גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מלחמת מוזס במוזס על "ידיעות אחרונות" - ניפגש (שוב) בבתי המשפט

למרות שביעות הרצון המופגנת של הצדדים לסכסוך ב"ידיעות אחרונות", בעקבות מתן פסק הדין שהרחיב את מועצת המנהלים של העיתון, כבר מצחצחים הניצים לבית משפחת מוזס חרבות לקראת המשך העימות.

לפני שבועיים, ביום חמישי, הצטופפה חבורה עולזת סביב שולחן עמוס תקרובת במעדניית "דונה שולה" בנוה אביבים, פרבר יוקרה בצפון תל אביב. "חגיגת המנצחים במשפחת מוזס", הכתיר העיתון המתחרה ביום שלמחרת את צילום המעמד.

כותרת, שלא נעדרה ממנה שימחה לאידו של היריב הגדול, ארנון מוזס, עורך ידיעות אחרונות והאיש החזק בעיתון.

מוזס לא נראה כמובן בתצלום. לעומתו, נכחה במקום תערובת של מיטב עורכי הדין ולצידם מתנגדיו, אלה מבני משפחת מוזס שאותם הם מייצגים. האירוע נערך בחסות זאב ושולה מוזס, בעלי המעדנייה, לאחר שיום קודם לכן ניתן פסק הדין במשפט שזכה לכינוי "מוזס נגד מוזס".

השופטת מיכל רובינשטיין קיבלה את טענת הקיפוח של בעלי מניות המיעוט בידיעות אחרונות, ושינתה את תקנון החברה. לכשייכנס התקנון החדש לתוקף, יבוא לידי סיום סטטוס-קוו שנמשך 37 שנים בדירקטוריון העיתון, לפיו הוא מנוהל בידי שני אנשים בלבד. לכל אחד מבתי האב במשפחת מוזס (חמישה במספר) יינתן מעתה מקום במועצת המנהלים.

פסק הדין קבע גם, כי דירקטוריון ידיעות אחרונות יתכנס לפחות אחת לשבועיים ורק כאשר יהיו נוכחים בו לפחות שלושה מנהלים; יקבל דיווח שוטף על פעילות החברה; וחבריו יהיו זכאים לבדוק בכל זמן את ספרי החברה ומסמכים מכל סוג הקשורים לניהול ענייניה.

לעומת החוגגים בדונה שולה, שזכו בתום שנים של הליכה במדבר לדריסת רגל בניהול העיתון, מיהר מחנה ארנון מוזס להבליט את אותו חלק בפסק הדין, המותיר את השליטה בדירקטוריון ידיעות אחרונות בידי קואליציה המורכבת מארנון ומרים נופך מוזס (מכוח מניות היסוד שבידיהם).

אלה גם אלה, אמר השבוע מקורב לסכסוך, צפויים לערער על פסק הדין. ארנון, מאחר שפסק הדין קובע כי קיפח את בעלי המניות למען האינטרסים האישיים שלו, קביעה שעימה לא יוכל להשלים; זאב, בגלל שתביעתו העיקרית, ליישם הסכם שחתם עם ארנון ולחזור לנהל את ידיעות אחרונות, לא התקבלה; והיתר, מאחר שאפילו הרפורמות מרחיקות הלכת בפסק הדין להסרת הקיפוח, אינן מספקות אותם.

יתרה מכך, הוסיף אותו גורם, פסק הדין יוצר דירקטוריון פעיל, אולי פעיל מדי, הנפגש בתדירות גבוהה ושלחבריו יש כל הסמכויות שבעולם לניהול ובדיקת פעילות החברה, כולל זכויות במינוי מנהל עסקים, סמכויות שספק אם ארנון מוזס, המורגל בניהול ריכוזי, יהיה מוכן להסכין עימן.

מאידך, נותנת החוקה החדשה כלים בידי המיעוט לשתק את הדירקטוריון, מאחר שכינוסו דורש לפחות שלושה מנציגי בתי האב. קיצורו של דבר, אומר המקורב לסכסוך, המלחמה תימשך וקרוב לוודאי, תחזור לבית המשפט.

