גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מקושרים חסרי מנוח

קסם הנעורים של לוסנט טכנולוג'יס כבר פג. בארבע השנים שחלפו מאז יצאה תחת כנפיה של AT&T היא לא ידעה מצוקה - עד עכשיו. מאז יציאתה לבורסה ב-1996, רשמה לוסנט 15 רבעונים רצופים של הפתעות חיוביות, והכנסותיה עלו ב-%75 באותה תקופה. עד סוף 1999 עלה מחיר המניה שלה פי 11, והיא ירשה את מקומה של AT&T כמניה המוחזקת ביותר באמריקה, עם 4.6 מיליון מחזיקי מניות.

אבל, החברה שתמיד ידעה לפגוע בול, נראתה בתחילת השנה כאילו אינה יודעת לכוון. למנכ"ל, ריצ'רד מקגין (Richard McGinn), ציפתה בינואר האחרון הפתעה לא נעימה. ברבעון האחרון של 1999 ירד הרווח נטו של החברה ב-%30 מתחת לציפיות וול-סטריט, וב-%20 לעומת השנה הקודמת. עם פרסום הנתונים איבדה המניה, תוך יום, אחד %28 מערכה. שווי השוק של לוסנט הצטמק ב-64 מיליארד דולר.

הסיבות לנתונים הגרועים מפחידות למדי. לוסנט לא זיהתה את השינוי בביקוש לציוד מתקדם ביותר לרשתות סיבים אופטיים. היא לא זיהתה את רעבונן של חברות הטלקום לרוחב פס, והגיבה לאט מדי בנסיונה למנוע מהן לערוק ליריבתה העיקרית, נורטל נטוורקס. התוצאות האחרונות של החברה גרמו לכמה משקיעים לתהות: האם לוסנט צמחה בקצב כה מהיר, עד שיצאה מכלל שליטה? האם העמיסה על עצמה הזמנות רבות מדי, כך שצפויות אכזבות נוספות, גדולות יותר?

בעלי המניות ציפו לתגובה נחרצת, וזו הגיעה לבסוף. אחרי כמעט חודשיים של דשדוש המניה, הודיעה לוסנט על תוכנית להפריד את חטיבת הרשתות התאגידיות שלה ולבסס אותה כחברה עצמאית. חטיבת הרשתות, המוכרת בעיקר מערכות טלפון קוליות ישנות ישירות לחברות, צומחת בקצב שנתי איטי יחסית, של %4-%8. הפרדתה תאפשר להאיר באור בהיר יותר את עסקי הליבה של החברה - אספקת ציוד לספקיות טלקום, כמו גם מוצרי ושירותי אינטרנט. המניה לא איחרה להגיב, וזינקה ביותר מ-%20.

לגלוש על הגל האופטי

אבל בעצם, זה לא משנה. לוסנט ממוקמת היטב, והיא תהיה שותפה בהובלת המהפכה האופטית בעולם - מהפכה שתאפשר להזרים מידע על פני כל כדור הארץ, בעלות מזערית לעומת העלות כיום. אוטוסטרדת המידע הזאת תשאב את כוחה מפוטונים (אור) ולא מאלקטרונים. כלי הרכב שינועו בה יהיו "חבילות" דיגיטליות שיעבירו, ממקום למקום ובאותה קלות, וידאו, צלילים ונתונים. התמרורים באוטוסטרדה הזאת יהיו צורה מתקדמת יותר של פרוטוקולי האינטרנט הקיימים כיום. עסקות דיגיטליות, כמו רכישתה של טיים וורנר בידי אמריקה און-ליין ב-165 מיליארד דולר, רק יגבירו את הביקוש למוצרים של לוסנט. "אין תקופה טובה יותר להיות בעסק הזה", אומר מקגין.

