היא מושקעת ב-1999-1998, ועוד 5 חברות מתדיינות על הנפקות פרטיות במחיר הגבוה בהרבה מהשקעתה של מופת בהן.

על-פי מחקרו של שניר שווה מופת כיום כ-%20 מעל מחירה בבורסה, וכל סיבוב השקעות נוסף בחברות המושקעות או הנפקה ציבורית יקפיצו את שוויה.

תעוזה, הקרן הוותיקה שבשוק, עדיין לא הנפיקה לציבור אף אחת מהחברות שבהן השקיעה. הסיבות לכך יכולות להיות שונות. אחת, בגלל הגבלות ענבל שאולי צמצמו את אפשרויות ההשקעה לחברות שרחוקות מהנפקה. השקעותיה נעשו בשלב מוקדם משל מופת, ולכן לוקח יותר זמן לבשלות.

אפשרות שנייה, שאנחנו לא מסכימים איתה, היא שאולי 'כושר הבחירה' של הנהלת תעוזה נופל מזה של הנהלת מופת. עם זאת, מניית תעוזה עשתה בתשעת החודשים האחרונים ביצועים נאים ביותר. כנראה שציבור המשקיעים מריח שמספר חברות בפורטפוליו שלה מתקרבות לשלב מימוש, במחירים הגבוהים בהרבה מעלות ההשקעה בהן.

ישנם כמה דברים שעשויים לעניין משקיעים בתעוזה, למרות שברקורד הצלחת מופת נראית גדולה יותר. למשל, שערך השוק של תעוזה היום, כ-25 מיליוני דולרים, עדיין די דורך במקום מבחינת ההשוואה לגיוס הכספים הראשוני שלה.

בעוד שבמקרה של מופת שווי השוק שלה נמצא בכ-%50 מעל הסכום שגויס לראשונה (גייסה 24.5 מיליון דולר ושווי השוק כ-38 מיליון); הרי ששווי השוק של תעוזה היום, כ-25 מיליון דולרים, נמצא רק כ-%13 מעל הסכום שגייסה. כלומר, השוק מעריך שאין לו מספיק נתונים להצדיק ערכים גבוהים יותר.

קצת בדקנו את העניין הזה, ולדעתנו השוק 'מפלה' את תעוזה, ומסתמנת כאן כדאיות קנייה.

לתעוזה כאמור, יש 13 השקעות, והאחוזים שהיא מחזיקה בחברות המושקעות גבוהים בהשוואה לממוצע המקובל. בתחילת 1997 הוציאה חברת ההשקעות בלוךרוטשטיין מחקר על תעוזה, שקבע כי מחיר מניותיה בבורסה נמוך ב-50-30 אחוז מערכן הריאלי.

ממה שבדקנו, רוב החברות שבהן מושקעת תעוזה מופיעות במאזן בערכים מגוחכים לעומת שוויין הריאלי, ויש חברות שהסיכוי למימוש ההשקעה, אם בקנייה של משקיעים או בהנפקה, הולך וגדל.

ישנה נובה לדוגמה, שעיסוקה במערכות מדידה בתחום המוליכים-למחצה. תעוזה מחזיקה 18.85 אחוזים בחברה שבה השקיעה פחות ממיליון וחצי דולרים לפי ערך חברה של 7 מיליון. השקעה פרטית בנובה, לפי שווי של כ-27 מיליון כבר נעשתה, ולאחרונה הודיעה החברה על השקעה נוספת לפי 38 מיליון דולרים עם הזמנות רכישת מוצרים מהמשקיע של כ-20 מיליון דולרים.

כעת מעריכים שנובה, שבה שותפות גם כלל תעשיות אלקטרוניקה וקרן הון הסיכון הפרטית אינוונטק, תצא לבורסה בשווי של 100 מיליון דולרים ב-1998. מדברים בניו-יורק על מעורבות של אינטל, ואם זה יקרה תהיה כאן חגיגה.

