גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

גמר חתימה טובה?

ישראל מצטרפת לעידן הסחר האלקטרוני עם ההתקדמות בחקיקת "חוק החתימה האלקטרונית"

"חוק החתימה האלקטרונית" הנמצא היום בשלבי הכנה סופיים לקראת קריאה שניה ושלישית, אמור להוות את המרכיב הראשון בשורה של חוקים, שמטרתם התאמת החקיקה האזרחית הקיימת לעידן האינטרנט. מטרתם של החוקים לאפשר את התפתחותו של הסחר האלקטרוני בישראל ואת פישוט המגע בין האזרח לרשויות.

חוק החתימה האלקטרונית, הינו החוק הראשון שהוא ייעודי ומיוחד למסחר אלקטרוני. אחת מהבעיות המעכבות את התפתחות הסחר האלקטרוני בישראל, היא בעיית אבטחת המידע, איתה בא החוק להתמודד. נפחי המסחר האלקטרוני ממקמים את ישראל בקרב המדינות המתפתחות. בשנת 1999 הסתכם נפח הסחר האלקטרוני בישראל ב-55 מיליון דולר בלבד, כך לפי דו"ח שפרסמה חברת המחקר IDC בדצמבר 1999. לפי הדו"ח 35 מיליון דולר עברו באינטרנט בין עסקים ו-20 מיליון דולר עברו מסוחרים לצרכנים סופיים.

כרטיס האשראי הינו האמצעי העיקרי לביצוע רכישה באינטרנט, אולם פרדוקסלית הוא ככל הנראה גם האמצעי העיקרי לביצוע הונאות באינטרנט. מספר ההונאות שמתבצעות באמצעות שימוש בכרטיסי אשראי באינטרנט גבוה, לפי הערכות, פי 12 מאשר בשיטות רכישה אחרות. גם הצרכנים מודעים לבעיה זו והם מביעים חשש מפני ביצוע רכישות באינטרנט על ידי שימוש בכרטיסי אשראי. במחקר שביצעה חברת הסטארט-אפ הישראלית סויוטה (cyota) בקרב צרכנים אמריקאים, ציינו 65% מהנשאלים כי הם "מאוד חוששים" מאבטחת פרטי כרטיס האשראי ועצם התשלום איתו באינטרנט.

"פתרונות האבטחה הקיימים לא עונים על דרישות שוק האינטרנט", אומר אבי וויס יועץ תקשורת. וויס מצביע על בעית האימות, כאחת הבעיות המרכזיות המעכבות את התפתחותו של הסחר האלקטרוני. חתימה אלקטרונית אמורה לפתור בעיה זו. בניגוד לחתימה רגילה, חתימה אלקטרונית הינה מסר מוצפן שמועבר על ידי מחשב הלקוח למחשב הסוחר. המסר אמור לזהות את הלקוח בפני הסוחר ולהבטיח כי הלקוח הוא אכן מי שהוא טוען להיות.

ח"כ מיכאל איתן רואה בחוק חוק תשתיתי לקיומה של פעילות עסקית באינטרנט. איתן עומד בראש ועדת חוקה ומדע, האחראית על הכנת החוק לקריאה שניה ושלישית. "נכון שגם היום יש עסקאות באינטרנט אבל אין הסדר משפטי חוקי, שמכיר בחתימה כחתימה מחייבת. כלומר, כאשר צריכים להפוך את ההסכם למחייב בתוספת חתימה כפי שמקובל, הרי שהחתימה האלקטרונית עדיין לא מוכרת", אומר איתן.

איתן סבור שהחוק המוצע יסייע הן להתפתחות המסחר האלקטרוני בישראל והן לשיפור המגע בין האזרח לרשויות. "אם רוצים שיותר פעילויות תתבצענה ביעילות מבלי שאנשים יצטרכו להגיע פיזית למשרדי ממשלה, הרי שצריך כלי המאפשר לזהות אותם ומספק הוכחה לכך שהם אימצו את המסרים, שכלולים במסמך הדיגיטלי שהוצג לפניהם".

חתימה אלקטרונית תאפשר גם לאמת את זהותם של הצרכנים המבצעים רכישה באינטרנט. כיום נחשבת עיסקה המתבצעת באינטרנט, באמצעות כרטיס אשראי, כעיסקה במסמך חסר. פרוש הדבר שהצרכן יכול לבטל את העסקה באופן חד צדדי ומבלי לספק הסברים לחברת כרטיסי האשראי. החתימה האלקטרונית, אמורה להחליף את החתימה הפיזית על ספח כרטיס האשראי ולהבטיח לסוחרים כי הצרכן לא יוכל לבטל את העסקה באופן חד צדדי.