ב-25 השנים האחרונות מנעו העלויות הגבוהות מטכנולוגיית הסיב האופטי להיות ישימות בקנה מידה רחב. כעת, הקיבולת האינסופית כמעט של סיבי הזכוכית מתפשטת מרשתות התקשורת לטווח רחוק לרשתות מקומיות, ויום אחד תגיע גם למחשבים במשרדי החברות ולסלון הביתי. הסיבים האופטיים יפתחו את צווארי הבקבוק הנובעים ממגבלות רוחב הפס, ויספקו קישוריות בלתי מוגבלת. סרטים וקבצים בכל גודל כמעט יהיו נגישים בעתיד, בדיוק כמו קובצי דואר או שיחות טלפון כיום. כל אחד יוכל לבדוק את מצב תיק המניות שלו, או לצפות בטלוויזיה דיגיטלית על גבי מסך אחד, בשעה שבתו תנהל ועידת וידיאו עם סבא וסבתא על גבי מסך אחר.

בשעה שבוול-סטריט חבטו בלוסנט בגלל ביצועיה החלשים ברבעון אחד, הוכפלו מכירות הציוד האופטי המתקדם ביותר שלה, ועסקיה בתחום הציוד לרשתות תקשורת נתונים גדלו ב-%60. החברה מובילה בשוק האמריקני לציוד תקשורת סלולרית, ומכירות ציוד הסלולר שלה בעולם צפויות לעלות השנה ב-%25.

מקגין צופה עלייה של %17 בהכנסות והמשך גידול בנתח השוק, וכל זאת כאשר מדובר בחברה, שבשנה שעברה הסתכמו מכירותיה ב-38 מיליארד דולר. "בשעה שהעולם הולך לכיוון של רשתות גלובליות, אנחנו מתכוונים להיות השרברבים - עם האופטיקה שלנו, הסיליקון, התוכנה והשירותים", הוא אומר.

עם זאת, על אף כל הצלחותיה, חסר ללוסנט "סקס אפיל" אינטרנטי. סיסקו מייצרת מתגי אינטרנט ומכירותיה מסתכמות בשליש מאלה של לוסנט, אבל שווי השוק שלה גבוה יותר מפי שניים מזה של לוסנט, ומכפיל הרווח שלה הוא 128, כמעט פי שלושה מזה של לוסנט.

הגל האופטי עשוי לאפשר ללוסנט לזכות גם היא בחלק מכוח המשיכה של סיסקו. אבל בינתיים, בוול-סטריט מאמינים במנהל של סיסקו, ג'ון צ'מברס, הטוען כי כל עולם הטלקום יבצע המרה מהירה ל-IP, תוך נטישת רשתות המיתוג המעגלי (Circuit Switch) של הטלפוניה הישנה, שבהן שולטת לוסנט.

"שטויות", אומר מקגין. "האמת היא, שטכנולוגיית ה-IP איננה מוכנה לפריים טיים. אנחנו פשוט מתאמצים לא ליצור תדמית שתהיה גדולה מהמהות שלנו, בעוד סיסקו היא מכונת המכירות הטובה ביותר מאז יבמ של שנות ה-70".

טכנולוגיה מצוינת, מאוחר מדי

מקגין הוא בחור רגיל למדי. בוגר לימודי היסטוריה, העובד בחברה של מהנדסים, ואשר לפני העבודה מסיע את בתו בת ה-10 לבית הספר. הוא מאוד נמרץ, אבל כל-כך צנוע, עד שמדי יום, בבואו לעבודה, הוא טורח להציג את תג הזיהוי של החברה לאנשי הביטחון העומדים בשער כדי שיתנו לו להיכנס. הוא נהג להשתתף בעבר בתחרויות "איש הברזל", וכיום, בגיל 53, הוא נוהג לצחוק על עצמו ולומר שהוא "איש הפח".