ישנה ההשקעה בסגאנטקס, שבה מחזיקה תעוזה בכ-%47. החברה פיתחה ומשווקת תוכנות לעיצוב רכיבים מיקרו-אלקטרוניים. תעוזה השקיעה בה כמיליון דולרים ב1994. כעת מדובר על הנפקה ציבורית שלה בניו-יורק, בשווי של כ-100 מיליון דולרים.

תעוזה השקיעה - 1.1 מיליון דולר וקיבלה %49 - גם בחברת רוטלקס, למכשור בדיקת איכות של עדשות למשקפיים ועדשות-מגע. לפני מספר חודשים השקיעה חברה בת של אל-אופ ברוטלקס, לפי שווי של 10 מיליון דולרים.

מצב דומה התפתח בחברת סלטרוניקס, המפתחת מכונות בתחום המעגלים המודפסים. השקעת תעוזה היתה לפי ערך חברה של כמיליון דולרים. קרן מרתון ובנק ההשקעות צ'ארטר-האוז אינטרנשיונל השקיעו -ההבדל בין חברות השקעה לקרנות הון סיכון הוא בעיקר בהגדרת ההשקעה. בעבר היו הבדלים מהותיים. היום, בגלל ההצלחות של חברות היי-טק, חברות השקעה רבות הפכו למין חצי קרן הון סיכון.

הבעיה שבפניה ניצב המשקיע היא אם להשקיע בקרן הון סיכון או לרכוש מניות של דנבאר טכנולוגיות או פורמולה למשל, ויהיו גם ברוקרים שייעצו להשקיע בחברה כמו כלל אלקטרוניקה, או שמרנים שיציעו את דסק"ש.

מתחילת השנה עשו מניות דנבאר כ-%177; כלל אלקטרוניקה כ-%22; אלרון כ-%80; פועלים השקעות כ-%25; דסק"ש כ-%48; דנבאר בע"מ (שמחזיקה בכ- %81 מדנבאר טכנולוגיות) כ-%80; ופורמולה עשתה כ-%240.

איך רוצים שהמשקיע הקטן לא יהיה במבוכה מרוב אלטרנטיבות, או שהברוקר יהיה בטוח בהמלצתו? לכל אחת מהחברות הנ"ל, כמו כל אחת מקרנות הון הסיכון הסחירות, יש השקעות ב'חברות חלום' פוטנציאליות שעשויות פעם לחזור על סיפורים כמו נייס או אורבוטק.

אפשר להסביר ולספר אינספור סיפורים על שיטות בחירה, ומדוע דנבאר טכנולוגיות עשתה פי 8 מכלל אלקטרוניקה. האם מנחם וינברג, דוד וולקן וניר רוטנברג מדנבאר יותר חכמים ממנהלי כלל אלקטרוניקה? או שאולי דנבאר התחילה מבסיס נמוך לאחר שהמניה צנחה קשות בעבר?

יש שיסבירו, שדנבאר היא דוד: קל, נייד וממזרי. ואילו כלל זה גוליית: ענק, מגושם ודשן. יכול להיות. זה היופי בבורסה, שכמו האורקול בדלפי היא מאפשרת תשובה לכל שאלה. אם היינו יודעים אילו מניות יראו ביצועים טובים יותר, אז לא היתה בורסה. ואיך תסבירו שפורמולה עשתה %240? ולמה לא הייתם בפנים?

מה שלדעתנו גרם לעלייה המטאורית של דנבאר טכנולוגיות, למשל, היה צירוף של משתנים. מלבד היכולת של השלישיה שהזכרנו, לדנבאר יש אחזקה של %24 בעוש"פ, שעשתה השנה %105 בנאסד"ק. דנבאר גם שינתה כיוון ועברה ב-1996-1995 להשקעה שמרנית ומקצועית יותר. המשקיעים שמו לב לשינוי הכיוון, ונותנים את אמונם בהנהלה ובביצועיה.

אם זה נכון לגבי דנבאר, אז לבטח זה נכון בפורמולאחרונה בסלטרוניקס לפי ערך של פי 8. תעוזה, לפני ההשקעה האחרונה, החזיקה ב-%34.4 מסלטרוניקס.