מי ומי במאבק השליטה

ידיעות אחרונות הוא אחד מהקונצרנים הגדולים במשק, מונופול עתיר נכסים, המגדיל את רווחיו מדי שנה. זה, וההשפעה העצומה שמקנים העיתון והאחזקות בעיסקי הטלוויזיה בכבלים והערוץ השני, מקנים לעומד בראש הקבוצה כוח שאין דומה לו במציאות הישראלית.

האיש החזק כיום הוא ארנון מוזס (42), מנהל העסקים הראשי של העיתון. על אף גילו הצעיר, מוגדר מוזס על ידי מתנגדיו כערמומי, מתוחכם ושבוי בכוח השליטה הבלתי מוגבל שבידיו. ארנון (נוני), בנו של נח מוזס ז"ל, נהנה מתמיכת מניותיהן של שתי אחיותיו, ג'ודי (39) ותמי (37), שתיהן עובדות העיתון.

תמיכה זו מוענקת לו מכוח צוואת הוריו, שהיקנתה לו ייפוי כוח להצביע באמצעות מניות עיזבון נח מוזס (בו חלקו כשליש). אחותו של ארנון, תמי מוזס-בורוביץ, מתנגדת לניהול העיתון בידו. לטענת מוזס-בורוביץ, הפר אחיה את חובת הנאמנות העולה ממתן ייפוי הכוח כלפיה, מאחר שלא הצביע על פי האינטרסים שלה. המילה האחרונה במשפחת ארנון מוזס, טרם נאמרה כנראה.

בת בריתו של ארנון היא מרים נופך-מוזס, הנשואה לבן דודו, יצחק. נופך-מוזס (53), עורכת השבועון לאשה, חתמה עם ארנון בדצמבר 93' על הסכם לניהול ידיעות אחרונות, לפיו תשמש לצידו כדירקטורית. על פי אותו הסכם הוקנה לארנון מעמד של מנהל עסקים ראשי, תפקיד שתואר כ"סמכות עליונה בכל הנוגע לניהול השוטף של החברה ולביצוע מדיניות החברה הנקבעת על ידי הדירקטוריון."

האופוזיציה לשניים כוללת, בראש ובראשונה, את זאב מוזס (51).

בשנת 86' נחתם הסכם בין ארנון לזאב, לניהול משותף של העיתון. כעבור שבע שנים הסתכסכו השניים, על רקע תשלומי כספים מהעיתון לבית הדפוס "גלעד" שבשליטת ארנון.

ארנון, בסיוע מרים נופך-מוזס, הדיח את זאב מהדירקטוריון ומאוחר יותר התכחש להסכם הניהול שנחתם ביניהם. בתביעה שהגיש, דרש זאב מוזס להשיב את המצב לקדמותו, וכן להסיר את קיפוח בעלי המניות בידי ארנון ומרים.

לטענת הקיפוח הצטרפו גם עודד מוזס, דב יודקובסקי, ותמי מוזס-בורוביץ.

עודד מוזס (61) הודח על ידי ארנון מהדירקטוריון בשנת 87' עקב מחלוקת בקשר לדפוס "גרפוליט" שבבעלותו, המדפיס את השבועון לאשה. יודקובסקי הודח שנתיים מאוחר יותר לאחר סכסוך עם ארנון שנסוב על רשת המקומונים. התנגדה לטענת הקיפוח, לצד ארנון ומרים, ג'ודי ניר-מוזס-שלום, אחותו של ארנון.

פרשת קורת - הדרך לשליטה

בעת מותו של אביו, נח מוזס ז"ל, שימש ארנון מוזס כעורך מדור הספורט של ידיעות אחרונות. ארנון, בעצמו כדורסלן עבר בשורות מכבי ר"ג, לא המתין שיגישו לו את הירושה על מגש של כסף, אלא פעל במהירות כדי לבצר את המשך השליטה של בית נח מוזס בעיתון.