ב-1969 הצטרף מקגין לחברת אילינוי בל של AT&T כאיש מכירות, והחל לפלס את דרכו מעלה. עד 1993 הוא כבר ניהל את קבוצת מערכות הרשת של החברה, שעם הזמן הפכה לגרעין שסביבו הוקמה לוסנט. ב-1996 התפצלה AT&T לשלוש חברות, ונפרדה מלוסנט. מקגין נראה אז כמועמד המתאים לניהול החברה, אבל חבר המנהלים של AT&T העדיף להכניס לתפקיד אדם מבוגר יותר, בעל יוקרה רבה בוול-סטריט - הנרי שאחט (Henry Schacht), לשעבר מנכ"ל מפעל המנועים קאמינס.

מקגין הסתפק בתפקיד הכינור השני, והחל לתכנן יחד עם שאחט את החברה שינהל בעתיד. באפריל 1996 הפכה לוסנט לאחת מ-50 החברות הראשונות בארה"ב מבחינת היקף המכירות, עם שווי שוק של 19 מיליארד דולר. כיום נאמד שווי השוק שלה ב-210 מיליארד.

למעשה, לוסנט אינה בת 4. ראשיתה של החברה לפני 128 שנה, תחת השם ווסטרן אלקטריק. במשך חצי מאה ייצרה החברה טלפונים (בצבע שחור בלבד), ולאחר מכן הפכה לתערובת של עסקים בתחומים שונים - מערכות תקשורת לחברות טלקום, רשתות טלפון משרדיות, טלפונים, מוליכים למחצה ומעבדות בל. לכל החטיבות האלה היה מעט מאוד מן המשותף, מלבד המוניטין שלהן: "טכנולוגיה מצוינת, מאוחר מדי".

מיד עם תחילת עבודתם, כינסו שאחט ומקגין את המנהלים הבכירים בחברה, והודיעו להם, כי מאותו רגע, רף הביצועים אמור לעלות. המכירות היו אמורות לצמוח לפחות בקצב הגבוה פי שניים מהמקובל, ושיעור צמיחת הרווח היה צריך לגדול פי שלושה. השניים גם יצרו קשר בין רמת השכר לביצועי העובד, גם לגבי מדענים שהיו מסוגרים במגדלי השן האקדמיים. הם הציעו 100 אופציות לכל אחד מ-131 אלף העובדים בחברה, כולל אחרון עובדי הייצור במפעל בבנגקוק. ערך חבילת אופציות כזו כיום הוא כ-18 אלף דולר.

לאחר שכבר לא היתה קשורה ל-AT&T, החלה לוסנט לקבל הזמנות בשווי של מיליארדי דולרים - הזמנות שקודם חמקו ממנה, בשל חששן של חברות תקשורת לרכוש מוצרים מחברה שהיא חלק מ-AT&T. באוקטובר 1997 יצא שאחט לגמלאות, ומקגין פתח במסע רכישות פרוע. הוא הוציא 32 מיליארד דולר, במזומן ובמניות, על 30 רכישות, שהגדולה בהן - 20 מיליארד דולר - היתה חברת אססנד קומיוניקיישנס (Ascend Communications), החברה המובילה בייצור מתגי ATM, בהם משתמשות חברות הטלקום כדי לחבר קווי תקשורת קול ישנים למערכות החדישות להעברת נתונים.

מקגין גם התמקד בנעשה בתוך לוסנט, ומכר עסקים רווחיים אך "משעממים", דוגמת ייצור לוחות מעגלים מודפסים. כמו כן, הוא גרם לקבוצת המוליכים למחצה של החברה לזנוח את שבבי ה-commodity לטובת מעבדי אותות דיגיטליים. חטיבת השבבים, שהפסידה הון בהיותה תחת שליטת AT&T, הגדילה בשנה שעברה את מכירותיה ב-%18, ל-3.6 מיליארד דולר, תוך שהרווח השולי הגולמי שלה הגיע ל-%48.

