למרות הכל, מפטרים מילואימניקים

הציבור הישראלי מחבק את כוחות הביטחון, שולח חבילות ושר שירי תודה. למרות הכל, לא חסרות חברות, שמנסות לפטר את המילואימניקים. כרגיל, הבלגן חוגג והאזרח הפרטי נשאר לבד במערכה

על רקע הגיוס הלאומי מחמם הלב, בולטים סיפוריהם של אנשי מילואים, שגויסו בצו 8, והם כבר יודעים, שאין להם מקום עבודה לחזור אליו. נכון, המספרים אינם גדולים, אבל הם קיימים, ומצטרפים את מילואימניקים אחרים, שכבר זכו במכתב הפיטורים על שירותם את המולדת לפני מבצע חומת מגן.

מילואימניק, שנתקל בהתנהגות בעייתית של מעסיקו, יכול, למעשה, לפנות אל מספר גורמים, כדי לקבל עזרה: אל ההסתדרות החדשה, המפעילה מוקד מיוחד בנושא בימים אלו; אל ועדות התעסוקה של משרד הביטחון; ואפילו אל משרד העבודה.

עו"ד עירית איינוהרן-נחמני, מנהלת המחלקה המשפטית במשרד העבודה והרווחה, מספרת כי משרדה לא הוצף עד כה בפניות של מילואימניקים. אך היא מחדשת, כי "אם נמצא קשר בין המילואים לבין הפיטורים, ניתן להטיל על המעסיק קנס מרבי של 100 אלף שקל, אבל בשלב זה אין לזה תקדים".

ייתכן, כי משרד העבודה לא הוצף בפניות של מילואימניקים, שכן הללו אינם יודעים למי בדיוק עליהם לפנות. רוני אשכנזי, ראש תחום תעסוקה וצבא קבע במשרד הביטחון מספר, כי עד היום הגיעו להסתדרות תשע תלונות על פיטורים בעקבות הגיוס האחרון בצו 8. לעומת זאת, אל הלשכות להכוונת חיילים משוחררים בבאר שבע, בירושלים, בתל אביב ובחיפה לא הגיעה ולו תלונה אחת בנושא.

לדברי אשכנזי, בשנה האחרונה פוטרו 200-180 איש ממספר חברות, הוגשו כ-179 תלונות, ומתוכן 120 נמצאו מוצדקות. תשלום פיצוי כספי נקבע ל-26 תלונות, 98 סוכמו בפשרה (חודש פיצוי), 16 בוטלו על ידי המתלונן, תביעה אחת הסתימה באזהרה ותביעה אחת הסתיימה בהיתר לפיטורים. התפלגות המקצועות של הפונים בגין פיטורים במהלך שירות מילואים: מוכרים צ 13; שומרים צ 45; נהגים צ 19; טכנאים צ 14; הנדסאים ומהדסים - 11 ועובדים כלליים - 76.

לדברי אשכנזי, חברה המבקשת לפטר עובד, הנמצא במילואים, חייבת לקבל אישור מיוחד ממשרד הביטחון, והדברים נכונים הן לגבי מעסיק בפועל והן לגבי קבלן כוח אדם.

אשכנזי מספר, כי "באחרונה שונה החוק, ואנחנו רשאים להטיל פיצוי של עד חמש משכורות על מעביד, שפיטר עובד שלא כחוק. יש אפשירות לחייב מעסיק להחזיר את העובד, אבל תלוי בשני הצדדים. אם המעסיק לא מסכים, הוא חייב לשלם פיצויים. זכות הערעור על ההחלטות שלנו היא מול בית הדין לעבודה, ויש להגישה תוך עשרה ימים".

אל המוקד הישיר של ההסתדרות החדשה לחיילי מילואים מגיעות פניות רבות של חיילים, החוששים כי יפוטרו עם תום השירות. אל המוקד פונים חיילים מהשטח, הוריהם וגם נשים מודאגות.

חייל מילואים, שסיים שירות פעיל לפני חודש וחצי, הודיע למעסיקו, כי הוא צפוי להיקרא בקרוב לשירות מילואים נוסף. המעסיק הודיע, כי לא יסכים להיעדרות נוספת, וכי אם החייל ייצא למילואים, הוא יפוטר.

