גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"טעות להפריט את חנ"ל"

בתוך מספר ימים אמורה חברת הנפט הלאומית (חנ"ל) להימכר לידיים פרטיות. הגאולוג ד"ר אלי טננבאום, מהמומחים בתחום חיפושי הנפט בישראל, רואה במכירה זאת טעות כלכלית ואסטרטגית של המדינה.

בתוך זמן קצר אמורה חנ"ל (חברת הנפט הלאומית), להימכר על ידי הממשלה. הנסיונות מצד חלק מהמעורבים בנושא, לשנות את ההחלטה, לא הצליחו עד כה. מיספר ימים לפני המכירה המתוכננת, בא הגאולוג ד"ר אלי טננבאום, מהמובילים בתחום זה בארץ, ואומר בראיון ל"גלובס": "עדיין לא מאוחר. ניתן לשנות את רוע הגזירה לטובתה של מדינת ישראל. האם קבלת סכום של כ-30-20 מיליון דולר ממשקיעים פרטיים שקולה כנגד ויתור על נכסים לאומיים רבי משמעות?"

בפנייה שהעביר בימים אלה למנהל לישכת ראש הממשלה ויועצו הכלכלי, משה ליאון, כותב ד"ר טננבאום: "לדעתי וכן לדעת אנשי מקצוע רבים, תוצאת ההחלטה להפריט את חנ"ל תהיה סתימת הגולל על חיפושי הנפט בארץ. לאור ההישגים הלא משמעותיים של חברת הנפט בעשרות השנים האחרונות, ניתן להסיק כי הסיכוי למציאת נפט בכמויות גדולות בארץ הינו קטן, ולכן החלטה זו נראית מוצדקת. אולם נראה לי כי נתונים מכריעים, שעשויים היו לשנות החלטה זו, לא נשקלו כיאות. הראשון הוא שתחזיות רבות צופות משבר נפט עולמי בסדר גודל שלא הכרנו, תוך 15-10 השנים הבאות. משבר כזה נוגע לישראל יותר מלכל מדינה אחרת, מכיוון שמעשית, כל עתודות הנפט הנותרות יוחזקו בידי מדינות ערב. מצב זה ישחק לידיהן של ארצות אלו, העשויות לפעול נגד ישראל.

"הנתון השני, הוא שקיים פוטנציאל נפט גדול באיזורי ים המלח ומישור החוף, המוערך במיליארדי חביות. הערכות אלו מתבססות על ניתוחים שנעשו לפי קריטריונים מחמירים, בשיטות חדשניות המקובלות בחברות הנפט המובילות בעולם. תגליות הנפט באיזור ים המלח בשנתיים האחרונות הן אינדיקציה חיובית להערכות אלו".

לדברי טננבאום, מניסיון העבר מסתבר כי החברות הקונות חברות נפט ממשלתיות מעוניינות בקופת המזומנים, וחיפושי הנפט אינם בראש מעייניהן. כלומר, הוא אומר, תיתכן אפשרות שמרבצי נפט המצויים בארץ לעולם לא יתגלו. המשך יבוא הנפט מנציח את הבעיה האסטרטגית-ביטחונית של תלות המדינה במקורות אנרגיה חיצוניים, ומטיל מעמסה כלכלית כבדה על המשק.

גלובס: ד"ר טננבאום, כיצד בכל זאת מוצאים נפט בישראל ונותנים תקווה כלשהי לעתיד?

ד"ר טננבאום: "הידע שהצטבר בארץ מאפשר בניית תוכנית חיפושים של 5-3 שנים, המבוססת על גישות מודרניות וחדשנות מחשבתית, אשר תוביל למיצוי אפשרויות גילוי הנפט. אין בטענותי התנגדות לרעיון ההפרטה של חנ"ל, אך מוצע כי ההפרטה תבוצע בשלבים או תידחה." -- דיברת קודם על חשיבות אסטרטגית-בטחונית. האם אינך סבור שפרנסי המדינה מודעים לכך?