לוסנט היא גם אחת החברות הגדולות בעולם לבניית מערכות טלפון סלולריות, והיא חולשת על כמחצית מהשוק האמריקני. היא מובילה בתחום ייצור השבבים למערכות תקשורת, ומספקת אותם גם למתחרות, דוגמת סיסקו ונורטל. בשווקים בחו"ל, שבהן מחצית מהאוכלוסייה עדיין לא משתמשת בטלפון, עלו מכירותיה של לוסנט בשנה שעברה ב-%47, והגיעו ל-12.2 מיליארד דולר. חברת צ'יינה יוניקום חתמה עמה באחרונה על חוזה בהיקף של מיליארד דולר, לתכנון רשת תקשורת שלמה ובנייתה - מהמערכת האופטית העומדת בבסיסה, ועד למערכות המיתוג והסלולר שיופעלו באמצעותה. מעט מהמתחרות של לוסנט יכולות להתמודד עם משימה כזאת.

"סיב אופטי למצח"

הקדחת האופטית תביא לצמיחה נוספת, ולוסנט מנהלת מירוץ צמוד בצמרת, מול נורטל, על המקום הראשון באספקת ציוד תקשורת. אמנם הצמיחה העיקרית בעולם הרשתות היא בתחום העברת הנתונים, שבו משגשגת סיסקו, ולא בתחום התקשורת הקולית, ממנו מגיעות עדיין רוב ההכנסות של לוסנט - אבל %90 מהכנסותיהן של חברות הטלפון ברחבי העולם יגיעו מהעברת שיחות קול, והחברות המבוססות לא ישליכו פתאום ציוד מבוסס מעגלים, ששוויו טריליוני דולרים.

למען האמת, רשתות ה-IP אינן מצליחות להגיע לרמת האמינות בת ה-%99.999 שדורשות חברות הטלקום. בנוסף, שירות הטלפון הישן והפשוט יחסית, מספק כיום מגוון עצום של אפשרויות.

לאחר עשרות שנות פיתוח, מאפשר טלפון רגיל למשתמשים גישה ל-2,500 שירותים משירותי חירום ועד שירותי "עקוב אחרי" מתקדמים. ייקח שנים לפתח תוכנת IP שתציע שירותים מקבילים. לכן, על-פי נתוני חברת המחקר גרטנר גרופ, תוך ארבע שנים, רק %10 ממערכות הטלפון יהיו מבוססות IP.

לוסנט, סיסקו ונורטל מתמקדות בלהט במעבר לרשתות IP על סיבים אופטיים, אבל דעותיהן חלוקות בשאלה מתי ובאיזו צורה ייושם הדבר. ההיגיון הפיסיקלי והכלכלי ברור מכדי שאפשר יהיה להתייחס לעניין בביטול.

כיום, משתמשות רשתות אופטיות לטווח רחוק בפוטונים (אור) כדי להעביר מידע, בעלות של כאחוז אחד בלבד ממה שהיה עולה התהליך ברשת המופעלת על-ידי מעגלים אלקטרוניים ומוליכים למחצה.

אבל לשידור אות אופטי למרחק רב נדרשה בעבר טכנולוגיה מבוססת אלקטרוניקה בתחנות המעבר בדרך. בתחנות אלה "הומרו" חבילות הפוטונים לצורה אלקטרונית, הוגדלו, הופנו הלאה, ואז "הומרו" שוב לצורת פוטונים, כדי לעבור כברת דרך ארוכה נוספת. להמרות האלה נדרש ציוד רב, חלקו בגודל של אוטובוס, שעלותו מסתכמת במיליונים רבים. זו הסיבה לכך שמערכות של סיבים אופטיים שימשו, בעיקר, להעברת נתונים בין ערים שונות ומתחת לשטחי ים גדולים.

עד עתה, מובילה לוסנט בתחום פיתוח הכלים שמאפשרים לדלג על רוב השלבים האלקטרוניים. לכן באפשרותה להפוך את השימוש במערכות הסיבים האופטיים לכלכלי, אפילו יותר, עבור משתמשים מקומיים.

בתחילת השנה שעברה ניסו במעבדות בל (ירושה שקיבלה לוסנט כאשר התפצלה מ-AT&T), למצוא דרך למיתוג אלומות אור לאורך רשת תקשורת לטווח רחוק, מבלי שיהיה צורך להמיר אותן משיטות מבוססות אלקטרוניים ואליהן.