לתעוזה גם כ-14 אחוזים מחברת אלביט איי.טי.איי, המייצרת מכונות NMR לתעשייה הפטרוכימית. מדובר בסיפור עם פוטנציאל עצום שיצא לנו להכירו. אקסון, טקסאקו ובריטיש-פטרוליום כבר מנסות את המוצר. העניין קצת מתמהמה, אבל לאחרונה רכשה חברת פוקסבורו, המובילה בעולם בבקרת תהליכים בתחום הפטרוכימיה, %51 מאלביט איי.טי.איי, לבטח לא בערך של 700,000 דולר, שלפיו נכנסה תעוזה בזמנה.

לבסוף ישנה ההשקעה בנס, חברה שהיתה הרבה בחדשות. נס פיתחה מערכת אלקטרונית שמאפשרת פעילות גפיים חלקית לאנשים שזרועותיהם משותקות. הפוטנציאל המסחרי גדול ביותר. ב-1996 החלה נס בבטא-סייט, וקיבלה את אישור ה-FDA.

תעוזה, שמחזיקה ב-%43.6, השקיעה בנס פעמיים. הפעם האחרונה היתה ב-1996, לפי ערך של 5.3 מיליון דולרים. השבוע, כך שמענו (לא מהנהלת תעוזה), נכנסו שתי קרנות הון להשקעה בחברה: אחת מהן שייכת לענק התרופות ג'ונסון אנד ג'ונסון; השנייה קרן הון סיכון פרטית, ישראלית. חלום הבורסה של נס הולך ונעשה מציאותי.

בקיצור, לא צריך להיות מתמטיקאי כדי לחשב מה יהיה אם אחת מהחברות תצא לציבור: ההשפעה על תעוזה תהיה משמעותית.

אין אנו קובעים, כי מניית תעוזה תעשה יותר ב-1998 ממניית מופת, שדות מו"פ או מרתון. אם נטרו תודיע על הנפקה בערך חברה של 500-400 מיליון דולרים, אז מופת תטוס למעלה. לדעתנו, מחיר הכניסה ל-1998 נראה זול יותר בתעוזה. הפתרון לחוסר הוודאות: שימו 2500 דולר בכל אחת מהקרנות הללו. לה. מאז 1985 מוביל דן גולדשטיין את החברה במקצועיות מעוררת קנאה. הניהול, שכולל את הסממנים שמשקיעים אוהבים, משך אותם לקנות ולשבת. מדיניות הנפקת חברות בנות, מציאת שותפים אסטרטגיים, כניסה לנישות מעניינות בשוק וקשר הדוק עם שוקי ההון בישראל ובארה"ב, יצרו מניה שבארה"ב מכנים "אהובת המשקיעים". זה הסבר טוב כמו האחרים לעלייתה.

אז למה כלל אלקטרוניקה לא עשתה מה שהשתיים עשו? אולי סאיטקס, שבה מחזיקה החברה כ-%12, משכה למטה, או שאי.סי.איי, שבה מחזיקה החברה בכ-%26, לא משכה מספיק למעלה. הוסיפו לזה את העובדה שציבור המשקיעים לא שמע סיפורים מלהיבים מכיוון כלל אלקטרוניקה, ושיודעים שהמצב עם ה-%55 במנן מדיקל אינו מזהיר, ותקבלו את הרגשת חוסר הנוחות של המשקיעים.

יכולנו להמשיך עוד, אבל לא נעזור יותר לקבלת החלטות (אפשר לחשוב שככה כן עזרנו). אם היינו בארה"ב, העצה שלנו למשקיעים שרוצים לחגוג בהיי-טק היתה: "תנו את כספכם למנהל השקעות המתמחה רק בהיי-טק, ושהוכיח יכולת לאורך זמן". וגם אז אינכם בטוחים בהצלחה.

אפילו הקרנות של פרד אדלר האגדי לא תמיד מצליחות. בישראל זה יותר מסובך. האם להשקיע בפורמולה או בדנבאר, במופת (אחרי העליות) או לנסות תעוזה או מרתון או פועלים השקעות.