ד"ר טננבאום: "חשיבות הנפט לישראל חורגת מההיבטים המשקיים-כלכליים. זהו משאב בעל חשיבות אסטרטגית, שקושי בהשגתו יפגע ביכולתו הביטחונית ובכושר המיקוח המדיני. לישראל כידוע אין נפט משלה, וכיום תלויה אספקת הנפט לישראל במקורות זרים, ביניהם מדינות ערב. האם ניתן במצבה הנוכחי של ישראל להבטיח אספקת נפט סדירה ל-20 השנים הבאות? לאור מצב שוק הנפט כיום ומעמדה של ישראל בעולם נראה, על פניו, כי התשובה חיובית. אולם נבחן את הנושא בשני תרחישים: מצב מתמשך של מתיחות - בו ישראל ומדינות ערב אינן מגיעות להסכמים על חוזה שלום. שינויי אווירה בארה"ב ושאר העולם עשויים לגרום לדרדור מעמדה של ישראל. האם ניתן להבטיח כי סנקציות שונות כגון אמברגו נפט על ישראל לא ישמש כאמצעי לחץ להשגת ויתורים מדיניים? תרחיש שני- מצב מלחמה עם ארצות ערב. האם אספקת הנפט מובטחת? ברור כי האספקה מארצות ערב תפסק. אם כל הנפט ירכש באירופה ובאמריקה, האם ניתן בוודאות למנוע סגר ימי ארוך טווח בים התיכון או למנוע ניתוקו של צינור גז?" -- מהו התרחיש החמור מבחינתך?

ד"ר טננבאום: "התרחיש החמור הוא התדלדלות עתודות הנפט בעולם. תרחיש זה הינו החמור ביותר, והוא רלוונטי לגבינו במצבים של מלחמה ומתיחות, ואף לאחר חתימת חוזי השלום עם מדינות ערב. מדובר על תחזיות המצביעות על משבר נפט עולמי שיגרם מהשילוב בין התדלדלות טבעית של עתודות הנפט לבין צריכה מוגברת, במיוחד במדינות העולם השלישי. משבר זה יתרחש תוך 15-10 השנים הבאות, ויתכן אף קודם. משבר כזה נוגע לישראל יותר מלכל מדינה אחרת מכיוון שמעשית כל עתודות הנפט הנותרות יוחזקו בידי מדינות ערב. משבר זה יגרור עליית מחירים, וכן קושי הולך ומתמשך בהשגת הנפט. מצב זה ישחק לידיהן של ארצות ערב. במקביל יפעלו בשטח המגמה של קושי אוביקטיבי של ישראל להשיג נפט עקב מקורות מדולדלים בעולם, עם עוינות בינלאומית כלפינו שתיווצר בלחצן של מדינות ערב, אשר ישארו כמעט היצואן היחיד של משאב זה. המסקנה המתבקשת מתחזיות אלו היא שלמדינה חייב להיות אינטרס להיות מעורבת בתחום זה".

לדברי טננבאום, יש הסכמה בין מומחים בארץ ובחו"ל, כי קיים פוטנציאל להימצאות נפט בכמויות גדולות באיזור ים המלח, מישור החוף ומדף היבשת.

גלובס: אם כל כך טוב, מדוע משקיעים לא באים?

ד"ר טננבאום: "קודם כל, גורם הסיכון: למרות המצאותם של שדות נפט וגז קטנים בארץ, ישראל אינה נמצאת על מפת הנפט העולמית, ואין בה פרובינציות נפט מוכחות. בנוסף, ההשקעה בחיפושים בארץ הינה גדולה יחסית עקב גורמים גיאולוגים וטכנים. למשקיע הפוטנציאלי ישנן אלטרנטיבות מושכות יותר בפרובינציות נפט מוכחות ברחבי העולם. בנוסף לכך, קיימות בעיות פוליטיות המקטינות את אפשרויות ההשקעה. כמו כן, בתחום השיווק לא נעשתה עבודת שיווק רעיונית מספיק טובה". -- מדוע לא נמצא נפט בכמויות משמעותיות עד כה?

ד"ר טננבאום: "לרוב לא חיפשו בארץ נפט עם אסטרטגיה כוללת. לא קדחו מספיק באזורים המבטיחים, וכשקדחו, עשו זאת לרוב ללא קונספציה מתאימה ובלי הפקת לקחים. חלק גדול מהקידוחים נקדחו ע"י חברות בעלות אורך חיים קצר". -- האם מציאת הנפט אפשרית כיום?

ד"ר טננבאום: "כן, בתנאים הבאים: שיהיה גוף מבצע מודרני ויעיל, אשר לא יחזור על שגיאות העבר. שנית, אנחנו זקוקים לאסטרטגיית חיפושי נפט מקיפה, הנשענת על בסיס מדעי מוצק וחדשנות מחשבתית. כמו כן, יש צורך בתוכנית רב שנתית הכוללת שיווק נכון של הרעיונות וגיוס כספים". -- למה לא להפריט כמתוכנן את חנ"ל, כדי לאפשר למשקיעים פרטיים לגייס הון זר והון ישראלי לביצוע חיפושי הנפט בעלי הפוטנציאל הגדול?