איתן אומר כי עד היום לא הורגש החוסר בהסדרים המשפטיים, משום שהתשתיות בתחומים אחרים בישראל מפגרות בהרבה אחרי הנעשה במדינות המפותחות "בארה"ב החוקים הראשונים המסדירים את החתימה האלקטרונית, יצאו כבר ב-1995, ברמת המדינות השונות. זאת ועוד, החוק האמריקאי שנחתם עכשיו ברמה הפדרלית כולל גם נושאים אחרים שהוועדה לא דנה בהם עדיין" אומר איתן.

את החוק הישראלי עורך משרד המשפטים, בראשותה של טנה שפניץ, משנה ליועץ המשפטי לממשלה. שפניץ הינה מרכזת הוועדה הבין-משרדית למסחר אלקטרוני. הוועדה אחראית על החקיקה האזרחית לגבי המסחר האלקטרוני והגנת הצרכן. בין החוקים הנוספים הנמצאים בבדיקה מסגרת הוועדה דיני חוזים, נזיקין והגנת פרטיות הצרכנים בעידן האינטרנט.

איתן מצביע על כמה דילמות, שהוועדה המכינה את החוק, מתכוונת לפתור. "עלינו להחליט, מה מתאים לתרבות העסקית בישראל ומה צריך להיכלל בחוק. כך, למשל, יש להחליט האם מכירים בכל סוג של חתימה. ישנן חתימות דיגיטליות שהן מאובטחות ומוצפנות, אולם ניתן גם לסרוק חתימה, שהתבצעה באמצעות עט ולשלוח אותה באינטרנט. יתכן כי ניתן בחוק משקל עודף למי שיצרף הן חתימה דיגיטלית והן חתימה סרוקה. בנוסף יש להחליט מי יהיו הגורמים אשר יאשרו את החתימה. האם אלה יהיו גורמים ממשלתיים, או גופים פרטיים, שיקבלו הרשאה מהמדינה, ומה יהיו הדרישות שיוצבו בפני גופים אלה".

החוק אמור לעלות לקריאה שניה ושלישית, עם חזרתה של הכנסת מפגרה, בכפוף לתהפוכות פוליטיות אפשריות. בינתיים, חברות מסחריות מנסות למצוא פתרונות לבעיית אבטחת המידע ואימות הלקוח באינטרנט, דוגמת חברת סיוטה שלה הסכם עם חברת כרטיסי האשראי ישראכרט. סיוטה פיתחה תוכנה אשר מקצה ללקוח מספר כרטיס חד פעמי עבור כל רכישה באינטרנט, כך מונעת התוכנה העברת מספר הכרטיס האמיתי של הלקוח באינטרנט. הפתרונות שמפתחות החברות הישראליות, מוכיחים, כי כוחות השוק חזקים ומהירים מפעילות המדינה.

עוד כתבות

עינת גנון / צילום: בר שניר

פרויקט הענק מתעכב: עוד פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו

עינת גנון, סמנכ"לית הרשות להתחדשות עירונית, הודיעה על פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו, לאחר שלאחרונה גם צחי דוד, סגן הממונה על התקציבים באוצר לשעבר, הסיר את מועמדותו לתפקיד ● כעת נותר מועמד אחד לבחירה, והמכרז עומד בפני ביטול

צילום: ap, AP23024601572019_e5rllq

וול סטריט סגרה את הרבעון הראשון הטוב ביותר מאז 2019; מדד S&P 500 שבר שיא חדש

שיא חדש גם לדאו ג'ונס ● סיכום הרבעון הראשון באירופה: השווקים עלו בכ-7% ● בלומברג: "שוק הקקאו קורס", וולס פארגו: "עליית המחיר תגולגל אל הצרכנים" ● מייסד בורסת הקריפטו FTX נידון ל-25 שנות מאסר ● הצמיחה בארה"ב עמדה על 3.4%, יותר מהצפוי ● ג'יי.פי מורגן: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו" ● מחר "יום שישי הטוב" אין מסחר בוול סטריט ובמדינות רבות אחרות

הפגנה הקוראת לשוויון בנטל. בלי נתונים מסולפים / צילום: שב״פ sha_b_p@

אותה אוזלת היד מאפשרת למגזר גדול לא לשאת בנטל וחונקת אותנו בפקקים

משבר הגיוס הוא משבר המטרו: שניהם יחד הוא אותו כישלון תשתיות ענק, של התחבורה המקרטעת פה ושל יסודות המדינה המתפוררים אחרי 76 שנותיה ● הסטטוס קוו מת. הגיע הזמן להיפרד מפתרונות הישראבלוף