ח"כ עמיר פרץ, יו"ר ההסתדרות החדשה, יזם מספר צעדים, שיסייעו למגויסים בנושא המילואים. ההסתדרות תעניק את השירות, הכולל יעוץ ויצוג משפטי ללא תשלום, גם למי שאינם חברי הסתדרות.

לפני כחודש גויס אליהו סער בצו 8 למבצע חומת מגן. כרגע הוא נמצא ליד רמאללה. לפני גיוסו, עבד סער כמחלק גז בחברת אמישראגז, אליה נשלח ע"י חברת רשת ביטחון, כעובד כוח אדם זמני. סער עבד באמישראגז כחודש וחצי. "מלכתחילה אמרו לי, שהעבודה זמנית, ושישאירו ארבעה אנשים לתקופה ארוכה יותר. אני הייתי אמור להיות ביניהם. כשיצאתי למילואים, הביאו מישהו אחר במקומי, ולי אמרו, שאין לי לאן לחזור".

סער הוא אחד מעשרות אלפי אנשי המילואים, שגויסו בצו 8. הוא עובד חברת כוח אדם, אך זכויותיו אינן אמורות להיפגע בשל כך. מיכה בן-ברוך, מנהל רשת ביטחון (מקבוצת משאבי אנוש), מבהיר כי במקר של סער מדובר היה בעבודה זמנית של חלוקת גז, ולמשך העבודה קשר למילואים. "העבודה היתה זמנית, לשבועיים או יותר. הוא היה חלק מפרויקט, שבו החלו לעבוד 20 איש, והם סיימו את העבודה בהדרגה. המשימה של סער פשוט הסתיימה, אבל הוא אינו מפוטר. הוא ידע מראש, שהעבודה תהיה קצובה בזמן".

לדברי בן-ברוך, "אם יש פרויקט אחר, סער יחזור לפרויקט אחר. אם הוא עבד דרכנו מספר חודשים רצופים לפני הפרויקט האחרון, הוא יקבל שכר על פי שכרו הממוצע בשלושת החודשים האחרונים. אם הוא לא עבד - הוא יקבל מביטוח לאומי את מה שמגיע לו".

לעומת דברי בן-ברוך, טען שלמה זאבי, ראש אגף המבצעים באמישראגז, כי סער יוחזר לעבודה. "יש לנו בצו 8 לפחות 20 איש, ואיש לא פוטר בגלל זה. לא הודיעו לסער דבר כזה, והוא חוזר. האיש התקבל לעבודה זמנית. הפסיקו משימות זמניות של עובדים אחרים. את שלו לא הפסיקו, כי הוא יצא למילואים. נכון, לקחו מישהו אחר בזמן השירות שלו".

ש. ר., המסרב לחשוף את שמו ושם החברה, שבה עבד, לא השתתף במבצע חומת מגן, אבל לפני המבצע הוא שרת במילואים ושוחרר ב-14 במארס. יומיים לאחר מכן הוא פוטר מעבודתו כסוכן בחברה לציוד משרדי, שבה עבד כשנתיים ורבע. "לא נאמר לי שזה בגלל מילואים, אבל אני הסוכן היחידי, שמכירותיו עלו מעבר ליעדים, אז מה אני יכול להסיק מכך? אני מ"פ במילואים, ויוצא מידי פעם לפעילות חד-יומית. לקחתי תמיד ימי חופשה, כדי לא להגיד שאני במילואים". ש.ר., שקיבל הודעת פיטורים ולא מכתב פיטורים, נמצא בקשר עם ההסתדרות החדשה ועם היחידה להכוונת חיילים, ומתכוון להגיש תביעה לאחר שיעזוב את מקום העבודה.

ש.ר., שכבר עובד במקום חדש, היה בכמה ראיונות עבודה. "חלקם אמרו לי, שהם תרמו למדינה, אבל אינם יכולים לעמוד בתרומה מתמשכת של חודש עבודה של עובד. הבוס החדש שלי מבין שאני קצין מילואים, והסכים לקבל אותי למרות זאת".

אלה הן זכויות העובדים, המשרתים במילואים, כפי שנמסרו על-ידי ההסתדרות החדשה:

* העדרות עובד מהעבודה, לרגל שירות מילואים, לא תיחשב כהפסקה ברציפות עבודתו.