בנובמבר חשפה החברה את המוצר שנקרא LambdaRouter. הקופסה המהודרת הזאת משתמשת בשבבים, במיקרו מחשבים וב-256 מראות זעירות, כדי להטיל את גלי האור ליעדם בקצב של עד 10 טרה-בייט לשנייה - פי עשרה ממהירות תנועת הנתונים באינטרנט כיום. לדברי לוסנט, מכשיר המיתוג החדש יצמצם את עלויות המיתוג בשיעור של עד %60. חברת התקשורת הבינלאומית בסיבים אופטיים, גלובל קרוסינג, מתכוונת לבחון את המוצר.

"יום אחד עוד יהיה לנו שירות של 'סיב אופטי למצח'", אומר ג'ראלד באטרס, ראש חטיבת האסטרטגיה הטכנולוגית של לוסנט. 30 אלף מומחי הטכנולוגיה של החברה עובדים על מוצרים דוגמת סיב פלסטי גמיש שיוכל לשמש לחיווט כל הבית, מערכת לייזר חדישה לתמסורת אופטית מקומית, ומתגי ניתוב בעלי יכולת מדהימה.

כיום, הסיבים האופטיים יכולים להעביר 10 מיליארד ביטים של נתונים בשנייה, על אורך גל אחד. זה עובד כך: הסיב האופטי "דוחף" 10 ג'יגה בייט בשנייה על אורך גל אחד, וזה מספיק כדי לטפל ב-125 אלף שיחות טלפון רגילות, בו-זמנית. כל כבל של סיב אופטי יכול "לשאת" 80 אורכי גל, אולם בדרך-כלל משתמש ב-40 בלבד. זה מספיק לחמישה מיליון שיחות - פי חמש ממה שניתן היה להשיג לפני קצת יותר משנה.

ייתכן שבעתיד תהיה טכנולוגיית הסיב האופטי כה זולה ונפוצה, עד שכל בית יוכל להרשות לעצמו "צינור תקשורת" בגודל של 45 מגה-בייט לשנייה - רוחב פס המספיק כדי להפעיל את כל רשת השרתים של הוושינגטון פוסט.

המוצר של לוסנט, השוק של נורטל

בשנה שעברה מכרה לוסנט ציוד אופטי וציוד סיבים בשישה מיליארד דולר - היקף הגדול פי שישה ממה שסיסקו תגרוף, כנראה, השנה בתחום האופטי. בחודשים האחרונים הוציאה סיסקו 9.5 מיליארד דולר על רכישת חברות אופטיות. לוסנט מייצרת ומתקינה סיבים אופטיים, וגם את מתקני הלייזר ש"יורים" את פרצי הפוטונים וקובעים את הקוד שמנהל את הרשתות. לוסנט גם מובילה בייצור מערכות להעברת שיחות קול המבוססות על IP.

אבל מעבר לכך, הכניסה לוסנט למגרש מוצר מפתח אופטי: מתג 10 ג'יגה-ביפס ("ביטס פר סקנד" - ביטים לשנייה) "לוהט", שטוען נתונים לרשתות תקשורת אופטיות לטווח רחוק. אלא שמקגין ובאטרס, שהמעיטו בהערכת הביקוש למוצר, לא הוציאו אותו לשוק במהירות מספקת, ונורטל הצליחה לחטוף %85 מהשוק המשגשג הזה. "כטכנולוג, המקום הזה הוא גן-עדן, אבל נוכל לשלוט בתחום רשתות התקשורת רק אם נוציא הכל אל הפועל טוב יותר, ונפסיק להיות האויב הגדול ביותר של עצמנו", אומר ג'אונג קים, ממנהלי קבוצת האופטיקה של לוסנט.