סם בנקמן-פריד / צילום: ap, Bebeto Matthews

סם בנקמן-פריד, מייסד בורסת הקריפטו FTX, נידון ל-25 שנות מאסר

בנובמבר האחרון חבר מושבעים בארה"ב מצא את סם בנקמן-פריד אשם ● היום, השופט בתיק קבע כי הוא ירצה 25 שנות מאסר ● "אני הייתי המנכ"ל ולכן האחריות היא עלי", אמר בנקמן-פריד עם מתן גזר הדין

מתחם חזית הים בחיפה / הדמיה: מן-שנער-יעד אדריכלים

נסגר המכרז הראשון של רמ"י בחזית הים בחיפה: כמה תשלם הזוכה?

יורו ישראל זכתה במכרז של רמ"י על קרקע של 23 דונם, להקמת 500 יחידות דיור ושטחי מסחר באחד מהמתחמים המסקרנים בישראל ● החברה תשלם על הקרקע, הסמוכה לבית החולים רמב"ם בחיפה, כ-205 מיליון שקל כולל הוצאות פיתוח

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר

פרויקט תמ''א 38 בחיפה / צילום: פאול אורלייב

משרד המשפטים יוזם: יזמי התחדשות עירונית יתחייבו מראש על מועד מסירת הדירות

שורת תקנות שיזם משרד המשפטים, שיידונו בקרוב בוועדת הפנים של הכנסת, יחייבו יזמי התחדשות עירונית במתן מועדי מקסימום לאישור תוכנית הפרויקטים שלהם ואכלוס הדירות שהם מקימים ● תקנות בולטות נוספות הן חשיפת ערבויות מחייבות, גילוי ניגוד אינטרסים של היזמים, וידוא שהדיירים מבינים את ההסכם ועוד

בנק ההשקעות ג'יי. פי מורגן / צילום: Reuters, Mike Segar

האסטרטג של הבנק הגדול בעולם: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו"

בבנק ג'יי פי מורגן שוב מזהירים מפני ירידות בשווקים, למרות שהתחזיות שלהם לא פוגעות כבר שנתיים וחצי ● האם הפעם התחזיות שלהם יתממשו? ומה הם ממליצים למשקיעים?

ראסל אלוונגר, מנכ''ל טאואר סמיקונדקטור / צילום: ענבל מרמרי

ראסל אלוואנגר: "אני חייב הרבה לישראל. היא אפשרה לטאואר להפוך למה שהיא"

טאואר הייתה האקזיט המדובר של 2022, אולם הצעת הרכישה החלומית של אינטל נפלה ● המנכ"ל ראסל אלוואנגר ניצל אותה כדי להכניס רגל בדלת למפעל של אינטל בניו מקסיקו: "זו לא הייתה סטירת לחי גדולה. יש לנו עכשיו קיבולת ייצור" ● את דעותיו על המצב בישראל הוא שומר לעצמו: "להעיר על הנושא זה כמו להתארח אצל מישהו לארוחת ערב ולהגיד לו שהבית מבולגן"

מנכ''ל האוצר שלומי הייזלר בוועידת מרכז הנדל''ן באילת / צילום: נאו מדיה

מנכ"ל האוצר נגד מנהל רשות המסים: "מס דירה שלישית ירחיק משקיעים משוק הנדל"ן"

לפי מנכ"ל האוצר, שלומי הייזלר, החזרת "מס דירה שלישית" כבר בתקציב הקרוב לא נמצאת על הפרק ● על הביקורת שהעביר ינקי קוינט בכנס התשתיות של גלובס בשבוע שעבר, הוא עונה: "אמירות חמורות ואין בהן דבר וחצי דבר. באוצר יש אנשים מופלאים" ● וזו התוכנית שלו למלא את קופת המדינה, נוכח הגירעון המחמיר

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

לאחר שלוש שנים של הפסד, אירופה עזרה לדוד פתאל לחזור להרוויח

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין

אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה / איור: גיל ג'יבלי

בדיקת אי הסדרים בעיצומה, אז איך זה שאפשר להפקיד חיסכון לכל ילד בסלייס

רשות שוק ההון מצאה לאחרונה אי סדרים חמורים בהתנהלותו של בית ההשקעות סלייס ● למרות זאת, באתר הביטוח הלאומי סלייס מוצגת כאפשרות להפקדת כספים בתוכנית "חיסכון לכל ילד" ● עד תחילת מאי לא ניתן יהיה למשוך כספים מקופות סלייס, אך הרגולטור לא מודאג