ד"ר טננבאום: "אני מציע שחברת נפט לאומית תוביל את חיפושי הנפט בארץ. משימתה של חברה כזו היא גילוי נפט בכמויות מסחריות. מוצע כי ההפרטה תתבצע בשלבים על ידי מכירת מניות החברה בבורסה, כאשר השליטה נשארת בידי הממשלה. מכירה סופית אפשרית כאשר יהיה מה למכור.

"ציפי לבני, מנהלת רשות החברות הממשלתיות, אמרה באחרונה בכנס בנושא ההפרטה, כי שתי השאלות הראשונות שצריכות להישאל בעת החלטה על הפרטת חברה ממשלתית הן: האם יש למדינה אינטרס להיות מעורבת בתחום בו פועלת החברה, והאם זה צריך להתבצע דרך חברה ממשלתית. אם התשובה לשתי השאלות חיובית, אמרה לבני, "אזי החברה המדוברת לא תופרט". התשובה לשאלה הראשונה, מבחינתי, היא חיובית מפאת הסיבות שפורטו לעיל והדנות בחשיבות האסטרטגית-בטחונית וכן בגלל הפוטנציאל הטמון בשטח המדינה. התשובה לשאלה השנייה גם היא חיובית מכיוון שחברות פרטיות לא יבצעו את החיפושים הדרושים. שיקולים אסטרטגיים, כמו ביטול התלות במקורות דלק חיצוניים אינם בראש דאגתם של חברות פרטיות.

"הפרטת חנ"ל תנציח את המצב הקיים בו חברות קטנות מנהלות את חיפושי הנפט, בדרך כלל ברמה נקודתית וללא רעיונות כוללים. אין מאמץ מרוכז. שיטות העבודה מיושנות, והמערכת בזבזנית. ההצלחה בשיטה זו הינה אפסית, ומוציאה שם רע לתעשייה. מתקדימי העבר מסתבר כי הגופים הרוכשים חברות כמו חברת הנפט הלאומית, מעוניינים בעיקר בקופת המזומנים, שאותה הם מנצלים לפי ראות עיניהם. באופן מעשי, פירוש הדבר סתימת הגולל על חיפושי הנפט.

"מפאת חשיבותו של משאב זה, יש להתייחס אליו כאל תשתיות לאומיות שנחיצותו אינה נמדדת לפי שיקולי רווח מידיים. תשתית כזו אמורה להיות בשליטה ממשלתית. חנ"ל אינה ממומנת על ידי הממשלה מזה שנים, ואין כל כוונה להסתמך על מימון ממשלתי גם בהמשך.

"חייבת גם להיות מסה קריסטית של מקצועיות, שתאפשר את ביצוע המשימה. שוב, חברה פרטית לא תיקח על עצמה משימה כזו, וגיאולוג אחד או שניים, שבדרך כלל מצויים בחברה כזו, אינם יכולים ליצור סביבה דינמית ורב תחומית הדרושה להצלחה. ברשותה של חנ"ל גם מאגר נתונים ענק, שאסור שיעבור לידים פרטיות."

האם קריאתו של ד"ר טננבאום נגד ההפרטה תמצא אוזן קשבת? נכון לעכשיו בלישכת ראש הממשלה וברשות החברות הממשלתיות, לא מתרגשים במיוחד. *« דוד חיון « "טעות להפריט את חנ"ל" *« בתוך מספר ימים אמורה חברת הנפט הלאומית (חנ"ל) להימכר לידיים פרטיות. הגאולוג ד"ר אלי טננבאום, מהמומחים בתחום חיפושי הנפט בישראל, רואה במכירה זאת טעות כלכלית ואסטרטגית של המדינה.

עוד כתבות

עדי, עפרה ועירית שטראוס / צילום: אוסף פרטי

ילדיו של מיכאל שטראוס מוכרים מניות של החברה ב-327 מיליון שקל

שלושת ילדיו של מיכאל שטראוס, עפרה, עדי ועירית, מוכרים כ-4% ממניות שטראוס ● המכירה מגיעה לאחר שביולי אשתקד רכשו השלושה 24% מהקבוצה מילדיה של רעיה שטראוס בן דרור, אחותו של מיכאל

ינקי קוינט, מנכ''ל רמי ומ''מ מנהל רשות החברות / צילום: יוסי זמיר

מתחנות כוח ועד מוסכי רכבת: בענף התשתיות טוענים שרמ"י תוקעת מיזמים

בפנייה דחופה מבקשים במינהל התכנון מרשות מקרקעי ישראל לשחרר היתרים למיזמי תשתית לאומיים ● ברקע זה, גורמים בענף טוענים כי פרויקטים גדולים, בהם תחנות כוח ומוסכים של הרכבת הקלה, תקועים בגלל התנהלות הרשות ● רמ"י: "חלק מהפרויקטים יצאו לדרך"

מתחם חזית הים בחיפה / הדמיה: מן-שנער-יעד אדריכלים

נסגר המכרז הראשון של רמ"י בחזית הים בחיפה: כמה תשלם הזוכה?