בשלב ראשון, נמנע מלתמוך בהרחבת מועצת המנהלים, יוזמה של העורך דאז, דב יודקובסקי. בד בבד, רקם תוכנית השתלטות יחד עם זאב מוזס, איש מינהלה שפעל בתחומי המיחשוב והדפוס של העיתון, תוכנית שהוציא לפועל בכישרון רב.

אותה השתלטות, מלפני יותר מעשור, היא שחזרה לארנון מוזס כבומרנג בפסק הדין מלפני שבועיים. השופטת רובינשטיין קיבלה אמנם את טענתו של זאב, כי נחתם הסכם ניהול בינו לבין ארנון (טענה שארנון מוזס התכחש לה לפנים), אך סירבה לאוכפו בטענה כי אכיפתו המחודשת תהיה בלתי צודקת. לגבי הטענות כי ארנון מוזס מימן את הוצאותיו המשפטיות מכספי העיתון וכי התקין מצלמות סתר במסדרונות ידיעות אחרונות, ללא שיתוף יתר בעלי המניות, לא קבעה השופטת מסקנות חד משמעיות.

מה שגרם לשופטת להפוך את תקנון ידיעות אחרונות על פיו, היתה פרשה שנחשפה אשתקד במהלך המשפט, "פרשת אורי קורת", שבעקבותיה הגישו מתנגדיו של ארנון מוזס (למעט אחותו תמי) תלונה במשטרה. המשטרה המליצה לפרקליטות על הגשת כתב אישום.

קורת, תושב הרצליה פיתוח וכיום בעל עיסקי נדל"ן בעיר, הוא נכדו של מנדל שרצקי, גיסו של מייסד ידיעות אחרונות יהודה מוזס. כחלק מהמשפחה, החזיק מניות מיעוט וכן עבד בעיתון. קורת החזיק מניות רגילות, שלא היקנו זכויות בדירקטוריון ידיעות אחרונות, אך בשנת 86' עדיין קיימת היתה אי בהירות באשר לזכויות אלה.

העובדות, כפי שהיו ידועות בעבר לבעלי המניות, הן כי בנובמבר 86' מכר קורת 190 מתוך 200 המניות שהחזיק בעיתון ליתר בעלי המניות בידיעות אחרונות. זאת, כמתחייב בתקנון לגבי מניות המוצעות למכירה, שיוצעו בתנאים שווים לכל בעלי המניות. תמורת מניותיו קיבל קורת סכום של 2.8 מיליון דולר.

אלא שביולי 96', מגילוי מסמכים של "עיסקת קורת", שנכפה על ארנון מוזס, התברר לבעלי המניות כי לקורת הוענקו כספים וטובות הנאה מקופת העיתון, כדי שיסכים למכירת המניות, וזאת מבלי שהדבר נודע להם.

על פי זיכרון דברים שנחתם עם ארנון, עוד לפני שמונה כדירקטור ומנהל עסקים, הובטחה למנדל שרצקי תעסוקה בעיתון ואילו לנכדו, שכר של לפחות 75 אלף דולר בשנה, תעסוקה, מכונית, ביטוח מנהלים וחשבון הוצאות.

מטרת ההסכם הסודי, טענו מתנגדיו של ארנון בבית המשפט, היתה השתלטות על רוב מניות ההון בעיתון. לצורך זה, נקבע בו, כי אם ייענו כל בעלי המניות להצעתו של קורת (כפי שאכן קרה) ימכור להם רק 190 מניות, מתוך 200 שהיו בידו.

לגבי יתרת 10 המניות, ייפה קורת את כוחו של ארנון מוזס להצביע באמצעותן, כדי להגדיל את כוחו היחסי. ייפוי הכוח היה עשוי להקנות לארנון מוזס את הרוב בקרב בעלי מניות ההון, רוב שבדיעבד לא היה בו צורך, מאחר שבית המשפט קבע, כי רק מניות היסוד מקנות כוח הצבעה בדירקטוריון.

ארנון מוזס קבע את מחיר העיסקה כך שלטענת יריביו, שולמה התמורה כאילו מכר קורת את כל מניותיו. הללו טוענים, כי על כתפי כל בעלי המניות הוטל כיסוי ההטבות שהובטחו לקורת מבלי שהם היו מודעים לכך.