מנות במחתרת התאילנדית / צילום: דניה ויינר

אחת המסעדות התאילנדיות הטובות בישראל מסתתרת בכלל בחצר של בית

עגלת קפה שמגישה מאפה פיסטוק נדיר, מרכז הוליסטי שגם הציניקנים יתמסרו לו, מיזם אמנות נשי ומסעדה שאפשר למצוא בה בננה לוטי משובחת ● יום בפרדס חנה כרכור

ביתן של קבוצת צ'אנגן בתערוכת מכוניות בסין / צילום: ap, Ng Han Guan

קבוצת הרכב השלישית בגודלה בסין בדרך לישראל

משלחת בכירה של צ'אנגן (Changan) סינית נערכת לייצא לישראל, הכניסה של החברה לישראל היא חלק ממהלך ההתרחבות הגלובלית שעליו הכריזה השנה ● מרצדס E קלאס והקרוסאובר של פורד: הדגמים החשמליים שבדרך ● השבוע בענף הרכב

אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס

במשרד האנרגיה בוחנים: הקמת מתקן להנזלת גז בהשקעה של 7 מיליארד דולר

חלק משמעותי מיצוא הגז של ישראל תלוי היום במצרים, ומתקן הנזלה יאפשר יצוא לרחבי העולם כדי לבזר את הסיכונים ● מי יממן את עלויות ההקמה האדירות?

בנימין נתניהו ואריה דרעי / צילום: עמוס בן גרשום, לע''מ

דרעי: "בג"ץ מתעמר בלומדי התורה, אות קין", גנץ: "בג"ץ פסק את המובן מאליו" | התגובות הפוליטיות על צו הביניים

הפוליטיקאים הגיבו על החלטת בג"ץ שקיבל את עמדת היועמ"שית ● גולדקנופף: "אות קלון וביזיון, ניאבק בכל דרך על זכותו של כל יהודי ללמוד תורה ולא נתפשר" ● דרעי: "מבין את הלוחמים שלא רוצים לשרת עכשיו בצבא" ● גנץ: "הגיעה העת שהממשלה תעשה את המובן מאליו"

הסכם אינו נדרש כתנאי עבור זוגות במערכות יחסים כאלה ואחרות / צילום: Shutterstock, Viacheslav Lopatin

זוג הקפיא עוברים ואז נפרד. האם האישה תוכל להשתמש בהם?

כשלושה עשורים לאחר פרשת נחמני, בתי המשפט עדיין נאלצים לדון בתביעות בלתי אפשריות לגבי גורלם של עוברים מוקפאים ● מן הראוי היה לחייב כל זוג שפונה לבצע הפריה חוץ-גופית, לחתום על הסכם שמתייחס לאפשרות הריאלית של פרידה במהלך הזמן שחולף בין יצירת העוברים המוקפאים לבין השימוש בהם

קבינט המלחמה. ללא נשים במוקד קבלת ההחלטות / צילום: קובי גדעון-לע''מ

המלחמה חושפת את אוכלוסיית הנשים לסיכונים חריגים. איך אפשר להתמודד איתם?

מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות ● הפעם, בשיתוף שדולת הנשים, על האתגרים שמציבה המלחמה בפני נשים ● נשים סובלות יותר מהיעדר ביטחון אישי וכלכלי - ובכל זאת הן לא נמצאות במוקד קבלת ההחלטות

הפגנת חרדים נגד גיוס בני ישיבות,ירושלים / צילום: Reuters, Ammar Awad

מהתקציבים שייעצרו ועד לדיוני החירום באוצר: כל מה שכדאי לדעת על הצו הדרמטי בנוגע לחוק הגיוס

בהתאם לצו הביניים שהוציא בג"ץ, תקצוב הישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים ייעצר כבר בשבוע הבא ● בשלב זה, התמיכה בכ-44 אלף תלמידי ישיבות צפויה להיעצר ● באגף החשב הכללי במשרד האוצר, שאמונים על ביצוע התשלומים מתקציב המדינה, מתכוונים ליישם את הצו במועד ● איך זה יעבוד? גלובס עושה סדר

איציק וייץ, מנכ''ל קבוצת קרסו מוטורס / צילום: אלעד גוטמן

המספרים חושפים: כך הפך מותג בנזין סיני אלמוני למכרה הזהב של קבוצת קרסו

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מהדוח השנתי של יבואנית הרכב עולה כי המותג צ'רי, שמכירותיו זינקו ב-2023, הקפיץ את נתח השוק שלה וסייע לה להציג רווח מכובד בתקופה קשה ● אבל ל"אסטרטגיה הסינית" הזו, שמשנה בצורה משמעותית את הפוקוס העסקי של הקבוצה, יש מחיר - ובראשו דריסת מותגים ותיקים