יורו ישראל זכתה במכרז של רמ"י על קרקע של 23 דונם, להקמת 500 יחידות דיור ושטחי מסחר באחד מהמתחמים המסקרנים בישראל ● החברה תשלם על הקרקע, הסמוכה לבית החולים רמב"ם בחיפה, כ-205 מיליון שקל כולל הוצאות פיתוח

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

הבית הלבן בהודעה רשמית אחרי קרב הגרסאות: נתניהו אישר שתצא משלחת לוושינגטון

דובר צה"ל: ""במסגרת האימונים יתורגלו תקיפות מאסיביות וארוכות טווח" • גבר בן 38 נהרג מפגיעת רקטה במפעל בקריית שמונה, כמה נוספים נפצעו קל • נתניהו לסנטור ריק סקוט: "החלטת ארה"ב עודדה את חמאס. שלא יסמכו על הלחץ הזה - זה לא יעבוד"  • עדכונים שוטפים

אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס

במשרד האנרגיה בוחנים: הקמת מתקן להנזלת גז בהשקעה של 7 מיליארד דולר

חלק משמעותי מיצוא הגז של ישראל תלוי היום במצרים, ומתקן הנזלה יאפשר יצוא לרחבי העולם כדי לבזר את הסיכונים ● מי יממן את עלויות ההקמה האדירות?

ציור הקיר להחזרת החטופים, ובהם אלמוג מאיר ג'אן / צילום: באדיבות משפחת מאיר

עדויות מהשבי: "חיילים עוברים עינויים, מורעבים בכלובים"

משפחות החיילים החטופים לפני הפגישה עם נתניהו: "גורמי הביטחון הפחידו אותנו" • פיגוע ירי בבקעת הירדן: מחבל פתח באש לעבר רכבים שנסעו בכביש 90 מצפון ליריחו, בן 30 נפצע בינוני • ירי רקטי לעבר גורן, גרנות הגליל וראש הנקרה • דיווחים פלסטיניים: צה"ל תוקף בצפון הרצועה ובמקביל פועל באיו"ש • סנטקום: השמדנו 4 כטב"מים ארוכי-טווח של החות'ים • עדכונים שוטפים

חברת הסייבר הישראלית Coro (קורו) / צילום: CORO

המשבר בהייטק נגמר? סטארט-אפ ישראלי שני מודיע בתוך שבוע על גיוס של 100 מיליון דולר

חברת קורו (Coro) הישראלית, העוסקת במכירת מערכות סייבר לעסקים קטנים ובינוניים, הודיעה על גיוס של 100 מיליון דולר ● ככל שנודע, כספי הגיוס כולם הושקעו בחברה ולא בקניית מניות מיזמים או משקיעים קודמים ● כל הגיוס התבצע מקרנות הון סיכון זרות

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בעליות; אנבידיה צללה בכ-3%

הנאסד"ק עלה ב-0.5% ● מדד דאקס עלה ב-0.5%, הקאק ירד ב-0.3% ● גולדמן סאקס: לשוק המניות בארה"ב יש אפסייד מוגבל ● נובוקיור וסייברוואן מזנקות בטרום מסחר ● ערב הפסחא, מחירי הקקאו בשיא כל הזמנים, מה זה אומר לגבי יצרניות הממתקים הגדולות ומחירי השוקולד?

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי / אילוסטרציה: Shutterstock

הטבת המס הגדולה שהבטיחה הממשלה נכנסה לתוקף. מה יקרה לנטו שלכם?