בבוא היום, עם התבססות המעבר לשימוש ברשתות אופטיות, עשויות השחקניות הגדולות בתחום לרכוש נכסים חדשים, כדי להעמיק את חדירתן לשוק. סיסקו, שהיא החלשה ביותר בתחום האופטי, עשויה לרכוש את חברת קורביס, יצרנית מערכות אופטיות לטווח רחוק, או את אופטיקל נטוורקס, או את טליום. יש לה כיום אחזקות קטנות בכל אחת משלוש החברות האלה.

מקגין מודה, כי הוא בעיצומו של צייד בתחומים שבהם נהנית לוסנט משיעור הצמיחה הגבוה ביותר - אופטיקה, שבבים, תוכנה ורשתות תקשורת (בחודש שעבר רכשה לוסנט את אורטל - חברה שהוקמה על-ידי שני מדענים ישראלים בעבר והמפתחת רכיבים אלקטרו-אופטיים לרשתות טלוויזיה בכבלים - בעסקת מניות בשווי 3 מיליארד דולר).

שום מהפכה טכנולוגית אינה יוצאת לדרך ללא כאב כלשהו, וללא תקלות. "זו אינה מכונה משומנת היטב", אומר מקגין. הוא מדמה את לוסנט לנהג בגיל העשרה, שיש לו ציונים טובים, אבל "מדי פעם הוא נכנס ברוורס בעמוד, או מוריד איזה פנס. זה משום שאנחנו לא בוגרים". תיאור מרשים לחברה בת מאה שנה. *« ניל ווינברג וניחיל הוטסינג פורבס « מקושרים חסרי מנוח

עוד כתבות

המדינה החדשה שמצטרפת להליך נגד ישראל בהאג

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: רוב האמריקאים מתנגדים להמשך המלחמה, הממשלה הצרפתית מצהירה שלא סיפקה נשק לישראל מאז ה-7 באוקטובר, ואירלנד מצטרפת לתביעה נגד ישראל בהאג ● כותרות העיתונים בעולם 

קריסת גשר פרנסיס סקוט קי בבולטימור / צילום: ap, Steve Helber

אמריקה סופקת כפיים וחוששת: עד כמה חסינים הגשרים שלה?

את הגשר בבולטימור הפילה ספינת ענק של 95 אלף טונות ● זו הייתה כנראה, אם כי לא בטוח, תוצאה בלתי נמנעת - הגשר קיבל ציון "מניח את הדעת" לפני שלוש שנים ● הנשיא ביידן רשאי לטעון שהשקעת טריליון דולר בשיקום תשתית מגינה על אמריקה מפני אסונות רבים כאלה

צילום: ap, AP23024601572019_e5rllq

וול סטריט סגרה את הרבעון הראשון הטוב ביותר מאז 2019; מדד S&P 500 שבר שיא חדש

זהו הרבעון הטוב ביותר ל-S&P 500 מאז 2019 ● סיכום הרבעון הראשון באירופה: השווקים עלו בכ-7% ● בלומברג: "שוק הקקאו קורס", וולס פארגו: "עליית המחיר תגולגל אל הצרכנים" ● מייסד בורסת הקריפטו FTX נידון ל-25 שנות מאסר ● הצמיחה בארה"ב עמדה על 3.4%, יותר מהצפוי ● ג'יי.פי מורגן: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו" ● מחר "יום שישי הטוב" אין מסחר בוול סטריט ובמדינות רבות אחרות

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

מלך השכר של ת"א: המנכ"ל שהרוויח כ-90 מיליון שקל ב-2023

עיקר התגמול של מנכ"ל נייס ברק עילם – הוני ● במשך שנותיו כמנכ"ל נייס צבר תגמולים בהיקף של כ-460 מיליון שקל לפי שער החליפין הנוכחי ● שכר של כ-17 מיליון שקל למנכ"ל אלביט אשתקד

קרן כהן חזון, מנכ''לית ובעלת השליטה בתורפז / צילום: ששון משה

תורפז רוכשת יצרני חומרי טעם בלגית-גרמנית תמורת 48 מיליון דולר

תורפז צפויה לרכוש את קבוצת קלאריס & ווילך באמצעות חברת הבת שלה - פיט ● החברה מייצרת חומרי הגלם היחודיים לתחום הבשר והאפייה ומחזור המכירות שלה הסתכם ב-35.1 מיליון דולר ב-2023