בינואר 95' חתם ארנון מוזס על הסכם פרישה עם קורת, שבו הוענק לו תשלום של 620 אלף דולר מקופת החברה. על פי עדותו של סמנכ"ל הכספים בידיעות, ינון אנגל, שולמו לקורת, על פי הוראת ארנון, 140 אלף דולר נוספים שלא הוצגו בהסכם הפרישה או בכל מסמך אחר. לטענת התובעים, קיבל קורת פיצויים הגבוהים פי 20 מהסכום המגיע לו עבור שנות עבודתו בעיתון.

לטענת בעלי מניות המיעוט, בהתנהגותה של הדירקטורית השנייה, מרים נופך-מוזס היתה משום עצימת עיניים והימנעות מבירור ראוי של העניין. לדבריהם, איפשרה במחדלה לארנון מוזס למעול בכספי החברה למען קידום האינטרסים האישיים שלו.

השופטת רובינשטיין הגדירה את ההסכם עם קורת "הסדר יוצא דופן" ועמדה על מספר נקודות תמוהות בפרשה: מו"מ סודי למכירת המניות, שנוהל על ידי ארנון עוד בטרם מונה לדירקטור; התחייבות המשך העסקתם של קורת וסבו ובקשת ארנון מפרקליטיו להוסיף את חתימתו להתחייבות רק לאחר שיתמנה כדירקטור; תשלום פיצויי פרישה לאורי קורת על יסוד התחייבות של ארנון שבאה לשרת את מטרותיו; ותשלום של 140 אלף דולר לקורת אשר לא הוזכר בהסכם הפרישה.

אלה המדברים על שלטון יחיד בידיעות אחרונות, קיבלו חיזוק מהכתוב בפסק הדין: "תפיסת הניהול של החברה, כפי שהדבר עולה מהתנהגותו של ארנון כדירקטור, היא של שליטה אישית עצמאית בלי לשתף את יתר בתי האב בפרטי הנתונים והשיקולים, וגם למעט בהצגת פרטי הנתונים בפני הדירקטור השני...

התפיסה השרירה עתה בתחום היחסים בין הרוב והמיעוט בתוך תאגיד, דורשת כי הרוב לא יטול לעצמו יתרון בלתי הוגן ביחסיו עם המיעוט וכי בין היתר, בחברה משפחתית לא תהיה צורת ניהול אשר שוללת באופן טוטאלי את השיתוף של יתר בעלי מניות היסוד בידיעת ההחלטות המהותיות". « שי שלו «מלחמת מוזס במוזס על "ידיעות אחרונות" - ניפגש (שוב) בבתי המשפט « למרות שביעות הרצון המופגנת של הצדדים לסכסוך ב"ידיעות אחרונות", בעקבות מתן פסק הדין שהרחיב את מועצת המנהלים של העיתון, כבר מצחצחים הניצים לבית משפחת מוזס חרבות לקראת המשך העימות.

עוד כתבות

מנכ''ל האוצר שלומי הייזלר בוועידת מרכז הנדל''ן באילת / צילום: נאו מדיה

מנכ"ל האוצר נגד מנהל רשות המסים: "מס דירה שלישית ירחיק משקיעים משוק הנדל"ן"

לפי מנכ"ל האוצר, שלומי הייזלר, החזרת "מס דירה שלישית" כבר בתקציב הקרוב לא נמצאת על הפרק ● על הביקורת שהעביר ינקי קוינט  בכנס התשתיות של גלובס בשבוע שעבר, הוא עונה: "אמירות חמורות ואין בהן דבר וחצי דבר. באוצר יש אנשים מופלאים" ● וזו התוכנית שלו למלא את קופת המדינה, נוכח הגירעון המחמיר

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

עובדים שהוצאו לחל"ת בענף התיירות עומדים להישאר ללא דמי אבטלה

במשרד האוצר הניחו שאין צורך בקביעת מודל חל"ת ארוך־טווח וסברו כי המלחמה תסתיים לפני שהעובדים ימצו את ימי האבטלה והחופשה שצברו ● כעת, עסקים רבים טרם התאוששו, כשהמצוקה הגדולה היא בענף התיירות

קבינט המלחמה. ללא נשים במוקד קבלת ההחלטות / צילום: קובי גדעון-לע''מ

המלחמה חושפת את אוכלוסיית הנשים לסיכונים חריגים. איך אפשר להתמודד איתם?

מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות ● הפעם, בשיתוף שדולת הנשים, על האתגרים שמציבה המלחמה בפני נשים ● נשים סובלות יותר מהיעדר ביטחון אישי וכלכלי - ובכל זאת הן לא נמצאות במוקד קבלת ההחלטות

מרכז תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בעל דירה סירב לחתום על פרויקט תמ"א וזכה ב־320 אלף שקל נוספים

בעל דירה בפרויקט תמ"א 38 בת"א, שהוא גם בעלים של חלק מהחצר, ביקש פיצוי של 1.2 מיליון שקל ● המפקחת על המקרקעין קבעה בהסכמת הצדדים כי אכן מגיע לו פיצוי תמורת חתימתו

בורסת לונדון / צילום: Shutterstock

עליות קלות באירופה; אסתי לאודר מזנקת בטרום המסחר

החוזים העתידיים בארה"ב נסחרים בירידות קלות ● בריטניה נכנסה למיתון ● באופנהיימר צופים "רוח גבית לשוק המניות האמריקאי לפחות עד שנת 2025" ● טסלה ממשיכה במומנטום השלילי, לאחר שבמורגן סטנלי הורידו את תחזית המכירות של החברה

נילי גולדפיין, ג'ודי (יהודית) אפרימי, ולימור שאקו בכנס משאבי האנוש / צילום: רמי זרנגר

הכלים שכל מנהל משאבי אנוש צריך לאמץ בעקבות המלחמה

הטראומה הקולקטיבית הציבה אתגרים חדשים בפני עולם העבודה הישראלי, בהיקפים עצומים ● הפתרונות להתמודדות עמדו בלב כנס שערכה השבוע ישראכרט לסמנכ"לי משאבי אנוש ● ישראל מתגייסת

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

לאחר שלוש שנים של הפסד, אירופה עזרה לדוד פתאל לחזור להרוויח

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון / צילום: רונן חורש

האוצר על הצעת משרד הבינוי לעזור לקבלנים: "לא ישימה בעליל"

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון יהודה מורגנשטרן אמר כי יבוצע פיילוט לסיוע לקבלנים שיאחרו במסירת דירה בשל המלחמה, תחילה בשלוש ערים - בשדרות, בקריית שמונה ובשלומי • מנכ"ל האוצר הייזלר: "לא מכיר את ההצעה"

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בעליות; אנבידיה צללה בכ-3%

הנאסד"ק עלה ב-0.5% ● מדד דאקס עלה ב-0.5%, הקאק ירד ב-0.3% ● גולדמן סאקס: לשוק המניות בארה"ב יש אפסייד מוגבל ● נובוקיור וסייברוואן מזנקות בטרום מסחר ● ערב הפסחא, מחירי הקקאו בשיא כל הזמנים, מה זה אומר לגבי יצרניות הממתקים הגדולות ומחירי השוקולד?

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: שלומי יוסף

העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות

פסק דין שאישר פשרה עם סופרגז ואמישראגז קבע תקדימים בעניין שכר טרחת עורכי דין בתביעות ייצוגיות ● בין השאר נקבע כי שר הטרחה יוגבל לפי מדרגות מקסימליות, ודרך היישום לתשלום הובהרה ● בשוק יש שמברכים על ההסדרה, ואולם אחרים מזהירים: תפגע בתמריץ להשיג פיצוי מרבי

המדינה החדשה שמצטרפת להליך נגד ישראל בהאג

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: רוב האמריקאים מתנגדים להמשך המלחמה, הממשלה הצרפתית מצהירה שלא סיפקה נשק לישראל מאז ה-7 באוקטובר, ואירלנד מצטרפת לתביעה נגד ישראל בהאג ● כותרות העיתונים בעולם 

קריסת גשר פרנסיס סקוט קי בבולטימור / צילום: ap, Steve Helber

אמריקה סופקת כפיים וחוששת: עד כמה חסינים הגשרים שלה?