תזכרו שדנבאר, פורמולה, כלל אלקטרוניקה או פועלים השקעות הן בעצם חיות שונות זו מזו, ולכן תבדקו לעומק; וכמו שאתם מבינים, אנחנו נוטים להעדיף הנהלה עם רקורד מוכח, ודי לחכימא ברמיזא! «מאת שלמה גרינברג «מה עדיף - מופת או תעוזה? «האם כדאי להשקיע בקרן הון סיכון או ללכת על חברת השקעה * למה הפכו פורמולה ודנבאר לחביבות המשקיעים וכתא"ל לא * מדריך למשקיעי ההיי-טק - פרק שני ואחרון

עוד כתבות

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

כלל: רווח של 305 מיליון שקל ב-2023, השפעת רכישת מקס עוד קטנה

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: אימקו מסכמת את 2023 עם רווח כ-6.2 מיליון שקל לאחר שרשמה הפסד בתקופה המקבילה, כלל הציגה דוח רבעוני חזק, אך טרם רשמה רווח משמעותי מרכישת חברת כרטיסי האשראי מקס והרווח הנקי של מור השקעות זינק בכ-60% ● מדור חדש

חברת הסייבר הישראלית Coro (קורו) / צילום: CORO

המשבר בהייטק נגמר? סטארט-אפ ישראלי שני מודיע בתוך שבוע על גיוס של 100 מיליון דולר

חברת קורו (Coro) הישראלית, העוסקת במכירת מערכות סייבר לעסקים קטנים ובינוניים, הודיעה על גיוס של 100 מיליון דולר ● ככל שנודע, כספי הגיוס כולם הושקעו בחברה ולא בקניית מניות מיזמים או משקיעים קודמים ● כל הגיוס התבצע מקרנות הון סיכון זרות

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי / אילוסטרציה: Shutterstock

הטבת המס הגדולה שהבטיחה הממשלה נכנסה לתוקף. מה יקרה לנטו שלכם?

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי, אשר תגדיל להם את ההכנסה הפנויה ● ואולם, מומחים טוענים כי הטבת המס לא תשפיע על מי שבאמת זקוק לה

איציק וייץ, מנכ''ל קבוצת קרסו מוטורס / צילום: אלעד גוטמן

המספרים חושפים: כך הפך מותג בנזין סיני אלמוני למכרה הזהב של קבוצת קרסו

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מהדוח השנתי של יבואנית הרכב עולה כי המותג צ'רי, שמכירותיו זינקו ב-2023, הקפיץ את נתח השוק שלה וסייע לה להציג רווח מכובד בתקופה קשה ● אבל ל"אסטרטגיה הסינית" הזו, שמשנה בצורה משמעותית את הפוקוס העסקי של הקבוצה, יש מחיר - ובראשו דריסת מותגים ותיקים

הפגנת חרדים נגד גיוס בני ישיבות,ירושלים / צילום: Reuters, Ammar Awad

מהתקציבים שייעצרו ועד לדיוני החירום באוצר: כל מה שכדאי לדעת על הצו הדרמטי בנוגע לחוק הגיוס

בהתאם לצו הביניים שהוציא בג"ץ, תקצוב הישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים ייעצר כבר בשבוע הבא ● בשלב זה, התמיכה בכ-44 אלף תלמידי ישיבות צפויה להיעצר ● באגף החשב הכללי במשרד האוצר, שאמונים על ביצוע התשלומים מתקציב המדינה, מתכוונים ליישם את הצו במועד ● איך זה יעבוד? גלובס עושה סדר

הראלי בוול סטריט יימשך? זה מה שמלמדת ההיסטוריה

מדד המניות המוביל S&P 500 עשוי לסיים את הרבעון הראשון עם עלייה של 10% ● האם ניתן להסיק מכך שהמשך השנה יתאפיין בראלי? לפי מחקרים של כמה גופי השקעות, החדשות הרעות נוטות להגיע במחצית השנה השנייה

