מע"מ

שאלת ייחוס התוספת בשווי הקרקע, שנקבעה לצורך מס רכישה, למרכיב "שירותי הבנייה" ולמרכיב התמורה במזומן; ההלכה כי ניתן לנכות מס תשומות גם בטרם בוצעו עסקאות חייבות במע"מ אך צריכה להתקיים לפחות הסתברות גבוהה או סיכוי טוב שבעתיד הנראה לעין עומדת להתבצע עסקה חייבת במע"מ; רקע, פסיקה ותמצית הילכות מפתח

1. ע"ש 428/96 גילה בוגין נ' מנהל מע"מ, פתח תקווה (מיסים יג (4) ה- 43) - המערערת החזיקה משך עשרות שנים זכות חכירה במקרקעין שעליהם נטוע פרדס. המערערת התקשרה בשותפות עם חברות שעיבדו את הפרדס ואף נרשמה עמן במסגרת איחוד עוסקים לפי סעיף 56 לחוק מע"מ. הערעור הוגש על החיוב במע"מ בגין מכירת הזכויות בפרדס, בטענה שהמערערת אינה "עוסק" וכן שהמקרקעין שעליהם הפרדס אינם "ציוד" בעסק. בית המשפט דחה את הערעור בקובעו כי בנסיבות המתוארות המערערת הינה "עוסק" שכן דאגה לקיומו ואחזקתו של המטע, השתתפה בניהולו על ידי מתן הוראות לחברות המעבדות, נהנתה מהרווחים ונשאה בהפסדים. (ניתן ביום 3.5.99).

2. ע"ש 74/95 מרומי אחוזה בע"מ נ' מנהל מע"מ (מיסים ט(6) ה- 160) - המערערת, חברה קבלנית, התקשרה בהסכם קומבינציה מסוג "מכר חלקי" במסגרתו שילמה תמורה במזומן וב"שירותי בנייה". פסק הדין עוסק בשאלת ייחוס התוספת בשווי הקרקע, שנקבעה לצורך מס רכישה, למרכיב "שירותי הבנייה" ולמרכיב התמורה במזומן. נקבע כי לאור פער הזמנים שבין המועד הקובע לעניין מע"מ (יום מסירת החזקה בקרקע לקבלן) לבין המועד הקובע לעניין מס שבח ומס רכישה (מועד כריתת הסכם הקומבינציה) אין אפשרות לבצע ייחוס כאמור ולכן יש להיזקק לשמאי. (ניתן ביום 18.9.95).

3. ע"ש 758/95 דניאל משרדים בתלפיות נ' מנהל מע"מ (מיסים יא(1) ה- 236) - המדובר בנכס מקרקעין שלאחר קנייתו נתקבל עליו ניכוי מס תשומות. בתום כמעט שלוש שנים נדרשה המערערת להחזיר את מס התשומות, אחר שלא הגישה כל חשבונית על עסקה כלשהי, ומכאן הערעור. בית המשפט חזר על ההלכה לפיה ניתן לנכות מס תשומות גם בטרם בוצעו עסקאות חייבות במע"מ אך צריכה להתקיים לפחות הסתברות גבוהה או סיכוי טוב שבעתיד הנראה לעין עומדת להתבצע עסקה חייבת במע"מ. במקרה הנדון דין הערעור להידחות שכן לא נעשתה כל עסקה מטעם המערערת, ולכן לא ארעה עסקה שבגינה, במבט צופה פני עתיד, נוכה מס התשומות. (ניתן ביום 23.12.96).

4. ע"ש 268/91 דרור פירר נ' מנהל מע"מ (מיסים ח(3) ה- 180) - המדובר בערעור על חיוב עוסק במע"מ בגין מכירת חלקה שכללה דירת מגורים וזכויות בנייה. הקונים הם יחידים וחברה קבלנית שהתקשרו ביניהם בהסכם שיתוף לפיו היחידים רוכשים את הבית והחברה רוכשת את יתרת החלקה. בית המשפט קבע כי אין מדובר במכירה במהלך העסק. כמו כן נקבע כי על אף קיומו של הסכם מכר אחד מדובר למעשה בשתי עסקאות ועל כן הסכם המכירה לחברה הקבלנית מהווה עסקת אקראי כהגדרתה בסעיף 1. אף על פי כן המערער לא חויב במס שכן נדחתה עמדת מע"מ לפיה במכירת מקרקעין ממוכר שהוא עוסק לקונה שאף הוא עוסק, חל המע"מ על המוכר ולא על הקונה גם כאשר אין קשר בין הרישום כעוסק לבין העסקה. (ניתן ביום 29.3.94).

*בעריכת ירדנה סרוסי, עו"ד ויובל נבות, משפטן (חשבונאות). האמור בדפים אלה אינו מייצג עמדת גורם רשמי כלשהו והינו על דעת הכותבים בלבד.