* חל איסור על מעביד לפטר עובד בשל שירותו במילואים, קריאתו לשירות מילואים או שירותו הצפוי במילואים. אם פוטר צ בטלים הפיטורים.

* חל איסור על מעביד לפטר עובד בתקופת היותו בשירות מילואים, אלא בהיתר מאת ועדת התעסוקה, הפועלת מכוח חוק חיילים משוחררים. לעניין שירות מילואים, העולה על יומיים רצופים, חל איסור על מעביד לפטר עובד גם בתקופה של 21 ימים לאחר תום שירות המילואים.

* ועדת התעסוקה לא תיתן היתר לפיטורים, אלא אם כן יוכיח המעביד, שהפיטורים המבוקשים אינם בשל שירות המילואים.

* במניין ימי ההודעה המוקדמת "לפיטורים", לא תחושב תקופת המילואים.

החוק נותן הגנה גם לעובד, המועסק באמצעות קבלן כוח אדם במקום עבודה (מעסיק בפועל).

חל איסור על "מעסיק בפועל" לגרום לפיטורי עובד בניגוד לחוק, כאשר הכוונה היא למצב שבו המעסיק בפועל הביא לכך, שקבלן כוח האדם פיטר את העובד בניגוד לחוק.

עובד, הסבור שמעבידו הפר את זכויותיו המפורטות לעיל, רשאי תוך זמן המתקבל על הדעת, לפנות לוועדת התעסוקה, שממנה שר הביטחון, בבקשה שתפסוק בכל עניין הנוגע לזכויותיו האחרות.

ועדת התעסוקה מורכבת משופטים, נציג ההסתדרות החדשה, נציג מאירגוני מעסיקים יציגים ונציג מהלשכה להכוונת חיילים משוחררים. לוועדה מוקנות בחוק סמכויות כשל "ועדת חקירה", שמונתה בהתאם לפקודת ועדות החקירות. בין יתר סמכויותיה, רשאית הוועדה - אם מצאה שמעביד לא קיים חובה, המוטלת עליו בחוק להחליט כדלהלן:

- לתת צו, המורה על החזרת העובד לעבודה.

- לתת צו, המורה לשלם לעובד פיצויים עד גובה חמש פעמים של השכר, שהעובד קיבל או שהיה זכאי לקבל בעבור חודשי העבודה שלפני הפרת זכותו.

- בנוסף להגנות ולזכויות שמקנה החוק כמפורט לעיל, יש לציין את ההגנה המוקנת לעובד, ללא צורך בהוכחת נזק, עד לסכום של 50 אלף שקל ולתת צו מניעה או צו עשה, המחייב את המשך העסקתו של העובד (במקרה של פיטורים בניגוד לחוק).

* חובת הודעה למעסיק - כאשר עובד קיבל בפועל התראה של 60 ימים לפחות (מתאריך משלוח צו הקריאה) לגבי שירות מילואים שנתי, עליו להודיע על כך בתוך שבעה ימים מיום קבלת הצו למעסיק, או לאחראי על כוח האדם. אם הוא עובד של קבלן כוח אדם - לממונה עליו או למעסיק בפועל. בשירות מילואים שנתי מדובר בתקופת שירות של עד 30 ימים בתעסוקה מבצעית.

חוק חופשה שנתית קובע, כי הימים שבהם שירת העובד בשירות מילואים, לא יובאו במניין ימי החופשה. לגבי עובד, שעבד פחות מ-75 ימים רצופים אצל מעביד אחד או במקום עבודה אחד, יראו את ימי עבודתו כ"רצופים", גם אם חלה הפסקה בעבודה מיום יציאתו לשירות מילואים לפי חוק שירות ביטחון.

חוק פיצויי פיטורים קובע את זכותו של עובד, שעבד שנה אחת ברציפות (וב"עובד עונתי" - שתי עונות בשתי שנים ברציפות) אצל מעביד אחד או במקום עבודה אחד לפיצויי פיטורים.

הרציפות בעבודה לא תיפסק, אפילו חלה בה הפסקה מחמת שירות מילואים לפי חוק שירות ביטחון.