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי, אשר תגדיל להם את ההכנסה הפנויה ● ואולם, מומחים טוענים כי הטבת המס לא תשפיע על מי שבאמת זקוק לה

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

עובדים שהוצאו לחל"ת בענף התיירות עומדים להישאר ללא דמי אבטלה

במשרד האוצר הניחו שאין צורך בקביעת מודל חל"ת ארוך־טווח וסברו כי המלחמה תסתיים לפני שהעובדים ימצו את ימי האבטלה והחופשה שצברו ● כעת, עסקים רבים טרם התאוששו, כשהמצוקה הגדולה היא בענף התיירות

קרן כהן חזון, מנכ''לית ובעלת השליטה בתורפז / צילום: ששון משה

תורפז רוכשת יצרני חומרי טעם בלגית-גרמנית תמורת 48 מיליון דולר

תורפז צפויה לרכוש את קבוצת קלאריס & ווילך באמצעות חברת הבת שלה - פיט ● החברה מייצרת חומרי הגלם היחודיים לתחום הבשר והאפייה ומחזור המכירות שלה הסתכם ב-35.1 מיליון דולר ב-2023

חנן מור, מנכ''ל קבוצת חנן מור / צילום: איל יצהר

הנושים זעמו, וחנן מור ידולל ל-1% ממניות קבוצת הנדל"ן שהקים

לפי הסדר החוב המתגבש, חנן מור יחזיק כ-1% ממניות החברה ● במקביל, יוקצה לנושי החברה, בעיקר בנקים וגופים מוסדיים, מניות שיהוו כ-96% מהון החברה

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: שלומי יוסף

העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות

פסק דין שאישר פשרה עם סופרגז ואמישראגז קבע תקדימים בעניין שכר טרחת עורכי דין בתביעות ייצוגיות ● בין השאר נקבע כי שר הטרחה יוגבל לפי מדרגות מקסימליות, ודרך היישום לתשלום הובהרה ● בשוק יש שמברכים על ההסדרה, ואולם אחרים מזהירים: תפגע בתמריץ להשיג פיצוי מרבי

בורסת לונדון / צילום: Shutterstock

עליות קלות באירופה; מחירי הנפט קופצים ב-1%

החוזים העתידיים בארה"ב נסחרים בירידות קלות ● בריטניה נכנסה למיתון ● באופנהיימר צופים "רוח גבית לשוק המניות האמריקאי לפחות עד שנת 2025" ● טסלה ממשיכה במומנטום השלילי, לאחר שבמורגן סטנלי הורידו את תחזית המכירות של החברה

מרכז תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בעל דירה סירב לחתום על פרויקט תמ"א וזכה ב־320 אלף שקל נוספים

בעל דירה בפרויקט תמ"א 38 בת"א, שהוא גם בעלים של חלק מהחצר, ביקש פיצוי של 1.2 מיליון שקל ● המפקחת על המקרקעין קבעה בהסכמת הצדדים כי אכן מגיע לו פיצוי תמורת חתימתו

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

מגמה מעורבת בתל אביב; חברה לישראל קופצת ב-3%

מדד ת"א 35 עולה ב-0.6% ות"א 90 נסחר סביב רמות הבסיס ● הבורסה בת"א מסכמת רבעון ראשון בעליות נאות במדדים המובילים ● לאומי על הדולר המתחזק: "מציע למשקיעים הצעה שאי אפשר לסרב לה" ● באופנהיימר צופים "רוח גבית לשוק המניות האמריקאי לפחות עד שנת 2025" ● טסלה ממשיכה במומנטום השלילי לאחר שבמורגן סטנלי הורידו את תחזית המכירות של החברה

פרופ' דניאל כהנמן / צילום: יח''צ מטר

פרופ' דניאל כהנמן, זוכה פרס נובל לכלכלה, הלך לעולמו

כהנמן, בן 90 במותו, זכה בפרס נובל בכלכלה בשנת 2002 על מחקר בתחום של קבלת החלטות בתנאי אי-ודאות

ביתן אינטל בגרמניה / צילום: Shutterstock

אינטל תכננה להשקיע 86 מיליארד דולר באירופה. סטארט־אפ קטן מקשה עליה

קרב פטנטים שחברת שבבים קטנה מנהלת נגד אינטל בגרמניה עשוי לחבל בתוכניות של הענקית באירופה כולה ● ניצחון משמעותי לתביעה נרשם החודש, עם הוצאת צו מניעה זמני נגד מכירת כמה מעבדים של אינטל ● השאלה הגדולה: האם ייפתחו משפטים דומים ביבשת?

שי אהרונוביץ׳, מנהל רשות המסים / צילום: ניב קנטור

מס דירה שלישית חוזר לשולחן: "המערכות כבר מוכנות"

לדברי מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', המדינה צריכה ליצור אחידות ולהפסיק לשנות את שיעורי מיסוי הנדל"ן בתדירות גבוהה ● עוד הוא הוסיף כי צריך לחשוב על מס דירה שלישית: "מבחינתנו זה צעד נכון שיעלה בתקציב 2025"