ייצור השבבים / צילום: Shutterstock, Golubovy

חברות השבבים הישראליות שמשלמות על הקשחת הכללים

ביטול רכישת חברת שבבים ישראלים על ידי הענקית האמריקאית קוואלקום מתווספת לנסיגת אינטל מרכישת טאואר אשתקד ● לפי מומחים, מדובר במגמה מתעצמת של הקשחת העמדות מצד רגולטורים בעולם ● "חברות צריכות להתחיל לחשוב מראש על אלטרנטיבות", הם אומרים

ביתן אינטל בגרמניה / צילום: Shutterstock

אינטל תכננה להשקיע 86 מיליארד דולר באירופה. סטארט־אפ קטן מקשה עליה

קרב פטנטים שחברת שבבים קטנה מנהלת נגד אינטל בגרמניה עשוי לחבל בתוכניות של הענקית באירופה כולה ● ניצחון משמעותי לתביעה נרשם החודש, עם הוצאת צו מניעה זמני נגד מכירת כמה מעבדים של אינטל ● השאלה הגדולה: האם ייפתחו משפטים דומים ביבשת?

אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס

במשרד האנרגיה בוחנים: הקמת מתקן להנזלת גז בהשקעה של 7 מיליארד דולר

חלק משמעותי מיצוא הגז של ישראל תלוי היום במצרים, ומתקן הנזלה יאפשר יצוא לרחבי העולם כדי לבזר את הסיכונים ● מי יממן את עלויות ההקמה האדירות?

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי / אילוסטרציה: Shutterstock

הטבת המס הגדולה שהבטיחה הממשלה נכנסה לתוקף. מה יקרה לנטו שלכם?

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי, אשר תגדיל להם את ההכנסה הפנויה ● ואולם, מומחים טוענים כי הטבת המס לא תשפיע על מי שבאמת זקוק לה

איל וולדמן / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

שר החינוך התקפל ולאיל וולדמן יוענק פרס ישראל

לפני מספר שבועות הודיע שר החינוך יואב קיש כי הוא מבטל את טקס פרס ישראל, זאת בין היתר על רקע הפרסומים כי אחד מן הזוכים הוא היזם איל וולדמן ● כעת, חזר בו קיש מעמדתו והוא מכריז כי הטקס יתקיים כסדרו בשדרות ● ומי עוד בין הזוכים?

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP, דוברות הכנסת, שאטרסטוק

הדרך לאספקת הפגזים האמריקאיים לישראל עוברת בטורקיה

היחסים בין נשיא טורקיה, רג'פ ארדואן ונשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, מתהדקים למרות היחסים המעורערים שהיו בין השניים לאורך השנים ● מדיווח בלומברג, מתברר כי ארה"ב מנהלת מו"מ עם טורקיה לצורך רכישת פגזים וחומרי נפץ, שיאפשרו לה להאיץ את קצב הייצור שלה ולשלוח את חלקם לישראל

גזירת סרט בפתיחת משרדי ASI, חברת הבת בהודו יחד עם שגריר ישראל בהודו, נאור גילאון / צילום: תעשייה אווירית

מתחת לרדאר: התעשייה האווירית הקימה חברה בת בהודו

התעשייה האווירית השיקה השבוע את חברת הבת ההודית שלה בניו דלהי ● החברה הוקמה במסגרת שיתוף הפעולה בין התעשייה האווירית לבין DRDO, גוף המחקר והפיתוח בנושאי הגנה של ממשלת הודו

הסכם אינו נדרש כתנאי עבור זוגות במערכות יחסים כאלה ואחרות / צילום: Shutterstock, Viacheslav Lopatin

זוג הקפיא עוברים ואז נפרד. האם האישה תוכל להשתמש בהם?