צילום: ap, AP23024601572019_e5rllq

וול סטריט סגרה את הרבעון הראשון הטוב ביותר מאז 2019; מדד S&P 500 שבר שיא חדש

שיא חדש גם לדאו ג'ונס ● סיכום הרבעון הראשון באירופה: השווקים עלו בכ-7% ● בלומברג: "שוק הקקאו קורס", וולס פארגו: "עליית המחיר תגולגל אל הצרכנים" ● מייסד בורסת הקריפטו FTX נידון ל-25 שנות מאסר ● הצמיחה בארה"ב עמדה על 3.4%, יותר מהצפוי ● ג'יי.פי מורגן: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו" ● מחר "יום שישי הטוב" אין מסחר בוול סטריט ובמדינות רבות אחרות

ינקי קוינט, מנכ''ל רמי ומ''מ מנהל רשות החברות / צילום: יוסי זמיר

מתחנות כוח ועד מוסכי רכבת: בענף התשתיות טוענים שרמ"י תוקעת מיזמים

בפנייה דחופה מבקשים במינהל התכנון מרשות מקרקעי ישראל לשחרר היתרים למיזמי תשתית לאומיים ● ברקע זה, גורמים בענף טוענים כי פרויקטים גדולים, בהם תחנות כוח ומוסכים של הרכבת הקלה, תקועים בגלל התנהלות הרשות ● רמ"י: "חלק מהפרויקטים יצאו לדרך"

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

ביום האחרון לפני הפקיעה: מנכ"ל הפניקס אייל בן סימון מכר מניות

מנכ"ל הפניקס וסמנכ"ל הכספים שלו מימשו יחד 170 אלף אופציות במחיר של 37.48 שקל למניה ● המימוש בוצע יום לאחר שהחברה דיווחה על תוצאותיה הכספיות לשנת 2023, רווח של 1.1 מיליארד שקל המשקף תשואה להון של 10.5%

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP, דוברות הכנסת, שאטרסטוק

הדרך לאספקת הפגזים האמריקאיים לישראל עוברת בטורקיה

היחסים בין נשיא טורקיה, רג'פ ארדואן ונשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, מתהדקים למרות היחסים המעורערים שהיו בין השניים לאורך השנים ● מדיווח בלומברג, מתברר כי ארה"ב מנהלת מו"מ עם טורקיה לצורך רכישת פגזים וחומרי נפץ, שיאפשרו לה להאיץ את קצב הייצור שלה ולשלוח את חלקם לישראל

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

מלך השכר של ת"א: המנכ"ל שהרוויח כ-90 מיליון שקל ב-2023

עיקר התגמול של מנכ"ל נייס ברק עילם – הוני ● במשך שנותיו כמנכ"ל נייס צבר תגמולים בהיקף של כ-460 מיליון שקל לפי שער החליפין הנוכחי ● שכר של כ-17 מיליון שקל למנכ"ל אלביט אשתקד

קבוצת רוכבי אופניים עם טל ברודי. מימין: ריבה פרידמן בורוביק / צילום: דבורין תקשורת

מקבוצות אופניים ועד קבלת פנים בחזרה לבית: הארגון שמלווה מפונים במלחמה

מאז פרוץ המלחמה מלווה ארגון "הרוח הישראלית" אלפי משפחות של מפונים, ואף גייס תרומות בהיקף של 2.5 מיליון שקל ● מ"מ המנכ"לית, ריבה פרידמן בורוביק: "האתגר הגדול הוא שיקום הקהילות"

קבינט המלחמה. ללא נשים במוקד קבלת ההחלטות / צילום: קובי גדעון-לע''מ

המלחמה חושפת את אוכלוסיית הנשים לסיכונים חריגים. איך אפשר להתמודד איתם?

מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות ● הפעם, בשיתוף שדולת הנשים, על האתגרים שמציבה המלחמה בפני נשים ● נשים סובלות יותר מהיעדר ביטחון אישי וכלכלי - ובכל זאת הן לא נמצאות במוקד קבלת ההחלטות

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: שלומי יוסף

העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות

פסק דין שאישר פשרה עם סופרגז ואמישראגז קבע תקדימים בעניין שכר טרחת עורכי דין בתביעות ייצוגיות ● בין השאר נקבע כי שר הטרחה יוגבל לפי מדרגות מקסימליות, ודרך היישום לתשלום הובהרה ● בשוק יש שמברכים על ההסדרה, ואולם אחרים מזהירים: תפגע בתמריץ להשיג פיצוי מרבי

מתחם חזית הים בחיפה / הדמיה: מן-שנער-יעד אדריכלים

נסגר המכרז הראשון של רמ"י בחזית הים בחיפה: כמה תשלם הזוכה?

יורו ישראל זכתה במכרז של רמ"י על קרקע של 23 דונם, להקמת 500 יחידות דיור ושטחי מסחר באחד מהמתחמים המסקרנים בישראל ● החברה תשלם על הקרקע, הסמוכה לבית החולים רמב"ם בחיפה, כ-205 מיליון שקל כולל הוצאות פיתוח

ניסאן X-TRAIL / צילום: יח''צ

המכונית של ניסן שמוכיחה: שוק הבנזין עדיין חי ובועט

ניסאן X-TRAIL, הטורבו-בנזין החדשה של ניסאן, מוכיחה שגרסאות הבנזין לא אמרו את המילה האחרונה: היא זריזה, נוחה ומרווחת

יזמיות המגורים מדווחות על עלייה בקצב מכירת הדירות בחודשים האחרונים / צילום: שלומי יוסף

דוחות חברות הנדל"ן מגלים: "המשבר ההיסטורי" נמשך בקושי חודשיים

למרות נבואות הזעם והמחסור המתמשך בעובדי בניין בצל המלחמה, יזמיות המגורים מדווחות על התאוששות ● מחודש דצמבר נרשמת עלייה בקצב מכירת הדירות, לא נרשמים עיכובים במסירות, לפי בכירים בענף רוב אתרי הבנייה חזרו לעבוד, ואפילו מדד המניות הענפי רושם תשואת שיא

בנימין נתניהו ואריה דרעי / צילום: עמוס בן גרשום, לע''מ

דרעי: "בג"ץ מתעמר בלומדי התורה, אות קין", גנץ: "בג"ץ פסק את המובן מאליו" | התגובות הפוליטיות על צו הביניים

הפוליטיקאים הגיבו על החלטת בג"ץ שקיבל את עמדת היועמ"שית ● גולדקנופף: "אות קלון וביזיון, ניאבק בכל דרך על זכותו של כל יהודי ללמוד תורה ולא נתפשר" ● דרעי: "מבין את הלוחמים שלא רוצים לשרת עכשיו בצבא" ● גנץ: "הגיעה העת שהממשלה תעשה את המובן מאליו"

ייצור השבבים / צילום: Shutterstock, Golubovy

חברות השבבים הישראליות שמשלמות על הקשחת הכללים

ביטול רכישת חברת שבבים ישראלים על ידי הענקית האמריקאית קוואלקום מתווספת לנסיגת אינטל מרכישת טאואר אשתקד ● לפי מומחים, מדובר במגמה מתעצמת של הקשחת העמדות מצד רגולטורים בעולם ● "חברות צריכות להתחיל לחשוב מראש על אלטרנטיבות", הם אומרים

מישל וונטסוס, לשעבר מנכ''ל ביוג'ן / צילום: Quris

"ביוג'ן הייתה פסגת הקריירה שלי עד כה": המנכ"ל לשעבר מדבר על התוכניות לעתיד

מישל וונטסוס היה מנכ"ל ביוג'ן בתקופה שבה הייתה במוקד תשומת הלב בעקבות התרופה החדשנית שלה לאלצהיימר, אבל בסוף שילם בכיסאו על הכישלון שלה בשוק ● בראיון ל"גלובס", הוא מגיב על הביקורת שהושמעה נגדו, מספר אילו חברות מעניינות אותו עכשיו ומדבר על ההשקעה שלו בקיוריס הישראלית ● על המיזם החדש שהוא מקים בסינגפור, הוא עדיין לא מוכן לפרט