את הגשר בבולטימור הפילה ספינת ענק של 95 אלף טונות ● זו הייתה כנראה, אם כי לא בטוח, תוצאה בלתי נמנעת - הגשר קיבל ציון "מניח את הדעת" לפני שלוש שנים ● הנשיא ביידן רשאי לטעון שהשקעת טריליון דולר בשיקום תשתית מגינה על אמריקה מפני אסונות רבים כאלה

רשות המסים / צילום: איל יצהר

רשות המסים תפסה מסמכים של שני עורכי דין וחטפה ביקורת חריפה משופטי העליון

במסגרת חקירה קיבל פקיד שומה חקירות מבימ"ש השלום צו חיפוש במשרד של שני עורכי דין ● השניים טענו כי המסמכים נתפסו ע"י צו של בימ"ש השלום בהליך פלילי, אבל רשות המסים העבירה את ערעורם לביהמ"ש המחוזי בהליכים אזרחיים ● ביהמ"ש העליון פסק כי רשות המסים לא יכולה לזגזג בין הליך פלילי לאזרחי

מתחם חזית הים בחיפה / הדמיה: מן-שנער-יעד אדריכלים

נסגר המכרז הראשון של רמ"י בחזית הים בחיפה: כמה תשלם הזוכה?

יורו ישראל זכתה במכרז של רמ"י על קרקע של 23 דונם, להקמת 500 יחידות דיור ושטחי מסחר באחד מהמתחמים המסקרנים בישראל ● החברה תשלם על הקרקע, הסמוכה לבית החולים רמב"ם בחיפה, כ-205 מיליון שקל כולל הוצאות פיתוח

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי / אילוסטרציה: Shutterstock

הטבת המס הגדולה שהבטיחה הממשלה נכנסה לתוקף. מה יקרה לנטו שלכם?

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי, אשר תגדיל להם את ההכנסה הפנויה ● ואולם, מומחים טוענים כי הטבת המס לא תשפיע על מי שבאמת זקוק לה

הראלי בוול סטריט יימשך? זה מה שמלמדת ההיסטוריה

מדד המניות המוביל S&P 500 עשוי לסיים את הרבעון הראשון עם עלייה של 10% ● האם ניתן להסיק מכך שהמשך השנה יתאפיין בראלי? לפי מחקרים של כמה גופי השקעות, החדשות הרעות נוטות להגיע במחצית השנה השנייה

מירי רגב, ליכוד / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

ועדות חקירה ממלכתיות תמיד הטילו אחריות אישית על ראש הממשלה?

עד כמה חריפה הביקורת שנמתחה על נתניהו בדוח מירון בהשוואה היסטורית? בדקנו ● המשרוקית של גלובס

מערכת ReDrone של אלביט / צילום: אלביט מערכות

הנקמה של פוטין בהודו, ומערכת יירוט הרחפנים החדשה של אלביט

אלביט הציגה ללקוחות אירופאיים את מערכת היירוט המתקדמת שלה, אלג'יריה מצאה מענה בסין מול עוצמת המל"טים מתוצרת ישראל, ארה"ב שמה את מבטחה בלייזר, והנקמה של פוטין בראש ממשלת הודו • השבוע בתעשיות הביטחוניות

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר

אולם הקונצרטים בו התרחש הפיגוע במוסקבה / צילום: Reuters

הפיגוע במוסקבה הביא את אירופה להגביר כוננות מפני מתקפת דאעש

צרפת ואיטליה פרסמו אזהרות מפיגועי דאעש בשטחן, כשהחשש עולה לקראת חג הפסחא ● המתקפה ברוסיה העלה גם לפני השטח את האזורים העניים ביותר במדינה, בהם צובר ארגון הטרור השפעה