כשלושה עשורים לאחר פרשת נחמני, בתי המשפט עדיין נאלצים לדון בתביעות בלתי אפשריות לגבי גורלם של עוברים מוקפאים ● מן הראוי היה לחייב כל זוג שפונה לבצע הפריה חוץ-גופית, לחתום על הסכם שמתייחס לאפשרות הריאלית של פרידה במהלך הזמן שחולף בין יצירת העוברים המוקפאים לבין השימוש בהם

חנן מור, מנכ''ל קבוצת חנן מור / צילום: איל יצהר

הנושים זעמו, וחנן מור ידולל ל-1% ממניות קבוצת הנדל"ן שהקים

לפי הסדר החוב המתגבש, חנן מור יחזיק כ-1% ממניות החברה ● במקביל, יוקצה לנושי החברה, בעיקר בנקים וגופים מוסדיים, מניות שיהוו כ-96% מהון החברה

קבוצת רוכבי אופניים עם טל ברודי. מימין: ריבה פרידמן בורוביק / צילום: דבורין תקשורת

מקבוצות אופניים ועד קבלת פנים בחזרה לבית: הארגון שמלווה מפונים במלחמה

מאז פרוץ המלחמה מלווה ארגון "הרוח הישראלית" אלפי משפחות של מפונים, ואף גייס תרומות בהיקף של 2.5 מיליון שקל ● מ"מ המנכ"לית, ריבה פרידמן בורוביק: "האתגר הגדול הוא שיקום הקהילות"

בנימין נתניהו ואריה דרעי / צילום: עמוס בן גרשום, לע''מ

דרעי: "בג"ץ מתעמר בלומדי התורה, אות קין", גנץ: "בג"ץ פסק את המובן מאליו" | התגובות הפוליטיות על צו הביניים

הפוליטיקאים הגיבו על החלטת בג"ץ שקיבל את עמדת היועמ"שית ● גולדקנופף: "אות קלון וביזיון, ניאבק בכל דרך על זכותו של כל יהודי ללמוד תורה ולא נתפשר" ● דרעי: "מבין את הלוחמים שלא רוצים לשרת עכשיו בצבא" ● גנץ: "הגיעה העת שהממשלה תעשה את המובן מאליו"

חרדים בלשכת הגיוס / צילום: מיטב ודובר צה''ל

בג"ץ: לעצור תשלומים לישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים החל מה-1 באפריל

בג"ץ הוציא את צו הביניים בשל היעדר מקור חוקי להעברת התשלומים ● וכעת, מיום שני הקרוב יופסק התקצוב לתלמידי ישיבות שחייבים בגיוס ● השופטים אימצו עמדה מחמירה מזו של היועמ"שית ● התנועה לאיכות השלטון: "צו הביניים הזה מהווה צעד תקדימי בדרך לשוויון, וציבור המשרתים מודה לבית המשפט על החלטתו החשובה"

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

בורסת ת"א ננעלה ביציבות; אלקטריאון זינקה ב-18%, ישראכרט ב-8%

אל על השלימה גיוס של 100 מיליון דולר, המנייה עולה ב-4% ● הבורסה בת"א מסכמת רבעון ראשון בעליות נאות במדדים המובילים ● לאומי על הדולר המתחזק: "מציע למשקיעים הצעה שאי אפשר לסרב לה" ● באופנהיימר צופים "רוח גבית לשוק המניות האמריקאי לפחות עד שנת 2025"

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

ביום האחרון לפני הפקיעה: מנכ"ל הפניקס אייל בן סימון מכר מניות

מנכ"ל הפניקס וסמנכ"ל הכספים שלו מימשו יחד 170 אלף אופציות במחיר של 37.48 שקל למניה ● המימוש בוצע יום לאחר שהחברה דיווחה על תוצאותיה הכספיות לשנת 2023, רווח של 1.1 מיליארד שקל המשקף תשואה להון של 10.5%

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

לאחר שלוש שנים של הפסד, אירופה עזרה לדוד פתאל לחזור להרוויח

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין